19% נכות צמיתה, בגין תאונת עבודה

1. זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) - להלן: "הועדה" אשר התכנסה בשלושה מועדים - ביום 18/11/12, ביום 3/3/13 וביום 12/5/13 ואשר קבעה למערער 19% נכות צמיתה, בגין תאונת העבודה שארעה לו ביום 10/6/04. 2. מהלך הדיון בתאריך 28/10/13 התקיים דיון, בסיומו ביקש המערער כי תינתן לו אפשרות להשלים, בכתב, את טיעוניו. בית הדין נעתר לבקשתו וכן קצב למשיב שהות להגיש את טיעוניו. לאחר שפעלו הצדדים בהתאם להחלטת בית הדין (המערער הגיש את השלמת טיעוניו, ביום 6/11/13, המשיב הגיש את טיעוניו ביום 1/12/13 והמערער הגיש את התייחסותו לטיעוני המשיב ביום 8/12/13) ניתן כעת פסק הדין. 3. להלן טענות ב"כ המערער: א. לתיק המל"ל הוגשו חוות דעת של פרופ' צינמן, מיום 12/5/08 וחוות דעת של פרופ' וויל מיום 10/2/08 ולמרות שהדיון בעניינו של המערער נעשה בשל תביעתו להחמרת מצב, טעתה הועדה משלא התייחסה לחוות הדעת הנ"ל. ב. למרות שההחמרה הנטענת התייחסה לתחום האורטופדי, אשר ביחס אליו, העניק פרופ' צינמן, למערער, נכות בשיעור של 10%, לא התייחסה לכך הועדה. ג. טעתה הועדה עת התעלמה מאישורים רפואיים של האורטופד - ד"ר סאלמה מיום 9/2/12, המזכיר הסתיידות בתוך המרפק ועיוות צורה וכן עיבוי של הקורטוקס (ממצאים שלא היו קיימים במועד בו נתן פרופ' צינמן את חוות דעתו) וכן מבדיקת EMG מיום 19/1/12, המלמדים על פגיעה שורשית בצוואר. ד. טעתה הועדה עת התעלמה מהאישור הרפואי של הרופא התעסוקתי שניתן לפי תקנה 36 ואשר בו צויין כי קיימת הגבלה בשורש כף היד השמאלית. ה. טעתה הועדה עת לא התייחסה לבדיקת ה - CT ,המלמדת על פגיעה נוספת שהוחמרה בצוואר. ו. טעתה הועדה עת התעלמה הן מחוות דעתו של פרופ' וויל והן מהאישור של ד"ר ויסבורג שקבע כי קיימת החמרת מצב, בתחום הנפשי, תוך שהוא התייחס לחוו"ד של פרופ' וויל. ז. החלטת הועדה לאמץ, בלי דיון, את חוות דעתו של היועץ הפסיכיאטר, אשר לא התייחס לחוות דעתו של פרופ' וויל ולפרטי הפגיעות הנפשיות, עולה כדי טעות משפטית. ח. טעתה הועדה עת לא התייחסה לאישור של הפנימאי - ד"ר זועבי (אישור מיום 16/12/04), הקושר בין הפרעה בתפקוד המיני לבין המצב הנפשי. ט. הועדה קבעה נכות נוירולוגית שאינה נוגעת לממצאים הרלוונטיים (בצוואר). י. הועדה התעלמה מחלק מנימוקי הערער שהוגש ביום 4/9/12. יא. בשל ריבוי הטעויות המשפטיות בהתנהלות הועדה ובשל העובדה שבין חבריה ישב אונקולוג, אשר אינו רלוונטי לליקויי המערער ולא ישבו רופאים שכן רלוונטיים, יש להורות על החזרת עניינו של המערער לועדה בהרכב חדש. יב. גם חוסר הסבירות שבהחלטת הועדה מצדיקה את קבלת הערעור. 4. להלן טענות ב"כ המשיב: א. הועדה הקודמת, זו שהתכנסה ביום 29/6/08 וביום 22/9/08 (להלן:"הועדה הקודמת") קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 10%, בגין תסמונת מוחית אורגנית נוירולוגית, עקב הפגיעה בעבודה מיום 10/6/04. לפני הועדה הקודמת עמדו גם שתי חוות הדעת שהגיש המערער - זו של פרופ' צינמן (האורטופד) וזו של פרופ' וויל (הפסיכיאטר), אליהן התייחסה הועדה הקודמת בישיבתה מיום 29/6/08 ודחתה אותן. ב. ביום 29/5/12 הגיש המערער בקשה לבדיקה מחדש בהליך של החמרת מצב, אליה צירף מכתב נלווה מבא כוחו, אישור החמרת