נדחתה טענה כי עורך דין ניצל את האמון שנתנה בו ומעל בו, כאשר גבה כספים מחייבים לה ולא העביר אותם לידיה. כך למשל, התובעת טוענת, כי נודע לה באקראי לגבי תיק מסוים, אשר העבירה לטיפולו (ת.א. 2582/06 אשר התנהל כנגד אלקטרו אבו חלא בע"מ) שבו הנתבע הגיע להסכם פשרה, והעלימו מעיני התובעת (להלן: "תיק אבו חלא"). במסגרת הסכם פשרה זה צמצם הנתבע את החוב כלפי התובעת לכדי 40,500 ₪, הסכים לחלקו ל-6 תשלומים של 6,750 ₪, קיבל לידיו 6 שיקים וכלל לא דיווח לתובעת על ההסכם ועל גביית הכספים. ביום 08.01.07 העביר הנתבע לתובעת סך של 5,500 ₪ והתובעת רשמה זאת בספריה, מבלי לדעת כי זכאית היא לסכום גבוה בהרבה, עקב ההסכם והגביה. לטענת התובעת, נודע לה על הסכם פשרה זה באקראי ביולי 2007, כאשר הוא נעשה בפועל באוקטובר 2006. לגרסתה, מנהל התובעת פנה לנתבע לקבלת הסברים ובעקבות זאת, העביר ביום 01.07.07 לידי התובעת סך של 9,500 ₪ מסכום הגביה. בכך העביר, למעשה, לידיה רק 15,000 ש"ח מכלל הסכום שגבה והותיר בידיו סך של 24,500 ₪. לטענת מנהל התובעת, הוא איבד כליל את אמונו בנתבע, וזאת לאור חשדותיו, כי הנתבע הונה את התובעת אף בתיקים נוספים. על כן, הוא פנה לנתבע ודרש ממנו לקבל לידיו את כלל התיקים בהם טיפל, על מנת להעבירם לטיפולו של ב"כ התובעת הנוכחי. לגרסת התובעת, הנתבע העביר מסמכים ספורים מכל תיק, מבלי שלתובעת ו/או לבא כוחה תהיה כל יכולת לבחון את התנהלותו של הנתבע בתיקים השונים. על כן, נאלצה להגיש תביעה קודמת כנגד הנתבע (אשר התנהלה בפני כב' השופטת לוקיץ'), על מנת שבית המשפט יורה לו להעביר את התיקים שבידיו. התובעת טוענת, כי רק בהתערבות בית המשפט ניאות הנתבע להעביר סדרה של תיקים לתובעת, כאשר אין התובעת בטוחה שמדובר בכלל התיקים. לסיכום, התובעת בכתב תביעתה פירטה רשימה מפורטת של תיקים, בהם לטענתה הנתבע גבה סכומי כסף לטובתה אך הותיר את הכספים בידיו ו/או הותיר חלקים נכבדים מהם בידיו, כאשר בסופו של דבר, העמידה בסיכומיה את סך חובו של הנתבע כלפיה על סך של 272,831 ₪. הנתבע, מצידו מכחיש טענות התובעת כלפיו, ומדגיש כי ייצג אותה במשך כ-13 שנים, דבר שרק יכול להעיד על שביעות רצונה משירותיו המקצועיים. הנתבע מציין, כי שביעות הרצון של התובעת ומנהלה התבטאה בכך שהתובעת ומנהלה ביקשו מהנתבע ללוות אותם גם בעניינים האישיים והמשפחתיים, אשר לרוב לא שולם דבר בגין ייעוצים אלו. הנתבע מדגיש, כי מנהל התובעת היה מעודכן במצב כלל התיקים שהועברו לטיפולו על ידי התובעת, ולא הוסתר שום פרט ו/או עובדה לגביהם. יחד עם זאת, לטענת הנתבע, לא פעם קרה שמנהל התובעת שכח בעצמו פרטים ועובדות אשר עודכן בהם על ידי הנתבע ואף התנצל על כך. כך הנתבע טוען, כי בתיק אבו חלא (ת.א. 2582/06 המוזכר לעיל), הוסכם כי התובעת תקבל מתוך סכום הפשרה את יתרת הקרן בסך של 24,756 ₪ וכן את אגרת תיק ההוצל"פ בסך של 730 ₪, ואילו היתרה בסך 15,014 ₪ תשמש לכיסוי שכר טרחתו, הן בתיק ההוצל"פ והן בתיק האזרחי, וכן לכיסוי יתרת ההוצאות והמסירות בשני התיקים. לטענתו, בתאריך 08.01.07, לאחר שנפרעו 3 מתוך 6 השיקים שנמסרו לידי הנתבע במסגרת הסכם הפשרה, העביר הנתבע לידי מנהל התובעת המחאה ע"ס 5,500 ₪, כאשר היתרה עד אז קוזזה כמוסכם על חשבון הוצאות ושכ"ט עורך דין. לטענת הנתבע, החזר זה מפריך את טענת התובעת, כי לא ידעה על הסכם הפשרה ועל התשלומים, ומוכיח מעבר לכל ספק, כי התובעת ידעה עליו. יש לציין, כי הנתבע במסגרת סיכומיו השיב בצורה מפורטת ורחבה ביותר ביחס לכל תיק ותיק בהם טענה התובעת, כי כספים נגבו על ידיו ביתר ולא הושבו אליה. הנתבע ציין לגבי כל תיק מהו השירות