מטרד ליחיד - סעיף 44(א) לפקודת הנזיקין

סעיף 44(א) בפקודת הנזיקין קובע, שמטרד ליחיד הוא במקום שבו "אדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם". על-פי הגדרה זו, כדי לבסס את העוולה של מטרד ליחיד, אין המטריד צריך להיות בעליו של המקרקעין שמהם נגרם המטרד, אלא די בכך שיש בהתנהגותו, בניהול עסקו או בשימוש במקרקעין שאותם הוא תופס, כדי להוות מטרד, כהגדרתו בהוראת סעיף זה. בדומה, לא נקבע כי על המוטרד להיות בעליו של מקרקעין שהשימוש הסביר בהם נפגע. כך נקבע בעניין זה בע"א 164/53 אריה צוצרסקי נ' צפורה סנדלר, פ"ד ח 386 (1954) (כבוד השופט מ' לנדוי, פסקאות 3-2), אשר למיטב ידיעתנו, הוא המקרה היחיד שבו נדונה בבית המשפט העליון שאלת הזיקה הדרושה בין התובע בגין עילת המטרד ליחיד לבין המקרקעין שהמטרד מפריע לשימוש סביר בהם או להנאה סבירה מהם (ראו גם: ת"ק (ירושלים) 2348/04 שלמה ארד נ' גרובמן אנדרו (2004) (כבוד השופט רם וינוגרד, בפסקה 6); דוד קרצמר, דיני הנזיקין, העוולות השונות - מיטרדים, בעריכת ג' טדסקי, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, התשמ"ב (להלן - קרצמר), בעמ' 54-50; בועז שנור, תביעות נזיקין סביבתיות, בהוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"א-2011, בעמ' 158-156).נזיקיןמטרד