##(א) פסיקה בנושא עורך דין בתל אביב:## ##(1) בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בבית הדין הארצי לעבודה:## הקדמה: ב"כ המשיב התנגד לבקשה להארכת המועד להגשת ערעור וטען כי משך הזמן שארך למבקש לאתר את בא-כוחו אינו רלוונטי ואינו מהווה טעם מיוחד, מה עוד שעורך הדין הותיר כתובת במשרד ##עורך דין בתל אביב##. תקציר: בבש"א (ארצי) 28/03 הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בתל-אביב. בא כוח המבקש טענה שאופי התיק ומורכבותו מצריכים הכנה מרובה והיא מבקשת כי ייקבע מועד להגשת הערעור.כן טוען ב"כ המשיב להעדר סיכוי בערעור לאור דחיית התביעה הן על בסיס מהימנות והן על בסיס ראיות. בית הדין לעבודה ציין כי באותו מועד ידע המבקש על פסק-הדין, שהרי אם לא כן לא היה טורח להגיש בקשה להארכת מועד. מאז ההחלטה חלפו שלושה חודשים עד להגשת הבקשה ועל פניו אין היא מצביעה על כל טעם מיוחד, המצדיק הארכת המועד. לאור כל האמור לעיל - בית הדין לעבודה פסק כי דין הבקשה להידחות. ##(2) בקשת רשות ערעור על פסק דין:## הקדמה: הנתבעות הגישו כתב הגנה, הנושא חתימה של אדם שזהותו לא צוינה. בכותרת כתב ההגנה צוין כי המען של המבקשת לצורך המצאת כתבי בי-דין הנו במשרד ##עורכי דין בתל אביב##. תקציר: בבר"ע 3126/07 הוגשה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות. הנתבעות הגישו כתב הגנה, הנושא חתימה של אדם שזהותו לא צוינה. על יסוד עדויות והנטען בכתב התביעה השתכנע בית המשפט בצדקת התביעה, והחליט לקבלה. המבקשת לא השיגה בבקשת רשות הערעור על קביעת בית משפט קמא בדבר אי-התייצבותה לדיון, ועל החלטתו הנובעת מאותה קביעה לבסס את פסק הדין על טענות המשיבים בלבד. לאחר שבית המשפט קרא את נימוקי הבקשה, את נספחיה ואת תיק בית משפט קמא, הגיע לכלל מסקנה כי הערעור אותו מבוקש להגיש משולל סיכוי, ולפיכך דין הבקשה להידחות בלא תשובה, בהתאם לאמור בתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. טענות המבקשת מתייחסות למעשה – גם אם לא מבחינת הרטוריקה – אל פסק הדין ככזה שניתן לאחר דיון רגיל בו נשמעו טענות שני הצדדים, כך שבית המשפט נדרש להכריע בין טענות נוגדות ולבחון עמידה בנטלי הוכחה. על רקע כל האמור לעיל יש לומר כי המבקשת לא הצביעה על טעות מהסוג הזה בפסק הדין של בית משפט קמא והבקשה נדחתה. ##(3) המצאת כתבי טענות מחוץ לתחום השיפוט:## הקדמה: המשיבים ניסו לבצע המצאה עבור המבקשת למשרד ##עורכי דין בתל אביב##, אך אלו החזירו את כתבי בי-הדין שנמסרו להם במכתבם שבו הודיעו שלא הוסמכו לקבלם ולייצג את המבקשת. תקציר: ברע"א 1947/91 המשיב הגיש תובענה, על דרך המרצת-פתיחה. עילת התביעה, בתמצית, היתה שנעשתה התקשרות מחייבת בין המשיב לבין המבקש 1, שעל פיה ירכוש המבקש, בין בעצמו ובין באמצעות תאגיד, את השליטה במלון הילטון על-מנת שחלקו של המשיב יהיה 60% בהמרצת הפתיחה נאמר, שנערך הסכם רכישה בין בעלי המלון לבין המבקשת 2, לפיו היא רכשה את מניות השליטה במבקשת 3, המבטאות את השליטה במלון. ניתן למשיב צו להמצאה מחוץ לתחום. המבקשים עתרו למתן הצהרה הקובעת, שלא בוצעו המצאות כדין למבקשים אלה, ולביטול היתר ההמצאה. הבקשות האמורות נדונו יחדיו, בטרם החל הדיון הגיעו בעלי הדין לכלל הסכם דיוני, שעל פיו, אם יתברר שלא בוצעה המצאה כדין ידון בית המשפט בעניין שלפניו כאילו בוצעה המצאה מחוץ לתחום למבקשת 2 וכאילו הוגשה בקשה לביטולו של הצו המתיר את ההמצאה. השופט המלומד נימק את השקפתו המרחיבה בגישה הקובעת, שתכליתה "היחידה" של ההמצאה היא להודיע לנתבע על ההליך שהוגש נגדו; אך כבר הוסבר ברע"א 39/89 שלהמצאה גם תכלית נוספת והיא להחיל על הנתבע, באמצעות האקט הפורמאלי של ההמצאה, את שיפוטו הפרסונאלי של בית המשפט ולדידי הדיבור "עורך דין" בתקנה 477 הוא עורך-דין של הנתבע בנושא ההתדיינות.