טענת התובע היא כי נפל תוך כדי הליכה במסגרת עבודתו. זאת, לאחר שנכשל על אחת הגרוטאות שהיו מונחות בחוסר סדר. הנתבעות הן המעבידה הישירה - חברת ההחזקה "נתון", המעבידה העקיפה - חברת פלאפון אשר במשרדיה בגבעתיים נתנה חברת "נתון" שירותים, והמבטחת. נסיבות האירוע - על פי כתב התביעה על פי כתב התביעה (מיום 15.10.06), הנתבעות החזיקו את קומת החניון בבניין אשר שימשה כ"מחסן מאולתר", שם "ציוד מסוכן" נזרק בערבוביה. כתב התביעה ממשיך ומספר כי המציאות המסוכנת הייתה במודעות הנתבעות, והן אף קיבלו על כך התראה ממערך כיבוי האש. לעניין התאונה עצמה, נאמר בכתב התביעה כי "ביום 11/4/05 בשעה 15:00.. ירד התובע במסגרת עבודתו לקומה מינוס 3 במבנה.....". בהמשך מוסבר כי "לאחר שהתובע יצא מהמחסנים בקומה מינוס 3, הוא נאלץ ללכת לאזור הציוד המופקר בערבוביה, לפתע נתקל התובע בסולם שהיה זרוק ברשלנות ובולט לתוך מסלול ההליכה במתחם החניה המסוכן יחד עם חפצים נוספים, כתוצאה מההיתקלות הוא נפל והוטח מלוא קומתו לרצפה ונחבל קשה בברך רגל ימין" (ההדגשות שלי - א"א, ההדגשות המקוריות הוסרו). נסיבות האירוע - גרסאות התובע השונות השאלה הראשונה שאותה יש לשאול היא, אם תיאור זה אשר הובא בכתב התביעה הוכח כדבעי. טענת התובע היא שיש להאמין לגרסתו, בסיוע הראיות התומכות, ולקבוע כי התאונה אכן ארעה וכי אף רשלנות הנתבעות הוכחה. הנתבעות סבורות כי התובע כלל לא הצליח להוכיח את נסיבות התרחשות התאונה. הקושי בראיות התובע מתחיל כבר בתצהירו מיום 6.3.11, אשר שונה בפרט מהותי מכתב התביעה. בתצהיר נטען (ההדגשות במקור - הקו התחתי נוסף) "לאחר שיצאתי מאחד המחסנים בקומה מינוס 3, נאלצתי ללכת באזור הציוד המופקר בערבוביה, לפתע נתקלתי בשרשרת של סולם שהייתה קשורה לסולם מצד אחד, והייתה זרוקה על הרצפה מצד שני ובולטת לתוך מסלול ההליכה במתחם החניה המסוכן יחד עם חפצים נוספים, וכתוצאה מההיתקלות, רגלי נכרכה בשרשרת ונפלתי לרצפה ונחבלתי קשה בברך ימין כשאני מקבל מכה גם מהסולם". בהמשך נאמר "מדובר בסולם רמפה מאלומיניום (כמו סולם עליה למטוס) עם שרשרת שהייתה כרוכה סביבו שתפקידה לתחום את אזור העלייה לסולם (למנוע עליה בסולם בצורה לא מבוקרת). אני נתקלתי בשרשרת של הסולם שהייתה מנותקת בצד אחד של הסולם וזרוקה על הרצפה. מדובר בשרשרת שהיא חלק בלתי נפרד מהסולם". ההתייחסות לשרשרת, בניגוד לסולם שבכתב התביעה, באה מפי התובע לראשונה בפני מומחה בית המשפט, ד"ר אליהו אדר. גרסתו בפני המומחה הייתה "ירדתי לחניון - מחסן של חברת פלאפון. באזור חדר המשאבות הרצפה בשיפוע. בעת ההליכה הרגל נתפסה על ידי שרשרת ברזל שהייתה על הרצפה. כתוצאה מכך מעדתי ונפלתי ישירות על הברך הימינית" (ההדגשה נוספה). לשינוי זה בגרסה התייחס ב"כ התובע בפרוטוקול הדיון מיום 15/09/08 שם מסביר: "מדובר בסולם שדומה לסולם של עליה למטוס. אני שאלתי את התובע מה הקשר לשרשרת, הוא אמר לי לסולם הייתה מחוברת שרשרת. הוא הסביר למומחה על השרשרת, ואני יביא תמונות שהסולם היה מחובר לשרשרת. התובע לא נתקל בשרשרת, אלא בסולם. זה סולם שעומד ויש לו שני בסיסים" (ההדגשה נוספה). גרסה זו, שבאה מפי עורך הדין, לאחר שכבר עלה עניין השרשרת ולאחר בירור מפורש עם התובע, עדיין אינה כוללת את הטענה שבאה בתצהיר - ההסתבכות בשרשרת עצמה, בניגוד להיתקלות סולם. עיון במסמכים השונים שהוגשו, מלמד כי במשך הזמן התובע תיאר את אופן נפילתו במספר לשונות: 13/4/05- אישור חברת נתון לקופ''ח (נספח ב2 לתצהיר)—אישור של חברת נתון לכבוד קופ''ח- "נתקל בסולם ונפל על ברך ימין". 14/4/05- תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבירה (נספח ט)--- " ניתקל בסולם ונפל על ברך ימין" (אפשר שזו העתקה של הקודם). 13/4/05- - תיעוד רפואי- "בעבודה 11/4/05 נפל נחבל בברך ימין." 14/4/05, 8/6/05, 16/6/05- "נחבל בברך ימין מאז סובל מכאבים". 25/5/05- תביעה לביטוח הלאומי- תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. "ירדתי לחניון מינוס 3 לבדוק מלאי והעברת ארונות לבניין הסמוך, ואז נתקלתי בסולם שהיה ברצפה. ונפלתי על הברך רגל ימין" (נספח ב1) 3/4/06- ביטוח לאומי--- הודעה על החלטת ועדה רפואית, דו''ח ועדה רפואית "נתקל בסולם", "נתקלתי במשהו ונפלתי על הברך הימינית- מכה ישירה". (נספח ו) 28/07/06- חוו''ד ד''ר אורי גבעון (נספח ה)--- " 11-4-05- עת הלך בחניון במהלך עבודתו, נתקל בגרוטאות ונפל תוך שהוא נחבל בברך ימין. (נבדק במרפאת חוץ בית חולים הדסה)". 1/3/07- חוו''ד רפואית פרופ' יעקב נרובאי---"בעת שהלך בחניון, הרגל נתקלה במשהו, נפל ונחבל בברך ימין" (ממוצגי הנתבעת). 21/5/08 - חוו''ד ד''ר אליהו אדר מטעם ביה''ש--- "ירדתי לחניון - מחסן של חברת פלאפון. באזור חדר המשאבות הרצפה בשיפוע. בעת ההליכה הרגל נתפסה על ידי שרשרת ברזל שהייתה על הרצפה. כתוצאה מכך מעדתי ונפלתי ישירות על הברך הימינית". כמובן שאין בעצם השימוש במספר לשונות כדי ללמד על חוסר מהימנות. לעיתים הדבר הוא הפוך, דווקא מי שלומד גרסה בעל פה זוכר את הניסוח המילולי של הגרסה; ודווקא מי שזוכר חוויה אותנטית, מספר אותה באופן ספונטאני, בניסוח מעט שונה בכל פעם. אולם, כאשר אין מדובר רק בעניין לשוני, אלא בתיאור שונה של העובדות עצמן, יש קושי. כך אצלנו, אין סתירה בין האמירה "נתקלתי בסולם" לבין האמירה "נתקלתי במשהו". אולם אין דרכו של אדם שנתקל במשהו מסוים, כגון כסא הפוך, שולחן שבור, סולם מונח או שרשרת זרוקה, להשתמש בלשון "גרוטאות" הבלתי מסוימת. אך קושי זה הוא צדדי