תביעה בסדר דין מקוצר בגין אספקת דלק

תביעה בסדר דין מקוצר בגין אספקת דלק. התביעה היא על פי חוב בכרטסת. כמו כן, נתבע הנתבע מס' 2 מבלי לפרט את עילת התביעה נגדו. הנתבעים הגישו בקשה לרשות להגן (בש"א 5437/05). הבקשה נדחתה בהעדר התייצבות (פרוטוקול מיום 15.3.07). ביום 15.3.07 ניתן פסק דין. ביום 6.4.10 פסק הדין בוטל לבקשת הנתבע מס' 2 (בש"א 5119/08), וביום 22.11.10 ניתנה לנתבע מס' 2 רשות להגן (בקשה מס' 6). 2. טענת ההגנה העיקרית של הנתבע מס' 2 הייתה שהוא לא חתם על כתב הערבות שמהווה נספח להסכם אספקת מוצרי דלק ו/או שמנים מיום 20.3.97, שעל פיו הוגשה התביעה נגד הנתבעת מס' 1. טענה זו מופיעה כבר בבקשתו לביטול פסק דין (בש"א 5119/08ׂ). על טענה זו חזר המבקש גם בבקשה לרשות להגן וכן בתצהיר עדות ראשית. טענה הגנה זו היוותה נדבך מרכזי בהחלטה לבטל את פסק הדין וגם לתן רשות להגן (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 22.11.10, החלטת כב' הרשם עידו כפכפי). הטיעון של הנתבע שלא חתם על הערבות שימש את התובעת לניהול התיק בהתעלם מכך שבכתב התביעה לא נכללה עילה נגד הנתבע מס' 2 כלל ועל פי ערבותו בפרט. טענה נוספת של הנתבע שהוא חזר עליה מספר פעמים הייתה שהוא אינו קשור לנתבעת מס' 1 למרות שבתקופה מסוימת הוא עבד עם אחד מבעלי המניות של החברה, ה"ה איברהים אלבז. בעל המניות השני, שהיה גם שותף של איברהים אלבז הוא אחיו של הנתבע מס' 2. באי כוח התובעת עומדים על כך שהנתבע כן עבד בחברה, בתפקיד ניהולי. 3. בק"מ ביום 19.5.11 עלתה השאלה של מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש לבדוק את טענת הנתבע מס' 2 שחתימתו זויפה. בהודעה ביום 16.6.11 הודיע ב"כ התובעות כי אין תכלית למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש ועל ביהמ"ש לקבוע עמדתו על פי הראיות (בקשה מס' 10). בק"מ ביום 6.9.11 שנועד להיות לאחר הגשת תצהירים ותיק מוצגים, הודיע ב"כ התובעת כי יש לתובעת עד יחיד שחדל לעבוד עם התובעת ועל כן הוא יועד ללא תצהיר. התיק אפוא נקבע להוכחות ליום 2.4.12, כולל סיכומים בעל פה, תוך מתן הוראה לנתבע מס' 2 להגיש תצהירים ותיק מוצגים. ההחלטה ניתנה במעמד ב"כ הצדדים. ביום 8.9.11 הוגשה בקשה לזימון העד, משה כהן, באמצעות ביהמ"ש, והבקשה נעתרה ביום 8.9.11. ב"כ הנתבע לא עמד בלוחות הזמנים. לבסוף הוגש התצהיר ביום 19.12.11. לפני שמיעת ההוכחות הגיש ב"כ הנתבע מס' 2 בקשת דחיה שנדחתה (בקשה מס' 17, החלטה מיום 27.3.12). 4. בבוקר הדיון, ביום 2.4.12, התייצבו ב"כ התובעת והעד שהוזמן וכן עו"ד ג'מאל שבא לומר כי חברו עו"ד אבו קוידר נמצא בסעודיה בביקור במצוות הדת. הנתבע מס' 2 לא הגיע לדיון. לבקשת ב"כ הנתבעת ניתן פסק דין באותו מעמד. ביום 2.5.12 הוגשה בקשה לביטול פסק דין (בקשה מס' 19) והיא נעתרה. ביום 8.3.13 בוטל פסק הדין בכפוף לתשלום 20,000 ₪ לטובת אוצר המדינה. הנתבע מס' 2 לא עמד בלוח הזמנים לביצוע התשלום. הוא ביקש ארכה ולבסוף שילם את ההוצאות. ביום 11.10.13 בוטל פסק הדין ונקבע דיון הוכחות מחדש ליום 24.10.13, לאור גיל התיק. ההחלטה הומצאה לב"כ הצדדים בפקס ביום 13.10.13. ביום 24.10.13, מועד ההוכחות החדש, התייצב בא כוח