המקצועי שניתן על ידו לתובעת ומהו נתוניו העדכניים וצירף לכך נספחים. כך יוצא שלחלק מהתיקים המצוינים ברשימה משיב הנתבע, כי נותרה התובעת חייבת כלפיו שכ"ט והוצאות, ולגבי חלק אחר של התיקים משיב הנתבע, כי היה הסדר מוסכם והתובעת קיבלה את אשר מגיע לה. התביעה שכנגד: הנתבע כאמור טוען, כי התובעת היא זו שחייבת כספים לנתבע בגין שכר טרחתו, אשר לא שולמו לו. לטענתו, על התובעת היה לשלם לו את שכר טרחתו בגין טיפולו בתיקים השונים מיד עם העברת התיקים לטיפולו ו/או מיד עם תשלום ההוצאות ו/או תוך זמן סביר לאחר מכן, אולם הנתבעת לא עשתה כן, אלא ביקשה להמתין עם התשלומים עקב מצבה הכלכלי ובנימוק, כי היא מתחייבת להעביר לידי הנתבע את כל תביעותיה הכספיות, לרבות שיקים לגבייה וכי תמיד ניתן לקזז את שכה"ט וההוצאות מהגבייה מהתיקים, כאשר הוסכם כי מלוא שכה"ט וההוצאות יקוזזו תחילה. הנתבע מוסיף, כי התובעת ביקשה מעת לעת להתחשב במצבה הכלכלי ולהמתין עם קיזוז מלוא שכר הטרחה וההוצאות בתיקים שהגבייה בהן היתה מובטחת, אם עקב מידע ואם עקב הסדרים שנעשו עם החייבים. הנתבע טוען, כי הסכים, לפנים משורת הדין, לעשות כן וכי הדבר היה מעשי כל עוד התובעת העבירה כמות תיקים גדולה לטיפולו. לטענתו בשנים האחרונות ועם הפיחות בכמות התיקים, הצטברו סכומי שכ"ט והוצאות גדולות, דבר שהביא את הנתבע לדרישתו כי הצדדים יערכו התחשבנות, אולם לטענתו, התובעת מאז מתחמקת שוב ושוב מתשלום שכר טרחתו המגיע לו. הנתבע ביקש לשבת עם מנהל התובעת על מנת להתחשבן על שכר הטרחה וההוצאות, אשר הצטברו לכדי סכומים גבוהים מאוד, אולם לטענתו, מנהל התובעת ביקש לדחות זאת מספר פעמים בתירוצים שונים. הנתבע אף מציין, כי למעט תשלום אגרות ראשוניות לפתיחת תיקים וכן תשלום הוצאות מיוחדות כגון חקירות, הרי שרוב ההוצאות השוטפות, לרבות הליכי העיקולים, שולמו על ידו. התובע מפרט בכתב תביעתו את רשימת התיקים, בהם לטענתו התובעת לא שילמה לו את שכר טרחתו. סה"כ סכום שכר הטרחה הכולל אשר תובע הנתבע בתביעתו עומד על סך של 443,182 ₪, כאשר לצורכי אגרה החליט הנתבע להעמיד את תביעתו ע"ס 200,000 ₪ בלבד. מנגד משיבה התובעת, כי התביעה שכנגד אינה אלא "ניסיון איזון" לתביעה העיקרית שהוגשה כנגד הנתבע. לטענתה, תמוהה העובדה, כי הנתבע המתין עם הגשת תביעתו העומדת על סכום כה עצום, רק לאחר הגשת התביעה העיקרית נגדו. אף תמוהה לטענתה העובדה, כי הנתבע ויתר על סך של 243,182 ₪ רק לצורכי אגרה. מינוי מומחה מטעם בית המשפט: למעשה מדובר בעשרות מקרים שונים, אשר נתבעים ע"י התובעת בתיק זה, כאשר בכל אחד מן המקרים טוען למעשה הנתבע בתביעה שכנגד כי מגיע לו שכ"ט והוצאות. המשמעות היא למעשה שמדובר במס' רב של תיקים מאוחדים בתביעה אחת וריבוי החומר הקיים הקשה מאד על ניהול התיק. התיק החל בשמיעה של ראיות ובמהלכן החלה חקירתו של מנהל התובעת ולאחר שהוברר, כי יש קושי אמיתי בניהול התיק ובהגעה לחקר האמת, הסכימו הצדדים על ביטול ישיבת ההוכחות והפיכת הישיבה לקדם משפט מורחב וזאת על מנת לאפשר מינוי של מומחה מטעם בימ"ש בהסכמה. יודגש, כי הסכמת הצדדים מבוססת היתה על נתוני התיק והעובדה שכל אחת מן הפרשיות מהווה למעשה פרשה נפרדת בפני עצמה. מונה איפא ביום 24/1/11 רואה החשבון אלעד רוזנטל כמומחה מטעם בית המשפט. הצדדים הגישו למומחה את כתבי טענותיהם ואת כל המסמכים הרבים, עליהם הם מבססים את טענותיהם. המומחה אף נפגש עם הצדדים וקיבל מענה לשאלותיו. לאור חשיבותה הרבה של חוות דעת זו לפתרון וסיום התיק יבואו להלן ציטוטים נרחבים ממנה. וכך קבע המומחה בחוות דעתו (ההדגשות שלי): "עורך דין ייצג את מתכות במשך שנים