תביעה כספית נגד המתכנן בגין ליקויי בניה אשר התגלו בדירה

תביעה כספית נגד המתכנן בגין ליקויי בניה אשר התגלו בדירה: הנתבע שלח הודעה לצד שלישי הקבלן ( להלן : "הצד השלישי") לשיפוי הנתבע בגין כל תשלום בו יחויב .ההודעה לצד השלישי היא נשוא פסק דין זה, זאת לאחר שהתביעה העיקירת בין התובעים לנתבע הסתיימה בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין, כפי שיוסרב בהמשך. רקע עובדתי על פי הנטען בכתב התביעה, בחודש 03/2001, ולצורך בניית ביתם (להלן: "המבנה") התקשרו התובעים בהסכם עם הנתבע, למתן שירותי ייעוץ קרקע, תכנון אדריכלי וקונסטרוקטיבי וכן פיקוח על הבניה, כאשר במסגרת תפקידיו התחייב הנתבע, בין היתר, לתכנן את המבנה וביסוסו, בהתאם לתנאי הקרקע, לתכנן את הבית הנדסית ואדריכלית, ולפקח על הבניה עד גמר השלד (להלן: "ההסכם"). הוסיפו התובעים וטענו כי, הבניה בוצעה במהלך השנים 2004 ו -2005, כאשר עברו להתגורר בדירה בחודש 01/2006. עוד טענו התובעים כי, ארבעה חודשים לאחר שנכנסו להתגורר בבית, התגלו בו ליקויים בדמות סדקים נימיים וסדקים אלכסוניים, וזאת באזורים הנמצאים במפלס התחתון של הבית. התובעים הגישו חוות דעת מומחה מטעמם, באשר לליקויים הנטענים. הנתבע מצידו הגיש כתב הגנה בו הכחיש טענות התובעים. את טענותיו תמך הנתבע בחוות דעת מומחה מטעמו. כמו כן, הגיש הנתבע הודעת צד שלישי, כנגד הקבלן המבצע (להלן: "צד ג'"), כאמור לעיל, בטענה כי הצד השלישי התרשל בעבודתו, בכך שבנה את הבית בניגוד לתוכניות, לרבות בנה ללא פרט הפרדה, מבלי להתחשב בתנאי הקרקע, לא קרא לנתבע לבצע פיקוח עליון, פעל בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות. בכתב ההגנה מטעם צד ג' הכחיש האחרון את הטענות שהועלו הן בכתב התביעה והן בהודעת צד ג', ככל שאלו לא מתיישבות עם טענותיו, לרבות חבות כלשהי לשיפוי הנתבע ו/או השתתפות בתשלום או פיצוי כלשהו שיחויב בו הנתבע. הוסיף צד ג' וטען כי, ביצע את העבודה בדירת התובעים, בהתאם להוראותיו של הנתבע, הנחיותיו, פיקוחו הצמוד וכן פיקוחו העליון. בהחלטה מיום 24.06.09 מונה בהסכמת הצדדים, המהנדס מר ישראל קלר (להלן: "המומחה"), כמומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעתו התייחס המומחה לאחריותו של הנתבע, אשר לטענתו לא הבחין בשינויים בבניה, ולא הבחין אם היה כשל מקומי בהפרדה מהקרקע, וכן לאחריותו של צד ג', אשר לטענתו אחריותו הינה חלקית בלבד, הנוגעת לחלק של אי הפרדה מקומית מהקרע (עמ' 5 לחוות הדעת סעיפים 7-8). בישיבת ההוכחות אשר נקבעה ליום 05.02.12 הודיעו התובעים והנתבע על פשרה בינהים, והגישו הסכם פשרה אשר ניתן לו תוקף של פסק דין , במסגרתו שילם הנתבע לתובעים הסך של 295,000 ₪. פסק דין נשוא ענייננו, נוגע אם כן, לשאלת אחריותו של