בית המשפט פסק כי איזכור מספר הפקסימיליה של משרד עורכי הדין על גבי הצעת הרכש אינו מעלה או מוריד לעניין הערעור. השופט המלומד לא החליט בשאלות האחרות שנתעוררו לפניו, כגון בשאלה, אם יש מקום לבטל את ההמצאה לחברת המלונות בגדר ההסכם הדיוני ובעניין הסמכות המקומית, וכן בשאלת ההמצאה למבקש 1 (שככל הנראה חדלה להיות אקטואלית). בית המשפט הגיע למסקנה, שאין לי צורך לדון בשאלות אלה כערכאה ראשונה, קיבל את הערעור, ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי והחזיר אליו את העניין להשלמת הדיון. ##(4) תוקף נישואים אזרחיים במקסיקו:## הקדמה: בית המשפט העליון ציין כי בנסיבות כגון אלה הקיימות כאן, עד שימציא מאן דהוא המצאה חדשה של גירושי מקסיקו, נערכים למעשה במשרד ##עורך דין בתל אביב##. תקציר: הרקע לבגץ 51/80 היה בתביעת גירושין נגד העותרת לבית הדין הרבני האזורי. בתביעתו זו טען המשיב נגד העותרת, שבגלל התנהגות העותרת כלפיו "אין מנוס מגירושין"; ורק אם תסרב לקבל גטה, מבקש הוא להכריז על "הרישום", כלומר הנישואין, כבטלים מעיקרם, משום שהם נוגדים את דין התורה, ומשנעשו בישראל צריכים היו להעשות על-פי דין תורה, וגם משום שנוגדים הם את חוקי המדינה ותקנת הציבור. משדחה בית הדין הרבני את טענת העותרת, שאין לו סמכות שיפוט בנדון, נתן לה בית-משפט זה צו-על-תנאי, שלפיו נדרשו המשיבים להראות טעם מדוע לא יימנע בית הדין הרבני מלהיזקק לתביעה זו. כאשר הובאה העתירה לפני הרכב של שלושה, הוחלט לבררה לפני הרכב מורחב של שבעה. לאחר עיון בטענות המלאות בכתב, בית המשפט פסק כי שהרחבת ההרכב לא הייתה דרושה, כי מתברר שאין לפנינו בעיות השנויות במחלוקת בפסיקה, התובעות את פתרונן בעתירה זו, וגם שאלת תוקפם של "נישואי מקסיקו" אינה טעונה הפעם הכרעה. בדרג שני נאמר, שבכל אופן נישואין אזרחיים מולידים רק ספק קידושין ואין לביה"ד סמכות לדון בספק קידושין להבדיל מנישואין וסוף דבר נאמר כי אין לביה"ד סמכות לגבי נישואין שאינם בישראל ועל כן אין לו אף סמכות לדון בפרשת התביעה דנן שהיא בענין נישואין לא פחות משהיא בענין של גירושין". נפסק כי דין העתירה להידחות שכן עניין הגירושין הוא כל כולו בישראל, ומכאן שלפי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) אין מנוס מן המסקנה, שהסמכות הייחודית בישראל בכגון דא היא לבית הדין הרבני. ##(5) תביעת פיצויים על תקלות ברכב:## הקדמה: התובעת, עורכת דין במקצועה, בעלת משרד עורכי דין באילת ושותפה במשרדי ##עורכי דין בתל אביב## ובצפון, טענה כי נזקקה לרכב חדיש ואמין לצורך קיום פגישות והופעות בבתי משפט ברחבי הארץ. תקציר: בת"א 57388/05 התובעת, הגישה תובענה לצו עשה ולסעד כספי נגד הנתבעת בגין מסירת רכב פגום לידיה ואי מתן שירות או מענה לבעיות בהן נתקלה. בית המשפט ציין כי טענת התובעת, כי הרכב שהה במוסך אינספור פעמים היא טענה מוגזמת ומופרכת, שכן מכרטיסי התיקון והיסטוריית הטיפולים שבוצעו ברכב עולה, כי לאורך כל התקופה מרכישת הרכב ועד היום בוצעו ברכב בין 2 ל- 3 תיקונים הקשורים למזגן. במסגרת מאמצים אלו ומתוך רצון לסיים את הסכסוך המתמשך, הציעה הנתבעת לתובעת, באמצעות ב"כ, לרכוש את הרכב "על פי מחירון השוק ובהתאם למצב הרכב מבלי להפחית מערך הרכב בגין בעיות המיזוג ברכב", למרות שסיפקה לנתבעת רכב תקין, ללא כל פגם. השאלה שעמדה לדיון היא, האם זכאית התובעת להחלפת הרכב ברכב חדש מאותו הסוג (או לביטול והשבה) ולפיצוי בגין ימי עבודה ועוגמת נפש, כטענתה. בית המשפט ציין כי טענת התובעת, כי הרכב שהה במוסך אינספור פעמים היא טענה מוגזמת ומופרכת, שכן מכרטיסי התיקון והיסטוריית