רבות, בתביעות אזרחיות שונות, לרבות הליכי הוצאה-לפועל. חלק מהליכי הוצאה לפועל, נבעו בגין תיקים בהם "זכה" עורך דין X, בעת שייצג את מתכות, בבית המשפט, וחלק מתיקי הוצאה לפועל נפתחו לצורך גביית שיקים ו/או חובות של לקוחות, שלא קדם להם הליך משפטי אותו ייצג עורך דין X. לא נערך בין הצדדים הסכם בכתב, ואף לא הסכם בעל-פה בנוגע לשכר-טרחה שמגיע לעורך דין X. לדבריי עורך דין X, בסיום כל תיק, הוא היה יושב עם מנהל מתכות ומסכמים על שכר-הטרחה. עורך דין X טען, כי היה "מקובל" בין הצדדים שהסכום שנפסק כ"שכר טרחה והוצאות" בהליכים המשפטיים יהיה שכר-טרחתו של עורך דין X. מתכות הציגו בתביעתם רשימה של תיקי הוצאה-לפועל, שבהתאם למידע שהוציאו ממשרדי ההוצאה-לפועל, נגבו בהם סכומים, אך הסכומים הנ"ל לא הגיעו לידם. לאחר בדיקה של כל התיקים שהוצגו, למעט הערות ספציפיות שיובאו להלן בטבלה המרכזת, כמעט בכל התיקים, עורך דין X מודה שלא העביר את הסכומים שנגבו למתכות, וטוען שסכומים אלו קוזזו לצורך שכר-טרחתו, ותשלום "הוצאות". 6. מעבר לכך, עורך דין X הציג סכומים עדכניים שנגבו בתיקי ההוצאה-לפועל, שבחלק מהמקרים, גבוהים מהסכומים שהוצגו ע"י מתכות. קרי - עורך דין X גבה סכומים גבוהים יותר ממה שנטען תחילה ע"י מתכות. ההפרש נובע מהמועד שבו הנתונים נבדקו במחשבי ההוצאה-לפועל. בין המועד שמתכות קיבלה לידה את המידע, ועד למועד שהגיש עורך דין X תגובה, נצברו סכומים נוספים שהגיעו לידיו של עורך דין X. 7. אין לי כל ספק שצורת ההתנהלות והעבודה של עורך דין X, בנושא זה, הייתה לא תקינה. 8. התנהלות נכונה, בתיקי הוצאה-לפועל היא: כאשר הסכומים נגבים ע"י העורך דין, מועבר מכתב למשרדי הלקוח, בצירוף שיק בגין חלק מהסכום שנגבה, וכן חשבונית מס בגין יתרת הסכום שעורך-הדין קיזז עבור תשלום שכר-טרחתו והוצאותיו. 9. עורך דין X לא הציג בפניי, ולא הציג בפניי מתכות, חשבוניות מס בגין הסכומים שלכאורה קיזז לשכר-טרחתו ותשלום הוצאותיו. 10 . מתכות טוענים, כי לא היו מודעים לסכומים שהתקבלו אצל עורך דין X. עורך דין X, מנגד, טוען כי היה בקשר שוטף עם מנהל מתכות, וכי הוא היה מודע לכל הסכומים שגבה וקיזז לשכר טרחתו, והכול נעשה בהסכמתו. 11 . במידה ועורך דין X היה פועל באופן תקין ומסודר, ושולח למתכות מכתב אודות הסכומים שנגבו, בצירוף חשבונית מס לשכ"ט והוצאות (המכסה את ההפרש שבין הסכום שנגבה, לבין הסכום שמועבר למתכות) אזי הרישומים בספריי הנהלת-החשבונות של מתכות היו נכונים, ולא היו מתעוררות מחלוקות ושאלות בנוגע לסכומים שלא הועברו לידיה של מתכות. 12. אין מחלוקת לפיה עורך דין X ביצע שירות עבור מתכות, וכי הוא זכאי לשכר-טרחה, ובוודאי לתשלום הוצאות בהם עמד. 13. בחלק מהתיקים עורך דין X גבה ("קיזז"), לטענתו, סכומי שכ"ט שאינם קשורים לתיק ההוצאה לפועל הנ"ל, אלא קשורים להליכים משפטיים אחרים שייצג עורך דין X את מתכות, כגון: בתביעות חוב בבתי-המשפט (שקדמו להליכי ההוצאה לפועל), ולעיתים אף בתיקים אחרים קשורים. 14. עורך דין X טוען, בתביעה הנגדית שהגיש, כי על מתכות לשלם לו את יתרת ה"הוצאות" ו"שכר טרחה" שמגיע לו, בנוגע לתיקי ההוצאה לפועל שפתח, אך הועברו לעורך דין אחר (עורך דין חיים דרש). 