לטענת התובעים, כתוצאה מעבודתם הרשלנית של עובדי או נציגי הנתבעת נגרמו להם נזקים רבים המתבטאים, בין היתר, בהריסה של הגדר בחזית הדרומית של החלקה, עקירה של שני שערי ברזל, הריסת אבנים דקורטיביים, עקירת עצים ומרצפות, ועוד - כמפורט בהרחבה בחוות הדעת של השמאי מטעמם. בנוסף לאמור טוענים התובעים, כי במשך כל תקופת ביצוע העבודות דרך הגישה למבנה הייתה משובשת לחלוטין והקרקע בוצית, וכתוצאה מכך היו מעידות ונפילות של התובע 1 ונכדתו. לבסוף עותרים התובעים לפצותם בגין עוגמת הנפש אשר נגרמה להם כתוצאה מהמעשים והמחדלים המתוארים לעיל. הנתבעת בתורה מכחישה את טענות התובעים וטוענת כי לא נגרם להם כל נזק, מה גם שכל העבודות בוצעו בהסכמת התובעים ובידיעתם. לחילופין טוענת הנתבעת, כי הנזקים להם טוענים התובעים הם מופרזים וחסרי כל בסיסי. הנתבעת בחרה שלא להגיש חוות דעת של שמאי מטעמה והסתפקה בחקירת השמאי מטעם התובעים בחקירה נגדית. הנתבעת הגישה הודעת צד ג' נגד חברת תמר, שהינה כזכור הקבלן המבצע, בטענה כי בחוזה אשר נחתם ביניהם, התחייבה חברת תמר לשפות אותה בגין כל נזק שייגרם כתוצאה מביצוע העבודות. חברת תמר לא הגישה כתב הגנה מטעמה ולא נטלה חלק בדיונים, למעט התייצבות מנהלה למתן עדות לפי בקשה לזימון עדים אשר הוגשה על ידי התובעים. דיון והכרעה: מטעם התובעים הוגש תצהירו של התובע 1 וכן תצהיר של בנו, ח'ליל. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר רון כהן אשר שימש בזמנו כמנהל הפרויקט והמפקח מטעם הנתבעת. כל המצהירים נחקרו בפניי בחקירה נגדית. בנוסף למצהירים הנ"ל העידו בפניי השמאי מטעם התובעים וכן מר איהאב ג'הג'אה, מנהל חברת תמר. אדון להלן בנזקים הנטענים ע"י התובעים לפי הסדר המופיע בחוות הדעת שהוגשה מטעמם. פגיעה בריצוף: כעולה מחוות דעת ועדויות התובעים, עקב עבודות החפירה והיישור להקמת קיר אבן באמצעות ציוד כבד, נפגע הריצוף שבחצר שגודלה 90 מ"ר ומרצפות טרצו התפרקו. אומדן השלמת הריצוף עד לקצה הקיר, כולל תיקונים שונים לפי הנדרש, עומד לפי האמור בחוות הדעת על סך של 4,000 ש"ח בגין שטח של 30 מ"ר מכלל שטח החצר. הנתבעת מכחישה את הנזק הנ"ל וטוענת כי לא נגרם כל נזק לריצוף שממילא היה באיכות גרועה ללא כל קשר לעבודות שבוצעו. נציג הנתבעת אישר בעדותו כי המרצפות פורקו ולא הוחזרו בטענה כי חברת תמר אמורה היתה להחזירן, ולהלן קטע מדבריו: "אני לא הייתי אמור להחזיר את המרצפות . צד ג' צריך היה להחזיר. הם פורקו כי היו בתוך שטח החריגה. הם פורקו בגלל שהיו בשטח החריגה ובכפוף להסכמת התובע. אני לא צריך לתקן לו את החריגות שלו. הסיכום הוא שאנו מסירים את המטרד שמפריע לבצע את עבודות העירייה" ( עמ' 20 שורות 12-15 לפרוטוקול). המומחה מטעם התובעים פירט בעדותו את האופן בו חישב את עלויות הריצוף תוך התחשבות בהחזרת המצב לקדמותו, והוסיף, כי הריצוף לא היה מתפרק מאליו אלמלא היו נוגעים בו (עמ' 11 שורה 17 לפרוטוקול). מעיון במפה המצבית המצורפת לתיק ניתן לראות, כי בשטח השייך לתובעים מצויה חצר מרוצפת שגודלה 40 מ"ר. לפי דברי המומחה, השטח המצריך תיקון וריצוף מחדש הוא בגודל של כ- 30 מ"ר, כאשר עלות עבודות החישוף, ההכשרה והנחת חצץ, חול ורשת ברזל, עומדת על כ-130 ש"ח למ"ר. לנוכח דברי נציג הנתבעת לפיהם הריצוף פורק ולא הוחזר, ומאחר שלפי המפה המצבית שטח הריצוף הנכלל