פסק הדין על פי הוראות תקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984: "רציפות הדיון: נמנע משופט, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה אליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו". רקע עובדתי: המדובר בתאונת שרשרת בה היו מעורבים 3 כלי רכב. רכבה של התובעת היה הרכב הראשון, מאחוריו נסע רכב הנתבעים 1-2, רכב מסוג סובארו (להלן: "רכב הסובארו"), שהיה נהוג ע"י גב' חג'ז אורה מאחוריו של זה נסע רכב מסוג מונית סקודה (להלן: "רכב המונית"). בכתב התביעה נטען, כי ביום התאונה רכב הסוזוקי עמד ברחוב הנביאים בירושלים והמתין שהתנועה ברחוב דבורה הנביאה החוצה את רחוב הנביאים תתאפשר לו להיכנס לצומת,רכב הסקודה פגע ברכב הסובארו ותוך כדי כך נפגע רכב הסוזוקי. לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי שבדק את רכב הסוזוקי והעריך את הנזקים שנגרמו לו בעקבות התאונה, בסך 5,449 ₪ בנוסף נקבעה ירידת ערך לרכב הסוזוקי בעקבות התאונה בשיעור 6 %. התובעת שילמה למבוטחתה את הנזקים שנגרמו עקב התאונה בניכוי השתתפות עצמית וכינון בסכום כולל של 10,157 ₪ ומכאן לתביעת השיבוב שבפניי. בהתאם להחלטת כב' השופט ירון בשן מיום 07/01/08 התביעה כנגד הנתבעים 1- 2 נדחתה ללא צו להוצאות. בהמשך ולאור טענת הנתבע 3, כתב התביעה תוקן על ידי הוספת נתבע 5 מי שלטענת הנתבע 3 נהג ברכב המונית בפועל. בכתב ההגנה מטעם הנתבע 3 נטען, כי הנתבע 3 לא היה לו רישיון נהיגה למונית, לא החזיק ולא נהג ביום התאונה ברכב מונית מסוג סקודה והוא לא היה בשעת אירוע התאונה בכלל ברכב זה ולא נכח כלל במקום אירוע התאונה הנטענת. נוסף, נטען כי את הרכב מסוג סקודה החזיק ונהג ביום התאונה קולגאסי עיסאם (הנתבע 5). מטעם הנתבע 5 לא הוגש כתב הגנה במועד, ועל כן ביום 18/06/12 ניתן על ידי כב' השופט המנוח חאג' יחיא ז"ל, במסגרת תיק זה, פסק דין כנגדו בהעדר הגנה. בהמשך בהחלטה מיום 06/07/12 פסק הדין בוטל בהסכמת הצדדים וכתב הגנה מטעם הנתבע 5 התקבל לתיק. בכתב ההגנה מטעם הנתבע 5 נטען, כי התאונה אירעה עת בלם רכב התובעת באופן פתאומי באמצע הכביש, רכב הנתבעים 1-2 לא שם לב לפעולות רכב התובעת, התנגש בו מאחור ובהמשך ולאחר ההתנגשות המתוארת בא רכב הנתבע 5 בלם בזמן אך נוצר מגע קל ביותר בין רכב הנתבע לרכב הנתבעים 1-2 מבלי שרכב הנתבעים 1-2 יגע פעם נוספת ברכב התובעת. דיון: בדיון מיום 11/04/13 שהתנהל בפני כבוד השופט חאג' יחיא ז"ל העידה הגב' אפרת טל (עדת תביעה 1) בלבד. אשוב ואציין, כי לדיון הנ"ל הנתבע 5 לא התייצב ואף לא הגיב להחלטתי מיום 25/08/13 בדבר מתן פסק דין על ידי ומשכך יש להחיל בעניינו של הנתבע 5 את הוראות תקנה 157 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד 1984. לגופם של דברים, עדת התביעה, מסרה כי הייתה בדרכה לעבודה בבוקר, ונסעה מרחוב הנביאים לרחוב דבורה הנביאה בירושלים, הבחינה בשיירה שנוסעת מולה, המתינה במטרה לפנות שמאלה, הייתה הראשונה ואז קיבלה חבטה. לציין, כי בעדות קודמת של עדת התביעה בפני כבוד השופט בשן מיום 07/01/08 מסרה גרסה זהה בזו הלשון : "עצרתי. חיכיתי שהתנועה מלמעלה תעבור, המתנתי ואז הרגשתי חבטה במכוניתי." (פרוטוקול 07/01/08 עמ' 1). בחקירתה הנגדית עדת התביעה מסרה : "ח.נ. לב"כ הנתבעים 1 ו-2: ש. כבר העדת על התאונה הזו? ת. נכון. ש. תיארת שהתאונה הייתה שקיבלת חבטה אחת בלבד? ת. נכון. ... ח.