15. אין חולק בין הצדדים על-כך שבהתאם להסכמה "בעל פה" ביניהם, עורך דין X לא היה זכאי לקבל שכר-טרחה והוצאות, אלא אם כן הם בפועל נגבו בתיקים. עתה עורך דין X דורש לקבל ממתכות סכומים שלא נגבו. 16 . עורך דין X טוען שהואיל ומדובר בתיקים שהוא פתח, והם הועברו לעורך דין אחר, בטרם נגבו סכומים בתיק, אזי הוא זכאי לשכר-טרחה והחזר הוצאות. בטענתו זו יש מן הצדק וההיגיון, אך על בית המשפט לקבוע מה הסכום הראוי, שכן מדובר בתיקים שעדיין לא נגבה מהם כספים, ויש אף סיכוי שבחלקם לא ייגבה אף שקל, שבמקרה כזה עורך דין X בכל מקרה, בהתאם להסכמות בין הצדדים, לא היה זכאי לקבל שכ"ט. 17. אין לח"מ כל דרך לחשב את סכומי שכר הטרחה וההוצאות, להם זכאי עורך דין X, שכן אין "נוסחה" לחישוב שכזה. הצדדים היו מסכימים (או לא) "בעל פה", בכל מקרה לגופו. כמו כן, אין לח"מ כל דרך לקבוע האם עורך דין X גבה סכומים עודפים, מעבר להם הוא זכאי. הח"מ, בחוות דעת זו, מרכז את הנתונים והטענות, ומשאיר לכבוד בית-המשפט לקבוע האם שכר-הטרחה בתיקים השונים ראוי, והאם לעורך דין X מגיע עדיין סכומי שכ"ט נוספים, בהתאם לטענתו. 18. עורך דין X, מתבסס בטענותיו, על נתוני שכר-הטרחה וההוצאות, אשר יוצא "באופן אוטומטי" מתוכנת המחשב שלו, בהתאם ל"תחשיב" של ההוצאה לפועל. 19. בהקשר לטענה זו, ראשית חשוב להדגיש, כי בחלק מהתיקים, מדובר בסכומי שכר טרחה והוצאות "מנופחות" מאוד, לפי חישובי ההוצאה לפועל ("לכאורה"), ומדובר בסכומים שבפועל אין סיכוי לגבות אותם, ובוודאי לא ייגבו. אין חולק בין הצדדים, שאם לא הייתה גבייה בפועל - עורך דין X לא היה זכאי לשכ"ט. 20. שנית, אינני יכול לסמוך על הסכומים ה"אוטומטים" המחושבים "לכאורה" על-ידי מחשבי ההוצאה-לפועל. כפי שהצגתי בפגישה לעורך דין X, לא פעם ניתן לראות במפורש ש"יד אדם" שינתה את הסכומים. כאשר, למשל, עורך דין X הגיע להסכמה עם מנהל מתכות על שכר הטרחה שמגיע לו, הוא "התערב" בנתוני המחשב, והמחשב הוציא פלט שבו יש חלוקה לשכר טרחה, הוצאות וסכומים ללקוח, בדיוק בהתאם להסכם בניהם. ברור אם כן, שאין המדובר רק ב"חישוב טהור", אלא גם בהתערבות "יד אדם" בסכומים. יש לציין כי לאחר הגשת חוות דעת המומחה לתיק בית המשפט, לא נשלחו למומחה שאלות הבהרה והצדדים הגישו את סיכומיהם לבית המשפט, כאשר הנתבע הגיש סיכומים על פני עמוד וחצי בלבד, אך צירף לסיכומים אלו ארגז שלם הכולל מס' רב של תיקיות- כאשר כל אחת מהתיקיות מתייחסת לכל אחד מן התיקים נשוא הסכסוך בין הצדדים. לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים ובחוות דעת מומחה בית המשפט ובבואי לכתוב את פסק הדין, החלטתי, כי לא הועמדו בפני כלים מספקים לצורך כתיבתו ועל כן, זימנתי את הצדדים לדיון בפניי ואת מומחה בית המשפט לצורך חקירתו. חקירת המומחה בבית המשפט במסגרת קדם משפט מורחב: לאחר שהמומחה נתן את חוות דעתו, שהיא המהווה למעשה את הבסיס למתן פס"ד בתיק זה ומבלי שמי מהצדדים למעשה שלחו לו שאלות הבהרה בזמן סביר, ועוד אתייחס לעניין זה בהמשך, הגישו הצדדים סיכומים וביהמ"ש עבר לכתיבת פס"ד. באופן חריג התברר, כי לא ניתן לכתוב פס"ד, שכן לא היה ברור לביהמ"ש די הצורך מה משמעויותיה של חוות דעת זו. לאחר זימון הצדדים על מנת לקבל הבהרות, הוברר, כי כל צד מעמיד בצורה קוטבית את תפיסתו ביחס לחוות הדעת, כאשר התובעת טוענת, כי משמעות חוות הדעת שצריך לשלם את כל עלות התביעה, דהיינו לקבל אותה במלואה, ואילו הנתבע טוען ההפך. בהסכמת הצדדים ולאחר שהוברר, כי אין מספיק כלים בידי ביהמ"ש לתת פס"ד, נקבעה ישיבת ק.