התובעת והודיע שהעד היחיד של התובעת לא זומן מחדש כי היה על ביהמ"ש לזמנו. לאחר שביהמ"ש יידע את ב"כ התובעת כי הדיון יסתיים באותו יום וכי לא ניתן להעיד עדים חדשים, כי התיק חוזר למצבו ביום 2.4.12, הגיש ב"כ התובעת מטעם התובעת את תיק המוצגים (סומן ת/1) וחקר את הנתבע מס' 2. בתום החקירה האמורה, סיכמו באי כוח הצדדים בעל פה. 5. בתיק המוצגים נכללו, בהפניה, ההסכם שצורף לכתב התביעה הרלבנטי לתביעה, וכן המסמכים הבאים: הסכם השאלת ציוד מאוגוסט 2008. ההסכם הוא בין התובעת לנתבע 2 ואינו מהווה את עילת התביעה. המסמך כולל גם ערבות עצמית, שכן הנתבע מס' 2 כצד להסכם לכאורה ערב להתחייבויותיו, וכן שני שקים שלו. הנתבע מס' 2 לא חלק על כך שכעצמאי התקשר עם התובעת. חוזה דומה משנת 2007 כולל הנספחים, הערבות העצמית, שטר חוב פתוח שבו הנתבע מס' 2 חותם כעושה השטר והערב של עושה השטר. גם מסמכים אלה אינם קשורים לעילת התביעה. שקים של הנתבעת מס' 1 שלא כובדו אינם קשורים לנתבע מס' 2. אסמכתא אספקת דלק לנתבע מס' 2 משנת 2008. כרטסת של הנתבע מס' 2 אצל התובעת מהשנים ינואר 2004 ועד נובמבר 2004. אסמכתאות לביסוס הכרטסת ודו"ח רשם החברות של הנתבע מס' 1 המעיד כי פורקה בשנת 2007 ע"י בית משפט. 6. העדר התייחסות לעילת התביעה והתמקדות הנתבע מס' 2 בטענות ההגנה שלו המשיכו גם בשלב הסיכומים. עד לתום שמיעת מהראיות לא הוגשה חו"ד מומחה בסוגיה זו ולא הועדו עדים חיצוניים מטעם אף צד. באי כוח הצדדים חלקו בשאלה על מי נטל הבאת הראיות לגבי טענת ההגנה של הזיוף הנטען. לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים בסיכומים ואת הראיות, כולל הצרופות לכתב התביעה ותיק המוצגים, הגעתי למסקנה כי נטל הבאת הראיות לבסס את טענת החתימה נופל בשלמותו על כתפי התובעת והיא לא הרימה אותו, מהנימוקים הבאים: מלכתחילה עילת התביעה חסרה כל התייחסות לערבים לחוב, על אף שכתב ערבות מצורף כנספח לחוזה. עילת הערבות הוכנסה בדלת אחורית ע"י הנתבע מס' 2 שטען שהוא לא חתום על כתב הערבות. טענה זו עלתה לראשונה בבקשתו לביטול פסק הדין. דהיינו, שסוגיה זו עומדת בחזית המחלוקת מאז שנת 2010. מאחר והתביעה שהוגשה אינה כוללת כל עילה נגד הערבים, והתובעת אימצה את עילת התביעה מתוך ההגנה של הנתבע מס' 2, היא גם אימצה את נטל השכנוע בגין עילת הערבות בהיותה התובעת ובהעדר הודאה והדחה מצד הנתבע מס' 2. מכאן, שנטל הבאת הראיות הראשוני שהנתבע מס' 2 חתם כערב חל עליה. התובעת הסתפקה בהגשת החוזה על נספחיו כולל כתב הערבות. לנוכח העובדה שהיוזמה להעלאת העילה הייתה של הנתבע מס' 2, היה על התובעת לבסס את העילה שהנתבע מס' 2 חתום כערב, מעבר להגשת המסמך שעליו הנתבע מס' 2 חולק. 7. היה צפוי שהתובעת תפעל לאיסוף ראיות הסותרות את גרסת הנתבע מס' 2. התובעת שמה את כל יהבה על עד אחד שלטענתה החתים את הערבות. בהעדרו ביקשה להעיד את מנהל התובעת לאופן החתמת הערבויות. עדות אשר לא הותרה. לא ניתנה הדעת לכך שעל פי כתב הערבות הערב השני בכתב הערבות הוא אחד מבעלי המניות של הנתבעת מס' 1, שהנתבע מס' 2 סיפר שהוא עבד עבורו, ה"ה איברהים אלבז. לכאורה, ניתן היה לאתר אותו ולהזמין אותו למתן עדות, זאת מעבר לתיקון כתב התביעה, תוך