מטען כי מומחה מטעם בית המשפט התייחס "בטעות" לתכנית אחרת שקדמה לתוכנית היתר הבניה

המערערים טוענים, כי המומחה מטעם בית המשפט התייחס "בטעות" לתכנית אחרת שקדמה לתוכנית היתר הבניה אשר אושרה על ידי בית המשפט, ולטענתם בית המשפט אף אישור קביעות המומחה המסתמכות על תוכנית לא נכונה מבלי שייתן נימוקיו לכך, ובכך הוא טעה. המשיב לעומת זאת טוען, כי תכנית היתר הבניה אינה יכולה להחליף את המפרט הטכני שלטענתו לא הוכן מאחר והצדדים ערכו רשימה, שכללה את כל הפרטים עליהם סיכמו ואשר אמורים להיכלל בדירה, ושעל בסיסה נקבעה התמורה עבור הדירה, לטענתו מפרט טכני לא הוכן אך ניתן בנסיבות המקרה היה להתבסס על הרשימה הנ"ל. 25. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בכתב ובעל פה, הנני סבור, שאין מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט קמא. אכן היה מקום להחיל את הוראות חוק המכר (דירות) על המשיב, ובהעדר מפרט טכני, היה מקום לראות את תוכנית היתר הבניה, כמחליפה את המפרט החסר. באשר לקביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט, ולטענה האם הוא הסתמך על התכנית הנכונה או לא, אציין כי בחוות דעתו ציין מר ברלינר, כי חוות הדעת שערך התבססה על ביקור שערך במקום, ועל המסמכים שהועברו אליו על ידי הצדדים, לרבות, כתב התביעה על נספחיו, כתב תשובה לכתב ההגנה המתוקן על נספחיו, תוכנית היתר הבניה וחוות הדעת של המהנדס מר בן עזרא מיום 10.4.07. על כן לאור הנ"ל, ניתן להסיק שהמומחה מטעם בית המשפט הסתמך על המסמכים שהועברו אליו על ידי המערערים עצמם. משכך אין מקום לטענתם כי הסתמך הוא על תכנית אחרת לא מאושרת כי מהנתונים שלפני לא רואה אני שהובאה לידי המומחה מטעם בית המשפט תוכנית אחרת מלבד זו אותה אישר בית המשפט ואותה גם הזכיר המומחה בחוות דעתו. ו. ליקויי הבניה על פי המומחה 26. בית משפט קמא מינה מומחה לבחינת ליקויי הבניה שנטענו על ידי המערערים, ואשר קיבלו ביטוי בחוות דעת המומחה מטעמם. לחוות דעת של מומחה שמונה מטעם בית יש מקל לא מבוטל, ובית המשפט יטה לאמצה בהיותה חוות דעת אובייקטיבית. כאמור, המומחה השיב לשאלות הבהרה ולאחר מכן אף נחקר על ידי הצדדים בבית המשפט. 27. בית משפט קמא בחן את ליקויי הבניה אחד לאחד, ולא אימץ את חוות דעת המומחה כמקשה אחת. לא מצאתי כל פגם בקביעותיו של בית משפט קמא, והנני סבור שאין כל מקום להתערב בסכומי הפיצוי שפסק לזכות המערערים. בשולי הדברים אעיר, כי מוטב היה לו למומחה מטעם המערערים, שינסה להבחין בין עיקר לטפל, וימנע מלהתאמץ להגדיל את הנזק מעבר לכל פרופורציה לנזק האמיתי. ז. דיור חלופי 28. המערערים מלינים בערעורם על קביעת בימ"ש קמא כי הם לא הוכיחו את הצורך בדיור חלופי בזמן תיקון הליקויים בדירה. בדיון שהתקיים, טענה באת כוח המערערים, כי יש להעניק למערערים פיצוי עבור דיור חלופי להתקבל, שכן, לטענתה, עבודות התיקון הרבות צריך לבצע לרבות תיקון הליקוי במדרגות פנים המחברות בין קומות הדירה, מנתק את שתי הקומות אחת מהשניה, מה שמחייב דיור חלופי. 