התובע נהג על משאית בבעלות מעבידתו דן הובלות ובנייה בע"מ. כתוצאה מהתאונה נהרגו נוסעות רכב פרטי שהיה מעורב בתאונה. התובע נפגע בחלקי גוף שונים. 2. התובע טופל שמרנית בקהילה. 3. לאחר מאבקים משפטיים ארוכים ומרובים העמידו הוועדות הרפואיות ליד המל"ל את נכותו של התובע על 10%. בקשתו של התובע לדחות את הקביעות ולהסתמך על קביעותיהם של מומחי בית המשפט - נדחתה. 4. ב - 6 חודשים שקדמו לתאונה עבד התובע כנהג משאית - מערבל בטון. הוא השתכר 6,400 ₪ לחודש. סכום זה כשהוא צמוד להיום ונושא ריבית אמצע תקופה עומד על - 10,702 ₪. 5. לאחר התאונה חזר התובע בתשובה ולא שב לעבודה. הנכות הרפואית 6. הנכות הרפואית המשוקללת עומדת על 19%. הנכות התפקודית 7. השימוש שנעשה במינוח "נכות תפקודית" איננו אחיד, ולעתים יש בו כדי להטעות. הנכות התפקודית באה להצביע על מידת הפגיעה בתפקוד שיש בנכות הרפואית. היא באה להצביע על מידת ההגבלה בדרך-כלל שיש בנכות הרפואית שנגרמה לתובע. אך אין לעשות שימוש במונח כדי לבטא את מידת ההשפעה של הנכות על התובע המסוים בהתחשב במקצועו או בעיסוקו, את סיכוייו לחזור ולעסוק בהם, או את ההגבלה שיש לו לעסוק בהם. למידת השפעתה על כושר השתכרותו של התובע המסוים יינתן ביטוי, אך זה לא ייכלל במסגרת המונח "נכות תפקודית" [ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי]. הלכה היא כי "... כשאין לבית המשפט נתונים הולמים אחרים לקביעת כושר הפסד ההשתכרות, רשאי בית המשפט לחשב הפסד זה על פי שיעור אחוז הנכות לצמיתות של התובע עקב התאונה, כמשקף את שיעור הפסד כושר ההשתכרות. ... השאלה היא האם בפועל מגבילה נכותו, או עתידה להגביל, את כושר השתכרותו. ואם כן - האם ההגבלה, על פי הראיות או אומדנת בית המשפט, היא בשיעור הדומה לשיעור הנכות. ברי, שקורותיו של התובע מיום התאונה ועד מועד פסק הדין יש בהם להשליך וללמד בדבר קיומה או אפשרות קיומה של הגבלה כזו." [ע"א 286/89, קז נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב ["הפול"]. 8. נכותו הנפשית של התובע בשיעור 10% נקבעה כאמור לפי סעיף 34 [ב] לתקנות בנוסחו דאז. נכות זו מבוססת כולה על הערכת תפקודיות: 34. (א) ישנם סימנים קלים אך אין הפרעות בהתאמה הסוציאלית, כושר העבודה לא מוגבל 0% (ב) ישנם סימנים אוביקטיביים וסוביקטיביים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה 10% (ג) ישנם סימנים אוביקטיביים וסוביקטיביים המגבילים באופן בולט את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה 20% משמע, נמצאו אצל התובע סימנים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה. 9. נכות א.א.ג. של התובע בשיעור 10% נקבעה לפי סעיף 72 [4] ד' 2. נמצא שהתובע סובל מטינטון: הסעיף קובע: (ד) חבלה אקוסטית (עם עקומת שמיעה אופיינית) (I) ללא רעש ובלי הפחתת השמיעה בתדירויות הדיבור 0% (II) עם רעש תמידי באוזניים בלי הפחתת שמיעה בתדירויות הדיבור 10% (III) כשקיימת הפחתת שמיעה בתדירויות הדיבור, יש להוסיף את אחוזי הנכות שנקבעו לליקויי השמיעה בהתאם לתקנה 12 לתקנות אלו דרך כלל הפסיקה אינה מייחסת לנכות זו משמעות תפקודית. על כן על פני הדברים הנכות התפקודית הנגזרת מסעיפי הנכות הינה בשיעור ל 10%. הפגיעה בכושר השתכרותו של התובע 10. כעת יש לבחון את השלכותיהן של המגבלות שנגרמו בתאונה על כושר השתכרותו של התובע הספציפי. התובע חדל לעבוד לאחר התאונה. איני סבורה שכושר השתכרות נפגע כדי 100%. אף לו העמדתי את הפגיעה בכושר השתכרותו על 19%, כפי הנכות הרפואית ומבלי לבחון את המגבלות לגופן, טענת התובע בעניין זה מופרזת. כך התנהלותו היום במהלך חקירתו בישיבת ההוכחות, גילתה האדרה. מר דן נחום, מנהל מעבידתו לשעבר העיד היום, הוא שיבח את התובע כאדם אמין, אכפתי ומקצועי. לא הוברר מדוע נמנע מהתובע לשוב לעבודה אצל מעסיק זה או אחר, או למצוא עבודה אחרת. לא הוברר מדוע לא פעל התובע לשילוב במסגרת של שיקום. מעדותו היום הבנתי שהוא מעדיף את המסגד ואת השהייה בביתו מסיבות שלפחות מרביתן אינן קשורות לתאונה. 