בקע מפשעתי גדול - ליקוי 19(ג) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

האם המערער סובל מבקע מפשעתי גדול, כלשון פריט ליקוי 19(ג) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 (להלן - תקנות נכות מעבודה), וככל שתקבע שכן - האם הבקע הגדול דורש החזקה על-ידי חגורה. 3. הועדה התכנסה ביום 6.5.13 וקבעה כי הבקע שנגרם למערער ביום 8.12.10 והוכר כפגיעה בעבודה מתאים לאמור בפריט ליקוי 19(א) לתוספת לתקנות הנכות מעבודה (המזכה ב- 0% נכות), וכי אין המדובר בשבר גדול. מכאן הערעור שלפני. 4. לטענת המערער, הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק-הדין, לא נימקה מדוע אין מצבו של המערער מתאים להגדרת הבקע המופיעה בפריט ליקוי 19(ג), ונמנעה ממתן הגדרה מדויקת ל"בקע גדול". בנסיבות אלה טוען עוד המערער כי הוועדה נעולה בדעתה ויש להורות על השבת עניינו לדיון בפני וועדה רפואית בהרכב שונה. 5. מנגד טוען המשיב, כי הוועדה יישמה את פסק-הדין במלואו, קבעה באופן מנומק כי מצבו של המערער אינו מתאים למצב המתואר בפריט ליקוי 19(ג), וזאת משום שמדובר בבקע היורד לשק האשכים וחוזר באופן ספונטני לאחר שהתבלט במאמץ בלבד. 6. כאמור, הועדה התכנסה בהתאם להוראות פסק-הדין, שנתן תוקף להסכמת הצדדים כמפורט לעיל. מכאן, שמוטל על בית הדין לבחון אם הועדה אכן מילאה אחר הוראות פסק-הדין (דב"ע נה/01-29 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160). 7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי לא נפל פגם בהנמקת הוועדה ובהגדרה שניתנה על-ידה לדרישות פריט ליקוי 19(ג) באופן המצדיק התערבותו של בית הדין, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן. 8. הגדרות פרטי הליקוי הרלוונטיים בסעיף 19 לתוספת לתקנות הנכות (שכותרתו "בקע") הן: ... 19.(א) בקע המפשעה הניתן להחזרה (REPONIBILISׂ ( חד או דו-צדדי, ישנן הפרעות בלתי ניכרות 0%. ... (ג) בקע גדול חד-צדדי, הניתן להחזרה (REPONIBILISׂ ( עם הפרעות בלתי ניכרות, הדורש החזקה ע"י חגורה 10%. 9. מהאמור עולה כי השווה בהגדרות שני הסעיפים הרלוונטיים הוא ששתיהן עוסקות בבקע "הניתן להחזרה" וכזה שגורם ל"הפרעות בלתי ניכרות". השונה בהגדרות שני הסעיפים הוא באשר לגודלו של הבקע, ובשאלה האם הוא מצריך החזקה על-ידי חגורה. 10. בהחלטתה קבעה הוועדה (סעיף 23) באשר להוראות פסק-הדין כך: "בקע שאינו יורד לשק האשכים וחוזר באופן ספונטני לאחר שהתבלט במאמץ בלבד אינו בקע גדול, ולפיכך סעיף 19(ג) אינו תואם את מצבו של התובע. הוועדה לא נכנסת לדיון האם בקע כזה דורש החזקה על ידי חגורה אך מציינת כי סיפרי הלימוד אינם ממליצים לטפל בבקע כזה על ידי החזקה בחגורה. הוועדה חוזרת על החלטתה מיום 28.5.12". 11. קביעתה של הועדה כי בקע המתבלט במאמץ בלבד וחוזר באופן ספונטני אינו בגדר "בקע גדול" הינה בגדר פרשנות רפואית לגיטימית, שאין בינה לבין פירטי הליקוי הרלוונטיים סתירה בולטת. מתן פרשנות רפואית-מקצועית היא בגדר סמכותה המקצועית והבלעדית של הוועדה הרפואית, ואשר בית הדין לא יתערב בה, באשר סמכותו משתרעת על דיון בשאלות משפטיות בלבד. יתר על כן, אין בלשון פרטי הליקוי כדי לחייב כי הגדרת הבקע תתבסס על מדידה בס"מ דווקא, כנטען בערעור. לאור האמור אין לומר כי יש בהגדרה שניתנה על-ידי הוועדה משום חריגה מסמכות או אי התאמה בולטת. 12. כאמור יישום פריט הליקוי לו טוען המערער (פריט ליקוי 19(ג) דורש קיומם של שני תנאים מצטברים: הן קיומו של בקע גדול, והן כן כי הוא דורש החזקה ע"י חגורה. במקרה הנדון לאחר שהוועדה קבעה כי אין המדובר בבקע גדול, מתייתר אכן הדיון בשאלה האם הבקע דורש חגורה. במקרה זה מוסיפה הוועדה וקובעת כי אין לטפל בבקע מהסוג ממנו סובל המערער באמצעות חגורה. משמע, לדעת הוועדה אין המדובר בבקע הדורש החזקה באמצעות חגורה, כדרישת פריט הליקוי. גם קביעה זו היא קביעה רפואית-מקצועית, שתנה במסגרת סמכותה של הוועדה. 13. לאור האמור, לאחר שמצאנו כי הוועדה נתנה החלטה מנומקת במסגרת סמכותה ובהתאם להוראות פסק-הדין, דין הערעור להידחות. 14. אין צו להוצאות. 15. לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי בירושלים רשות לערער על פסק הדין. בקע מפשעתיביטוח לאומיבקע