תביעה למתן חשבונות בגין עמלות מכירה

תביעה למתן חשבונות ולתשלום סך של 500,000 ₪ אותם לטענתו חייבת לו הנתבעת בגין עמלות מכירה. התובע הוא סוכן ביטוח, אשר עסק במועדים הרלוונטיים בשיווק שירותים פיננסים לעסקים. הנתבעת היא חברה פרטית העוסקת, בין היתר, במתן שירותי התחייבות לפירעון המחאות. ביום 14.11.2003 נחתם בין התובע לבין הנתבעת הסכם על פיו ישמש התובע כסוכן המשווק את שרותי הנתבעת בתמורה ל- 10% מ"עמלת התחייבות לפירעון" אשר נגבית בפועל על ידי הנתבעת מבית העסק אשר התובע מכר לו את שירותי הנתבעת. במכתב מיום 19.8.2004 הודיעה הנתבעת לתובע על סיום ההסכם בין הצדדים החל מיום 19.9.2004. על פי טענות התובע, נותרה הנתבעת חייבת עמלות בגין עסקאות בהן היה התובע הגורם היעיל ל"סגירתן". על פי הסכמה דיונית בין הצדדים הוחלט, כי בשלב ראשון תידון הבקשה למתן חשבונות. ביום 05.08.2010 ניתנה החלטה בבקשה למתן חשבונות (להלן - ההחלטה). בהחלטה נקבע, שהתובע היה הגורם היעיל בקשירת העסקה עם חב' "עמינח". העובדה, שהטפסים בסופו של יום הוגשו על שמו של סוכן אחר, היא, כטענת התובע, עניין טכני בלבד ומי ש"הביא" את העסקה, היה התובע. כמו כן נקבע, כי התובע היה הגורם היעיל בקשירת העסקה בין הנתבעת לבין "טרקלין חשמל". נקבע, כי התובע הצליח לשכנע בבירור, כי הוא היה הגורם היעיל בשתי העסקאות, "עסקת טרקלין" ו-"עסקת עמינח" וכי הוא הסוכן אשר מכר את שירותי הנתבעת בשני המקרים וגרם בסופו של יום לקשירת העסקה ולמכירת שירותי הנתבעת לטרקלין ולעמינח. בנוסף נקבע, כי העובדה שחתימתו של התובע לא מופיעה על טפסי ההצטרפות של עמינח או של טרקלין אין בה כדי לפגוע בזכות התובע לקבלת עמלה. עוד נקבע, שניסיון לשלול מהתובע את המגיע לו, הוא הפרה של ההסכם בין הצדדים והתנהלות הנגועה בחוסר תום לב. עוד צוין, כי הדעת אינה נוחה מהתנהלות הנתבעת בעניין זה והעדויות שנשמעו בפני מעוררות תהיות רבות ביחס לתום ליבה ולמניעים אשר עמדו מאחורי התנהלותה. בסופו של דבר נקבע, כי התובע עמד ברף הדרוש על מנת להצדיק מתן חשבונות ביחס לעסקת עמינח וביחס לעסקת טרקלין וכי קמה לו זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות. כמו כן נקבע, כדלהלן: "התובע זכאי לפיצויים בגין הפרת ההסכם. בקביעת זכותו לפיצויים יש להביא בחשבון, בין היתר, כי המקרה הנדון אינו נופל ישירות ללשון החוזה. כמו כן, תילקח בחשבון ההנחה, לכאורה, שהנתבעת שילמה את העמלות בגין עסקאות אלו לסוכנים אחרים, כי סוכנים אלו, ככל הנראה, המשיכו לעמוד בקשר עם "עמינח" ועם "טרקלין" ועל כך, לכאורה, הם זכאים לתשלום אף הם. משכך ייקבע הפיצוי לאחר סיום שלב מתן החשבונות... ". ביחס לשתי עסקאות אחרות, "עסקת סקאל" ו"עסקת גולף", נקבע, שהתובע אינו זכאי לקבלת חשבונות ודין תביעתו בעניין זה להידחות. לאחר סיומו של השלב הראשון בו נבחנה השאלה, האם התובע זכאי לקבל חשבונות מהנתבעת ונקבע, כי המענה על שאלה זו הוא בחיוב ונמצא, שהתובע זכאי לפיצויים מהנתבעת, מגיע השלב השני, בו אנו נמצאים כעת, לאחר