2.3 המערער ציין בפני הוועדה והציג מסמך מאת אורטופד בדבר רגישות ביד שמאל, אולם הוועדה לא התייחסה לאמור, לא ערכה המשך בדיקות ובירור בנושא זה, ולא שלחה המערער להיבדק אצל נוירולוג ואף לא כללה נוירולוג בהרכבה לבחינת האמור. 3. טענות המשיב: 3.1 הפגיעה שהוכרה במערער היא שבר ביד שמאל שהיא פגיעה אורטופדית ולא נוירולוגית. 3.2 טענות המערער בערר כאילו הוא סובל מחולשה ביד שמאל משאינן נתמכות במסמך רפואי מתאים אין בהם כדי להוות עילה להכללת נוירולוג בהרכב הוועדה. המערער לא הציג כל מסמך מנוירולוג המעיד על פגיעה נוירולוגית. 3.3 יתרה מכך, המערער מפנה לסיכום ביקור אצל אורטופד מיום 24/9/12, כאשר אותו אורטופד מצא רגישות מעל האמה אך הוא לא מוצא לנכון להפנות את המערער לבדיקה נוירולוגית כלשהי ומציין בסעיף האבחנות כי מדובר בשבר, הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית ולא מצאה נכות הנובעת מהבדיקה. האורטופד בהרכב הוועדה בדק כפות ידיים והשרירים ולא מצא מקום להעניק נכות. על כן לא נפל פגם בהחלטת הוועדה, כמו גם בהרכבה. 3.4 טענות המערער בכתב הערעור בדבר נפיחות, חולשה וכדומה אינן מקנות נכות וכאמור לא נתמכו במסמכים רפואיים מתאימים ומהותיים אליהם הייתה צריכה הוועדה להתייחס. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213). 5. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים. 6. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור. 7. לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שעיינה במסמכים הרפואיים שבתיק מטעם המערער ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערער ורשמה ממצאיה לאחר בדיקה מקיפה שערכה לו. 8. במסגרת ישיבתה מיום ה- 13/3/13 שמעה הוועדה את תלונות המערער (סעיף 20 לפרוטוקול), אשר ציין כי הוא ימני, מפריע לו שהיד אינה מתפקדת באופן נורמאלי כי הוא אינו חש אותה וסובל מכאבים ומ"גורה" בכף היד. 9. הוועדה ביצעה למערער בדיקה מקיפה ובמסגרת ממצאיה (סעיף 21 לפרוטוקול), ציינה: "ימני דומיננטי. כיפוף כפי שורשי כף יד 900 דוצ', כיפוף גבי 900 פרונציה וסופינציה מלאה ותקינה. סטייה אולנארית 250 סטייה רדיאלית 200 דוצ'. כפות הידיים מיובלות במידה זיהה דוצ'. שרירי כפות הידיים מפותחים היטב דוצ'. צילום אמה שמאל מיום 3/12/12 - מ/א שבר בשליד המרוחק של עצם האולנה נראה בשלבי... מתקדמים בציר תקין". (ההדגשה הוספה א.ק.). 10. במסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף 23 לפרוטוקול), מציינת הוועדה כי לאור ממצאיה היא דוחה את הערר. 11. על פי סעיף 213 לחוק, החלטות של ועדה לעררים ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, בפני בית דין אזורי לעבודה. 12. הוועדה לעררים פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה; היא קובעת עובדות, אשר לבית הדין כלים לבחינתן. בית-הדין ישתמש בסמכותו במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוהה כטעות שבחוק (דב"ע שם/1-1318 יצחק עטיה נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו 60). 