מ. מורחבת לצורך העדתו של מומחה ביהמ"ש חקירתו וזו התקיימה בתאריך 11.6.13. לאחר עיון בחוות דעת המומחה ובמסמכים הנלווים לחוות דעתו זו, כמו גם בסיכומי הצדדים, אני נותן בזאת את ההתייחסויות המשמשות את הכלי בידי ביהמ"ש לתת פס"ד והכרעה בתיק זה. וכך העיד המומחה, על פי נושאים שונים: בנוגע לשאלות הבהרה שנשלחו ע"י עורך דין X - "אציין שלא נשלחו שאלות הבהרה, נשלח לפני כשנה בערך חומר נוסף בניסיון לנהל מחדש את התיק והפניתי את זה חזרה לקבל אישור של בימ"ש" תשובת המומחה אפוא, משניתנה חוות הדעת בתאריך 21.9.11, יכלו הצדדים, אם רצו בכך, לשלוח שאלות הבהרה. אף אחד לא עשה כן ורק לפני כשנה מצא לנכון הנתבע/התובע שכנגד, לשלוח חומר רב נוסף למומחה בימ"ש והנ"ל סרב, בצדק, לערוך חוות דעת שנייה אלא באישור בימ"ש, תוך הבטחת הוצאותיו, ואישור שכזה לא ניתן. בנוגע לחוות הדעת - "לעניין חוות הדעת, מה שעשיתי למעשה ריכזתי לביהמ"ש את הנתונים כפי שניתן היה להגיע אליהם. כלומר, לא ניתן היה בעבודה חשבונאית לבוא ולהחליט מי צודק הואיל ויש פה מילה כנגד מילה. להבנתי, כשכתבתי את חוות הדעת היתה הסכמה על הנתונים שמופיעים בטבלה ולמעשה כל המחלוקת היתה בכל תיק ותיק שעורך דין X אמר שמגיע לו יתרה כשכר טירחה והצד השני אמר שלא מגיע לו כלל. לא היתה לי יכולת לדעת מה היו ההסכמות". המומחה נותן דוגמא - למשל, בתיק של רג'אח שהוא למעשה 1 מתוך 31 תיקים נפרדים (עמ' 1 לטבלה, תיק מס' 1300328960), שבו קיזז עורך דין X סכום של 19,000 ₪. המומחה נשאל חזיתית, מכוח מה הקיזוז שנעשה ע"י עורך דין X ואשר נתבע ע"י התובעת? ותשובתו הינה: "אני אומר שאינני יודע. עורך דין X קיבל את הכספים לחשבון שלו (כתוב בטעות בפרטוקול "שלא" הערה שלי - ע.נ.) ולא העבירה למתכות ואמר שזה מה שסוכם בע"פ כמה שמגיע לו כשכר טירחה". אלא שלמומחה יש מה לומר על התנהלותו זו של עורך דין X המשקפת גם התנהלות בתיקים אחרים והתנהגות זו אינה מקובלת על המומחה. כך הוא מעיד: "ברגע שעורך דין מקזז סכומים הוא מוציא כנגד זה מכתב עם חשבונית מס, מה שלא נעשה כאן. מה שמשאיר אותי מילה כנגד מילה. קוזז 19,000 ₪. אני לא יודע להגיד אם מוסכם או לא ואם מגיע או לא - כל מקרה סוכם לגופו". המומחה שהינו רו"ח אך גם עורך דין במקצועו, רואה אפוא את אי הוצאת המכתבים והחשבוניות בגין קיזוזים בסכומים ניכרים כהתנהלות בלתי ראויה מצד הנתבע וכאשר נשאל בהקשר זה ע"י ב"כ התובעת, הוא עונה בפרוטוקול ישיבת בימ"ש מיום 11.6.13: "אני מפנה אותך לסעיף 5 בחווה"ד שורה שנייה. אני משיב כי צריך להוציא חשבוניות על כל סכום שכזה. ביקשתי שיוצגו בפניי חשבוניות כאלה במהלך הדיון ולא הוצגו. בישיבה מיום 8.8.11 שאלתי את עורך דין X לגבי החשבוניות. נאמר לי שיש חשבוניות ועד היום לא קבלתי". 4. בשלב זה של חקירת המומחה החליט עורך דין X לשאול את המומחה שאלות ספציפיות לגבי תיקים, ושוב אדגיש - מדובר במס' רב של תיקים, מה שמקשה על התייחסות לכל תיק ותיק אך ההתנהלות משקפת את המתרחש בכל תיק ותיק, והוא בוחר בתיק של שבאיטה טארק (התיק האחרון בעמ' 3 בטבלת המומחה, ת"א 1221/03, שבו קיזז עורך דין X סך של 42,000 ₪). כאן המקום לומר, כי בחוות הדעת ביחס לתיק זה ישנה הערה של המומחה כדלקמן: "הטענות של הצדדים בתיק זה לא ברורות לח"מ. עורך דין X מקשר את זה לתיק נוסף, וטענותיו לא ברורות. אין מחלוקת שהועבר למתכות סך של 28,000 ₪. לא ברור לי שאכן עורך דין X קיבל 70,000 ₪ (או סכום אחר), וככל הנראה, כל סכום שהוא קיבל "קוזז" לשכ"ט והוצאות, ולא הועבר למתכות, מעבר ל- 28,000 ₪ בהנחה ועורך דין X קיבל 70,000 ₪, הרי שקוזז 42,000 ₪". בתיק זה המומחה, לאחר שעורך דין X שטח בפניו את טענותיו והשתלשלות העניינים לדבריו, השיב המומחה: "אני משיב שלא ראיתי כאן את ה- 30,000 ₪ וה- 30,000 ₪ הנוספים". בעניין זה נשאל המומחה ע"י עורך דין דרש, ב"כ התובעת, בעמ' 22 לפרוטוקול ביהמ"ש: "האם נכון שבמהלך הדיון שהיה אצלך לפני עריכת חווה"ד לא עלה עניין פעמיים ה- 30,000 ₪?" ותשובת המומחה: "לא." וב"כ התובעת מקשה: "אם אומר שהעניין הזה עלה וקיבל תשובה לביהמ"ש ב- 23.1.11, שמונה