הטיפולים שבוצעו ברכב עולה, כי לאורך כל התקופה מרכישת הרכב ועד היום בוצעו ברכב בין 2 ל- 3 תיקונים הקשורים למזגן. במסגרת מאמצים אלו ומתוך רצון לסיים את הסכסוך המתמשך, הציעה הנתבעת לתובעת, באמצעות ב"כ, לרכוש את הרכב "על פי מחירון השוק ובהתאם למצב הרכב מבלי להפחית מערך הרכב בגין בעיות המיזוג ברכב", למרות שסיפקה לנתבעת רכב תקין, ללא כל פגם. בית המשפט ציין כי ההלכה בדבר אי הבאת עדים רלוונטיים ידועה והיא, שאי הבאתו של העד מעוררת את החשד, שיש דברים בגו וכי בעל הדין שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו וחשיפתו לחקירה נגדית (י' קדמי, "על הראיות", חלק שלישי, תשס"ד, עמ' 1649). כמו כן, עלה מכרטיסי העבודה/הזמנת תיקון, כי לבעיה זו לא נמצא כל פתרון והתובעת אכן מצאה עצמה שוב ושוב פונה למוסך בבקשה לתיקון, כאשר אין חולק, שהמוסך המורשה לא הצליח להביא לפתרונה במשך כשנה וחצי. לאור כל האמור, בית המשפט קיבל את עתירתה של התובעת לצו עשה כך שהנתבעת תספק לתובעת רכב חדש ותקין מסוגו של הרכב נשוא כתב התביעה, בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. ##(6) בקשה לקיום צוואת שכיב מרע:## הקדמה: המשיבה הגישה את זיכרון הדברים 8 ימים לאחר מועד הציווי לא נימקה את הסיבה לעיכוב אך מעצם העובדה שהיא ביקרה פעמיים במשרד ##עו"ד בתל אביב## לשם ניסוח זיכרון הדברים ניתן ללמוד שלא עשתה כל מאמץ כדי לזרז תיעוד דברי המצווה ובכך פעלה בניגוד לסעיף 23(ב) לחוק הירושה, לפיו רישום, חתימה והפקדה של זיכרון הדברים ייעשו ככול האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם. תקציר: תע 42901/04 עסק בבקשה לקיום צוואת "שכיב מרע" של המנוח ובהתנגדות לבקשה זו. המשיבה טענה כי הייתה ידועה בציבור של המנוח. בפסיקה פורטו שבע דרישות המופיעות בסעיף 23 לחוק הירושה, העוסק בצוואה בעל פה: שיהיה המצווה "שכיב מרע". המשיבה, טענה כי המנוח לא היה במצב בו יכול היה להבין טיבה של צוואה או כי הצוואה נאמרה על ידו תחת השפעה בלתי הוגנת של המשיבה או של מי מבנותיה. משהוברר רצונו האחרון של המת, נותרת שאלת השפה, שבה נאמרו דברי המת, חסרת חשיבות, ובלבד שהעדים שולטים באותה שפה. חיזוק למסקנה הסופית קיבל בית המשפט ממקור ניטרלי לחלוטין בדמות פקידת הסעד אשר הכינה תסקיר לצורך מינוי אפוטרופוס למבקשת. בסופו של דבר התנגדות המבקשת לקיום צוואת המנוח התקבלה ובקשת המבקשת לקיום צוואת המנוח נדחתה. ##(7) תביעה כספית לתשלום עבור רווחים מפרויקט:## הקדמה: התובע היה ##עורך דין בתל אביב##. אין מחלוקת כי בין הנתבע לבין התובע הייתה קיימת היכרות וחברות ארוכת שנים של מעל 30 שנה. הנתבע היה בעל מניות ו/או ניהל חברה בע"מ אשר התאגדה בהתאם לחוקי איי הבתולה הבריטיים לצורך פרויקט. תקציר: בת"א 51464-08-10 המחלוקת בין הצדדים היתה האם התובע זכאי לסכומים נוספים בגין חלקו בפרויקט ורשה, אם לאו, וכן האם יש יריבות ישירה בינו לבין הנתבע, אם וככל שמגיעים סכומים נוספים. התובע הגיש בשמו תביעה למתן חשבונות במהלכה נחקר הנתבע. התובע טען כי הינו זכאי לקבל רווחים בפרויקט. לטענת התובע, עקב פרישת חלק מהמשקיעים חלקו עלה ל-5% בפרויקט וכעת הוא היה זכאי ל-375% מכלל הרווחים בפרויקט. הנתבעים טענו כי מדובר בתביעה מופרכת ובניסיון חסר תום לב של התובע העולה בכדי תרמית לקבל מהם כספים להם הוא אינו זכאי. בכל הנוגע לטענת היריבות שכביכול קמה מכוח היותו של הנתבע מנהל ו/או בעל מניות בפרויקט ומכוח הפרת אמון וחובת תום לב, טענו הנתבעים כי לא ברור על איזה דין מסתמך התובע. הנתבעים טענו שהתובע קיבל את כספי השקעתו בצירוף ריבית בשיעור 33% ובניכוי 20% על הרווח, וזאת בהסכמתו ובידיעתו, ובכך איבד את זכותו לקבל רווחים נוספים