מצב של רופא תעסוקתי מיום 7/5/12 ומסמכים רפואיים שונים. ג. וועדה מדרג ראשון קבעה שאין החמרה ולכן הגיש המערער ערר שהנימוקים לו הוגשו ביום 4/9/12. ד. הועדה, שהתכנסה בעקבות הערער, כללה אורטופד, נוירולוג ואונקולוג. ה. בישיבתה הראשונה, קביעה הועדה למערער נכות נוירולוגית, צמיתה, בשיעור 10%, קבעה שאין נכות אורטופדית וביקשה חוות דעת של יועצים רפואיים בתחומים: פסיכיאטריה, עיניים ופה ולסת. בחוות הדעת של כל אחד מהיועצים בתחומים הנ"ל נקבעה שאין נכות. ו. בישיבתה מיום 3/3/13, ביקשה הועדה מהיועץ בתחום העיניים להתייחס לבדיקת שדה הראיה שהומצאה לה. רופא העיניים עשה כפי שנדרש וקבע כי אין קשר בין הליקוי בעיניים לבין הפגיעה בעבודה. בתאריך 12/5/13 אימצה הועדה את חוות הדעת של היועצים וקבעה למערער 19% נכות צמיתה. ז. הועדה לא היתה אמורה להתייחס לחוות הדעת של פרופ' צינמן ושל פרופ' וויל, שהינן חוות דעת ישנות אשר הועדה הקודמת כבר נדרשה להן והתייחסה אליהן ואשר המערער כלל לא טרח לצרפן לעררו או לבקשתו להחמרת מצב. ח. הועדה שמעה את המערער, וערכה לו בדיקות קליניות, עיינה בעררו ובתיקו הרפואיים, התייעצה עם מומחים רפואיים, ערכה דיון יסודי בכל התחומים הרלוונטיים וקביעותיה, המנומקות, הינן קביעות רפואיות מובהקות המצויות בסמכותה הבלעדית. ט. למעשה, הועדה טעתה באופן שהטיב עם המערער עת קבעה לו נכויות חופפות ולכן ככל שיחזור עניינו של המערער לועדה, יבקש המשיב שתתקן את טעותה. י. בכל מקרה וגם אם יקבל בית הדין את הערעור הרי שאין מקום להחזיר את עניינו של המערער לועדה בהרכב חדש שכן בין חברי הועדה היו שני רופאים הרלוונטיים לליקויי המערער כאשר הועדה פעלה כדין עת התייעצה עם יועצים רפואיים מתחומים רלוונטיים, נוספים. יא. לא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה ולכן יש לדחות את הערעור. 5. הועדה א. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה המשפטית בלבד, לפני בית הדין האזורי לעבודה ובהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995. ב. מעיון בפרוטוקול הועדה, מישיבתה הראשונה (18/11/12), עולה כי היא ציינה מסמכים רפואיים ובדיקות שהונחו לפניה, לרבות אישור לפי תקנהנ 36 - מסמך רפואי שהוציאה ד"ר תיבון - פישר, אשר במסגרתו היתה גם התייחסות למסמך של אורולוג ד"ר לידז'י מיום 20/1/12"במעקב מחודש מאי 2006 בגלל הפרעה בתפקוד המיני קרוב לוודאי משני לטיפול הפיסיכאטרי שמקבל". חוו"ד פסיכיאטר מיום 27/6/12, סיכום ביקור ד"ר אלכסנדר (פסיכיאטר) מיום 6/5/12, סיכום ביקור רופא נוירולוג מיום 25/2/10 וסיכום ביקור קופ"ח (רופא אורטופד) מיום 19/512. הועדה עיינה בערר ובנימוקיו וכן רשמה את הדברים שטען לפניה ב"כ המערער:"מבקש להתייחס לפגיעותיו..מבקש להתייחס למצבו הנפשי הקשה, עבר ניתוח בראש וסובל מנפיחות שמקטינה את העין. לא יודעים למה קשורה הפגיעה והנפיחות. הפגיעה היתה עם זעזעוע מוח קשה. מבקש להתייחס לכל המסמכים". הועדה ציינה גם את תלונות המערער:"נפיחות בראש, כל צד שמאל מתנפח לעיתים הרבה..מרגיש ושומע קליק וחש כאבים בצוואר. הצוואר והגב "נתפס" וחש כאבים וכאבי ראש, כאבים ביד שמאל, בשורש כף היד. לפעמים נימול בכל היד וחולשה ביד ולעיתים נתפס עד שמשתחרר. מרגיש שעצבני. מתקשה לתפקד בבית עם הילדים, לא סובל רעשים, כאשר עצבני סובל ומרביץ לאחרים, הגוף חם". הועדה עיינה בצילום ע"ש צוואר מיום 16.1.12 ומצאה כי :"לורדיטס צווארי שמור, מרווחים ..