חודשים לפני חווה"ד שלך קיבל התייחסות שהשיקים לא נוגעים לתביעה של שבאיטה, האם היית משנה את חוות דעתך? תשובת המומחה: "אני אמרתי שלמיטב זכרוני לא זכור לי אותם פעמיים של 30,000 ₪. עכשיו שאני רואה פה את הכתב הזה שאני חושב שהיה לפניי, יכול להיות שכן היה אבל במפורש נאמר שם שה- 60,000 ₪ בכלל לא מתייחסים לתיק הנדון ולא התעלמתי מהם" וב"כ התובעת מוסיף: "אנחנו אישרנו ב- 23.1.11 לעורך דין X אכן נמצאו פעמיים 30,000 ₪, סכומים שאינם קשורים לתביעה (התביעה מתייחסת לשבאיטה, הערה שלי - ע.נ.) שכן התביעה היא ע"ס 42,000 ₪". 5. נושא ההוצאות והאגרות ששולמו ע"י עורך דין X לטענתו - וכך נשאל המומחה ע"י עורך דין X: "הקלסר הנוסף ששלחתי לך אחרי שנה היה סכום האגרות וההוצאות שאני מימנתי .. אז אני אמרתי לך שכל סכום של הוצאה והוצאה אני רושם בתיק. זה אמור גם להופיע בתיק ההוצל"פ. מה ששלחתי לך, אם אני עושה הליך של עיכוב או אחר ואני משלם. אתה אמרת שאתה לא רוצה להסתמך על מסמכים שהם דפי הוצל"פ, שהם מעשה ידי אדם ולכן מה ששלחתי לך זה דף של הוצל"פ ודף של התוכנה שלי כדי שתשווה אחד מול אחד שהאגרה/הוצאה שאני טוען לה, מופיעה ב- 90% מהמקרים גם בתיק ההוצל"פ וגם אצלי". על כך משיב המומחה: "חוות הדעת נעשתה ב- 8/2011. מאז ביקשתי ממך את החומר הזה ולא הגשת בפניי את החומר הזה. אני הסתמכתי על נתונים שהיו בפניי. הבאת לי קלסר נוסף עם חומר נוסף. אני אפילו לא יודע מה היה שם. רק ראיתי את העובי עם הבקשות לעשות מחדש חישובים. שלחתי את זה בחזרה עם הוראה שביהמ"ש יורה לי לעשות חוו"ד חדשה ואני אעשה". בעניין זה הדגיש ב"כ התובעת בעמ' 19 לפרוטוקול הישיבה, כי טענות הנתבע כי שילם בגין אגרות ובגין חקירות אינה נכונה וכי התובעת היא ששילמה בגין סכומים אלה. בתשובה לשאלה חזיתית בעמ' 20 לפרוטוקול, שבו אומר עורך דין X למומחה, כי מנהל התובעת אינו רוצה להתעסק בעניינים מעין אלה ואין לו זמן לכך ולכן מי שישלם הוא הנתבע והתובעת תשפה אותו, עונה המומחה: "למיטב ידיעתי אסור לשלם הוצאות של הלקוח. אם הוא מכסה יש הוראה מפורשת בסעיף 6 לתקנות מע"מ שמתייחסת למצב כזה. תלוי מתי מועד התשלום. בעיקרון החשבונית צריכה לצאת על חשבון הלקוח. כאשר אתה מקבל את הכסף אתה צריך להוציא לו קבלה עם פרטי ההוצאה". ועוד מעיד המומחה וזו חוות דעתו: "בפניי לא הוצגו הוכחות על הוצאות, דפי הוצל"פ, לא הוכח חשבונית למעט חשבונית אחת על כמה מאות שקלים. מלבד זה לא היה שום דבר שמראה לא הוצאה ולא חשבונית שלך שקיבלת לצורך העניין את הסכום מהלקוח" והמומחה שב ומדגיש בפני עורך דין X: "מעבר לזה הציג בפניי ב"כ התובעת כרטסת ב- 9.8.11 כרטסת שמראה שכן שולמו ע"י חב' מתכות תשלומי ההוצאות ..." ובהמשך: "כרו"ח התעסקתי בעשרות מקרים שחברות גבו באמצעות עורך דין. תמיד קיבלנו בצורה מסודרת מכתב מעוה"ד על הסכום שנגבה. הסכום על חשבון שכ"ט והוצאות שגבו מהתיק. במקרה הזה זה לא נעשה. אם היה נעשה בצורה הזאת אני מניח שלא הייתם מגיעים לביהמ"ש". 6. בפרוטוקול הישיבה מיום 11.6.13 בעמ' 21, נשאל המומחה פעם נוספת ע"י ב"כ התובעת לעניין חומר שהועבר לו, לרבות פניות המומחה לשלוח לו כל חומר ולבסוף מתברר, כי מחוץ למכתב המתייחס לפירוט דפי בנק ופירעון של חמישה שיקים, לא נשלח למומחה דבר ע"י עורך דין X, הגם שהיה לכאורה בידי הנתבע חומר נוסף. כך נשאל המומחה: "ש. האם נכון שמאז חווה"ד עד למועד שקיבלת לידך ערימה נוספת של חומר לא היתה אליך פנייה מעורך דין X? ת. למיטב זכרוני לא היתה. ש. האם נכון שבמקום שאלות הבהרה קיבלת ערימה של חומר לעשות למעשה חוו"ד חדשה? ת. נכון. לא היתה שם שום