תביעה לחייב לשלם יתרת חוב על פי כרטסת

תביעה במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבע לשלם יתרת החוב על פי כרטסת שצורפה על ידה, וזאת בגין סחורה אשר סופקה, על כך אין חולק, לידי הנתבע. הנתבע כאמור אינו חולק על אספקת הסחורה לידיו, ואף למעשה אינו חולק על האמור בכרטסת מטעם התובעת. המחלוקת היחידה שבין הצדדים נוגעת לשאלה האם מכילה הכרטסת את כל הרישומים בנוגע לתשלומים ששולמו על ידי הנתבע על חשבון חובו, שכן לשיטת הנתבע שילם תשלום אחד נוסף, שאינו מופיע בכרטסת מטעם התובעת, והוא תשלום במזומן בסך של 23,000 ₪, כיתרת החוב על פי הכרטסת. הצדדים אינם חלוקים ביניהם בנוגע לכך שבין הצדדים התקיימו יחסי מסחר לאורך שנים, כפי שאף אינם חלוקים בנוגע לכך שנציג התובעת דאז, מר יאיר ברקת (להלן: יאיר), שימש כאיש הקשר בין הצדדים הן לצורך הזמנת סחורה והן לצורך גביית חובות התובעת. לטענת הנתבע מסר בידי מר ברקת הנ"ל תשלום במזומן בסך של 23,000 ₪ אשר לא מצא ביטויו בכרטסת מטעם התובעת, ומכאן החוב נושא תיק זה. ראוי להקדים ולהבהיר כי כתב התביעה נשוא התיק שלפניי הוגש תחילה ללשכת ההוצאה לפועל, כתובענה על סכום קצוב על סך של 50,000 ₪ (כמגבלת הסמכות בהליך מעין זה), וזאת בשים לב לכך ששלוש המחאות שמסר הנתבע בידי יאיר טרם נפרעו, כך עולה מהכרטסת אשר צורפה לתובענה האמורה, וממכתב ההתראה אשר צורף אף הוא לכתב התביעה ואשר נשלח לנתבע טרם נקיטת ההליכים נגדו. לאחר שניתנה הרשות להתגונן, וחלף מועד הפרעון של ההחאות האמורות הוקטן שיעור החוב בתיק, והתובעת הגישה כתב תביעה מתוקן, הוא כתב התביעה נשוא ההליך כאן כעת, ואשר במסגרתו העמידה את החוב על פי הכרטסת (נכון למועד הגשת כתב התביעה המקורי) על סך של 23,796 ₪. משמצא הנתבע לנכון לאמת למעשה את כל טענות התובעת בקשר עם אספקת הסחורה ובקשר עם שיעור עלות הסחורה, הרי שטענתו לפיה שילם את יתרת החוב נשוא התיק במזומן הינה טענה מסוג "הודאה והדחה", והנטל להוכיחה מוטל בנסיבות אלו על כתפיו, ובמיוחד שעה שלמעשה הלה אינו חולק על כך שהכרטסת מטעם התובעת מייצגת נכונה את יתרת החוב במועד מסירת שלוש ההמחאות. טענתו הינה כי למעשה במועד סיום ההתקשרות בין הצדדים, קרי לאחר שחדל מהזמנת סחורה מאת התובעת - עמדה יתרת החוב כלפי התובעת כפי שיעורה ברישומי התובעת. בהנתאמה הוא טוען כי לאחר שנותרה יתרת חוב כאמור ברישומי התובעת - או אז סולקה זו על ידו באמצעות שלוש ההמחאות (שאינן שנויות במחלוקת) ובאמצעות התשלום במזומן - השנוי במחלוקת כאן. יובהר כי אין חולק כי שלוש ההמחאות האמורות (בסך של 10,000 ₪ כל אחת) ניתנו על ידי הנתבע כתחליף להמחאות קודמות שניתנו על ידו עבור סחורה שרכש, המחאות אשר בוטלו על ידו ועל כן חוללו על ידי הבנק הנמשך. אין גם חולק כי ההמחאות האמורות ניתנו שלא על פי תנאי התשלום המוסכמים בין הצדדים, אף לשיטת הנתבע (ר' עמ' 17 לפרוט' מול שורות 13 עד 17). לשיטת הנתבע מועד התשלום אינו ידוע לו באופן מדויק, אך היה זה בסמוך למועד מסירת שלוש ההמחאות האמורות. הנתבע טען במסגרת התצהיר היחיד אשר הוגש מטעמו לתיק - התצהיר התומך בהתנגדות - כי התשלום במזומן בוצע לידיו של יאיר, ללא כל פירוט לעניין מועד התשלום ואופן ביצועו. במהלך החקירה שהתקיימה כאן במסגרת הדיון בהתנגדות הוסיף הנתבע, לשאלות ב"כ התובעת, והעיד