בחוות הדעת נמצא בתוך שטח החלקה, אני קובעת כי על הנתבעת לפצות את התובעים בגין נזק זה לפי קביעת המומחה מטעמם, אשר לא נסתרה במהלך החקירה הנגדית, בסכום של 4,000 ש"ח. פירוק שני שערי ברזל: לטענת התובעים וכעולה מחוות הדעת, עקב ביצוע העבודות פורקו שני שערי ברזל עתיקים בני יותר מ-50 שנה ולא ניתן היה להתקינם מחדש היות ורוחב הפתחים שנוצרו לאחר השלמת העבודות לא תאם את מידות השערים. שיעור הנזק בגין רכיב זה עומד לפי האמור בחוות הדעת ובהתחשב בסוג הברזל וגילו על סך של 4,000 ש"ח. הנתבעת הכחישה את הנזק הנטען והוסיפה כי טרם ביצוע העבודות בקיר הבטון, הנתבעת באמצעות חברת תמר פירקה את השערים ומסרה אותם לידי התובעים כאשר הם במצב תקין לחלוטין. בחקירתו לפניי אישר המומחה, כי ראה שני שערים זרוקים באיזה שהוא מקום בשטח החלקה (עמ' 11 שורה 25 לפרוטוקול). נציג הנתבעת אישר בעדותו, כי עובדי חברת תמר פירקו את שערי הברזל לפי סיכום שהיה להם עם התובעים, ומסרו אותם לידיהם על מנת להרכיבם חזרה בסוף העבודה, אך הם לא עשו כן (עמ' 19 שורות 25-29). בנסיבות אלה אני מקבלת את גרסת התובעים לעניין הנזק שבנדון ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 4,000 ש"ח. עקירת עצים: לטענת התובעים, עקב עבודות הפיתוח נעקרו שישה עצים (גפנים, תאנים והדרים) בני עשרות שנים, ושווים עומד על 3,000 ש"ח. הנתבעת בתורה אינה מכחישה את הטענה בדבר עקירת עצים אך טוענת כי עצים אלה היו בשטח ציבורי השייך לעיריית עכו, וכי לא נטען לגביהם כי הם בבעלות התובעים, מלבד לעץ תאנה אחד שהתובעים טענו לבעלות עליו, ולכן הוא לא נעקר. לעניין זה אישר ח'ליל בעדותו, כי העצים אכן היו נטועים בתוך שטח ציבורי (עמ' 4 שורות 14-15 לפרוטוקול). גם המומחה מטעם התובעים ציין בעדותו לפניי, כי הוא לא יודע אם העצים היו בחריגה משטח החלקה. במפה המצבית ניתן לראות בבירור כי העצים ממוקמים בתוך חלקה 8, שאינה חלקת התובעים. אשר על כן, ומאחר שלא הוכח כי העצים היו בשטח השייך לתובעים, אינני מקבלת רכיב תביעה זה. נזק לטיח של המבנה: לטענת התובעים, בשל חוסר זהירות בעת עקירת העצים, נפגע קיר המבנה בחזיתו הדרומית באופן שהביא להתפרקות הטיח. לפי חוות הדעת, עלות התיקון מסתכמת בסך של 500 ש"ח. הנתבעת לעומת זאת מכחישה את הנזק הנטען. בהעדר כל ממצא הסותר את הנטען ע"י התובעים וחוות הדעת מטעמם, ולאור האמון הכללי שאני נותנת בגרסתם, אני מקבלת את גרסתם ומחייבת את הנתבעת בגין נזק זה בסך של 500 ש"ח. פגיעה בשני תריסים: לטענת התובעים, עקב חוסר זהירות בעת עקירת העצים ונפילתם על קיר המבנה, כאמור, ניזוקו התריסים בשני חלונות. לפי חוות הדעת, עלות התיקון של הנזק מסתכמת בסך של 200 ש"ח. הנתבעת מכחישה את הנזק הנטען. בהעדר כל ממצא הסותר את הנטען ע"י התובעים וחוות הדעת מטעמם, ולאור האמון הכללי שאני נותנת בגרסתם, אני מחייבת את הנתבעת בגין נזק זה בסך של 200 ש"ח. פגיעה בגוף תאורה: לטענת התובעים, כתוצאה מהעבודות נפגע פנס תאורה דקורטיבי בעלות של 200 ש"ח. הנתבעת מכחישה את הנזק הנטען. בהעדר כל ממצא הסותר את הנטען ע"י התובעים וחוות הדעת מטעמם, ולאור האמון הכללי שאני נותנת בגרסתם, אני מחייבת את הנתבעת בגין נזק זה בסך של 200 ש"ח. פגיעה בסככת גפן: לטענת התובעים, במהלך ביצוע העבודות פורקה סככה של עצי גפן בשטח כ- 20 