נ. לב"כ הנתבע 3: ש. במשטרה אמרת ששמעת רק מכה אחת? ת. לדעתי כן, עברו כל כך הרבה שנים ואני לא זוכרת במדויק. ש. אם אומר לך שהיו שתי מכות? ת. לא יודעת לומר את זה. אני זוכרת שנבהלתי. ... ש. איך את זוכרת שהיתה מכה אחת ולא שתיים? ת. אמרתי שקיבלתי חבטה ולא משהו אחר. ש. לא אמרת משהו על כמה מכות? ת. לא. אמרתי שקיבלתי חבטה ונבהלתי". ראו פרוטוקול הדיון, שם. מטעם הנתבעים לא הובאו עדים. סיכומי הצדדים: בסיכומים בעל - פה טענו ב"כ הצדדים כדלקמן : ב"כ התובעת טען, כי רכב התובעת קיבל מכה בחלק האחורי וכי המחלוקת העיקרית בתיק היא בעניין ההדיפה, האם הרכב של נתבע 5 הדף את הרכב של הנתבעים 1-2 לעבר רכב התובעת או שמא רכב הנתבעים 1-2 פגע ברכב התובעת ורק לאחר מכן הצטרף רכב הנתבע 5. לשיטתו, עדת התביעה מסרה, כי בעת שעצרה וחיכתה לרמזור שיתחלף לפתע הרגישה חבטה בחלק האחורי של הרכב. גרסתה זו של התובעת לא נסתרה שכן הן הנתבע 3 והן הנתבע 5 לא זומנו לעדות ומכאן שיש לראות בהם כמוותרים על הטענות שלהם שבכתב ההגנה. ב"כ הנתבעים 1-2 טען בזו הלשון : "אני מבקש לדחות את התביעה כנגד הנתבעים 1 ו 2 במסגרת תביעה שנוהלה בבית משפט השלום בירושלים, ת"א 41656-07-12 שילם יסאן נוגסי אשר היה מאחורי הנתבעות 1 ו 2 בתיק דנן את מלוא סכום התביעה בסך 28,000 ₪ כאשר הנזק עומד על 26,000 ₪ כן גם באה הנתבעת 2 כתובעת בביהמ"ש ירושלים, באה לקראתו וחילקה בתשלומים. כאשר היתה הפחתה קלה זה היה בגלל מצבו של נוגסי. כמו כן אבקש לדחות את התביעה כנגד הנתבעים 1 ו 2 לאור עדותה של עדת התובעת אשר העידה בינואר 2008 בגין התאונה כי היא הרגישה חבטה אחת והיום העידה כי היום למיטב זכרונה, 8 שנים לאחר התאונה גם הרגישה חבטה אחת. לחייב את רכב הנתבעים שהיה מאחורי הרכב שלנו". ב"כ הנתבע 3 טען בזו הלשון : "בפנינו כתב תביעה אך לא כתוב בה מילה או חצי מילה שנתבע מס' 3 הינו בעל המונית או נתבע מס' 3 הינו המעסיק של הנתבע מס' 5. הטענות הן מצוצות מהאצבע. נטל ההוכחה להוכיח את התביעה היא על התובעים. התובעת הביאה עדה אחת ועדה זו בעצם בכל העדות שלה . אם היו מעיים עדים מטעם התביעה, והיו מעידים כל העדים, היא אמרה שהיא עמדה ברכב, והיא לא ידעה להגיד איזה רכב יש לה, ואיזה מספר רכב יש לה. גם מי פגע בה מאחור אין לה עדות. היא רק העידה דבר אחד, שהיא הייתה במקום, והרכב שלה קיבל חבטה מאחור וזהו. שאר הסיפורים לא היו קשורים, מה היא עושה במה היא עובדת. היא לא יודעת כלום, היא אומרת שעברו 8 שנים. לא יודע מי נתן לה מכה, מי חבט בה, היא לא הזכירה מילה וחצי מילה על המונית. התיק הזה חסר עדויות לחלוטין, הוא ריק, ולכן לא רציתי להעיד אף אחד. חברי גם לא הביא עד, נתבעת 2 הגב' אורה חג'ג' לא העידה, לא באה להעיד, היא הייתה אמורה בעצם להפיל את התיק עליי. היא הייתה צריכה להגיד נכון נתתי מכה קדימה, נהגתי בסובארו עם רישוי כך וכך, והיא עמדה, ואו שהסוברו נתן לה מכה, אין סיפורים אין עדויות. היא חושבת שאם כתוב בכתב התביעה את מה שכתוב, אז זה מספיק. היא אומרת שהוא לא הפריך את מה שכתוב בכתב התביעה, את צריכה להוכיח את מה שיש לך, צריך להעיף את התיק, ולחייב בהוצאות. מישהו אמר שמרשי הנתבע הוא בעל הרכב, מישהו אמר שהוא בעל המונית, או מעסיקו. האמת הוא לא בעל המונית, ולא בעל המונית מדוע ביטלו את פסק הדין. מישהו אמר שהנתבע 5 הוא בעל המונית, או נהג המונית, לא הוזכר. כשנמסרו הודעות במשטרה מסרו תעודת זהות. בקש לדחות את התביעה לכולם, ולתת הוצאות לעו"ד". הכרעה: השאלה הראשונה בה יש לדון, היא לעניין ההדיפה. האם רכבו של נתבע 5 הדף את רכב הנתבעים 1-2 לעבר רכב התובעת, או שמא רכב הנתבעים 1-2 פגע ברכב התובעת ורק לאחר מכן הצטרף