הוספת העילה נגד הערב, תוך מתן הסבר מדוע נתבע רק הנתבע מס' 2 כערב, בא בשעה שבעל המניות של החייבת הוא גם ערב, והוא לא נתבע. כמו כן, לא ניתן מענה מדוע משהגיע העד לישיבת ההוכחות שלא התקיימה, עדותו לא נרשמה והוא לא הוחתם על תצהיר למקרה ופסק הדין יבוטל. אפשרות שהייתה צפויה על פי הפסיקה. לכך אוסיף כי הטיעון כנגד מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש לא היה מובן. במועד ק"מ עמדו לבחינה מסמכים מקוריים בחתימתו של הנתבע מס' 2 שהוגשו לתיק. גם אם לא אותר כתב הערבות המקורי, היה בידי מומחה לכתבי יד לבחון האם מדובר באותה חתימה. להשלמה, ומעבר לנדרש, אמנם ניתנה התראה קצרה לקביעת מועד הדיון של ההוכחות, אולם מדובר בהתראה של 10 ימים מיום 13.10.13, מועד משלוח ההחלטה בפקס. הטיעון שהיה על ביהמ"ש לדאוג לזימון העד אינו סביר ונדחה. 8. בהעדר עילת תביעה ומשלא הובאו ראיות ע"י התובעת, שהנתבע מס' 2 חתם על הערבות (סעיף 1 לתיק המוצגים), די כדי לעורר ספק מצד הנתבע היה להעלות את הגרסה שלו שהוא לא חתם על כתב הערבות. בסיכומיו הפנה בא כוח התובעת לריבוי גרסאות הנתבע מס' 2. לאחר ששקלתי את מלוא הראיות שהוגשו ולא הוגשו והחסרים, והנחתי כי טענת ההגנה של הנתבע מס' 2 הכניסה בדלת האחורית את עילת התביעה נגדו, לא שוכנעתי מעל 50% כי יש מקום לחייב את הנתבע מס' 2 על פי חתימתו על כתב הערבות. בנסיבות אלה הספק פועל לרעת התובעת והיא לא עשתה די כדי להפיגו. אוסיף כי לקחתי בחשבון כי גם לשיטת הנתבע מס' 2 הוא לא היה זר לענייניה של הנתבעת מס' 1, שמאחוריה עומדים המעסיק שלו לשעבר ואחיו, והוא גם הסכים שבחצרו הונח מיכל הדלק לשימוש הנתבעת מס' 1. כמו כן לכאורה, מלכתחילה הוצג לביהמ"ש ע"י ב"כ הנתבעת מס' 1 כי הם גם מייצגים את הנתבע מס' 2 (בש"א 5437/05). אך כנגד עומד לא רק החסר של העילה בכתב התביעה, שיכול לנבוע מטעות משרדית, אלא העדר הסבר מדוע נתבע רק העובד השכיר של מר אלבז איברהים ו/או של הנתבעת מס' 1, ולא בעל מניותיה הרשום, אלבז איברהים, שעל פי המסמך הוא ערב נוסף. סוף דבר 9. לפיכך, התביעה נדחית. בבואי להעריך את שכר הטרחה של ב"כ הנתבע מס' 2, אני לוקחת בחשבון את הסחבת בתיק ואת העובדה שהתיק מתנהל במשך שנים ללא עילה נגד הנתבע מס' 2. על כן, התובעת תשלם לנתבע מס' 2 שכר טרחת עו"ד בתיק העיקרי בסך של 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. בקביעת גובה שכר הטרחה לקחתי בחשבון את מכלול נסיבות התיק וכן את הסחבת בקידום התיק משבוטל פסק הדין בשנת 2010, מבית מדרשו של ב"כ הנתבע, כולל הסיבה למתן פסק הדין באפריל 2012. לצד אותה סחבת גם זו מבית מדרש ב"כ התובעת שלא התייצב לק"מ ביום 17.02.2011. לסכום זה אני מוסיפה הוצאות בהליך של ביטול פסק דין (בש"א 5119/08), ובקשה לרשות להגן (בקשה מס' 6) בסך של 2,500 ₪ לכל הליך. סכום זה מתווסף על שכר הטרחה בתיק העיקרי. זאת מאחר וביהמ"ש קבע שביטול פסק הדין היה מחובת הצדק. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. לאור ביטול פסק הדין, ייסגר תיק הוצל"פ מס' 14-03225-07-0, ויבוטלו כל ההליכים הפתוחים. זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.סדר דין מקוצראספקהדלק