מהפרויקט. לאחר שבית המשפט שקל את מלוא הראיות שהוצגו, המסקנה היתה כי התובע לא הוכיח כי זכאי הוא לקבל רווחים נוספים בפרויקט. בנוסף, בית המשפט לא קיבל את הטענה לפיה יש לחייב את הנתבע מכוח אחריות חוזית ו/או נזיקית ו/או מכוח הפרת חובת תום הלב והתביעה כנגד הנתבע נדחתה. ##(8) תביעה להכרה ביחסי עובד-מעביד:## הקדמה: הנתבעים היו שותפים במשרד ##עורכי דין בתל אביב##. תקציר: בתע"א 3752-10 המחלוקות העיקריות היון מהות היחסים בין הצדדים והאם יחסי עובד-מעביד; האם נכרת בין הצדדים הסכם לתקופה קצובה; והאם הפסקת ההתקשרות עם התובע נעשתה מטעמים פסולים ותוך הפרת חובת השימוע. הנתבעים טענו לחוסר תום לב מצד התובע מעצם העלאת הטענה ליחסי עובד-מעביד בניגוד לטיוטת ההסכם – אך בקשר לכך כבר נקבע כי "כאשר אנו דנים בתביעת מועסק להכרה ביחסי עובד-מעביד – לעיתים נדירות בלבד נגיע למסקנה כי עצם הגשת התביעה בדיעבד מהווה פעולה בחוסר תום לב" (עניין חסידים), והעניין שלפנינו אינו מקרה חריג המצדיק קביעה כאמור. לסיכום נקודה זו – על סמך מבחני העזר שנקבעו בפסיקה, בית הדין קבע כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין משרדם של הנתבעים. הפסיקה הכירה במשמעויות הכלכליות מרחיקות הלכת שעשויות להיות להסכם עבודה לתקופה קצובה, ולכן קבעה כי הסכם כאמור חייב להיות חד משמעי וברור. בהתחשב בהלכה הפסוקה הקובעת כמפורט לעיל כי על הסכם העבודה לשקף בצורה חד משמעית את "ההסכמה המודעת של הצדדים לחוזה בדבר החובות אשר הם נוטלים על עצמם", לרבות העדר האפשרות להביא את ההסכם לידי סיום במהלך תקופה קצובה מסוימת (לפירוט עילות משפטיות שעשויות לאפשר הפסקת הסכם עבודה לתקופה קצובה במהלך התקופה. בנסיבותיו של מקרה זה, לאחר שקילת כלל הנסיבות, בית הדין לעבודה קבע כי את הנזק הממוני שנגרם לתובע יש להעריך בשווה ערך לחמישה חודשי שכר. בית הדין ציין כי לפי שיעור השכר החלופי לו טען התובע - 12,000 ₪ - אין מדובר בפער ניכר בהתאם להלכה הפסוקה, ואף לא שוכנענו כי התובע הוא שביקש את העסקתו כ"קבלן" או כי מתקיימות במקרה זה נסיבות של חוסר תום לב קיצוני מצד המועסק. התביעה התקבלה בחלקה. ##(9) מעמד האישה בנושה בהליך פשיטת רגל של הבעל:## הקדמה: המערערת, היתה עורכת-דין ושותפה במשרד ##עורכי דין בתל-אביב##, הגישה תביעת חוב. תקציר: בע"א 3929/02 נדונה השאלה האם זכאית האישה לדיבידנד בהליכי פשיטת הרגל כמי שבאה בנעלי הנושים המקוריים, או שמא מעמדה הוא כנושה נדחית, מתוקף סעיף 83(ב) לפקודת פשיטת הרגל. המערערת הגישה לנאמן תביעת חוב בסך 935,000 ₪, בטענה כי היא זכאית לסכום זה כמי שבאה בנעלי הנושים שלידיהם פרעה את חובותיו של הבעל. מעמדה של אשת פושט הרגל בעניינים מסוימים המנויים באותו סעיף הוא מעמד של נושה נדחית, הזכאית לדיבידנד רק לאחר שיסופקו תביעותיהם של יתר הנושים. נוכח עמדתם של הנאמן והכונס הרשמי, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית בפני בית-משפט קמא לפיה תידון תחילה שאלת תחולתו של סעיף 83(ב) לפקודת פשיטת הרגל על תביעת החוב שהגישה המערערת ורק לאחר שתוכרע שאלה זו, תידון ותוכרע שאלת גובה החוב אותו יש לאשר לה. את גישתו זו נימק בית משפט קמא בכך שהרציונל העומד ביסוד סעיף 83 הינו הרחבה של מסת נכסי החייב. לטענת המערערת, שגה בית-משפט קמא בקובעו כי אשת פושט הרגל הופכת "באופן אוטומטי וגורף" לנושה נדחית, ללא קשר לאופן היווצרותו של החוב, למועד היווצרותו, למקור החוב או למהותו. המערערת טענה כי הפרשנות שהעניק בית-משפט קמא לסעיף 83(ב) לפקודה אינה מתיישבת עם לשון הסעיף או עם תכליתו ויש בה כדי להביא להתעשרות הנושים על חשבונה. המערערת הוסיפה וטענה כי פרשנותו של בית-משפט קמא בדבר הלכת "השיתוף