מ"ר, שעלותה לפי חוות הדעת מטעמם הינה 500 ש"ח. עד התביעה מטעם חברת תמר, מר ג'הג'אה, אישר כי היו עצי גפן עם סככה בתוך החלקה וכי אנשיו אכן פירקו אותה. אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת בגין נזק זה בסך של 500 ש"ח. עקירת גדרות רשת: לטענת התובעים, הנתבעת באמצעות נציגיה הבטיחה להם להקים גדר בטון בגובה חצי מטר במקום גדר הרשת שבכוונתם להרוס ולהציב מעל לגדר סורגי ברזל ורשת, אך בפועל הנתבעת הקימה גדר בטון בלבד. הנתבעת אינה מכחישה כי הרסה את גדר הרשת, אך טוענת כי הדבר נעשה בהסכמת התובעים. עוד טוענת הנתבעת, כי המצב שנוצר לאחר הריסת גדר הרשת והקמת גדר הבטון רק הטיב עם התובעים, ולא להיפך, שכן הגדר הישנה הייתה חלודה ובחלקה אף מפורקת, מה גם שהגדר הישנה חרגה מגבולות החלקה ופלשה לשטח ציבורי, ומכאן שלא בכדי הסכימו התובעים לפירוקה והעתקת מיקום גדר הבטון לגבולות החלקה. מר ג'הג'אה, מנהל חברת תמר, ציין בעדותו כי הוא היה נוכח עת סוכם עם התובעים להחזיר את המצב לקדמותו מבחינת גדר הרשת (עמ' 13 שורות 29-30 לפרוטוקול). הלה הוסיף, כי הסיכום שהושג בין התובעים לבין הנתבעת היה לבנות קיר גדר ולהניח רשת מסביב, אך הדבר לא נעשה (עמ' 14 שורות 6-9 לפרוטוקול). אומנם הגדר הישנה היתה ממוקמת מחוץ לגבולות החלקה, ואולם בשים לב להסכמה אשר הושגה עם הנתבעת והתחייבותה להקים גדר חלופית תוך העתקתה לגבולות חלקת התובעים, אני מוצאת כי יש מקום לפצות את התובעים בגין הפרת התחייבותה של הנתבעת בנדון. אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת בגין ראש נזק זה לפי האמור בחוות הדעת בסך של 2,000 ש"ח. פגיעה בחיבור מים ביתי: לטענת התובעים, במהלך ביצוע העבודות נעשו שימושים רבים בחיבור המים הביתי שהותקן ע"י העירייה ונגרם לו נזק המוערך בסך של 100 ש"ח. הנתבעת מכחישה את האמור וטוענת כי התובעים קיבלו קו מים חדש. ואולם הנתבעת לא הביאה כל ראיה התומכת בטענתה והסותרת את טענת התובעים. לפיכך אני מחייבת את הנתבעת בגין נזק זה בסך של 100 ש"ח. עקירת עצי נוי מעבר לגדר רשת: לטענת התובעים, בעת עקירת הגדר נעקרו עצי נוי וצמחים שונים. אומדן הנזק לפי האמור בחוות הדעת מטעמם עומד על 1,500 ש"ח. הנתבעת מכחישה את הנזק הנטען. בהעדר כל ראיה שסותרת את טענת התובעים, ולאור האמון הכללי שאני נותנת בגרסתם, אני מקבלת את טענתם לגבי הנזק הנטען ומחייבת את הנתבעת בגין נזק זה בסך של 1,500 ש"ח. הריסת שני עמודי אבן דקורטיביים עתיקים: לטענת התובעים, שני שערי הברזל, אליהם התייחסתי מקודם, היו מחוברים לעמודי אבן דקורטיביים שנהרסו ופונו במהלך עבודות ההכשרה. אומדן הנזק לפי חוות הדעת מטעמם עומד על 1,000 ש"ח. הנתבעת לעומת זאת טוענת כי העמודים נהרסו בהסכמת התובעים. ואכן, התובעים אינם מכחישים כי ההריסה נעשתה בידיעתם ובהסכמתם, אך זאת כנגד הבטחתה של הנתבעת להחזיר את המצב לקדמותו. גרסת התובעים נתמכה בדברי העד מר ג'הג'אה אשר העיד, כי הם התחייבו כלפי התובעים להחזיר את המצב לקדמותו. אשר על כן אני מאשרת את הנזק הנטען ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 1,000 ש"ח. אבק ומטרד מתמשך: לטענת התובעים, בעקבות העבודות שבוצעו בסמוך לחלקה הם נאלצו לבצע עבודות ניקיון ושטיפה בעלות של 1,000 ש"ח. לעניין זה טוענת הנתבעת, כי התובעים לא הוכיחו את טענתם ולא