יחסית לקשיים האחרים. הקושי היותר משמעותי הוא הפער בין התיאור "הרגל נתפסה על ידי שרשרת ברזל שהייתה על הרצפה" לבין "נתקלתי בסולם". זו לכאורה סתירה של ממש. שני הסברים ניתנו לסתירה זו. הראשונה נשמעה מפי עורך הדין, כי אמנם הייתה שרשרת במקום אך ההיתקלות הייתה בסולם עצמו. לאחר מכן בא התצהיר המיישב הסתירה באופן הפוך, היינו: היה סולם, אך ההיתקלות הייתה בשרשרת. לא למותר להעיר, כי אירוע של היתקלות בשרשרת שהייתה מחוברת לסולם, אכן מתיישבת לשונית עם התיאור "הרגל נתפסה על ידי שרשרת ברזל" אך אינה מתיישבת היטב עם הלשון "נתקלתי בסולם שהיה ברצפה" בו השתמש התובע בתיאוריו הראשונים של האירוע. התמודדות התובע עם הקשיים בגרסתו יצוין כי בעת שמיעת החקירה הנגדית עשה התובע רושם של איש עבודה רציני, המעורר אמפתיה ואף אמון. אולם, בקריאה נוספת של הדברים, קשה למצוא הסבר מניח את הדעת לסתירות בגרסתו. יתרה מזו, עיון בדברים מגלה הסתבכות נוספת בעדותו ואפילו גרסה חדשה. כך, תחילה מסר את גרסתו בדבר השרשרת, באופן מעט יותר מפורט "ירדתי לחדר המכונות שם, פתחתי את הדלת, נכנסתי, ראיתי שהכל עובד תקין כמו שצריך, יצאתי החוצה, הלכתי שם בזה, היה סולם עומד מולי, לא מולי, לצידי כזה, הייתה שרשרת שחלק קשור לסולם, משהו עם לולאה כזה, שהיה זרוק ברצפה, זה הסתבר אח''כ." (עמ' 12). הסבר מפורט יותר של אופן הנפילה מגיע בהמשך החקירה הנגדית (עמ' 18), שם עולה כי מדובר בשרשרת האמורה לסגור את הסולם (סולם הדומה למדרגות מטוס - הנראה בחלק מתמונות מרחב הגרוטאות שצירף התובע לתצהירו). השרשרת הייתה מחוברת חלקית, ומונחת על הרצפה וכך נגרמה נפילתו של התובע. יוער כי התיאור המוחשי הזה, הוא אפשרי על פניו. התיאור הזה חזר גם בחקירה החוזרת (עמ' 29). אך לתיאור זה, אודות הנפילה מהשרשרת נוסף אלמנט מסבך במהלך החקירה. שכן, מעבר לתיאור הפשוט שבתצהיר "רגלי נכרכה בשרשרת ונפלתי לרצפה" נוסף (בעמ' 12) "....כן, משהו עם לולאה כזה עם תוחמים, ואז נתקלתי בשרשרת ונפלתי על הברך וגם נפלתי על הברך וגם על הסולם. קיבלתי מכה גם מהסולם וגם מהרצפה" (ההדגשה נוספה). משמע אין זה עוד רק "מכה ישירה" אחת, כפי שהשתמע בגרסאות הראשונות, או נפילה "מלוא קומתו ארצה" כאמור בכתב התביעה, אלא יותר ממכה אחת, מהסולם ומהרצפה. תמיהה נוספת על גרסת "השרשרת", הייתה בהקשר לכך שהתובע ניגש למקום התאונה, לדבריו, וצילם את הגרוטאות המפוזרות. אולם, התובע לא צילם את השרשרת! לא צולמה השרשרת, לא על הרצפה ולא בחיבור לסולם. תמוה הדבר שנעשה צילום בזירה ולא לא צולם הפרט העיקרי הנדרש על מנת שניתן יהיה להבין ולראות ממה בדיוק נפל התובע. כאשר נשאל התובע "לא מצאת לנכון לצלם השרשרת?..." השיב "צילמתי את כל הבלגן שיש שם, לא התייחסתי כרגע ספציפית. אני נתקלתי בסולם. אני גם צילמתי תמונות להראות את הבלגן, לא התכוונתי להתביית על השרשרת" (עמ' 13, ההדגשה נוספה). לשאלה אודות הסתירה בין כתב התביעה (שם לא הזכרה כלל השרשרת) לבין עדותו אודות השרשרת ניסה להשיב בניסוחים אלה "אני אסביר, היה סולם, הייתה זרוקה שרשרת, אני נתקלתי בשרשרת ונפלתי על הסולם ועל הרצפה..." (עמוד 14). ובהמשך "...