צד ג', והשאלה העומדת על הפרק הינה, האם על הצד השלישי לשפות או לפצות את הנתבע, בגין הסכום הנ"ל, אותו שילם לתובעים? הראיות בתאריכים 05.02.12 ו- 20.11.12 התקיימו ישיבות ההוכחות בפניי. בישיבה מיום 05.02.12 העיד מומחה בית המשפט, כאשר בישיבה מיום 20.11.12 העידו הנתבע, התובע 1, כעד מטעם הצד ג', צד ג' בעצמו וכן בנו. בתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב. המחלוקת השאלה הניצבת בפניי, אם כן, האם על צד ג' לשפות את הנתבע בגין הסכומים אותם שילם האחרון לתובעים. לצורך מתן מענה לשאלה זו, יש לבחון האם פעל הנתבע בהתאם להסכם בינו לבין התובעים, וכן, האם פעל צד ג', בהתאם להנחיותיו של הנתבע, או שמא חרג מהנחיות אלו. דיון והכרעה לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי היטב את הראיות והטענות, ושקלתי את כל השיקולים היפים לעניין, אני מוצאת לדחות את ההודעה לצד השלישי. להלן נימוקיי. מהות ההתקשרות בין התובעים לנתבע מסמך "זיכרון דברים" בין התובעים לנתבע לצורך תכנון דירתם חתמו התובעים עם הנתבע ביום 16.03.01 על זיכרון הדברים (נספח ב' לכתב התביעה), בו סוכמו פרטי עבודתו של האחרון, אשר כוללת, בין היתר, "פיקוח על הבניה עד גמר השלד" (סעיף 5). כבר עתה אציין כי, על אף טענותיו של הנתבע בסעיף 1 לתצהירו, לעניין עבודת הפיקוח שקיבל על עצמו, אלא שלא ניתן ללמוד מלשון זיכרון הדברים, באם המדובר הוא בפיקוח צמוד, או בפיקוח עליון בלבד. על מנת לענות על שאלה זו יש לפנות לעדותו של המומחה ועדויות הצדדים בפניי. בחוות דעתו מיום 29.04.10 ציין המומחה כי משנתמנה הנתבע כאחראי לביצוע שלד הבניין, "היה עליו ללוות את הבניה באופן צמוד..". משנשאל המומחה בפניי לעניין זה, העיד כלהלן: "ש:הדבר הבא המתבקש באופן עקרוני הוא שהקבלן שמבצע אחראי לכשל ביצועי וישנה שאלה האם גם המתכנן אחראי ככל שהדבר נוגע לפיקוח, אני צודק? ת: לנתבע שני כובעים. אחד כמתכנן והשני כמפקח. במסגרת פיקוח עליון גרידא רק כמהנדס אם לא קראו לו הוא לא יכול לדעת מה היה. אנו לא יודעים היה או לא היה. אין לנו ניירת של פיקוח עליון. הוא מונה כמהנדס אחראי לביצוע השלד וצריך לבדוק מבחינה משפטית מה אומר.." (עמ' 21 ש' 23-28). מעיון בבקשה להיתר בניה (נספח ג' לתצהיר התובעים), עולה כי הנתבע חתום במסגרת בקשה זו בין היתר, על "הצהרת מתכנן שלד הבניין" ו- "הצהרת האחראי לביצוע שלד בניין", כאשר בהתאם להצהרה האחרונה, הינו מסכים להיות האחראי לביצוע שלד המבנה, ומתחייב לדאוג לביצוע שלד הבניין, על פי הוראות ותוכניות המתכנן, דהיינו הוראותיו עצמו, שכן במקרה עסקינן הנתבע שימש אף כמתכנן המבנה. לשאלת ב"כ צד ג', אישר המומחה כי מי שאחראי על בניית השלד, אחראי גם על ביצוע העבודות (עמ' 25 ש' 21-22), כאשר בהמשך אף