13. בעניין חובת ההנמקה של הועדה לעררים כבר נפסק, כי הועדה היא גוף מעיין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה באופן שגם מי שאינו רופא יבין את החלטתה היטב, (דב"ע נד/154-0 דן יעקב לבל נ' המל"ל פד"ע כז 474). כן נפסק, כי ההנמקה צריכה לאפשר לא רק לרופא אחר לעמוד אחר הלך מחשבתה של הועדה אלא גם לבית הדין לעשות כן כדי לוודא אם הועדה אכן נתנה פירוש נכון לחוק, (דב"ע לה/129-0 שריקי נ'המל"ל פד"ע ז' 206). בעניינינו הוועדה מבהירה קביעתה באופן המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתה כאשר הוועדה מבהירה כי לאור ממצאי בדיקתה את המערער שנמצאה תקינה לא מצאה כי יש לקבוע נכות בעניינו של המערער. 14. באשר לטענת המערער לפיה הבדיקה שביצעה הוועדה הייתה שטחית ולא ממצה, הרי שהלכה פסוקה היא שהועדה הרפואית היא המוסמכת על פי הדין להחליט בעניינים שברפואה במסגרת זו נתונה לה הסמכות הבלעדית להחליט איזו בדיקה לבצע למבוטח. ויודגש; הפסיקה אף הוסיפה עצם עריכת בדיקה מסוימת ע"י מומחה כזה או אחר לא מחייבת את הועדה לבצע את אותה הבדיקה על מנת להגיע למסקנותיה שלה הועדה הינה בת חורין לבצע איזו בדיקה שהיא מוצאת לנכון על מנת להגיע להחלטה, עם זאת יש לציין כי המערער אף לא הציג מסמך רפואי מטעם מומחה זה או אחר במסגרתו בוצעה למערער בדיקה מקיפה אחרת מזו שביצעה הוועדה. 15. באשר לטענת המערער, לפיה הועדה לא התייחסה למכתבו של ד"ר אמין פאר מתאריך 24/9/12 שהונח בפניה על אף שנרשם בו כי המערער סובל מרגישות כאשר היה עליה לשלוח המערער להמשך בדיקות בפני נוירולוג- אזי על פי ההלכה הפסוקה אין הועדה מחויבת להתייחס אלא למסמכים מהותיים. עיון במסמך זה שהוצא על ידי אורטופד מתייחס לרגישות שאינה מקנה נכות, כאשר אין כל המלצה על הענקת נכות במסגרתו, וין כל המלצה לעניין המשך בירור ו/או טיפול - בשים לב לאמור, הרי שלא ניתן להתייחס למסמך זה כאל מסמך מהותי. המערער בעצמו מציין, כי לא ביצע המשך בירור רפואי בעניין מצבו הנוירולוגי. נוכח האמור, אין לנו אלא לחזור על דברינו לעניין סוג בדיקה הנתונה לסמכות הוועדה כמפורט לעיל, כאשר קביעת שיעור הנכות ובחירת פריט הליקוי התואם את מגבלות המבוטח, הינה בתחום סמכויותיה הבלעדיות של הוועדה, המהווה בנסיבות העניין קביעה רפואית מובהרת, שאין בית-הדין מוסמך להתערב בה. 16. באשר לטענה המערער כי בהרכב הוועדה לא ישב מומחה ספציפי בתחום הנוירולוגיה- אזי הלכה פסוקה היא כי אין צורך כי בכל תחום רפואי צר ישב מומחה בעל מומחיות ספציפית בתחום זה, אלא מספיק שישב מומחה בעל מומחיות כללית (דב"ע נג/99-8 אברהם סמדרי נ' המוסד לביטוח לאומי כפי שמובא בספרו של גולדברג עוקדן הביטחון הסוציאלי בעמ' 1.288). במקרה דנן נכלל בהרכב הוועדה מומחה בתחום האורטופדיה, תחום הפגימה של המערער, כאשר המערער בעצמו הציג מסמך רפואי מאת מומחה בתחום זה ולא מאת מומחה בתחום הנוירולוגיה מכאן שנדחית טענת המערער ביחס לאמור. 17. העולה במקובץ מהאמור לעיל הוא, שהוועדה התייחסה לממצאים והבדיקות שהיו בפניה ונימקה את החלטתה באופן ברור, המובן גם למי שאינו מומחה רפואי. מדובר, אפוא, בקביעות המתבססות על מומחיות בתחום הרפואה, תחום המצוי בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה. עצם ההסתמכות על הצורך בניתוח הצילומים שהיו בפני הוועדה - שעה שקיימת הנמקה מספקת של הוועדה ביחס לממצאי בדיקתה הקלינית את המערער שנמצאה תקינה כמפורט בפרוטוקול עליה השתיתה קביעתה- מצביע על כך שמדובר בטענה מתחום הרפואה. 18. לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה - הערעור נדחה בזאת. 19. אין צו להוצאות. 20. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.רפואהועדה רפואית