התייחסות לשאלות הבהרה. ש. האם נשאלת שאלת הבהרה הנוגעת לחווה"ד שערכת? ת. לא.". דיון והכרעה: בתיק שכזה, שבמהלכו לא היתה דרך לביהמ"ש להגיע לחקר האמת, אלא על דרך מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש ולאחר שהצדדים עצמם הבינו זאת והסכימו לוותר על הליך הוכחות, מהווה למעשה חווה"ד של המומחה מטעם ביהמ"ש את הראייה המרכזית בתיק זה, מכוחו יכול לפסוק ביהמ"ש. הצדדים פנו למומחה והמומחה עשה את מלאכתו נאמנה והגיש חוו"ד לביהמ"ש ביום 21.9.11, אלא שהסתבר לביהמ"ש, כי כל צד רואה את חווה"ד של המומחה בצורה אחרת לגמרי ובצורה קיצונית. הצדדים הגדילו לעשות באופן שהתובעת הגישה סיכומים על מס' עמודים מצומצם, שבמהלכה ביקשה מביהמ"ש לאמץ את חוות הדעת ככתבה וכלשונה ואילו הנתבע מצידו, הגיש סיכומים על עמוד וחצי וצירף מס' רב של תיקיות הכוללות סיפור מעשה מבחינתו, ביחס לכל תיק ותיק. עברתי על התיקיות ולא היתה לי שום דבר להגיע להכרעה ולחקר האמת, לאור עיון בסיפור המעשה, כאשר המסמכים שצירף הנתבע/התובע שכנגד, לא היה בהם כדי לקבל בהכרח את עמדתו. בנסיבות אלה וכצעד חריג, זימנתי את הצדדים ולאחר זימון זה סוכם, כי מומחה ביהמ"ש יעיד במסגרת ק.מ. מורחב המשמש דיון סופי. העדתו של המומחה היא שנתנה את הבסיס שמכוחו אוכל להגיע להכרעה. הכרעתי היא כי דין התביעה - להתקבל, ע"ב הטבלה של קיזוז הסכומים בחוו"ד המומחה. דין התביעה שכנגד - להידחות. להלן נימוקיי מתוך חוו"ד המומחה: 1. תמוהה בעיני מדוע לא העמיד עורך דין X את כל החומר שרצה בכך בפני מומחה ביהמ"ש. בכתבי הטענות ובתצהירים מבהירה התובעת לביהמ"ש, כי נאלצה למעשה לפתוח הליך נפרד ועצמאי אשר התנהל בפני כב' השופטת לוקיץ', אשר רק לאחריו הועבר חומר שלמעשה שימש את התובעת לצורך תביעה זו. בפני עורך דין X היתה אפשרות להעביר את כל החומר למומחה והמומחה קיבל כזכור שכר טירחה ראוי וגבוה בגין עבודתו. תחת זאת בחר עורך דין X שלא להעביר את מלוא החומר למומחה ואף לא לשלוח לו שאלות הבהרה ורק לאחר שנה לאחר חווה"ד, העביר לו קלסר שלא ברור לחלוטין מה טיבו ובצדק ציין המומחה, כי אין בדעתו להתייחס ולעשות חוו"ד חדשה אלא באישור ביהמ"ש, כאשר לא נשלחו לו אף שאלות הבהרה. 2. המומחה בחוות דעתו הבהיר, כי התנהלותו של הנתבע היתה התנהלות בלתי ראוייה. הנתבע קיזז סכומים ניכרים שלטענתו מגיעים לו אך לא כתב בעניין זה מכתבים, לא הוציא חשבוניות מסודרות ולמעשה נהג בכספי התובעת כבשלו. חווה"ד והתשובות בביהמ"ש מאוד ברורות ע"י המומחה, אשר הנתבע טוען כי קוזזו בצדק אך משום מה אין תיעוד מסודר על קיזוז הסכומים האמורים ואין יכולת לדעת מדוע באמת קיזז הנתבע סכום כזה או אחר. 3. נדמה לי, כי בתיק שבאיטה טארק, שהינו אחד התיקים הגדולים שבהם קוזז שכ"ט של 42,000 ₪, ניתן ביטוי היטב לצורת ההתנהלות שהיתה של הנתבע בתיק זה. אותם 60,000 ₪ פעמיים 30,000 ₪, אליהם מתייחס הנתבע כסכומים שלא נלקחו, לא ע"י התובעת ולא ע"י הנתבע בחשבון, כלל לא קשורים למערכת ההתחשבנות הכללית שבין הצדדים בתיק שבאיטה טארק והדבר הוסבר היטב במכתבו של עורך דין דרש אשר גם בסופו של דבר התקבל ע"י התובעת. 