הצגת החשבונות על ידי הנתבעת, בו נדרשת הנתבעת לשכנע, שהחשבונות שנמסרו על ידה הם חשבונות נאותים. בעניינינו, התובע אינו חולק על נכונותם של החשבונות אשר הוגשו על ידי הנתבעת. להוכחת טענתיו הגיש התובע 3 תצהירים. תצהיר אחד מטעמו, תצהיר אחד מטעם רו"ח (להלן - רוה"ח) ותצהיר עו"ד דרור כהן. ביום 29.01.2013 התקיים דיון הוכחות. רוה"ח מטעם התובע לא התייצב לדיון ועל כן הוצא תצהירו מתיק בית המשפט. על פי טענת הנתבעת: "...בשום מקום בסיכומי התובע, לא ניתן למצוא זכר לחישוב ה"קרן", לה טוען התובע, דהיינו: פירוט המחזור של הנתבעת, אשר רלוונטי לשיטת התובע לחישוב העמלות המגיעות לו. בשום מקום גם לא ניתן למצוא הפניה לראיה כלשהי שהגיש התובע, על מנת להוכיח את המחזור של הנתבעת, אשר רלוונטי, לשיטתו, לחישוב העמלות המגיעות לו" (סעיף 16 לסיכומיה). לטענת הנתבעת, הסיבה לכך היא, שהראיה הרלוונטית היחידה בעניין זה הייתה תצהירו של רוה"ח אליו צורפה רשימה שערך ובה פירט את החשבוניות שהוציאה הנתבעת ואשר על בסיסן מבקש התובע לגזור את עמלתו. כזכור, תצהיר זה הוצא מתיק בית המשפט. על פי טענת הנתבעת, לאחר שהתובע קיבל לידיו חשבונות מלאים, היה עליו לקצוב את הסכום שהוא תובע כתוצאה מעיון בחשבונות ולהוכיח סכום זה. על התובע היה להגיש ריכוז של הנתונים המובאים בחשבוניות הרלוונטיות, באמצעות רוה"ח שבדק את החשבוניות. לטענת הנתבעת, אין די בקבלת אסופת החשבוניות אשר אין בקבלתה בידי התובע כדי להופכה לראיה בתיק והיא אינה הופכת את מחזור ההכנסות הרלוונטי לעמלות התובע לדבר מוכח. כפועל יוצא מהוצאת התצהיר מהתיק, אין בתיק ראיה כלשהי להוכחת מחזור ההכנסות, אשר נטען על ידי התובע לצורך חישוב העמלות המגיעות לו לשיטתו. דין הטענה להידחות. כאמור, התובע הגיש את תצהירו של עו"ד דרור כהן אשר התייצב לעדות ונחקר על תצהירו. לתצהיר צורף נספח אשר מופיעה בו טבלה אשר כותרתה "חישוב לפי חוק פסיקת ריבית והוצל"פ טרקלין". בעמוד האחרון לאותו נספח, בסיכום העמודה אשר כותרתה "קרן" ניתן ללמוד, כי סך כל הקרן ביחס לעסקת טרקלין, וללא ריבית, מסתכם בסכום של 2,274,272.16 ₪ ובעמודה נוספת - בתוספת ריבית 3,067,821.23 ₪. טבלה נוספת הוגשה ביחס לעסקת עמינח אשר כותרתה "חישוב לפי חוק פסיקת ריבית והוצל"פ עמינח". בסיכום העמודה אשר כותרתה "קרן" ניתן לראות, כי סך כל הקרן ביחס לעסקת עמינח וללא ריבית 430,827.54 ₪ ובעמודה נוספת - בתוספת ריבית 592,915.62 ₪. עו"ד כהן נחקר בחקירה נגדית על ידי ב"כ הנתבעת. עו"ד כהן העיד, כי לצורך הכנת הטבלה עבר חשבונית חשבונית והקליד את נתוניה לתוכנת "לואו דטה". אמנם, עו"ד כהן ביקש לגזור מהתוכנה גם נתונים ביחס לריבית והצמדה, אך סכום הקרן נמצא אמין ומהימן: "ת. לקחתי את החשבוניות וראיתי גם את האקסל של גדסי. לקחתי, עברתי אחד, אחד והקלדתי את זה. כי אי אפשר, זה תוכנת הלואו דטה ... אי אפשר להכניס לשם נתונים, להזרים נתונים. צריך לשבת ולהקליד שורה אחר שורה. וזה מה שעשיתי. ש. הקלדת שורה מחשבוניות. ת. חשבוניות ומול האקסל