היה זרוק שם סולם מה שאני זוכר, לא יודע מה קרה פה, אבל היה יושב, עומד שם סולם, הייתה שרשרת שהשתחלה, אני נתקלתי בשרשרת וקיבלתי מכה עם הסולם". בהמשך עמ' 14, בניסיון ליישב גרסתו עם דברי בא כוחו מיום 15.9.08, אומר התובע "מוזכרת פה שרשרת ואני נתקעתי בשרשרת. הרי את הסולם ראיתי שהוא עומד, השרשרת הייתה כרוכה שם, זו הסיבה שהביאה אותי להיתקל וליפול" (עמ' 14). לכאורה, יכול היה התובע לומר כי בא כוחו לא הבין את מהלך האירוע, בעת שכתב הדברים בכתב התביעה והסבירם בבית המשפט. אך התובע לא בחר להסבר הדברים כך, אלא ניסה בכל זאת ליישב בין גרסתו לבין הדברים שכתב ואמר עורך דינו (על פי אמרות קודמות שלו עצמו). ניסיון זה נראה יותר כניסיון ליישוב סתירות שנתגלו בגרסה שאינה אמת, מאשר ניסיון אמיתי לומר את האמת הפשוטה. סגנון זה, של ניסיון יישוב גרסאות באופן המסבך הגרסה, במקום לתת הסברים פשוטים, ממשיך גם בסוף עמוד 14 ובעמוד 15, כאשר נשאל התובע אודות תיאורו לפני המומחה שלו כי "נתקל בגרוטאות ונפל". תחילה משיב "אני לא מסרתי את זה" (אמירה תמוהה לעצמה), אולם כאשר נאמר לו שזה נרשם על ידי המומחה "שלו", הבין שכן אמר את הדברים, וניסה להסבירם. התובע אז השיב "אני אומר שנתקלתי...נכון שנתקלתי בכל הגרוטאות ואח''כ נפלתי על הכל, אבל השרשרת היא המעידה לכל הדבר הזה, שהייתה זרוקה על הרצפה והייתה הגורם לכל זה". כלומר, נוכח השאלה על הגרוטאות, לא השיב התובע בפשטות כי אותן גרוטאות הן הן השרשרת או הסולם והשרשרת, אלא סיפר "על רגל אחת" סיפור שונה לגמרי, אודות התקלות ב"כל" הגרוטאות, ונפילה על "הכל", ורק המעידה נגרמה על ידי השרשרת. הסבר מסובך ולא משכנע זה עומד בניגוד לתשובה לשאלה שלאחריה, שאלה אודות תיאורו לפני מומחה הנתבעת כי נפל על "משהו". שם השיב בפשטות ובהגיון רב "משהו זה שרשרת". ניתוח נוסף של גרסאות התובע עיון במסמכים, בתצהיר ובפרוטוקול, מגלה כי גרסת התובע אינה לוקה רק בחוסר עקביות והסתבכות במתן הסברים. המדובר בגרסאות שונות, שנשמעו בשלבים שונים, בין מועד התאונה לבין מועד המשפט. משמע, אין מדובר ב"זיגזוג" הגרסה (למעט בחקירה הנגדית) אלא ב"התפתחות" הגרסה. כך, תחילה מסר התובע שנתקל בסולם ונפל אל הרצפה. לעיתים הניסוח הוא שנתקל ב"משהו" ובכך כמובן אין סתירה, אך נפילה בשל התקלות בסולם נאמרת מספר פעמים. התמונות