11. ביום 6.12.01 שלל משרד הבריאות - המכון לגהות ובטיחות את רישיונו של התובע לנהוג על משאית. זאת ביום 6.12.01. הטעם לכך: כושר נהיגה לקוי עקב אי התאמה אישיותית. אך רופא המכון ד"ר חמדאן כתב ש"נדון בהעלאת הדרגה בעוד שנה לאחר ביקורת אצלנו". התובע לא פנה להערכה מחודשת. התובע העיד היום שיש לו הפרעות שינה וסבל גופני, שחזר בתשובה ומתפלל חמש פעמים ביום במסגד. כמו כן העיד שילדיו מביאים לו לדרישתו מים ומזון למיטתו. הוא נשאל מדוע אינו עושה זאת בעצמו שכן הוא מסוגל ללכת והשיב "לא יודע, רגיל ככה" [עמ' 19]. כמו כן באופן תמוה השיב שאינו יודע מה גילם של ילדיו [עמ' 18]. הוא העיד בהרכנת ראש ולא הותיר רושם טוב. התובע ניסה להציג כי הינו שבר כלי. ניסיון זה אינו מתיישב עם המציאות. על כן נותרה עמימות באשר לכושר השתכרותו במומו ועמימות זו רובצת לפתחו של התובע. מאחר שכך, הבסיס הראציונאלי היחד לקביעת הפגיעה בכושר ההשתכרות הוא הנכות הפסיכיאטרית, היינו 10%. נזק מיוחד הפסדי השתכרות לעבר 12. התובע שהה באי כושר מלא משך 15.5 חודשים. הפסדיו בתקופה זו : 10,702 ₪ X 15.5 = 165,881 ₪. 13. לאחר מכן ועד היום: 10,720 ₪ X 151 חודשים X 10% = 161,872 ₪. עזרת הזולת לעבר 13. התובע לא זימן לעדות בני משפחה אשר יכולים היו להעיד על עזרה מוגברת. 14. יחד עם זאת לאור התמשכות תקופת אי כושר וסבלו של התובע, אני מקבלת שהתובע נזקק לעזרת משפחה מוגברת. מצאתי לפסוק לו סכום לפי אומדן - 5,000 ₪. הוצאות ונסיעות לטיפולים בעבר 15. התובע לא הגיש קבלות. ככל מכוסות הוצאות התאונה על ידי המל"ל בהיותה תאונת עבודה. 16. אך אני מקבלת שההוצאות אינן מכוסות במלואן, התובע נדרש להשתתפות עצמית, קיימות הוצאות כלליות שקשה לכמתן. אני פוסקת לתובע לפי אומדן סכום של 6,000 ₪. נזק כללי הפסדי השתכרות לעתיד; הפסדי פנסיה; תנאים סוציאליים 17. גם כאן נחשב בהתאם לגריעה של 10% מכושר ההשתכרות ועד לגיל 67. אלא כאן יש להביא בחשבון את עדותו העכשווית של הנהג אברהים חמודה. אברהים העיד היום ואף הגיש תלושי שכר, כי שכרו כיום כנהג משאית עומד על 9,000 ₪ לחודש. עדותו עשתה רושם טוב, הוא תמך אותה במסמכים, רמת השכר תואמת בסך הכל את רמת השכר של התובע לאחר שיערוך מיטיב. איני נזקקת ללוחות סטטסיטיים. להלן החישוב: 9,000 ₪ X 10% X היוון עד גיל 67 = 137,000 ₪. 18. לכך יש להוסיף הפסד תנאים סוציאליים בשיעור של 7% = 9,600 ₪. הוצאות ושונות לעתיד 19. מצאתי לפסוק לתובע בגין מכלול נכויותיו ומגבלותיו סכום של 15,000 ₪. נזק לא ממוני 20. מוסכם - 45,000 ₪. סה"כ = 545, 353 ₪. בניכוי תגמולי המל"ל - 155,525 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית אמצע תקופה לכל אחד מהתשלומים - ב"כ הנתבעת יגיש שיערוך עדכני. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע 545,353 ₪ בניכוי תגמולי המל"ל - להלן "החוב הפסוק". כמו כן תשלם אגרת משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% + מע"מ מהחוב הפסוק. משאיתתאונת משאית