של גדסי. שניהם היו בפניי" (עמ' 12 לפרוטוקול). ובהמשך: "ש. אז הקלדת חשבונית, ואז פתחת את האתר של גדסי, סימנתי וי. ת. כן. בדקתי שאני לא מפספס, כי להגיע, רציתי לראות שאני מגיע לאותם סכומים שגדסי הגיע אליהם. ש. הבנתי, בסדר. ת. עשיתי בדיקה כפולה אפילו" (עמ' 13 לפרוטוקול). מעדותו של עו"ד כהן עולה, כי הטבלה נערכה על ידו בקפדנות ובהעדר כל אינדיקציה שלא כך הדבר שוכנעתי, כי אכן סכומי הקרן אשר צורפו לטבלה כתוצאה של פעולת חיבור פשוטה, משקפים את החשבוניות והחשבונות. ככל שהיו בפי הנתבעת טענות לעניין חישוב הקרן, היה עליה להעלותן, לחקור על כך את עו"ד כהן ואף להצביע על טעויות בחישוב אשר נעשה על ידו. הנתבעת לא עשתה כן. זאת ועוד, הנתבעת הגישה בצמוד לחשבונות את תצהירה של גב' מיכל כתב, חשבת הנתבעת ורו"ח בהכשרתה. על פי האמור בתצהירה ו"על פי נתוני הנהלת החשבונות של הנתבעת ובהסתמך עליהם... ההכנסות שנבעו לנתבעת בגין ההתקשרויות בעסקת טרקלין ובעסקת עמינח, כהגדרתן בהחלטה בת.א. (שלום תל אביב) 12274/06, במשך שלושת השנים הראשונות להתקשרות" בגין עסקת עמינת הן 472,533 ₪ ובגין עסקת טרקלין 1,950,578 ₪, ללא מע"מ. כאמור, התובע אינו חולק על נאותות ונכונות החשבונות, וזאת על אף הבדלים קלים בין הסכומים המפורטים על ידו לבין הסכומים המפורטים בתצהירה של רו"ח מיכל כתב. בפי הנתבעת טענות רבות ביחס לאופן חישוב הריבית אותה ביצע עו"ד כהן ועליה מסתמך התובע. אין צורך להכריע בטענות אלו. כפי שנקבע בהחלטה בבקשה למתן חשבונות מיום 05.08.2010, קביעת סכום הפיצוי לתובע, תיעשה בהתחשב בעובדה שהמקרה הנדון אינו נופל באופן מדויק לגדר מילותיו של ההסכם ובהתחשב בקיומם של סוכנים נוספים. בנסיבות אלו סבורני, כי יש לפסוק את הפיצוי על דרך האומדנא. מאחר ומדובר באומדנא, אין צורך בהוכחת שיעור הריבית המדויק. התובע טוען, כי הוא זכאי לסך של 424,645 ₪ בגין עמלות. כמו כן טוען התובע, כי הוא זכאי לפיצוי בגין עוגמת הנפש אשר גרמה לו הנתבעת. לאחר שלקחתי בחשבון את סכום הקרן הכולל בסך 2,423,111 ₪, כאמור בתצהיר רו"ח כתב, ולאחר שלקחתי בחשבון את העובדה, שעל פי סעיף 6.1 להסכם בין התובע לנתבעת, יהא הסוכן זכאי לשיעור של 10% מהעמלות שהתקבלו בשלושת השנים הראשונות ובהתחשב בכך, שהתובע לא המשיך ללוות את העסקאות עד תומן ובהתחשב בכך, שהסכום הנקוב לעיל אינו כולל מע"מ, שוכנעתי, שיש להעמיד את הפיצוי אותו על הנתבעת לשלם לתובע, על דרך האומדנא, על סך של 275,000 ₪ כולל מע"מ. סכום זה כולל את מכלול טענות התובע וסכומי הפיצויים אשר שוכנעתי, כי התובע זכאי להם והוא נכון ליום מתן פסק הדין. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 275,000 ₪. בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע סך של 30,000 ₪ בגין הוצאות משפט וסך של 60,000 ₪ עבור שכר טרחת עו"ד. כל הסכומים ישולמו עד ליום 15.12.13, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, עד לתשלום המלא בפועל. תביעה למתן חשבונותמסמכיםמתן חשבונותעמלת מכירות