תקינים" הועדה גם עיינה בצילום כתף שמאל מיום 20/7/09 ורשמה:"מפרק כתף נראה תקין מצב לאחר שבר בשליש לטרלי של עצם הבריח משמאל", הועדה אף עיינה בצילום אמה שמאלית, מיום 20/7/09 אשר בו מצאה:"מצב לאחר שבר חוף פינקו מטהפזרי בעצם הרדיוס, שטח הפנים הפירקי שמור, השבר מחובר היטב, ציר עצם תקין". הועדה ערכה למערער בדיקה קלינית מקיפה, הן של האמה, הן של שורש כף היד, חגורת הכתפיים ועצמות השכמה, כן בדקה הועדה למערער את צווארו. בתחום הנוירולוגי, התייחסה הועדה לממצאי בבדיקת MRI מוח מיום 20/11/11, שהראתה "מצב לאחר קרניוטומיה טמפו פריאטלית משמאל, רקמות הרכות ההקפיות מורות, כל מבנה המוח תקינים, התעבות רירית פוליפואידית בתאים המקסלרים שאינם קשורים לחבלה". הועדה עיינה גם בבדיקת EMG מיום 19/1/12 גפיים עליונות, בה מצאה:"עדות לפגיעה שורשית C5-C7 משמאל, גלי בן תקינים, אין עדות לדנרבציה פעילה". הועדה ערכה למערער בדיקה נוירולוגית, במסגרתה מצאה:"נפיחות קלה באיזור הרקה משמאל, גם סביב ארובת העיניים משמאל, רגישות במישוש צלקת ניתוחית אחרי ניקוז של המטומה אפידורלית, ירידה בתחושה במצח, לחי משמאל פרוזנר קרינאלי ירוד משמאך, כוח בידיים שמור, החזרים תקינים, אין הפרעות בתחושה, אין סימנים של פגיעה במוחון. יתר עצבים קרינאלים תקינים". הועדה סיכמה ממצאי בדיקתה הנ"ל עת קבעה:"מבחינה אורטופדית - קובעת הועדה כי אין נכות. מבחינה נוירולוגית קובעת הועדה נכות בשיעור 10% לפי סעיף 5(א)I מיום 29/5/2012 ובכך מקבלת את הערר בתחום הנוירולוגי וקובעת כי קיימת החמרה נוירולוגית" הועדה לא סיכמה ממצאיה שכן ביקשה לקבל חוות דעת של פסיכיאטר, של רופא עיניים ושל רופא פה ולסת. ג. מעיון בחוות דעת של פרופ' פרידמן - רופא העיניים עולה כי היו לפניו מסמכים רפואיים וכי הוא רשם את תלונות המערער כן היה מודע לכך שהוא נפגע בראשו לפני 8 שנים. המומחה בדק את המערער וציין:"בבדיקה היום ראייתו בכל עין 6/9 ..תנועות העיניים חופשיות לא נראתה הטיה במנח העפעפיים". מסקנתו של רופא העיניים היתה כי "אין נכות עינית". ד. מעיון בחוות דעתו של פרופ' פלד - רופא פה ולסת, עולה כי היו לפניו מסמכים רפואיים, כי הוא רשם את תלונות המערער וערך לו בדיקה קלינית מקיפה, אשר פורטה בהרחבה בפרוטוקול שערך. המומחה כתב כי:"אין פגיעה בתפקוד הלעיסה היות ונמצאה פתיחת פה תקינה וטווח מלא ותפקודי של המנשך הלסת והשיניים. לא נותרה נכות פה ולסת בגין התאונה הנדונה" ה. מעיון בחוות דעתו של ד"ר מנוחין - הפסיכיאטר, עולה כי היו לפניו מסמכים רפואיים, לרבות אלו שאיזכר המערער, כי הוא רשם את תלונות המערער, ציין שהמערער לוקח תרופות חדשות, ערך לו בדיקה וציין ממצאיה:"..בהכרה מלאה , דיבור ספונטני תקין האפקט תואם את גוון חרדתי קל, מהלך חשיבה תקין רמת ארגון טובה..אין סימני דיכאון מג'ורי, אין עדות למחשבות שווא. קיימת תובנה למצבו, לא מגלה סימני תגובה פוסט טראומתית..