29. ואולם, המהנדס ברלינר קבע, כי אין צורך בפינוי הדירה בזמן תיקון הליקויים בה. מר ברלינר ציין כי המדובר במדרגות פנימיות בתוך הדירה לכן סבור הוא, שאין דרוש תיקון כלשהוא (ראו סע' 4.5 לחוות דעתו של מר ברלינר). בית המשפט קמא קיבל את קביעת המומחה מטעמו ועל סמך זאת דחה את טענת המערערים בדבר זכותם לקבלת פיצוי בגין לקוי זה. על כן, הנני סבור שאין כל מקום להתערב בקביעה זו. ח. עוגמת נפש 30. המערערים מלינים על כך שלא זוכו בפיצוי בגין עוגמת נפש, שכן לטענתם התביעה התנהלה בבית המשפט קמא על פני שנים ארוכות ועל כן עתרו לכך כי יינתן פיצוי בגין ראש נזק זה בסך של 30,000 ₪. המשיב מנגד טוען לחוסר תום לבים של המערערים וטוען המערערים ניפחו את תביעתם דבר שגרם למשיב עוגמת נפש. 31. לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, הנני סבור שאין מקום להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא. ט. הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד שנפסקו 32. ב"כ המערערים הלינה גם על גובה שכר הטרחה אשר נפסק למערערים, וטענה כי אינו משקף את כמות העובדה שהושקה בניהול התיק, הוסיפה וטענה ב"כ המערערים כי טעה בית המשפט קמא משלא פסק למערערים החזר שכר טרחת המומחים אשר מימנו, מומחה בית המשפט והמומחה מטעמם. 33. עם כל הכבוד, העבודה הרבה שהושקעה בתיק, נבעה מכך שהמערערים הגישו חוות דעת של מומחה, אשר לא הבחין בין עיקר וטפל, דבר שגרר את בית המשפט, כמו גם הצדדים, לעסוק בעניינים שהם בבחינת זוטי דברים. בנוסף לכך אזכיר, שברצונם להשיב לעצמם סכום גדול יותר מהתמורה ששילמו למשיב עבור הדירה, נצמדו המערערים לטענתם שעל המשיב לפצותם בגין העיכוב בסילוק המשכנתה, שטענות, שכאמור, לא היה להן בסיס. 34. על כן, הנני סבור שאין כלח מקום להתערב בפסיקת ההוצאות שנקבעה על ידי בית משפט קמא. י. ההחלטה בבקשה לתיקון טעות סופר 35. בערעורם טוענים המערערים גם נגד ההחלטה בבקשה לתיקון טעות סופר אשר הוגשה על ידם, בה טענו כי חלה טעות בסכום הסופי שנפסק בפסק הדין בגין ליקויי הבניה, וכי יש לתקנו ולקבוע כי סך הפיצויים בגין לקויי בניה עומד על סך 38,850 ₪ ובתוספת מע"מ סך כולל של 45,454 ש"ח. 36. לאחר שעברתי על פרטי הנזק השונים, הגעתי לתוצאה זהה לזו אליה הגיע בית משפט קמא, ומכאן ברור, שאין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט. יא. סוף דבר 37. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני דוחה את הערעור על כל ראשיו. (ב) הנני מחייב את המערערים לשלם למשיב הוצאות משפט בערעור בסך 2,000 ₪. (ג) ככל שהמערערים הפקידו עירבון להבטחת תשלום הוצאות המשפט בערעור, תעביר מזכירות בית המשפט סך 2,000 ₪ מתוך העירבון למשיב, ואת היתרה תחזיר למערערים, באמצעות באת כוחם. בניהמומחה מטעם בית המשפטמומחההיתר בניה