כי התשלום בוצע לשיטתו באותו יום בו נמסרו על ידו שלוש ההמחאות האמורות או למחרת, וכי הוא אינו זוכר באיזה מועד במדויק בוצע התשלום, בשל הזמן שחלף. עוד אישר הנתבע כי אין בידו כל אישור על ביצוע תשלום זה, בין בקבלה ובין בכל דרך אחרת. לנתבע ניתנה הרשות להתגונן בשים לב לטענה שבפיו, ואולם על אף הזדמנות זו לא מצא לנכון להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, להרחיב הטענה ולפרטה, לא טרח להמציא אסמכתאות לעניין משיכת כספים במזומן או קבלתם ממאן דהוא לצורך ביצוע התשלום הנטען (על אף שמדובר בסכום שאינו מבוטל ואשר ניתן היה מן הסתם להביא ראיות לעניין אופן הגעתו לידיו, או לנפק הסבר מניח את הדעת בסוגיה), ולמעשה לא הביא הנתבע ולו ראיה אחת להוכחת טענתו האמורה. כל המסמכים אשר צורפו על ידי הנתבע לאחר הדיון בהתנגדות, ואשר לא גובו בתצהיר מטעמו, מתייחסים למערכת היחסים העסקית בין הצדדים במהלך התקופה בה התקיימה כזו, ואין בהם כדי להעלות לעניין טענתו האמורה, כי אם נהפוך הוא. לתמיכה בטענתו כי סילק מלוא חובותיו כלפי התובעת צירף הנתבע מסמכים המכונים על ידו כרטסת ואשר נועדו לכאורה להראות כי בתום מערכת היחסים העסקית שבין הצדדים כאן נותרה הכרטסת ביתרת 0-0, שכן הנתבע סילק מלוא חובותיו לתובעת. יחד עם זאת עיון בכרטסת מלמד לכאורה כי זו מתייחסת למצב הדברים בחודש ספטמבר 2011, קרי עובר למועד פרעון שלוש ההמחאות האמורות. הנתבע אישר כי בטרם הגיע מועד הפרעון של ההמחאות האמורות לא אמורה היתה הכרטסת להראות יתרת 0, ובהתאמה אישר כי ככל שהראתה הכרטסת יתרה כאמור הרי שזו אינה משקפת נכונה את מערכת היחסים העסקית וההתנהלות הכספית שבין הצדדים. כאשר התבקש להבהיר מדוע אם כן צירף כרטסת שאינה מייצגת נכונה את ההתנהלות העסקית בין הצדדים כאן השיב כי הוא אינו מבין בזה, כי הכרטסת אשר צורפה מטעמו ונחזית להיות כזו המתנהלת אצלו אינה אלא כרטסת שמתנהלת אצל התובעת, ועוד כהנה וכהנה הסברים שאין בהם אלא כדי ללמד כי אין בפיו הסבר של ממש לדברים. מיותר לציין כי כך או אחרת, אין הכרטסת המצורפת כאמור מעידה על ביצוע תשלום במזומן כנטען על ידי הנתבע, וממילא זו אינה תומכת בגירסתו כלל. הנתבע הוסיף וטען כי בינו לבין יאיר מערכת יחסים ארוכת טווח וכי על כן סמך על יאיר בכל הנוגע להתנהלות העסקית, ואולם הסבר זה - אף אם יש בו ממש לעניין הסיבה בגינה שילם כספים לידיו של יאיר בזמן קיומה של מערכת יחסים עסקית בין הצדדים, מבלי לעמוד על קבלת קבלות - אין בו כדי להבהיר מדוע עשה כן לאחר שמערכת היחסים העסקית בין הצדדים הסתיימה זה מכבר, לאחר שהפסיק להזמין סחורה מאת התובעת, ונדרש להסדיר את יתרות החוב הנובעות בין היתר מחילולן של המחאות על ידו, ובוודאי שאין בו כדי להסביר מדוע לאחר שהתברר לו כי התובעת דורשת תשלום פעם נוספת בגין סכום שלשיטתו שילם במזומן לידי נציגהּ וכי זה מכחיש קבלת הכספים כאמור לא פנה למשטרת ישראל להתלונן בפניה על הגניבה. למעשה, גירסתו של הנתבע לא זו בלבד שנותרה סתומה, מבולבלת בלתי בהירה וללא כל ראיה חיצונית לתמיכה בה, אלא שהיא אף אינה מתיישבת עם השכל הישר ועם ההגיון הבריא. לא כך גירסת התובעת, אשר העידה מטעמה את יאיר, מי שלכאורה קיבל לידיו את התשלום הנטען, ואשר הכחיש בריש גלי קבלת תשלום כאמור. הסבריו של יאיר בנוגע לסיבה בגינה הצליח