בחובות" כהלכה העומדת ביסוד סעיף 83 לפקודה, אינה מתיישבת עם עקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלית כפי שהם מעוגנים בחוק יחסי ממון, בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובחוק שיווי זכויות האישה, לפיהם זכאית האישה כפרט גם במסגרת חיי הנישואין לאוטונומיה ולעצמאות מבחינה רכושית. אשר לטענת המערערת כי היא זכאית, מכוח עקרון הסוברוגציה, להיפרע מנכסי החייב כאילו הייתה הנושה המקורי שאת חובו פרעה, נסמך הנאמן על קביעתו של בית-משפט קמא לפיה הדין הכללי בעניין זה הקבוע בסעיף 9 לחוק הערבות, נדחה מפני הדין הספציפי של פשיטת הרגל. בית המשפט קיבל את הערעור והורה כי קביעתו של בית משפט קמא בדבר היות המערערת נושה נדחית דינה להתבטל, וזאת ככל שהדבר נוגע לערבויות אותן פרעה לנושי בעלה מתוך כספים ונכסים השייכים לה. ##(10) צו קיום ירושה של עזבון "ספרותי":## הקדמה: בצוואה נרשם כי מבצע הצוואה יהיה ##עורך דין בתל-אביב##. תקציר: עניינו של ההליך בע"מ 6251/15 בדחיית תביעתן של המבקשות לקבלת צו קיום ירושה של אמן ובליבתו עזבונו של המנוח וכתבי קפקא שהיו ברשותו. יצירתו המרובה כללה שירה וסיפורת, מחזות ומסות, ביוגרפיות, מאמרים וקומפוזיציות, והרעיון המרכזי בכתביו הוא שניות בין אמונה בעולם האלהי מזה והכרה בסבל וברוע, שהחתירה אל השלמות משמעה ביטול הניגודים ביניהם. בית המשפט המחוזי קבע כי המחלוקות העומדות להכרעה בפניו הן: האם טענות המשיבים בעניין כתבי קפקא התיישנו; האם ברוד היה הבעלים של כל כתבי קפקא; האם אותם כתבי קפקא שהיו בבעלותו של המנוח עברו במתנה עוד בחייו של המנוח; האם כתבי קפקא מהוים חלק מעזבונו הספרותי. נטען כי הערכאות הקודמות לא שקלו בפסיקת ההוצאות את העובדה כי מדובר בהליך ייחודי ותקדימי. נפסק כי יש להבדיל מכתבי קפקא אותם קיבל במתנה, ושהיו בבעלותו וברשותו של המנוח, הנה הכתבים שנטל לאחר מותו של קפקא אינם יכולים להראות ככאלה שהיו "בבעלותו וברשותו"; הם היו ברשותו בלבד. בסופו של דבר בין המשפט דחה הערעור. ##דוגמאות לתביעות פיצויים בגין תאונות דרכים בתל אביב:## ## (11) קביעת פיצויים על דרך האמדנא:## אדם שנפגע בתאונת דרכים הגיש תביעה בבית משפט השלום בתל אביב בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ו- 1975. ממקום התאונה פונה באמבולנס לבית החולים שם טופל ושוחרר לביתו עם המלצות למנוחה, ביקורת במרפאה אורטופדית והורדת התפרים לאחר עשרה ימים. להוכחת פגיעותיו של התובע מונו מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי, הנוירולוגי, בתחום רפואת העיניים, הא.א.ג ובתחום הפסיכיאטרי המומחה בתחום האורטופדי העריך נכותו של התובע, תוצאת התאונה בשיעור של 10% לפי סעיף 37 (7) (א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956 עקב הגבלת התנועות בעמוד השדרה. הצווארי. המומחה בתחום א.א.ג העריך נכותו של התובע תוצאת התאונה בשיעור של 10% לפי סעיף 72 (4) ב' 1 בגין הפגיעה בחלק הוסטיבולרי של האוזן הפנימית בצורה קלה ו- 10% לפי סעיף 72 (1) ד' 3 בגין ליקוי בשמיעה לפי מדידה אודיומטרית. המומחה בתחום הנוירולוגי העריך נכותו של התובע בשיעור של 2.5% לפי סעיף 34, ייתר המומחים קבעו כי אין נכות רפואית. בפסק הדין נקבע כי לאור טענות הצדדים, חוות הדעת הרפואית, תשובות ההבהרה ועדות התובע יש לקבוע שתאונת הדרכים נשוא התאונה גרמה להפרעה תפקודית מסוימת, כמו כן יש להתחשב בגילו של התובע, שמקשה עליו למצוא עבודה שתתאים לכישוריו וליכולותיו וכן להתחשב בעברו. לאור האמור לעיל, נקבע כי לנכויות בהצטברותן, משום מיהותן ומיקומן, יש השפעה מסוימת על כושרו התעסוקתי והכללי של התובע אם כי לא בשיעור הנכות המצטברת והמשוקללת ודאי לא למעלה מהן וכי השפעת הנכויות על כל אחד מראשי הנזק תקבע על דרך האומדנא. ##(12) פיצויים לקטין שנפגע בתאונת דרכים :## אדם שנפגע בתאונת דרכים פונה ממקום התאונה, לבית חולים שם אובחן כסובל מחבלת ראש וממספר חתכים בפנים. סי.