שצולמו כחודש לאחר האירוע מראות תפזורת של גרוטאות. התובע, אשר טרח להגיע למקום למרות פציעתו, אינו מתמקד בסולם (אפילו לא הסולם המיוחד הדומה למדרגות אליו התייחס התובע בגרסאותיו המאוחרות) אף על פי שהסולם נקלט מרחוק בין הגרוטאות. עדיין לא הוזכרה או צולמה שרשרת בשלב זה. אף בפני המומחה שלו, לקראת הכנת כתב התביעה, מאזכר התובע "גרוטאות" באופן כללי, דבר המתאים יותר לתביעת רשלנות נגד מעבידים המשאירים גרוטאות בשטח, מאשר אמירה אודות "סולם" סתם שאינו מלמד בהכרח על אחריות. עניין השרשרת, למעשה, מופיע רק בשלב מאוחר, שלב שלאחר הגשת התביעה. אז נאמר לרופא המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר אדר, כי הנפילה הייתה משום שהרגל "נתפסה" בשרשרת ברזל שהייתה "על הרצפה", ללא אזכור של סולם כלשהו. רק לאחר שהתבררה קיומה של סתירה בין גרסת "הסולם" לבין גרסת "השרשרת", מגיעות שתי גרסאות ליישב את הדברים. הראשונה, דברי עורך הדין בקדם המשפט, אשר הסביר כי הייתה שרשרת במקום, אך ההיתקלות הייתה בסולם עצמו, ולעומתו דברי התובע עצמו בתצהיר, כי השרשרת הייתה מחוברת לסולם, אך הנפילה הייתה בשל מגע בשרשרת. שתי גרסאות אלה, שבאו ליישב את הסתירה הקודמת, סותרות אהדדי. כמפורט לעיל, תוך כדי ניסיון ליישב בין הגרסאות הסותרות, מסר התובע בחקירה נגדית גרסאות נוספות. כך מסר כי מעד בשרשרת ונפל על הסולם וגם על הרצפה (ולא שנפל "לרצפה" כפי שסיפר כאשר סיפר שנתקל בסולם). כמו כן מסר כי נפל על "כל הגרוטאות", בניסיון לשלב את גרסת ה"גרוטאות" עם גרסתו. בעת בחינה של מהימנות גרסה, יש לקחת בחשבון שייתכנו בהחלט סתירות בעדות. אף המעיד אמת סובייקטיבית, לעיתים יסתור עצמו, בלא משים. זאת, בין משום קשיי הזיכרון, בין משום קשיי ביטוי, בין משום טעויות ברישום הדברים ובין משום בלבול מקרי תוך הרצאת הדברים. הבחינה של הגרסה, בניסיון להבחין אם יש לקבל את עיקריה, למרות הסתירות, תעשה (מעבר לבדיקה חיצונית מול ראיות אחרות) על ידי בחינת טיב הגרסה מתוכה, אופי הסתירות, וההסברים הניתנים להם בחקירה הנגדית. במקרה זה, יש חשיבות לכך שהגרסה אודות השרשרת המחוברת לסולם לא באה כפירוט של גרסת הסולם, אלא רק לאחר שנתגלתה סתירה בין שתי גרסאות שונות, גרסת הסולם לבדה וגרסת השרשרת לבדה. במצב זה, מהימנות התובע כבר נראית חסרה. המשך ההסתבכות של התובע בחקירתו הנגדית, והוספת פרטים חדשים וגרסאות חדשות, כדי להסביר סתירות לכאורה בדבריו, גרעה עוד ממהימנות גרסתו הבסיסית. יודגש, בית המשפט לא היה במקום בעת התאונה. לא ניתן לקבוע כי הוכח פוזיטיבית שגרסתו הכללית של התובע אינה אמת. תתכן אפשרות שהכול נובע מבלבול באירוע המלחיץ ובעת שסיפר על האירוע. אך קיומה של אפשרות כזו אינה מספקת כדי לשכנע כי