לקבל לידיו את שלוש ההמחאות בלבד נמצאו סבירים והגיוניים בעיני ביהמ"ש, טיעוניו קוהורנטיים ועדותו אמינה בעיניי. אציין כי ב"כ הנתבע ביקש לחקור את יאיר ארוכות בנוגע לתנאי התשלום המוסכמים בין הצדדים, ואולם אין בכל חקירתו בעניין זה כדי להעלות או להוריד ביחס למחלוקת האמיתית שבין הצדדים כאן. יחד עם זאת, ומעבר לצורך אציין, כי לא מצאתי בתשובותיו של יאיר בעניין זה משום סתירה לגרסתה המקורית של התובעת, וזאת בשים לב לכך שהלה חזר על הטענה כי בין הצדדים סוכם כי יבוצע תשלום מידי חודש בחודשו בגין הרכישות שבוצעו באותו חודש, והסביר כי על אף המוסכם בין הצדדים בהקשר זה בראשית מערכת היחסים העסקית, הרי שמטבע הדברים ולצורך שמירה על הלקוח, בשים לב להיקף רכישותיו, הסכים מעת לעת להמתין לביצוע התשלום בהמחאות עתידיות וכך הלך החוב ותפח עד לשיעורו הסופי. דברים אלו מתיישבים עם השכל הישר ועם המציאות העסקית ולא מצאתי כי יש בהם כדי לכרסם במהימנותו של העד, או להעיב על נכונות גרסתו ביחס לקבלת התשלום במזומן. גם העובדה שהלה טען כי מסר קבלות במזומן מיד עם ביצועו של כל תשלום לא נסתרה במהלך החקירות. ב"כ הנתבע ביקש מיאיר להציג, במהלך דיון ההוכחות, קבלה ידנית המעידה על קבלת שלוש ההמחאות האמורות, ומשכזו לא הוצגה במהלך הדיון כאן ביקש הנתבע להסיק מכך כי אין ממש בטענתו של יאיר שנהג להפיק קבלות ידניות כנגד כל תשלום באשר הוא במהלך התנהלותו העסקית. בכל הכבוד איני מסכימה עם מסקנתו זו של ב"כ הנתבע, ואבהיר - לכתב ההגנה מטעם הנתבע, אליו צירף הנתבע את כל המסמכים החשבונאיים שבידיו בקשר עם ההתקשרות העסקית שבין הצדדים, צורפו גם קבלות בכתב יד כאמור, המעידות לכאורה על הפקת קבלה ידנית בעת ביצוע תשלומים, ונדמה כי יש בהן כדי לתמוך דווקא בגירסת התובעת בדבר קיומן של קבלות כאמור. בנוסף, הנתבע לא ביקש, בכל שלב שהוא במהלך ההליך כאן והכנתו לשמיעת ההוכחות, להורות לתובעת להמציא לעיון ביהמ"ש קבלה המעידה על קבלת שלוש ההמחאות. העלאת הדרישה בשעת דיון ההוכחות, אין בה כדי להעלות או להוריד לעניין הטענה כי קבלה כאמור מופקת והופקה, וממילא זו אף לא נסתרה כאן. בנסיבות אלו, ומשבחר הנתבע שלא להמציא כל ראיה לתמיכה בטענותיו, מסמכים שהוגשו מטעמו עומדים בסתירה לטענותיו בעל פה, ובנוסף נמנע מהצגת דרישה מתאימה לתובעת להצגת מסמכים, אשר יש בהם לשיטתו כדי לתמוך בגירסתו, אני קובעת כי הנתבע לא הרים את הנטל לשכנע את ביהמ"ש כי אמנם שילם במזומן את הסכום הנטען. אוסיף ואציין כי הנתבע צירף לכתב הגנתו מסמכים רבים, מבלי שיצורף תצהיר של מי אשר יכול לאמתם ולהיחקר לגביהם, ואשר במרביתם אין בהם כדי להעלות או להוריד לעניין בירור התביעה כאן, באופן שלמעשה נוצר הרושם כי לא נועד צירופם אלא כדי להעמיס על התיק שלא לצורך, לטשטש את העובדות, ולסרבל את ההליך לשווא. מכל האמור אני קובעת כי דין התביעה להתקבל, וכי על הנתבע לסלק את מלוא יתרת החוב על פי רישומי לשכת ההוצאה לפועל (בכפוף לכך שאמנם בוצעה שם הקטנת קרן על ידי התובעת בגין ההמחאות שנפרעו בינתיים), וכן כי יש מקום לחייבו בהוצאות ההליך כאן בסך כולל של 5,000 ₪, אשר יתווספו לחוב בתיק ההוצאה לפועל, בשים לב לאופן ניהול ההליך כאן על ידו. אני מורה להגדיל אם כן את החוב בתיק ההוצאה לפועל בשיעור ההוצאות כאמור ולחדש ההליכים שם.כרטסתחוב