טי מח הדגים דימום תת עכבישי והוא אושפז ועבר ניתוח להוצאת רסיסי זכוכית ותפירת החתכים בפנים ובעפעף עין ימין. בהמשך, התובע עבר ניתוח נוסף להוצאת גוף זר מהעין והשתלת רירית מהפה לצורך שחזור העפעף. הנפגע המשיך להתלונן על כאבי ראש, עצבנות, מתח, ירידה בזכרון ובריכוז וטופל במסגרת המרפאה לטיפול בילדים נפגעי תאונות דרכים, בבית חולים לווינשטיין. לצורך הערכת נכותו של התובע, מונו מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתל אביב, בתחומי הכירורגיה הפלסטית והפסיכיאטריה. המומחה הרפואי בתחום הכירורגיה הפלסטית, ציין בחוות דעתו, כי הצלקות שנותרו בפניו של הנפגע אינן פעילות ואינן צפויות להשתנות. וראה להעריך את הנכות בהתאמה לסעיף 75 (2) (ג) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956, הקובע 20% נכות בגין צלקות. רחבות עם כיעור ניכר ובענייננו, למרות שלא מדובר בצלקות רחבות מדובר במספר רב של צלקות בעפעף ובאזורים שונים בפנים. המומחה בית המשפט בתל אביב, בתחום הפסיכיאטרי ציין בחוות דעתו כי בסמוך לאחר התאונה, הופיעו תסמינים קוגנטיבים, התנהגותיים ונפשיים, בגינם הופנה הנפגע לטיפול במרפאה לילדים וכי תסמיניו נבעו משילוב של מצב לאחר פגיעת ראש, הפרעת דחק בתר חבלתית והפרעת הסתגלות, בשל הצלקות בפנים שהשפיעו על דימויו והערכתו העצמית והעריך את נכותו של התובע, בשיעור של 10%, באופן זמני למשך השנה הראשונה שלאחר התאונה ובשיעור של 2.5% לצמיתות. נכותו הרפואית המשוקללת של הנפגע הסתכמה על כן ב- 22% נכות ובית המשפט חייב את חברת הביטוח לשלם לנפגע סך של כ- 180,000 שקלים בתוספת הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בתל אביב. ##(13) פגיעה ביד:## אדם שנפגע בתאונת דרכים הגיש תביעת פיצויים בבית המשפט בתל אביב, לצורך הערכת נכותו הרפואית של התובע עקב התאונה מונה מומחה בתחום האורטופדי, במסגרת חוות דעתו קבע המומחה כי לתובע לא נותרה נכות מהתאונה בהתייחס לתלונותיו לגבי פגיעה בגב, בצוואר ובברכיים. באשר לפגיעה בשורש כף יד ימין, היד הדומיננטית - לתובע נגרם שבר בעצם הסירה עם סימנים של אי יציבות של שורש כף היד. הוא עבר כריתה של השורה הפרוקסימלית בשורש כף היד עם סטילודקטומיה רדיאלית וקיבל סדרה של פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק לאחר מכן. בבדיקה נמצאה הגבלה קשה בכיפוף וביישור ורגישות בקרפוס עם עדות לאי יציבות. המומחה ציין כי חבלה זו גורמת לחולשה, כאבים, קושי בסחיבה וגם קושי בתפקודים שונים יום יומיים. התובע טען כי הוא אמנם נאלץ לעיתים רחוקות להשתמש ביד ימין לצורך הרמת משאות, אך מדובר במקרים חריגים ונדירים, למשך שניות ספורות בלבד, מקרים בהם יד שמאל בלבד אינה מצליחה להרים המשאות. בסופו של דבר הנכות הצמיתה שנקבע ע"י המומחה היתה - 30% לפי סעיף 41(10) המקביל לסעיף 35(1) ד' של תקנות הביטוח הלאומי. ##(14) נכות נפשית עקב תאונת דרכים:## אישה נפגעה בתאונת דרכים קטלנית, כאשר אוטובוס שבא במהירות מימין, ולא הבחינה בו, התנגש ברכב. ממקום התאונה הועברה לבית החולים שם עברה סדרת בדיקות שבסיומן אובחנה כסובלת מפגיעת ראש, עמוד השדרה הצווארי והמותני. בבדיקתה במיון נמצאה רגישות צווארית, נפיחות במצח שמאל וחתך באוזן ימין. היא שוחררה לביתה עם המלצות למנוחה, טיפול במשככי כאבים והמשך מעקב רפואי. הנפגעת הגישה תביעה בבית משפט השלום בתל אביב ומונה לה מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי, שבדק