איך מחשבים פיצויי פיטורים ?

העיקרון הבסיסי של דיני עבודה, בחוק פיצויי פיטורים ובתקנות שהותקנו לפיו , בשאלה איך מחשבים פיצויי פיטורים, הוא שסכום הפיצויים מחושב על בסיס שכרו האחרון של העובד בעד כל תקופת עבודתו באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק. עיקרון זה יפה גם שעה שהעובד עולה בסולם התפקידים, עובר מתפקיד לתפקיד וכתוצאה מכך גם עולה שכרו. סטייה מהעיקרון מתבצעת רק במקרה בו במהלך תקופת העסקתו של העובד חל שינוי מהותי במתכונת העסקתו או שינוי בלתי רגיל בשכר. פיטורי צמצום : על הכללים שיש להחיל במסגרת פיטורי צמצום עמד בית-הדין הארצי לעבודה בפסיקתו לא אחת ואף לאחרונה במסגרת ע"ע 133/09 פאטמה מלחם נ' מועצה מקומית ג'דידה-מכר ואח', ניתן ביום 22.1.12 (להלן: "ענין מלחם"). באותו ענין ציין בית-הדין כי הצורך בפיטורי צמצום במקום העבודה בא בדרך כלל לעולם נוכח אילוצים כלכליים ובמגמה להבריא את מקום העבודה והוא מתבצע על-פי רוב בשיתוף עם נציגות העובדים, כאשר העובדים נמצאו מתאימים לפיטורים לא בשל תכונותיהם האישיות או אי התאמתם לתפקיד, אלא בשל אמות מידה אובייקטיביות שנקבעו בין הצדדים ליחסי העבודה. פיטורים בעתות משבר : עם זאת, בפסיקה נשמעה הדעה כי גם במסגרת הליך של פיטורי צמצום, הנעשים כאמור בעתות משבר - יישומה של תוכנית ההבראה מחייב את המעביד לבחון גם את עניינו של העובד כפרט, את הפגיעה בו ובתנאי עבודתו, את מידתיות הפגיעה ואת השאלה - האם אמות המידה שנקבעו מיושמות כהלכה בעניינו של הפרט. בין היתר, יש לבחון את מצבו האישי של העובד, דבר המחייב קיומו של דיון עימו ומתן הזדמנות הולמת לעובד לומר את דברו טרם תתקבל ההחלטה בעניינו (ראה - ע"ע 1268/01 החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ נ' רחל כהן, ניתן ביום 18.7.03(להלן: "עניין החברה למדליות")). על עמדה זו, שהובעה בדעת מיעוט בעניין החברה למדליות, חזר בית-הדין הארצי לעבודה בדעת רוב בפסיקה מאוחרת יותר, בציינו לאמור: "ברי שפיטורי צמצום אינם יכולים להיעשות בדרך של הגרלה, של הטלת מטבע. יש לשקול כל אחד מן המועמדים לפיטורי צמצום ולבחון את נסיבותיו הוא. יש לאפשר לו לנסות לשכנע שהקריטריונים שנקבעו לבחירת המפוטרים בפיטורי צמצום אינם חלים עליו." (ראה - ע"ע 1465/02 בנימין משה נ' איגוד ערים לכבאות והצלה טבריה, פד"ע לט 646 (להלן: "עניין איגוד ערים לכבאות"). כן נפסק, כי אין מקום לכך שביה"ד יחליף את התהליך המוסכם בין הצדדים לפיטורי הצמצום בהליך הנראה לו עדיף וכי ככלל יש ליתן תוקף לאומד דעת הצדדים כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהסכם. זאת, על אף שהפררוגטיבה של המעסיק בפיטורי צמצום מוגבלת ומוכפפת לחובות תום הלב ולעקרונות השוויון (ראה - דנג"ץ 4191/97 אפרים רקנט נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נד(5) 330; עס"ק 28/07 איגוד עובדי הדפוס התקשורת והאמנים נ' ידיעות אחרונות, ניתן ביום 13.1.08; ע"ע 203/09 רשת הגנים של אגודת ישראל נ' שמחה בוסי ואח', ניתן ביום 2.10.11 (להלן: "עניין רשת הגנים"). התערבות בית הדין לעבודה : בענין מלחם הוסיף בית-הדין הארצי לעבודה וקבע כי - ככלל תתכנה שתי קבוצות של מקרים בהם יתערב בית-הדין בזהותם של מפוטרים בפיטורי צמצום: הקבוצה האחת - מתייחסת להליך שבו בוצעו פיטורי הצמצום, שהיה בלתי צודק ונעשה בדרכים שאינן מקובלות או ראויות. למשל, שעה שהפיטורים נעשו שלא בשיתוף עם נציגות העובדים או תוך קיפוח זכות הטיעון של העובדים. הקבוצה השניה - מתייחסת לאמות מידה בלתי ראויות לבחירת המפוטרים. למשל, אמות מידה הטומנות בחובן אפליה מסוגים שונים, השתייכות לארגון עובדים ונימוקים של בטיחות וגהות בעבודה (ראה גם - ע"ע 359/99 לאה לוין נ' רשות השידור, פד"ע לו 400). שאלה נפרדת היא - מהו הסעד שיש להעניק בכל מקרה בו מוצא בית הדין פגם בפיטורים - בין שמדובר בפגם בהליך ובין שמדובר באמות מידה בלתי ראויות לבחירת המפוטרים. פיצוייםשאלות משפטיותפיטוריםפיצויי פיטורים