תביעה ותביעה שכנגד, הנסבות אודות סכסוך בין שני שכנים המתגוררים במגרש משותף א. רקע עובדתי ודיוני: כל אחד מהצדדים הקים את בית מגוריו בחלק מהחלקה שיועד לו, כפי שפורט בהסכם השיתוף שנחתם בין הצדדים ב- 08/2004. בית התובעים שהינם גם הנתבעים שכנגד (להלן: התובעים) ממוקם בעורף החלקה ונבנה כבית חדש, לפני כ-7 שנים. בית הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: הנתבעת), הינו הבית הממוקם בחזית החלקה ונבנה במקור לפני למעלה מ-60 שנה והורחב לפני כ-7 שנים. הצדדים טענו בכתבי טענותיהם ובהמשך בסיכומיהם בכתב, להפרות שונות של הסכם השיתוף, אשר הסבו , לטענת כל אחד מהם, ירידת ערך לנכסיהם. כן, עתרו הצדדים למתן צווי עשה שונים הנוגעים לרכיבים/אזורים שונים של הבתים. בישיבות קדמי המשפט (שהתנהלו בעבר בפני כב' השופטת שמולביץ ולאחר מכן בפניי) הושגו הסכמות דיוניות שונות ומונה בהסכמה מומחה מטעם בית המשפט, לבחינת טענות הצדדים. בחוות הדעת של המומחה שמונה, אינג' צבי רון, מיום 20/2/11, נבחנו טענותיהם השונות של הצדדים. בדיון קדם משפט שהתקיים ביום 6/9/12, הושגו הסכמות הנוספות, שצדדים לא יגישו תצהירי עדות ראשית ופסק הדין יינתן על פי הוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], על פי החומר המונח בפני , התשמ"ד-1984 ולאחר שבית המשפט יערוך ביקור יחד עם הצדדים בשטח ויוגשו סיכומים. ביום 11/11/12 נערך ביקור בשטח ולאחר מכן, הוגשו סיכומי הצדדים. בסיכומיהם, ננטשו חלק מהסעדים שנתבעו תחילה (בעקבות אימוץ חלק מהקביעות שבחוות המומחה מטעם בית המשפט ובעקבות הביקור בשטח). ב. דיון והכרעה: המחלוקת האמתית והעמוקה נוצרה בין הצדדים, בשעה שהתובע החליט לקבוע עובדות בשטח ולבנות את ביתו בסטייה מההיתר שהוצא על ידו (בהסכמה), ותוך כדי עריכת שינויים מהותיים, אשר כללו הגדלת שטח הבניה בביתו, תוך כדי יצירת יחידה או יחידות עצמאיות, במרתף ביתו. המרתף אף הושכר למטרות מסחריות, לפחות בתחילת הדרך ולאחר מכן, לטענת התובע, שימש (כיחידה עצמאית), למגוריו בנו. הנתבעת התנגדה נחרצות לאמור ופנתה לוועדה המקומית לתכנון ובניה ואף התנגדה לבקשות שונות שהוגשו לוועדה על ידי התובע, להכשרת הבניה והיחידה הנוספת האמורה. אין ספק בעיני שהתובע נקט בהליכי תיק זה, כאמצעי להפעיל לחץ על הנתבעת, על מנת ש"תיסוג" מהתנגדותה ליחידה הנוספת שהוא בנה במרתף. הפרשנות של התובע, כי על פי הסכם השיתוף היה על הנתבעת להסכים למעשיו, אין לה על מה להתבסס ודווקא הוא, בשעה שהחליט לקבוע את העובדות הנ"ל בשטח, נטש את אותן ההתחייבויות שנקבעו בהסכם השיתוף, תחילה בערמה ולאחר מכן, בכוחניות. בתגובה לתביעה, הנתבעת, הגישה, עם הגנתה, את תביעתה שכנגד. במהלך השנים, מאז בניית ביתו, התובע לא עמד נואש והמשיך לנסות לנהל הליכי תכנון שונים, על מנת להכשיר את הבניה, כפי שבוצעה על ידו, כולל הוספת היחידה במרתף ולחילופין, הותרת מדרגות ודלת הגישה העצמאיות שנבנו למרתף, על כנן. כמו כן, התובע פרסם את ביתו למכירה, תוך כדי הצגתו כבית, היכול לשמש כמס' יחידות עצמאיות. מקובלת עלי טענת הנתבעת, שהיא נגררה להליכי תכנון מרובים (בהתנגדות) ולדיונים בוועדה המקומית ובוועדות ערר, על לא עוול בכפה. כך הדבר, אף באשר להליכים בתיק זה. חוות הדעת של המהנדס - צבי רון, שמונה בהסכמה מטעם בית המשפט, הינה ארוכה ומפורטת ובמסגרתה, הוא בחן את טענות הצדדים, באשר למחלוקת העיקרית (כמפורט דלעיל) ובאשר למחלוקות הנלוות הנוספות, כפי שפורטו בחוות דעתו. מרבית טענות התובע נדחו על ידו. הוא מפרט ומתאר את השוני בין ערכי שטח שפורטו במדידות שונות שבוצעו, לבין גודל המגרש בפועל (שהינו, בסה"כ בכ- 10 מ"ר, קטן יותר, מהערכים שנרשמו). עובדה זו ולא אחרת, "גורעת" מס' מטרים מערכים מסוימים שנרשמו לגבי גודל החלק של המגרש של כל אחד מהצדדים הרשום בהסכם השיתוף. באשר לטענת התובעים לחיוב הנתבעת בהשתתפות בהוצאות ו/או נזקים, על פי קביעת המומחה (ס' 6), על הנתבעת להשתתף בהוצאות שהתובע נשא בהן (כהוצאות משותפות), בסך של כ- 5,100 ₪ וכן (בכפוף למחלוקות העובדתיות), בסך של כ- 4,400 ₪ נוספים. באשר לטענות הנתבעת לירידת ערך, השמאי פירט שווי ירידת ערך לפי הוספת יחידות לבית הנתבע (שווי ערך 10,000$), מניעת גישה חלקית לרצועת חלקה הדרומית של הנתבעת, שווה ערך 1,500$ וכן, פגיעה באחוזי בניה (גריעה של 6.5 מ"ר), שווה ערך של 7,150$. אין מחלוקת שלאחר מתן חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, הוצא היתר נוסף על ידי התובעים ואין מחלוקת שמחובתם להתאים את המבנה להיתר זה, ככתבו וכלשונו. אין גם מחלוקת שכל בקשותיהם לאשר את היחידה הנוספת במרתף, נדחו (מס' פעמים) על ידי רשות התכנון, כולל בקשותיהם לאשר את המדרגות ואת הכניסה העצמאית למרתף, אשר נבנו בעת בניית הבית. הנתבעת עותרת בנוסף, לפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לה, עקב קביעת העובדות בשטח על ידי התובעים וניהול הליכי תיק זה. בבואי לבחון את קביעות המומחה מטעם בית המשפט, אודות ירידת ערך של יחידת הנתבעת, יש לקחת בחשבון את העובדה שהוצא היתר נוסף לאחר מכן על ידי הוועדה והחלטות רשות התכנון הינן חד משמעיות. התובע הועמד לדין על ידי הוועדה המקומית ונצטווה להתאים את המבנה להיתר שבידו, כולל מתן הוראה לרישום הערת אזהרה בנדון. ה"יחידה" הנוספת אינה מושכרת בפועל מזה שנים. לטענת התובע, הוא התאים את המבנה בפועל להיתר האחרון, אם כי אין בפני בית המשפט ראיות לכאן או לכאן, בעניין זה. במועד בביקור בשטח נותרו פעולות התאמה לביצוע. לצד האמור לעיל (המוביל להקטנת הסכומים שנקבעו בנושא יקידת הערך) וההתחשבות שיש לתן לסכומים שהתובעים זכאים להם על פי חוות הדעת (ראה לעיל), יש מקום להתחשב בהוצאות ובטרדה שנגרמה לנתבעת בתיק זה, משבחרו התובעים "לגלגל" את הפרשה למסדרוני בית המשפט, על פי התרשמותי (כאמור דלעיל), על מנת לנסות ולהפעיל לחץ על הנתבעים לסגת מ"התנגדותם" ליחידה/ות הנוספות שהם הציבו בשטח. ג. סיכום ותוצאה: לאור כל האמור ולאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים, במסמכי התיק ובחוות הדעת ושקלתי אותם, לכאן ולכאן ולאחר שהתרשמתי, באופן ישיר, מהמצב הקיים בשטח ובהתחשב בעובדה שפסק הדין ניתן, על פי סמכותי , על דרך הפשרה, כמפורט בס' 79א לחוק בתי המשפט, הנני מחייבת את התובעים (והנתבעים שכנגד), לשלם לידי הנתבעת (התובעת שכנגד), סך כולל של 62,000 ₪ וזאת לסילוק סופי ומוחלט של התביעה והתביעה שכנגד נשוא תיק זה. הסכום הנ"ל נקבע לאחר התחשבות בטענות לקיזוז וכן, תוך כדי שקילת נזקי הנתבעת בפועל, כולל, בגין הוצאות משפט ועגמת נפש. הסכום הנ"ל ישולם בתוך 30 יום מהיום והחל מאותו מועד, יישא ריבית והפרשי הצמדה כדין. כמוכן, באשר למחלוקת אודות מיקום הגדר באיזור שטח המעבר לבית התובעים, הנני מאמצת את המלצות המומחה שמונה, שבסעיף 3.5 לחוות דעתו, תוך כדי הפנייה לתשריט/מדידה שנערך עלידי המודד שמשי, והן תחייבנה את הצדדים. מובן, בנושא זה, שכל עבודה הטעונה היתר, אין לבצעה, לא לאחר הוצאת היתר כדין. זכות ערעור בתוך 45 יום. קרקעותתביעה שכנגדסכסוך