אותהוהעמיד את נכותה 10% לפי סעיף 34 ב' לקובץ תקנות הביטוח הלאומי, המומחה קבע כי מצבה של התובעת נובע בשל פטירת חברתה שהיתה מעורבת בתאונה ובית המשפט חייב את חברת הביטוח לשלם לתובעת את הסך 35,000 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין בתל אביב והוצאות משפט. ##(15) פיצויים על פגיעה מסוג "צליפת שוט" בתאונת דרכים:## אדם שעבר בתאונת דרכים נפגע בעיקר בגבו אך בשלב ראשון לא פנה לקבלת טיפול רפואי. למחרת ולאחר שהכאבים החמירו פנה לקבלת טיפול במיון של בית חולים. הוא טופל ושוחרר לביתו. בבדיקת הרופאים המטפלים נמצאו ממצאים המתאימים לחבלה מסוג "צליפת שוט" ובהמשך עבר בירור הדמיתי לרבות צילומי סי.טי ו - אם.אר.איי שהראו פריצת דיסק מרכזית ולצד ימין עם לחץ על אלמנטים עצביים ובלט קל עם לחץ קל על השק הדורלי. לאור הפגיעה הוגשתה תביעה לבית המשפט בתל אביב. המומחה שמונה כמומחה בתחום האורטופדי מטעם בית המשפט בתל אביב ראה לקבוע כי לתובע נותרה נכות בשיעור 20% לפי סעיף 37 (7) (ב) למבחני המל"ל בשל הגבלת תנועות בצורה בינונית בעמ"ש מותני. ##(16) פגיעה של אישה בהריון :## אישה נפגעה כנהגת בתאונת דרכים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בחודש השישי להריונה כאשר רכב אחר פגע ברכבה וכתוצאה מכך עף רכבה של ופגע חזיתית במעקה הבטיחות משמאל, ביא פונתה ממקום התאונה באמבולנס לבית חולים תל השומר התובעת אובחנה כסובלת משבר בלסת תוך כניסת השיניים כלפי פנים, שתי שיניים קדמיות בלסת התחתונה התעקמו כלפי מעלה. השיניים עברו אקספוליאציה ואובחנה פגיעה חודרנית בשפה העליונה עם קרעים של העור, השריר והרירית. כן אובחנו פגיעות אורטופדיות הכוללות חבלה בברכיים, לרבות חתך בברך ימין, חבלה ברגל ימין, צליפת שוט וחבלות בעמ"ש צווארי וגבי. התובעת נותחה במחלקת פה ולסת בהרדמה כללית. האישה טענה במסגרת תביעה שהוגשה לבית המשפט, כי עקב התאונה סובלה ממראה מכוער ביותר של פניה, עיוות קשה בלסת ובשפתיים וכאבים והגבלות קשות בלסת עד כדי קשיים באכילה, צלקות ועיוות קשה של השפה עליונה אשר נתפרה בבית החולים. על פי חוות דעת המומחים טענה התובעת כי הומלץ לה לשקול ניתוח פלסטי לשחזור השפה העליונה. התובעת טוענת כי עקב התאונה נאלצה לעבור טיפולים בשיניים בחניכיים ובלסת לרבות השתלת חניכיים, השתלת שתלים, השתלת עצמות, עקירת שיניים. התובעת נאלצה לעבור הרדמה מלאה. התובעת ציינה כי מאז התאונה החלה לסבול מבעיות נפשיות קשות מטופלת על ידי פסיכיאטר ובית המשפט חייב את חברת הביטוח לשלם לתובעת את הסך של כחצי מליון שקלים בצירוף הוצאות משפט. ##(ב) שכר טרחת עורכי דין בתל אביב:## ##(17) שכר טרחת עורך דין רשלנות רפואית בתל אביב:## מהו שכר הטרחה של עורכי דין מומחים לרשלנות רפואית בתל אביב ? (על כך נדון בהרחבה בהמשך) מקובל לחלק עלות עורך דין נזיקין בתל אביב ל - 2 קבוצות - (א) רשימת עורכי דין נזקי רכוש בתל אביב (נזק לרכב, ליקויי בניה, שריפה, הצפה, נזילות וכו') (ב) עורך דין נזקי גוף בתל אביב (פציעות ספורט, תביעה אזרחית על תקיפה, תאונות תלמידים, פציעות בצבא, תאונות אישיות וכו'. ##(18) מה שכר הטרחה של עורך דין תאונות דרכים בתל אביב ?