התאונה אכן ארעה כפי שסיפר התובע, או אפילו באופן דומה למה שסיפר התובע. הנטל על התובע, ועדותו רחוקה מלהרימו. סיכום נמצא שאין עדותו של התובע אודות התאונה משכנעת מספיק כדי לבסס ממצאים שבעובדה אודות אופן התרחשות התאונה. אפילו בהנחה, כי השארת גרוטאות במרחב שאמור להיות חניון היא בבחינת רשלנות, הרי ללא עדות התובע אין די בכך. שכן, ללא העדות אין ראיה לקשר סיבתי בין הנחת הגרוטאות לבין הנפילה. נפילה, אשר ייתכן בהחלט שהייתה נפילה סתמית כגון התקלות במדרגה, הסתבכות של שרוכי הנעליים, מעידה בשל חפץ שאינו של הנתבעות או כל סיבה סתמית אחרת, שאינה קשורה לגרוטאות או לנתבעות כלל ועיקר. גריעה נוספת ממשקל עדות התובע, יש בכך שלא הובא לעדות האדם אשר פינה את התובע ממקום נפילתו. עולה מעדות התובע (עמוד 12) כי מדובר באדם ששמו ידוע, ואף מקום עבודתו בעבר. למרות זאת, לא נעשה מאמץ סביר לאיתורו. התובע לא היה בטוח אם אותו עובד ראה את נפילתו אם לאו. אולם, צריך היה לבדוק זאת. בכל מקרה, עדותו יכולה הייתה, לכל הפחות, לבוא וללמד כי התובע היה שרוע ליד אותו סולם מיוחד בין הגרוטאות, ובכך לחזק את גרסתו. ההימנעות מהבאת העד פוגעת עוד במשקל גרסתו של התובע. משמע, אף על פי שמכלול הראיות מלמד כי היו במקום גרוטאות, כפי שצולם ותועד בכתב, ואף שהמכלול מלמד כי הנפילה הייתה בעת העבודה, לא הוכח כי הנפילה הייתה בסמוך לגרוטאות וכל שכן שלא הוכח כי התובע נתקל באיזה מבין הגרוטאות. ייתכן, שלו היה מוכח כי הנפילה הייתה באמת בשל גרוטאות זרוקות, אפילו מבלי שהובהרה הגרוטאה המדויקת, ניתן היה למצוא באירוע משום רשלנות של הנתבעות. די אם היה מוכח שמדובר בסולם שהונח באופן רשלני, שרשרת זרוקה במקום לא סביר או אפילו נפילה ליד הגרוטאות, עם עדות מהימנה של התובע כי לא יודע במה בדיוק נתקלה רגלו. עם תמונה ברורה או חלקית של התאונה, ניתן היה לנסות לבחון את האשם של כל המעורבים לרבות אשם תורם. אולם, בהעדר מהימנות מספקת של התובע, לא ניתן לקבוע אפילו ממצא חלקי שכזה. היסוד העובדתי הראשוני לא הוכח ואין לשרטט אפילו קווים כלליים לדמותה של התאונה. סיכומו של דבר, נסיבות התאונה לא הוכחו מעבר למאזן ההסתברות, או קרוב לכך. ממילא לא הוכחה רשלנות הנתבעות. התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעות, כולן כאחת, שכר טרחת עו"ד בסך 12,000 ₪ בערכי היום. כן ישיב התובע לנתבעות כל הוצאה בתשלום לעד מומחה או כל הוצאה אחרת שהוצאה לצורך ההתגוננות מפני תביעה זו, או לקראתה, אשר ניתנת להוכחה בקבלות. זאת, בתוספת ריבית והצמדה ממועד ההוצאה ועד מועד ההשבה. בהתקיים מחלוקת אודות חישוב ההוצאות, יובא הדבר בפני רשם בית המשפט. זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. נפילהגרוטאות