אישר האחרון כי אחריותו של מהנדס, הינה אחריות מוחלטת (עמ' 29 ש' 14-15), ואינה נגזרת מהשכר שהוא מקבל ממזמין העבודה, לרבות לעניין בניית השלד ולפיקוח העליון (עמ' 26 ש' 11-14). בחקירתו בפניי חזר הנתבע על דבריו בתצהירו וציין כי, עבודתו כללה "פיקוח עליון עד גמר השלד ולא פיקוח צמוד" (עמ' 32 ש' 16). "ש: מה זה פיקוח עליון? ת: זה פיקוח על האלמנטים העיקריים" (עמ' 32 ש' 17-18). זאת ועוד, בחקירתו טען הנתבע כי אינו מופיע במקום העבודה בחלק משלבי הביניים של העבודה (עמ' 32 ש' 28), כאשר הוא בודק ומאשר את השלבים לפני היציקה, ושהוא לא נוכח ביציקה עצמה (עמ' 33 ש' 1-6). דבריו אלו של הנתבע אינם מתיישבים עם עדותו של התובע 1 בפניי, לפיה ציין האחרון כי הנתבע הופיע בזמן בניית השלד (עמ' 37 ש' 31-32), לרבות נכח בשלוש הפעמים בהם בוצעו היציקות במבנה (עמ' 38 ש' 1-9). מכל האמור לעיל, ובהעדר הוראה ברורה בזיכרון הדברים, בדבר מהות הפיקוח שנעשה על ידי הנתבע, באם היה זה היה פיקוח עליון בלבד או שמא גם פיקוח צמוד, דבר שאף גובה בחוות דעתו של מומחה בית המשפט (ראה סעיף 10 ב-ד לחוות הדעת) לא ניתן לקבל טענתו זו של הנתבע, לפיה פעולת הפיקוח בה התחייב הייתה לפיקוח עליון בלבד, שעה שמחקירתו בפניי, ניתן להיווכח כי הוא אישר כל שלב משלבי הבניה שבוצעה במבנה (עמ' 32 ש' 19-31 , עמ' 33 ש' 1-8), ויש לראות את הנתבע כמי שהיה אחראי על פיקוח צמוד של העבודות במבנה. חיזוק לעניין זה ניתן לראות בעדותו של התובע 1, אשר העיד כי הנתבע היה נוכח בכל שלבי היציקה של המבנה, נוסף לשלבים עליהם העיד הנתבע עצמו, בהם נכח באתר העבודה. כמו כן, בהעדר דוחות פיקוח, כפי שציין המומחה בחוות דעתו (סעיף 10 לחוות הדעת), לא ניתן ללמוד על מהות הפיקוח בפועל שנעשה למבנה, מה גם שהנתבע חתום על ההצהרה לביצוע שלד הבניין, כאשר לגישת מומחה בית המשפט, מי שאחראי על בניית השלד, אחראי גם על ביצוע העבודות, ולא יכולה להיות מחלוקת, כי אחריות לביצוע העבודות מחייבת פיקוח צמוד עליהם, במיוחד ולדעת המומחה, האחריות לביצוע השלד, עליה כאמור חתום הנתבע, הינה אחריות מוחלטת (עמ' 29 ש' 14-15). לאור האמור, בהעדר הוראה מפורשת בזיכרות הדברים, אני קובעת כי הפיקוח עליו התחייב הנתבע במסגרת התקשרותו עם התובעים, הינו פיקוח צמוד על אופן ביצוע העבודה. אופן ביצוע העבודה על ידי צד ג' בסכומיו טען הנתבע כי התגלו ליקויים בביצוע העבודה על ידי צד ג', אשר התבטאו הן בתוספת בניה שבוצעה בחלקו המערבי של המבנה, וכן פגם בביצוע ההפרדה. תחילה אציין כי, אין לייחס אחריות כלשהי לצד ג' בבניית התוספת המערבית של הבית, ככל ומחד, התובע ציין כשנשאל ע"י ב"כ צד ג' לעניין יציקה שבוצעה ממערבה כי " אני לא יודע אם זה קשור לבניה. מדובר רק במרפסת", (עמ' 38 ש' 13-14 ) ועניין זה לא נקבע בחוות דעתו של המומחה, ומאידך, בחקירתו בפניי, ציין המומחה כי תוספת זו ביצעו התובעים בעצמם (עמ' 24 ש' 7-10). אף בעניין זה לא ציין הנתבע מפורשות, כי חלק זה בוצע על ידי הקבלן: "ש: הקבלן ביצע את העבודות כשנוכחת ואישרת וסיים את השלד לפי התוכניות שלך? ת: נכון אבל הוסיפו. ש: אני אומר לך שהתוספות לא בוצעו על ידי הקבלן מה אתה אומר? ת: לא ידוע לי על קבלן אחר. (עמ' 35 ש' 6-9). על כן, השאלה שנותרה בפנינו, האם התרשל צד ג' בביצוע עבודות ההפרדה מהקרקע, אשר הביאה בסופו של יום להתגלות הסדקים? בחקירתו בפניי ציין המומחה כי בתור אחראי על בניית השלד, לרבות לברזל וליציקה, היה על הנתבע להימצא בשטח, כאשר ככל והעבודה בוצעה בנוכחותו, פטור צד ג' מכל דבר אחר (עמ' 27 ש' 18-24). זה המקום להדגיש כי בחקירתו אישר המומחה כי העבודות בוצעו לשביעות רצון הנתבע (עמ' 28 ש' 11-12). על אף שבחוות דעתו ציין המומחה כי, חלקו של צד ג' נוגע לחלק של אי הפרדה מקומית בקרקע, זאת הגם שחסרות לו עדויות על הפרדה מקומית לקויה מהקרקע (ראה סעיפים 8 ו-10 ה' לחוו"ד מיום 29.04.10 וכן סעיף 2 א' לחוו"ד המשלימה מיום 03.10.10), אלא שבחקירתו בפניי לעניין הפרדה לקויה מקומית בקרקע השיב המומחה: "אנו לא יודעים. יודעים בדרך עקיפה לפי התנהגות הבניין ורואה שיש כנראה לחצים. לפי העדות של סוהיל אין בעיה. כשנחפור נדע. כתבתי אם, אני לא יכול להגיד שיש" (עמ' 27 ש' 26-28). בחקירתו בפניי אישר הנתבע כי צד ג' ביצע את התוכניות אשר נתן לו (עמ' 34 ש' 24-25), ונמנע מלציין כי הבניה בוצעה בניגוד לתוכניות (עמ' 34 ש' 30-31). על אף טענתו כי הקבלן התרשל בביצוע ההפרדות של הארגזים, דבר שלטענתו, הביא לליקויים בבניה שהתגלו בהופעת הסדקים במבנה, אלא שטענתו זו נותרה טענה בעלמא, ללא ביסוס: "אין סיבה אחרת לתופעה שהייתה....לפי הניסיון שלי זו סיבה ואני מטפל בתופעות האלה גם מטעם בית משפט..." (עמ' 34 ש' 27-28). בהמשך עדותו בעניין זה, עונה הנתבע כדלהלן: "ש:הייתה תוכנית לפרטי הפרדה. ת: כן הייתה תוכנית. אתה מתכוון לקלקר. ש: אתה טוען כי בנה את הבית מבלי להתחשב בתנאי הקרקע, אתה קובע את התנאים? ת: כן. אם הייתה תקלה בביצוע הוא היה צריך להודיע. חשיבות הקרקע היא מאד חשובה. אם יש תקלה צריך להודיע ולא התחשב בתנאי הקרקע.." (עמ' 35 ש' 10-14). ובהמשך: "ש: אישרת שהכול תקין? ת: כן, אם הייתה תקלה ביציקה והוא לא דיווח, אני בטוח שהייתה תקלה מהניסיון שלי. ש: אתה יודע שהייתה תקלה? ת: התופעה הזו אין לה סיבה אחרת. ש: אתה יודע שהייתה תקלה? ת: עובדתית לא אבל אני מסיק מסקנות". (עמ' 35 ש' 17-22) יוצא אפוא, כי מעדותו הנ"ל של הנתבע, הופעת הסדקים נבעה מאי ביצוע העבודה כנדרש על ידי הקבלן, וזאת בהתבסס על מסקנות אליהם