צירפו כל אסמכתא המעידה על הנזק הנטען ומכל מקום מדובר בסכום מופרז וחסר כל בסיס. בנסיבותיו של המקרה סביר מאוד להניח, כי עבודות הפיתוח וסלילת הכביש בסמוך למבנה של התובעים גרמו להיווצרות אבק החורג מגדר הרגיל, ובפרט שעבודות אלו כללו גם עבודות עפר. משכך, אני מקבלת את גרסת התובעים והאומדן שבחוות הדעת בגין ראש נזק בסך של 1,000 ש"ח. שכר טרחת שמאי: התובעים עותרים לשפותם בגין שכר טרחת השמאי מטעמם בסך של 3,000 ש"ח, לפי הקבלה שצורפה לתיק. יהיה זה יותר מסביר להניח כי השמאי מטעמם לא הסכים ליתן חוות דעתו חינם ללא כסף, לפיכך אני מאשרת את הסכום הנ"ל ומחייבת את הנתבעת בגין הוצאה זו בסך של 3,000 ש"ח (כולל מע"מ). הוצאות בגין שיחות טלפוניות ואובדן שעות עבודה: התובעים לא צירפו כל אסמכתא המעידה על ההוצאה הנ"ל מה גם שלא הוכח כי מי מהם איבד שעות עבודה. אשר על כן, אני דוחה את טענת התובעים בעניין. עוגמת נפש: התובעים עותרים לפצותם בגין עוגמת הנפש והסבל שנגרמו להם משך תקופת העבודה, ובפרט לנוכח הקרקע הבוצית והמהמורות שנוצרו בסביבה. אני מקבלת את הטענה כי ביצוע עבודות בסמוך למבנה של התובעים הסב להם עוגמת נפש לא מבוטלת. באיזון הראוי, אני פוסקת לתובעים פיצוי בסך של 1,500 ש"ח בגין ראש נזק זה. לסיכום: אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים בגין רכיבי הנזק המפורטים בחוות הדעת ובהתאם לאמור לעיל, סך של 15,000 ש"ח. אומנם סכומים אלה אינם כוללים מע"מ, כך לפי חוות הדעת, ברם בהעדר אסמכתאות אודות ביצוע התיקונים בפועל חרף הזמן שחלף מאז ביצוע העבודות על ידי הנתבעת, לא מצאתי לנכון להוסיף מע"מ בגינם. בנוסף לכך יש לפצות את התובעים בגין עוגמת הנפש בסך של 1,500 ש"ח, כך שסכום הנזק הכולל עומד לפי האמור על סך של 16,500 ש"ח. התביעה נגד צד ג' כפי שציינתי מקודם, הנתבעת הגישה הודעת צד ג' נגד חברת תמר, אך משום מה האחרונה לא הגישה כתב הגנה מטעמה. במסגרת ההודעה לצד ג' טענה הנתבעת, כי בהתאם לסעיף 15.3 וסעיף 15.7 לחוזה שנחתם בינה לבין חברת תמר, חברת תמר נושאת באחריות בגין כל נזק שייגרם במהלך העבודות ונושאת באחריות לשיפוי הנתבעת בגין כל סכום פיצוי שתחויב בגינו. בנסיבות אלה אני מקבלת את ההודעה לצד ג' במלואה. אחרית דבר: אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 16,500 ש"ח בתוספת שערוך (הצמדה בלבד) מיום הגשת התביעה ועד היום. לסכום הנ"ל יש להוסיף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% ומע"מ והחזר כל סכום ששולם בגין אגרה כשהוא משוערך נכון להיום, וכן שכר טרחת השמאי בסך של 3,000 ש"ח כולל מע"מ כשהוא משוערך מיום התשלום ועד היום, ולבסוף סך של 200 ש"ח בגין הוצאותיו של העד מר ג'הג'אה. אני מחייבת את צד ג', חברת תמר, לשפות את הנתבעת בגין הסכומים שנפסקו לעיל ולשלם לה כל סכום שישולם על ידי הנתבעת לתובעים לפי האמור בפסק הדין. כמו כן אני מחייבת את צד ג' לשלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד בסך של 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ וכל סכום ששולם בגין אגרה (בהודעה לצד ג') כשהוא משוערך מיום התשלום ועד היום. הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישא כל סכום שלא ישולם במועדו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.בניהעבודות בניהרשלנות