עתירה כנגד חיוב בארנונה על פי סיווג "מרכז ספורט ונופש (קאנטרי קלאב)

עתירה כנגד חיוב בארנונה על פי סיווג "מרכז ספורט ונופש (קאנטרי קלאב) העובדות: 1. העותרת מחזיקה ומנהלת עסק של קאנטרי קלאב - מרכז ספורט ונופש ברח' צבי גרינברג 19 ת"א, הידוע בשם "קאנטרי אזורי חן" (להלן: "הנכס"). 2. העותרת מחזיקה בנכס החל משנת 2002 והיא מחוייבת בארנונה תחת הסיווג "מרכז ספורט ונופש (קאנטרי קלאב)". לטענת המשיבה הסיווג של מרכז ספורט ונופש חל משנת 1989 והעותרת חוייבה על פי סיווג זה מתחילת מועד החזקתה בנכס, היינו משנת 2002, וסיווג זה לא השתנה במהלך השנים. עוד טוענת המשיבה כי העסק משמש כמרכז ספורט ונופש (קאנטרי קלאב), הוא כולל בריכות למבוגרים וילדים, חדר כושר, ספא הכולל שתי סאונות וג'קוזי, חוגים, מגרשי טניס וכדורסל, אולמות ספורט, חנויות ומדשאה גדולה עם מתקני שעשועים לילדים, שמשיות וכסאות נוח (סעיף 12 לתגובה). 3. ביום 6.8.12 הגישה העותרת עתירה מנהלית כנגד חיובי הארנונה בהם חוייבה תחת הסיווג של "מרכז ספורט ונופש (קאנטרי קלאב)" החל משנת 2006 ואילך, היא העתירה נשוא פסק דין זה. במהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 10.7.13 הצהיר ב"כ העותרת כי העילות והסעדים בעתירה הם כדלקמן: א. ליתן פסק דין המצהיר כי הסיווג הגבוה בו חוייבה העותרת הותקן שלא כדין משום שהותקן ללא אישור השרים ודינו להתבטל. ב. אפליה. לטענת העותרת, המשיבה אינה מחייבת את כל המתקנים הדומים לעסק בחיוב הגבוה או המקסימלי כפי שחוייבה העותרת. 4. המשיבה מבקשת לדחות טענות אלה והיא מעלה טענות סף נוספות. המשיבה טוענת כי העותרת מחזיקה בנכס כבר משנת 2002 ומאז ומתמיד חוייבה על פי סיווג מרכז ספורט ונופש, ומשהוגשה העתירה לאחר 10 שנים, בשנת 2012, דין העתירה להידחות מחמת שיהוי. המשיבה טוענת כי יש לתקוף סיווג תוך 45 ימים מאז פרסום הצו ומועד זה עבר לפני שנים רבות. עוד טוענת המשיבה כי גם אם תתקבל העמדה לפיה ניתן לתקוף את הסיווג בכל שנה, כי אז יש לתקוף את הסיווג תוך 45 ימים ממועד פרסום צו הארנונה בכל שנה, וגם מועדים אלה חלפו לרבות המועד לתקיפת הסיווג לשנת 2012. המשיבה מבקשת לדחות את העתירה גם מחמת חוסר ניקיון כפיים מצד העותרת ומעלה טענות נוספות, הכל כמפורט בתגובתה. 5. בטענות אלה של העותרת ובטענות המשיבה המתייחסות לטענות אלה, לרבות טענות סף נוספות, דן פסק דין זה. דיון: 6. לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובה, בפסיקה ובשאר טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות. 7. עמדתי היא כי "תקיפת" הסיווג של מרכז ספורט ונופש (קאנטרי קלאב) היתה צריכה להיעשות מיד ובסמוך לאחר התקנתו של סיווג זה. בכל מקרה, היה על העותרת ל"תקוף" סיווג זה מיד ובסמוך לאחר שהחלה להחזיק בנכס. אי לכך דין העתירה להידחות מחמת שיהוי. 8. גם אם תתקבל הטענה לפיה כל שנת מס מאפשרת את תקיפתו של סיווג, עדיין לא מצאתי לקבל את העתירה. העובדה לפיה פנתה העותרת בעתירה מנהלית רק ב- 6.8.12, ביחס לסיווג בו היא חוייבה כבר החל משנת 2002, מחייבת את המסקנה כי גם אם צודקת העותרת בטיעוניה המהותיים, אין מקום להחילם באופן רטרואקטיבי החל משנת 2006, כפי שמבקשת העותרת. 9. העתירה הוגשה ביום 6.8.12 בעוד צו הארנונה לשנת 2012 התקבל ביום 21.11.11. אי לכך גם בעניין חיוב הארנונה לשנת 2012 הוגשה העתירה בשיהוי של מספר חודשים ומשום כך דין העתירה להידחות גם ביחס לשנת 2012. 10. אני ערה לטענת העותרת לפיה בהעדר אישור השרים, הסיווג של מרכז ספורט ונופש איננו כדין והוא בטל מעיקרו ומשום כך יש לבטל את כל חיובי העותרת מאז 2006. העותרת לא נימקה ולא הצביעה על דין או הלכה הקובעים, בנסיבות הדומות לענייננו, כי צו ארנונה אשר הוצא בנסיבות שבפנינו הוא בטל מעיקרו. טענה בעלמא לפיה הפעולה המנהלית בטלה מעיקרה ולכן אין צורך לבטל אותה איננה יכולה להתקבל. 11. העובדה לפיה פעלה העותרת בשנים האחרונות לרבות משלוח מכתבים והגשת השגות ועררים, איננה מהווה מענה ראוי כנגד טענת השיהוי. הטענות הנטענות ע"י העותרת הן בסמכותו של בית המשפט המנהלי והיה עליה להגיש עתירה מנהלית במועד ולא להמתין לסיום ההליכים בפני פורומים אחרים. 12. אי לכך ומאחר והעתירה הוגשה לשנים 2006-2012, ולאור האמור לעיל, דינה להידחות. 13. לאור התוצאה אליה הגעתי אין עוד מקום לדון בטענת האפליה. יחד עם זה מצאתי לציין כי נטל ההוכחה לטענת האפליה מוטל על העותרת והיא לא עמדה בנטל זה ולא הוכיחה, במידה הראויה, כי באותם זמנים ובאותן נסיבות הופלתה העותרת ביחס לגופים אחרים. 14. סוף דבר, העתירה נדחית. 15. לאור העובדה לפיה הסיווג נעשה ללא אישור השרים ומשום כך הותקן שלא כדין ומשום שהעתירה המתייחסת לשנים 2006-2012 נדחתה מחמת שיהוי, אין צו להוצאות. ארנונהדיני ספורטנופש