העברת רישיון במקרקעין של בעל המקרקעין לאחר, להחזיק או להשתמש בנכס ,יכול להיות מעוגן בחוזה שנקשר בין הצדדים או להילמד משתיקתו ואי מחאתו להחזקה ושימוש שעושה אחר בנכס. בגדר המושג רשות "מכללא" נכללים כל אותם המצבים שבהם החזקה או השימוש של פלוני, אינם מעוגנים בהסכמה מפורשת שנתן בעל המקרקעין אלא בהסכמה הנלמדת ממחדלו של בעל המקרקעין לפעול לסילוקו של פלוני מן הנכס. (ר' נינה זלצמן "רישיון במקרקעין" הפרקליט מב עמ' 24 (תשנ"ה)). יפים לענייננו דברים שנאמרו ברע"א 10346/06 לילי ארז נגד מדינת ישראל-משרד הביטחון [פורסם במאגרים, 2007] בעניין אותה "רשות מכללא" שמקורה בשתיקת הרשויות לאורך זמן: "ואולם, אטעים כי רשות מכללא "כזאת היא במהותה" רשות מכללא על-ידי מחדל, שהרי התנהגות המשיבה כלפי המבקשת לא נבעה מחשיבה כזאת או אחרת, אלא פשוט מכבדותו ואיטיותו לעתים של המינהל הציבורי, העוסק ברכוש הציבור וידיו מלאות עבודה, ופעמים הוא יעיל יותר ופעמים פחות, וראיה לדבר שנקפו שנים עד שהוחל בטיפול בפינוי, וגם משהוחל נקפו עוד שנים עד הגשת תביעה, ומי ימלל אם ישנם עוד מקרים כאלה. בכגון דא על בית המשפט לדקדק היטב בבואו לגזור זכויות מנסיבות של מימי המינהל הציבורי ההולכים להם לאט". ועל תפקידו של בית המשפט במאבק בפולשים למקרקעי ציבור, כבר צוין לא אחת כי: "אין מנוס ממאבק עיקש בפלישה לקרקעות ציבור, הקרובה להיות לדעתי מכת מדינה במקומות רבים. רשויות המדינה והציבור למיניהן מטבען הן גופים מסורבלים וכבדי תנועה, שהליכי פעולתם לא אחת איטיים, אם מטעמים טובים ואם מטעמים פחות טובים. אך בית משפט זה תפקידו לעודד את הרשויות בבואן לעשות מלאכתן, אם גם באיחור, ולהגן על רכוש הציבור" (ר' בעניין זה רע"א 11527/05 עיריית תל אביב-יפו נ' שרון לוי; רע"א 6156/05 הרצל אדאדי נ' מדינת ישראל; ע"א 5333/05 חיים גבריאלי נ' מינהל מקרקעי ישראל; רע"א 1004/05 שרלי חומרי בניין בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל).בעל המקרקעיןמקרקעיןרישיון במקרקעין