רכב הנתבע. כפי שהצהיר ב"כ הנתבעים 1-2, מתברר כי כנגד הנתבע 5 הוגשה תביעה ובסופו של יום נתבע 5 חויב בתשלום נזקיהם של הנתבעים 1-2. עדת התביעה נשאלה מספר פעמים אודות החבטות שקיבלה ברכבה. עדה זו נותרה איתנה בגרסתה ומסרה שהרגישה חבטה אחת בלבד. לאחר שעיינתי בכתב הטענות מטעם הצדדים בפרוטוקולי הדיונים שהתנהלו, מצאתי לקבל את התביעה אך כנגד הנתבע 5 - מר קולגאסי עיסאם. אנמק בתמצית; עדותו של עדת התביעה לפיה היא נפגעה מרכב הנתבעים 1-2 וזאת לאחר שרכב זה נפגע על ידי מונית נתמכת הן בגרסתה במשטרה, והן בכתב ההגנה מטעם הנתבע 5 אשר בו אישר האחרון כי פגע ברכב הנתבעים 1-2 קלות אם כי הכחיש שאחרי פגיעה זו רכב הנתבעים 1-2 פגע ברכב התובעת. למעשה בסופו של יום, עדותה של התובעת נותרה כעדות יחידה אם כי עקבית שהותירה רושם אמין. בהקשר זה אציין, כי עדותה במשטרה שנמסרה בסמוך להתרחשות התאונה ובה מסרה כאמור כי נפגעה מרכב הנתבעים 1-2 אחרי שזה נפגע ע"י מונית לא נסתרה על ידי מי מהצדדים. אציין עוד, כי לא ניתן להתעלם מהעבודה כי לעדת התביעה אין אינטרס ממשי בהצגת גרסה שונה ממה שאירע בפועל, שכן דומה כי זהות הפוגע לא משליכה על גורל תביעתה. מנגד גרסתו של הנתבע 5 כפי שזו צוינה בכתב ההגנה מטעמו לא נבחנה ומכאן שיש לקבוע, כי בפני בית המשפט עמדה גרסה אחת ויחידה שלא נסתרה לא באמצעות עדים ואף לא במהלך החקירה הנגדית. אני יוצאת מתוך הנחה שלו היה מתייצב הנתבע 5 לעדות, הוא היה טוען ועומד על טענתו לפיה ראה תאונה שהתרחשה מלפניו וניסה לעצור אך לא הצליח וכתוצאה מכך פגע ברכב הנתבעים 1-2 מלפניו ובעקבות פגיעה זו לא נגרמה עוד פגיעה לרכב התובעת. מעיון בדו"ח השמאי שצורף לכתב ההגנה מטעם הנתבעים 1-2 שהיה הרכב האמצעי עולה, כי נגרמו לרכבם נזקים חמורים . מכאן, כי המכה הישירה שספגו מרכב המונית היתה מכה רצינית ולא כטענת הנתבע 5 בכתב הגנתו "נוצר מגע קל ביותר". נוסף מדו"ח השמאי עולה, כי הנזקים שבמוקד האחורי של הרכב הסתכמו בסך 20,766 ₪ ואילו הנזקים במוקד הקדמי הסתכמו בסך 6,501 ₪ ללמדנו, על עוצמת המכה שספג רכב הנתבעים 1-2 כתוצאה מפגיעת רכב הנתבע 5. באשר לאחריות הנתבע 3, בכתב התביעה המתוקן נטען, כי הנתבע מס' 3 הינו נהג מונית והיה בעל הרכב הרשום במסמכי השכרת הזכות הציבורית ו/או המחזיק ו/או המשתמש ברכב המונית - טענות שלא הוכחו ולא נתמכו בראיות. בהינתן, כי כעולה מכתב ההגנה, הנתבע 5 אינו מכחיש את עצם קרות האירוע ואת פגיעתו ברכב הנתבעים 1-2 (אך טען כי המדובר בפגיעה קלה שבעקבותיה לא נפגע רכב התובעת) ובשים לב למסקנתי בדבר אחריותו של הנתבע 5 להתרחשות התאונה הגעתי למסקנה שדין התביעה כנגד נתבע 3 להידחות ואילו כנגד הנתבע 5 להתקבל. אשר לשאלת הנזק : הנתבעים לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעת ומכל מקום לא העלו כל טענה במסגרת הסיכומים באשר לשאלת הנזק ועל כן טענותיה של התובעת בשאלת הנזק מתקבלות. סיכום: מן המקובץ לעיל, אני קובעת כי על הנתבע 5 לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לרכבה. יתר הנתבעים נהדפו באשמו של נתבע 5, ולפיכך, אני מפטירה אותם מאחריות ודוחה את התביעה נגדם. לפיכך, אני מחייבת את הנתבע 5 לשלם לתובעת את הסך 10,157 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל, סכום האגרה 355 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, שכר עדים כפי שנפסק וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. אשר לנתבעים 1,2,3, - בנסיבות העניין ישא כל צד בהוצאותיו. תקסד"א 1984 (הישנות)