ביטוח לאומי - החוק לפיצוי נפגעי גזזת

רקע היסטורי : בתחילת שנות ה-50, משהגיעו עולים חדשים רבים לישראל, והתעורר חשש מפני מגיפה של מחלת הגזזת, ילדים רבים קיבלו טיפולים שונים למניעת המחלה, כגון: מריחת הראש בשעווה חמה, תלישת השיער מהראש וטיפולים קשים אחרים, ובין היתר טיפול בהקרנות. החוק לפיצוי נפגעי גזזת, תשנ"ד-1994 (להלן - "חוק הגזזת" או "החוק") מעניק פיצוי כספי, קצבה או מענק למי שלקה ב"מחלה" שנגרמה לו עקב "טיפול בהקרנה" שניתנה ערב הקמת המדינה ולאחריה לצורך טיפול במחלת הגזזת. חוק הגזזת הוא חוק מיוחד אשר נחקק בשנת 1994 ומטרתו להעניק פיצוי על מחלות ופגימות אשר נגרמו לעולים חדשים שקיבלו טיפול בהקרנות נגד מחלת הגזזת; וכך נאמר בהצעת החוק: "עם הקמת המדינה הגיעו גלי עליה מארצות שונות. העולים שהגיעו בשנות ה-50 סבלו מחבלי קליטה קשים, וזאת בין היתר עקב חוסר נסיונה של מדינת ישראל בקליטת עולים בהיקפים כאלה. תחום הבריאות היה אחד התחומים שבו בוצעו פעולות שהסתבר מאוחר יותר כי היו בלתי יעילות ולעתים מזיקות. חולי הגזזת קיבלו טיפולים בהקרנות. התברר כעבור זמן שהקרנות אלה לא רק שבחלקן היו מיותרות אלא שגרמו לנזקים בריאותיים בלתי הפיכים עד כדי מחלת הסרטן ומחלות קשות ביותר אחרות... מן הראוי למצוא דרך לפיצוי הולם לחולים אלה כפי שנעשה לגבי קבוצות אחרות של חולים שהמדינה מצאה דרך לפצותם לפי חוק" דברים דומים נאמרו גם במסגרת הדיון בכנסת בהצעת החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית, לאמור: "...מדובר באוכלוסיה של 20,000 איש, שבשנות ה- 50, בהגיעם למדינת ישראל, קיבלו טיפול במחלה שהיתה ידועה בשם גזזת. לצערי הרב, הדרך שבה אותרו אותם ילדים קטנים ונלקחו לאותם מוקדים שבהם בוצע הטיפול, היתה דרך רשלנית ובלתי מקצועית, וההוכחה לכך יושבת בכנסת... שום פיצוי כספי לא יענה על הנזק הנפשי שנגרם לאותם אנשים. שום פיצוי כספי לא יבוא במקום הבריאות שאותם אזרחים איבדו... איננו מתכוונים להקשות את החיים על הנפגעים. קבענו באופן חד-משמעי, שאין צורך להוכיח קשר סיבתי, כלומר, שאתה צריך להוכיח שהמחלה פרצה אצלך בגלל הפגיעה. ... קבענו שדי שהתקיימו שני תנאים - האיש הוכיח שהוא עבר טיפול נגד גזזת והוא חולה באחת המחלות הרשומות בתוספת לחוק. לשמחתי, הצלחנו להכניס לתוספת לחוק גם את הפגיעה של חוסר שיער באזורי הצטלקות באזורי קרקפת. כלומר, לא רק גידולי מוח, לא רק גידולי גולגולת, לא רק גידולים אחרים; גם אדם שהנזק שלו קטן יוכל לזכות בפיצוי וגם בעזרה" חקיקת החוק הפיצויים לנפגעי גזזת :על-פי החוק לפיצוי נפגעי גזזת, מיום 1 בינואר 1995 זכאים לתשלום מי שנפגעו מטיפול בהקרנות נגד גזזת. חוק הגזזת הוא כאמור חוק מיוחד. החוק נועד להעניק פיצוי לאותם עולים שקיבלו טיפולי הקרנות נגד מחלת הגזזת. מדובר בטיפול שניתן