אין בעצם החשיפה לראיות, אף אם אינן קבילות, כדי להצדיק פסילת שופט. הנחת המוצא היא כי מקצועיותו של השופט מאפשרת לו להפריד בין חומר קביל לבין חומר שאינו קביל בעת קבלת הכרעה (ראו, למשל, ע"פ 4849/03 שלוש נ' מדינת ישראל, פיסקה 7 (3.7.2003)). רק במקרים קיצוניים, בהם נחשף השופט ל"מסה קריטית" של ראיות שאינן קבילות, יש מקום לפסול את השופט מלשבת בדין (ראו, למשל, ע"פ 7759/09 סמיר קבהה נ' מדינת ישראל, פיסקה 3 (1.11.2009); ע"פ 6445/10 ספרטק נ' מדינת ישראל (16.9.2010); מרזל, בעמ' 300-298). המערערים לא טענו כלל שחומר הראיות שצורף לבקשה למתן צו הפסקה שיפוטי או חלק ממנו אינו קביל בהליך העיקרי. לאור כל אלה, לא בוססה הטענה כי מכלול הראיות שהוצגו לבית המשפט בענייננו אכן יוצר "מסה קריטית" של ראיות שאינן קבילות, שיש בהן כדי לנעול את עמדתו של בית המשפט בהליך העיקרי. 9. לפיכך, הערעור נדחה, מבלי שנדרשה תגובת המשיבה. שופטיםפסלות שופטראיותקבילות ראיותקבילות