הגיע, "מהניסיון שיש לו", כלשונו, לאור העובדה, שלטענתו, הוא לא נכח ביציקות עצמן, "באתי וראיתי פלטה של בטון מה קורה מתחת לזה אני לא יודע, זה מוסתר וזה הבעיה שלנו", כאשר מנגד, מודה האחרון כי אינו מודע לתקלה אשר הייתה לקבלן, צד ג' בביצוע העבודה, אלא כאמור, הכול בגדר השערות ותו לא. על השערות ומסקנות אלו אין להתבסס, ואין לקבוע כי הופעת הסדקים הייתה בשל עבודתו הרשלנית של צד ג', ככל ולא הוכח כי אכן הלה עבד בצורה לקויה ו/או בניגוד לתוכניות שערך הנתבע ו/או בסטייה מהנחיותיו. זה המקום לציין כי במכתב של הנתבע מיום 05.09.06, אשר צורף לתצהיר עדות הראשית, מציין האחרון כי בבדיקה אותה ביקש לערוך, נוכח כי ארגזי פוליביד/קלקר אכן הונחו והיו תקינים. בחקירתו בפניי חזר הנתבע על עניין זה וציין כי, לאחר פניית התובע אליו בעניין הסדקים, ביקש שתיעשה חפירה, ממנה התקבלה תשובה כי באזור בו בוצעה החפירה, התגלו הארגזים הנ"ל והיו תקינים (עמ' 34 ש' 10-15). לציין כי מלבד בדיקה זו לא בוצעו בדיקות ו/או חפירות נוספות, כאשר טענתו של הנתבע לביצוע עבודה לקויה באזורים נוספים של המבנה, נשארה בגדר מסקנה בלבד, ללא תימוכין. עניין זה מקבל חיזוק לאור עדותו של הנתבע לפיה, צד ג' ביצע את התוכניות שניתנו על ידו (עמ' 34 ש' 24-25), עבד במיומנות ומקצועיות, לא היה רשלן, והיה קבלן סביר ואחראי שביצע את העבודה , כאשר עד לסיום כל עבודות הבניה, לא הייתה לנתבע כל הערה אליו (עמ' 35 ש' 23-30). "ש: אני אומר לך שלא היו לך הערות או הסתייגויות? ת: לא היו. מה שאני רואה אני מעיר ומה שאני לא רואה אני לא מעיר" (עמ' 34 ש' 6-7). שוב יודגש, כי על אף שהנתבע התעקש בפניי כי "תקלות קורות" אלא שלא ידע הוא להצביע על אותה "תקלה" שלטענתו ביצע צד ג', מה גם שלשאלת ב"כ צד ג' לפיה "מה שאתה לא רואה אתה לא יכול לקבוע מדובר במטבע עם שני פנים" לא ידע לתת תשובה, הסתפק במתן תשובה לאקונית של "אין סיבה אחרת לתופעה שהייתה" (עמ' 34 ש' 26-27). על אופן ביצוע העבודה על ידי צד ג' חזר התובע, אשר כאמור העיד בפניי, עת ציין כי צד ג' עשה את העבודות על פי מפרט המהנדס (עמ' 37 ש' 23-24), אשר הופיע בתקופת בניית השלד (עמ' 37 ש' 31-32), לרבות עת בוצעו היציקות (עמ' 38 ש' 4-9), כאשר בזמן זה גם נכח התובע עצמו, שלטענתו היה מגיע כל יום בשעה 16:00 לאתר העבודה, ואף לפעמים לקח ימי חופש כדי להיות ביציקות (עמ' 38 ש' 30-31). עדות הקבלן ובנו בתצהירי עדותם הראשית של הקבלן ובנו, ציינו האחרונים כי העבודה בוצעה על פי התוכניות של הנתבע, תחת פיקוחו הצמוד, לאחר מתן אישורו לביצוע כל עבודה, בכל שלבי בניית השלד, וכן בנוכחות מזמין העבודה, התובע 1. כן ציינו הקבלן ובנו כי, הנתבע נכח בכל שלב משלבי ביצוע העבודה, לרבות בשלב בו הונחו ארגזי הקלקר, כאשר