## קיימת הבחנה בין שכר טרחת עורך דין המתמחה בתאונות דרכים בתל אביב הקבוע בחוק (כגון: עורך דין תאונת אופנוע בתל אביב, עורך דין תאונות אופניים, תאונת פגע וברח) לבין שכר טרחת עורך דין מומלץ: לדוגמא בתחומים: צו סגירה, צו מניעה, צו הריסה, רישוי עסקים (רישיון עסק), עתירה מנהלית, אכיפת חוזים - תחומים בהם הסעד הוא בד"כ לא כספי. ##(19) שכר טרחת עורך דין תביעות לביטוח לאומי:## כאשר אדם מחפש עורכי דין באזור תל אביב שבו נמצא סניף ביטוח לאומי הקרוב לביתו, הוא לא ימצא בהכרח עורכי דין מובילים בתחום, לכן כדי למצוא עורך דין טוב בתל אביב, רצוי לחפש עורכי דין לפי תחומים, לא כל עורך דין טוב לדיני עבודה, ביטוח סיעודי, ביטוח אובדן כושר עבודה, פוליסת ביטוח חיים, יהיה בהכרח עורך דין מומחה לייצוג מול ביטוח לאומי. ## (20) שכר טרחת עורך דין מקרקעין בתל אביב:## עורך דין נדל"ן בתל אביב הוא בד"כ עו"ד מומחה בתכנון ובניה ועוסק בין היתר בחריגות בניה, בניה לא חוקית, היתר בניה, התנגדות לבניה,קיבוצים, מושבים, הסכם שכירות - תחומים בהם שכר הטרחה משולם מראש ולעיתים על בסיס תוצאות, לעומת זאת שכר טרחת עורך דין קניית דירה מקבלן או מכירת דירה. ## (21) שכר טרחת עורך דין גירושין בתל אביב:## עורך דין לענייני משפחה בתל אביב עוסק בין היתר בענייני גירושין, מזונות ילדים, הסכם ממון, הסכם גירושין, אפוטרופסות וכו'. שכר הטרחה של משרדי עורכי דין מובילים בדיני משפחה בתל אביב, במרבית המקרים יהיה גבוה משמעותית משכר הטרחה של דין טוב לגירושין בתל אביב, המתמחה בדיני משפחה. ##(22) שכר טרחת עורך דין הוצאה לפועל בתל אביב:## מה הדין בסוגיית שכר טרחת עורך דין בהוצאה לפועל בתל אביב ? (מחיקת חובות, איחוד תיקים, ביצוע שטר) מה גובה שכר טרחת עורך דין פשיטת רגל ? (כינוס נכסים, הפטר) למי שייך שכר טרחת עורך דין שנפסק לטובת הזוכה ? למי שייך שכר טרחת עורך דין בהוצאה לפועל ? סוגיית שכר טרחה של עורך דין הוצאה לפועל, מוסדרת בסעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 הקובע כי זו כה המיוצג על ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל יהיה זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימאלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין (על כך נדון בהרחבה בהמשך). ##(23) שכר טרחת עורך דין תאונת עבודה בתל אביב:## בהליך חיפוש עורך דין מומחה לתאונות עבודה בתל אביב חשוב להבחין בין עורך דין דיני עבודה בתל אביב (זכויות עובדים, פיצויי פיטורים בהריון, אפליה, פנסיה, התפטרות, דיני חינוך, עובדים זרים, הפרת הסכם עבודה וכו') לבין עורכי דין תאונות עבודה בתל אביב, המגישים תביעות רשלנות מקצועית לקבלת פיצוי כספי בגין זכויות רפואיות של נפגעי תאונה בעבודה. ##(24) כמה עולה עורך דין פלילי ?## כמה לוקח עורך דין פלילי בתל אביב ? / כמה מקבל עורך דין תעבורה בתל אביב ? (על כך בהמשך) תחומים אלו (שחרור ממעצר, נהיגה בשכרות, שלילת רישיון נהיגה וכו') שייכים לקטגוריית תחומי משפט אזרחי (קניין רוחני, זכויות יוצרים, דיני אינטרנט, דיני בנקאות, חברות, עמותות, פירוק חברה, הגבלים עסקיים, משפט בינלאומי, ביטול מכרזים, משרד הפנים, הגירה, דיני ספורט, ביטול עיקולים וכו') - תחומים בהם לא מקובל לשלם לעורך דין בשיטת האחוזים. ##(25) שכר טרחה באחוזים (דין לפי הצלחה):## האם עו"ד שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכ"ט עו"ד לפי אחוזים נגזר מהפחתת תשלום: ארנונה, היטלי פיתוח, דיני מיסים, הלוואות בנקים, דיני שטרות, משפט מנהלי, מיסוי עירוני, דוחות, קנסות ולעיתים מגובה הפיצוי: לשון הרע, הפרת חוזה, תביעה ייצוגית, משרד הביטחון / ענייני צבא. נשאלת השאלה כמה מקבל עורך דין שעובד על בסיס אחוזים במקרה שהתביעה נדחתה ? (על כך בהמשך). ##(26) שכר טרחת עורך דין צו ירושה / שכר טרחת עורך דין צוואה:## מה שכר הטרחה של עורך דין ירושות בתל אביב ? מה שכר הטרחה של עורך דין צוואות בתל אביב ? (על כך בהמשך). ##(ג) עורכי דין מומלצים בתל אביב: (פרסומת):## ##שם המשרד:## עו"ד קובי כהן ##טלפון:## 052-6391366 ##עיר / יישוב:## תל אביב-יפו ##אודות המשרד:## ניסיון של 14 שנים בהוצל"פ ופשיטת רגל. ##תחומי עיסוק:## הוצאה לפועל, פשיטת רגל. עורך דין