הועדה עיינה באישורים של ד"ר ויסבורג אלכס, מתאריכים שונים. בכל בדיקה חוזר על כך שאין שינוי במצבו הנפשי מהבדיקות הקודמות. התובע מוסר שעם הטיפול החדש שמקבל בהמלצת הרופא מרגיש יותר טוב". לנוכח האמור לעיל, היתה מסקנתו ש"לא חלה החמרה במצבו". ו. מעיון בפרוטוקול הועדה, בישיבתה השניה, ביום 12/5/13, לאחר שקיבלה את חוות הדעת שביקשה, ולאחר שעיינה בהן, אימצה מסקנות היועצים ובהתאם קבעה כי אין נכות בתחום העיניים וכי אין החמרה בתחום הפסיכיאטרי. ז. הועדה קבעה למערער 19% נכות משוקללת. 6. דיון והכרעה מהאמור לעיל עולה שהועדה ערכה למערער בדיקה רפואית, בתחומים הרלוונטיים שהיו במומחיותה (אורטופדיה ונוירולוגיה) ושלחה את המערער לבדיקות אצל יועצים רפואיים, בתחומים שלא היו במומחיותה (פסיכיאטר, רופא עיניים ורופא פה ולסת). מהאמור לעיל אף עולה שהועדה עיינה במסמכים רלוונטיים ונתנה עליהם את דעתה. לאחר עיון בכלל טענות המערער, בתגובת המשיב ובפרוטוקולים השונים, הגעתי למסקנה כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הועדה בנוגע להתייחסותה החסרה לעניין האורטופדי, כאשר בענין זה כוונתי לכך שהועדה לא נתנה דעתה ולא בדקה את שציינה ציינה ד"ר תיבון-פישר באישור לפי תקנה 36, בענין האורטופדי, בהקשר של מכתבו של ד"ר סלאמה מיום 9/2/12 ואת ממצאי בדיקת ה - EMG מיום 19/1/12המעידים על קיומה של "פגיעה שורשיתc6-7" וממצאי הבדיקה פורטו בדו"ח הועדה. לפיכך בענין זה, תידרש הועדה לבחון את המסמך של ד"ר סלאמה מיום 9/2/12, את בדיקת ה - EMG מיום 19/1/12 המעידים על קיומה של "פגיעה שורשית c6-7" וכן תידרש לשקול האם בענין זה חלה החמרה במצבו של המערער ואם כן - כמה אחוזי נכות יש לקבוע לו בגין החמרה זו. בנוסף, נראה שנפלה טעות משפטית נוספת בכל שהועדה, בישיבתה השניה, לא התייחסה לחוות דעתו של היועץ - רופא פה ולסת, אליו הפנתה את המערער ולכן עליה להשלים גם ענין זה. מעבר לכך - לא מצאתי שיש לקבל את טענות המערער שכן בנוגע לשאר התחומים - פסיכיאטרי, עיניים ונוירולוגי, עשתה, הועדה, עבודתה נאמנה ותוך התייחסות לכלל טענות המערער, למסמכים הרלוונטיים שהיו לפניה, ולממצאי בדיקותיה או בדיקות היועצים אליהם הפנתה את המערער. 7. לסיכום לנוכח האמור לעיל ומשקיבלתי את הערעור רק בחלקו, הריני מורה על החזרת עניינו של המערער לועדה על מנת שתפעל כדלקמן: א. תבחן את המסמך של ד"ר סלאמה מיום 9/2/12, ואת בדיקת ה - EMG מיום 19/1/12 המעידים על קיומה של "פגיעה שורשית c6-7", כך בהתאם למה שרשמה ד"ר תיבון-פישר, ב"אישור לפי תקנה 36", מיום 7/5/12, ותשקול האם בענין זה חלה החמרה במצבו של המערער ואם כן - כמה אחוזי נכות יש לקבוע לו בגין החמרה זו. בנושא זה תידרש הועדה גם להחליט, במנומק, האם יש מקום לערוך למערער בדיקה נוספת, בענין זה, בטרם תיתן החלטתה. ב. תעיין בחוות דעתו של היועץ - פרופ' פלד - רופא פה ולסת ותשקול האם יש מקום לקבוע כי חלה החמרה במצבו של המערער, בתחום זה, באופן שיש לקבוע לו אחוזי נכות. ג. על החלטת הועדה להיות מנומקת כדבעי. 8. הוצאות משהתקבל הערעור בחלקו, הריני מחייבת את המשיב לשלם למערער סכום של 2,200 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. הסכום הנ"ל יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום אם לא ישולם בתוך 30 יום. 9. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלת פסה"ד. נכות צמיתהנכותתאונת עבודה