היציקה ביום זה, בוצעה לאחר בדיקתו ואישורו. בתצהיריהם העידו הקבלן ובנו כי החל מסימון מתווה הבניין ועד ליציקת הגג, נכח הנתבע, בדק ואישר את ביצוע היציקות, ורק לאחר אישורו בוצעה היציקה. עוד העידו הקבלן ובנו בתצהיריהם כי בעת קיום ביקור במבנה נשוא התביעה, נוכחו לדעת כי בוצעו עבודות יציקה אחרות, לרבות משטחים שבילים וחצרים, כאשר עבודות אלו לא בוצעו על ידי צד ג', ואף לא בוצעו עת ששהו באתר על ידי מאן דהו. חקירתו הנגדית של הקבלן, לא הצליחה למוטט גרסתו, לעניין אופן ביצוע העבודה על ידו. כן, לא ניתן ללמוד מחקירתו זו על מעורבותו של הקבלן בבניית התוספת למבנה בצידו המערבי. גם תשובותיו של בנו של הקבלן בחקירתו הנגדית היו מניחות את הדעת, ולא התגלו בהם סתירות כלשהן ביחס לעדותו. מעדותו של הבן ניתן ללמוד כי העבודה בוצעה בהתאם לתוכניות העבודה (עמ' 41 ש' 30-31), כאשר לא ניתן ללמוד מעדותו, כי העבודה אותה ביצע בתור עובד בלבד (עמ' 42 ש' 24), בוצעה ברשלנות ו/או לא לפי תוכניות הנתבע. איני מקבלת את מסקנותיו של הנתבע בסיכומיו, כי היה על בנו של הקבלן, בהיותו הנדסאי, לבצע פיקוח צמוד על העבודה, ובשל כך אביו, צד ג', חייב על רשלנותו, בשל העובדה כי הינו מעסיקו ושולחו. בעניין זה אציין כי בחקירתו בפניי חזר בנו של התובע על העובדה כי, בזמן בניית המבנה, אמנם סיים לימודיו האקדמאים, אך לא נשא תואר באותו זמן, בשל אי ביצוע עבודת הגמר (עמ' 41 ש' 12-15), ועל כן, אין לדרוש ממנו לפקח על הבניה, ואין להטיל עליו כל אחריות לביצוע פיקוח זה, כפי שמבקש ב"כ הנתבע. מעבר לאמור, זיכרון הדברים אותו חתם הנתבע עם התובעים, וכן התחייבותו בחתימתו על הצהרת האחראי לביצוע שלד בניין, מותירות את עניין הפיקוח על הבניה, באחריות הנתבע. סיכומם של דברים לאחר בחינת טענות הצדדים, ראיותיהם, שמיעתם בפניי, וכן מקרא סיכומיהם, הגעתי למסקנה כי יש לראות בנתבע כאחראי הבלעדי לליקוים שהתגלו בדירת התובעים. הגם שבזיכרון הדברים שנחתם בין התובעים לנתבע לא צוין מפורשות סוג הפיקוח על הבניה, שאמור האחרון לספק לתובע, אלא שמעדויות הצדדים שהעידו ונחקרו בפניי, לרבות מומחה בית המשפט, עולה כי הפיקוח אותו ערך הנתבע, היה מעבר לפיקוח עליון, אם כי בגדר פיקוח צמוד, כאשר עבודות הבניה, לרבות ההפרדות במבנה, בוצעו על פי התוכניות שערך הנתבע, הוראותיו והנחיותיו, לרבות נוכחותו בכל שלבי הבניה, ובזמן ביצוע היציקות במבנה. זאת ועוד, לא הוכח בפניי כי התוספת המערבית אשר בוצעה במבנה, נעשתה על ידי צד ג' ועל דעתו, ועל כן, אין להטיל עליו האחריות לכך. סוף דבר לאור האמור לעיל, הנני מורה על דחיית ההודעה לצד ג'. כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לצד ג' הוצאות ושכר טרחת עו"ד על סך של 22,000 ₪. בניהליקויי בניה