משך כ- 15 שנים לפני קום המדינה ואחריה אשר גרם לנזק רפואי, למחלות ולנכויות לאלפי עולים חדשים שבאו בשערי הארץ. אין ספק שטיפול ההקרנות ניתן על ידי הגורמים המוסמכים בסוכנות היהודית ובמדינה מתוך כוונה טובה ולמטרה ראויה, אלא שלימים נמצא כי נזקו גדול מן התועלת שבו. הדרך שמצאה המדינה להתמודד עם תוצאות הטיפולים היתה להעניק פיצוי כספי, גמלה או מענק מכח החוק, כפי שנעשה בשנת 1994. חוק הגזזת מעניק פיצוי כספי, קצבה חודשית או מענק למי שנפגע עקב "מחלה" (סעיפים 2, 3, 4 לחוק). סעיף 1 לחוק מגדיר "מחלה", לאמור: "מחלה" - אחת המחלות המוגדרות בתוספת"; התוספת לחוק כוללת מחלות ממאירות באזור הראש והצוואר ובהן גידולי מוח, גידולי גולגולת וגידולים אחרים בבלוטות ובעור. כמו כן כוללת התוספת "גידולי מוח שפירים", סרטן הדם" וכן פגימה מיוחדת המוגדרת בסעיף נפרד בתוספת, כך: "2. חוסר שיעור באזורי הצטלקות בעור הקרקפת". סעיף 9 לחוק הגזזת מקים מנגנון של ועדות רפואיות לקביעת זכאותו של אדם לפיצוי לפי החוק ולקביעת אחוזי נכות: השר ימנה ועדה רפואית שחבריה יהיו שלושה רופאים בעלי תואר מומחה בתחומים הנוגעים לענין העומד לדיון. הועדה הרפואית תדון ותקבע - (1) אם לקה התובע או האדם שמכוחו מוגשת תביעת השאירים במחלה; (2) את אחוזי הנכות של התובע הנובעים מהמחלה שבה לקה; אחוזי הנכות ייקבעו לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שנקבעו לפי סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי; השר רשאי לקבוע בתקנות מבחנים ועקרונות נוספים לענין זה; ועדה רפואית, מעצם טיבה, הינה ועדה של מומחים, בבחינת גוף מקצועי - רפואי המוסמך לקבוע את מצבו הרפואי של הנפגע. ועדה רפואית אינה גוף שיפוטי. הועדה אינה מכריעה בסכסוך הבא בפניה או בערעור המוגש לה. הועדה הרפואית בודקת את הנפגע וקובעת מימצאים רפואיים - מקצועיים על יסוד בדיקתה ועל יסוד החומר הרפואי המוגש לה. כך ועדה רפואית מדרג ראשון וכך ועדה רפואית לעררים. אף זו האחרונה - מעצם טיבה כוועדה של מומחים לדבר - מוסמכת לבחון מחדש את עניינו של נפגע שבא בפניה ולקבוע לו אחוזי נכות על פי מיטב שיפוטה המקצועי, בשונה מקביעת ועדה מדרג ראשון, ובלא מגבלת הערר שהוגש לה: "מן האמור עולה, כי הועדה הרפואית וכמוה גם הועדה לעררים, מתאפיינות בהיותן טריבונל מקצועי - רפואי, במסגרתו נלמדים הנתונים, הרפואיים והעובדות הרלבנטיות. תפקיד שתי הועדות כאחת הוא - לנתח עובדות ונתונים אלה ולתרגם את הפגימות והליקויים שנמצאו, לאחוזי נכות (ראה דב"ע לה/165-1 יהושע זינגר נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז' 213,218). מאפיינים אלה של הועדה לעררים, הם העומדים ביסוד ההלכה, לפיה רשאית הועדה לבחון מומים וחוליים שלא נכללו במסגרת הערר שהוגש, על-מנת שתתקבל תמונה מלאה