4. לעניין נושא ההוצאות והאגרות ששולמו ע"י עורך דין X, מסביר המומחה, כי לעורך דין אסור לשלם הוצאות של לקוח וכי החשבונית צריכה לצאת על שם הלקוח. עדותו בעניין זה היתה ברורה ולמעשה לא הוצגו בפניו ראיות, כי עורך דין X הוא ששילם את האגרות וההוצאות אלא דווקא כרטסת הממחישה בדיוק את ההפך בעניין זה. לסיכום: אין לי לראות אלא את חוו"ד המומחה כמשקפת למעשה התנהגות בלתי נאותה של הנתבע, שיש בה כדי להצביע על כך שלמעשה נגבו כספים שלא כדין, שיש מקום להחזירם לתובעת. הזהרתי את עצמי בהגעה למסקנה זו. עורך דין X ייצג את התובעת שנים רבות והיתה ביניהם מערכת יחסים טובה. עורך דין X בעצמו העיד, כי ככל שהצדדים היו במערכת יחסים טובה ותיקים זרמו לטיפולו, היה שכה"ט נגבה מתוך הסכום אותו הצליח להוציא ואולם משמערכת יחסים זו, שפעלה שנים ללא מסמך בכתב הגיעה לידי שירטון, למעשה החליט כי שכה"ט יילקח על ידו בצורה שונה ומתוך קיזוז אחר, והדברים לא נעשו למעשה בהסכמה או בהבנה בין הצדדים. למעשה, התביעה שכנגד לא הוכחה ולא נתתי בה אמון ולהערכתי היתה משקל נגד לתביעה העיקרית. תמוהה בעיני עד מאוד, כי הנתבע סבר באמת ובתמים שמגיע לו סכום של כ- 450,000 ₪ בגין הפרשי שכ"ט והוצאות, אך העמיד לצורכי אגרה את התביעה על סכום של 200,000 ש"ח. תביעה זו הוגשה כזכור רק לאחר הגשת התביעה העיקרית ע"י התובעת. לא מצאתי הצדקה לתביעה זו ולמעשה דין תביעתה של התובעת, כפי שצויין על ידי, להתקבל. עוד אציין, כי גם הטבלה המרכזת את הסכומים שבמהלכם נגבו כספים וקוזזו כספים המגיעים לטענת עורך דין X כדין, מצביעה על פערים בלתי מובנים בין הסכומים אותם קיבלה התובעת אל מול הסכומים אותם לקח הנתבע, וצריך היה הסברים טובים על מנת להבהיר כיצד ייתכן שקוזזו סכומים כ"כ גבוהים ע"י הנתבע, בעוד התובעת קיבלה סכומים נמוכים הרבה יותר. אשר על כן, אני פוסק לתובעת את הסכומים שקוזזו שלא בצדק, על פי חוות דעתו של המומחה, רו"ח רוזנטל כדלקמן: בתיק סעדי באסם - 600 ₪. בתיק דלאל מוריס ציון - 54 ₪. בתיק מ.א. דרוויש בע"מ - 3,568 ₪. בתיק סלאמה שחאדה - 4,901 ₪. בתיק מאלכ רג'אח - 19,006 ₪. בתיק אלקטרו אבו חלא - 16,000 ₪. בתיק עמארה יוסף מוסא - 3,169 ₪. בתיק מקור האור בע"מ ועפאווי עודה - 2,879 ₪. בתיק מקור האור - 18,949 ₪. בתיק מחאג'נה מחאמיד עאידה - 1,976 ₪. בתיק וויליאם את סוהיל - 274 ₪. בתיק א.ב.ח. מגדלי המרכז בע"מ - 546 ₪. בתיק א.ב.ח. מגדלי המרכז ליזמות - 1,532 ₪. בתיק באכרי עזיז - 7,115 ₪. בתיק תאיר תאורה - 957 ₪. בתיק עיריית בית שאן - 2,796 ₪. בתיק אבוטבול אורית - 4,687 ₪. בתיק דלון הנדסה וחשמל בע"מ - 3,504 ₪. בתיק אברמוביץ טוביה ובלומין צבי - 6,104 ₪. בתיק אבו סאלח אימאן - 10,572 ₪. בתיק געש קבלני חשמל - 3,568 ₪. בתיק בני חאלד - 6,106 ₪. בתיק שבאיטה טארק - 42,000 ₪. בתיק עיריית סכנין - 32,634 ₪. בתיק 13-04686028 - 11,717 ₪. סה"כ: 202,214 ₪ לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל בלבד וכן הוצאות ויציאות המשפט, הכוללות: אגרת בימ"ש ראשונה ששולמה ע"י התובעת, שיפוי התובעת על חלקה בשכר הטירחה של המומחה מטעם ביהמ"ש, ד"ר רוזנטל, וכן שכ"ט עורך דין בשיעור של 25,000 ש"ח + מע"מ מתוך הסכום שנפסק. בנוסף וכחיוב נפרד ושונה, כאשר יש לשלוח פס"ד גם למומחה, ישלם הנתבע למומחה ביהמ"ש, רו"ח ד"ר רוזנטל אלעד, בגין עדותו הארוכה בישיבת בימ"ש מיום 11.6.13, סך של 2,000 ₪ + מע"מ. מדובר בחיוב נפרד ושונה. אני מודע היטב לתוצאה הקשה של פסה"ד ולא היה לי קל לתת פס"ד זה, ואולם פסה"ד ניתן על סמך הפרמטרים שהציגו הצדדים בפניי וכאשר ביהמ"ש לקח את חוות דעת מומחה ביהמ"ש כאינדיקציה להכריע בתיק זה, על פי הסכמת הצדדים. סכומים אלה ישלם הנתבע לתובעת/מומחה ביהמ"ש תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק. התביעה שכנגד נדחית. ניתן בזה פטור ממחצית שניה של אגרת ביהמ"ש הן ביחס לתביעה והן ביחס לתביעה שכנגד. את כל התיקיות נשוא תיק זה יחד עם החומר הרב שהצטבר בתיק, יש לשמור במזכירות, במיוחד לאור העובדה שלא מן הנמנע שיוגש ערעור בתיק זה. עורך דין