אודות מצב הנפגע לאשורו (ראו פרשת וייס הנ"ל); ואף להפחית את דרגת הנכות שנקבעה לנפגע, אם הממצאים מצדיקים זאת, אפילו לא הוגש ערעור מאת הצד שכנגד" (בג"צ 1082/02; 8125/02 המוסד לביטוח לאומי נגד בית הדין הארצי ואח', עבודה עליון,כרך ס"ד, 413). עקרונות אלה חלים גם בהליך של החמרת מצב. אף כאן מוסמכת ועדה רפואית - וועדה רפואית לעררים בכלל זה - לפסוק על פי מצב הנפגע שבפניה בלא שהיא כבולה לקביעות קודמות. אלא שכאן עומדים מספר סייגים הנובעים מטיבו המיוחד של הליך ההחמרה: האחד - הועדה אינה מוסמכת לשלול קביעה בדבר קשר סיבתי שנקבע בעבר שעל בסיסו נקבעו אחוזי נכות. קשר סיבתי שנקבע בעבר - בין אם על ידי ועדה רפואית מדרג ראשון ובין אם על ידי ועדה רפואית לעררים - הוא חלוט ויציב ואין לשנותו (דב"ע מד/666-01 עמיאל רפאל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע י"ז 393). ודוק - סייג זה חל על עניין קביעת הקשר הסיבתי בלבד ולא על עניין קביעת גובה אחוז הנכות לפגימות שהוכרו על יסוד הקשר הסיבתי. אלא שלסייג זה קיים סייג פנימי משלו לפיו הוא לא יחול מקום שהחלטת ועדה רפואית בעבר נגועה בטעות גלויה על פניה (דב"ע מה/462 - 01 המוסד לביטוח לאומי - שמריהו נחמד פד"ע י"ט, 229). במקרה שכזה מוסמכות הועדות הרפואיות בהליך של החמרה לשנות קביעה מוטעית מן הגלגול הראשון. השני - ועדה רפואית הדנה בתביעה להחמרה מוסמכת לשנות את הקביעה הקודמת ממועד הגשת התביעה ולא למפרע (תקנה 9(ב) לתקנות הגזזת). השלישי - ועדה רפואית המוצאת כי קיים יסוד להפחית משיעור הנכות שנקבע - בין אם הוגש על כך ערעור ובין אם לאו - צריכה לתת דעתה להחלטות קודמות, להביא את הדבר לידיעת הנפגע ולתת לו הזדמנות מתאימה להתמודד עם אפשרות זו, מבחינה מקצועית ובמסגרת זו לאפשר לו, בין היתר, להגיש חוות דעת רפואיות הנוגעות לדבר (ראו דב"ע נז/21-01 המוסד לביטוח לאומי- חדר יונס דראושה, לא פורסם). סייג זה חל הן על ועדה רפואית לעררים הדנה בערר על החלטה ראשונית, והן על ועדה רפואית מדרג ראשון או ועדה רפואית לעררים הדנה בתביעה להחמרה. סעיף 13 לחוק את שר הבריאות להתקין תקנות לביצועו של החוק וכן לתקן, בצו, את התוספת לחוק ולקבוע בה מחלות נוספות. אחוזי הנכות לפי חוק הגזזת נקבעים לפי המבחנים והעקרונות שבתקנות הבטוח הלאומי, ובמיוחד לפי רשימת המחלות והפגימות שבתוספת לאותן תקנות. הזכאות לפיצויים בגין ההקרנות : בחוק לפיצוי נפגעי הגזזת, נקבעה הזכאות, לפיצוי חד פעמי ו/או לקצבה חודשית, או מענק לנפגע", שלקה ב"מחלה" ונקבעו לו אחוזי נכות עקב המחלה. על פי החוק, אדם שהוכר כמי שקיבל טיפול בהקרנה כנגד גזזת, ייבדק על-ידי וועדה רפואית, שתקבע אם עקב כך הוא לקה במחלה מן המחלות המנויות בתוספת לחוק, ואם כן לקה במחלה כאמור תקבע את דרגת נכותו. גזזתפיצוייםביטוח לאומי