תביעה: נפל במהלך חתונה באולם אירועים עפ"י האמור בכתב התביעה, התובע יליד 27.10.85 , השתתף ביום 10.12.07 כאורח בחתונת חברו שהתקיימה בגן האירועים אצל הנתבעת. כן צויין בכתב התביעה כי במהלך הארוע בשעה 20:30, בעודו רוקד ברחבת הריקודים, הרים התובע את החתן על כתפיו ורקד איתו ולאחר זמן קצר החליק על מים או על משקה אחר שהיה מעורבב עם עלי כותרת שהיו על רצפת רחבת הריקודים ונפל יחד עם החתן בעוצמה. לטענת ב"כ התובע, עקב הנפילה נגרם לתובע שבר בקרסול רגלו הימנית ובפועל נגרמה לו נכות צמיתה בשיעור של 10%. בסיכומיו טען ב"כ התובע, בין היתר, כי נפילת התובע מתועדת היטב בדיסק החתונה שבו ניתן לראות כי רגלו של התובע החליקה ולא מעדה, ובאותו זמן רואים עלי כותרת פזורים על רחבת הריקודים. לטענת ב"כ התובע בסיכומיו, התובע פירט בתצהירו כי בטרם הנפילה לא ראה את הרטיבות, אולם מיד לאחר הנפילה הרגיש את הרטיבות במכנסיו. לשיטתו של ב"כ התובע, התאונה נגרמה בשל רשלנות הנתבעת ,ולדבריו הוכח במהלך ניהול המשפט כי בעלי הנתבעת ידעו על כך שהאנשים רוקדים ברחבה ומחזיקים שתיה שנשפכה מהכוסות, אך לא עצרו זאת ובנוסף לכך הוכח שבזמן החתונה עבדה רק עובדת ניקיון אחד בניקיון האולם כולו. כן צויין בסיכומי ב"כ התובע כי בעלי הנתבעת בחרו למקם בר אקטיבי בתוך רחבת הריקודים, אך על אף זאת לא דאגו לניקיון המקום ולא דאגו לאסור את השתיה ברחבת הריקודים. באשר לנזק שנגרם לתובע, טען ב"כ התובע בסיכומיו כי יש לקבל את מסקנות המומחה מטעם ביהמ"ש שקבע לתובע נכות צמיתה בשיעור של 10%. זאת ועוד לדברי ב"כ התובע, יש לפצות התובע בגין הפסדי שכר לעבר ולעתיד ובגין הוצאותיו הרפואיות. ב"כ הנתבעת בסיכומיה טענה, בין היתר, כי מתוך צפיה בדיסק החתונה ניתן ללמוד שנפילת התובע אירעה כתוצאה מכריעה תחת משקלו של החתן שהיה על כתפי התובע ולא כתוצאה מהחלקה. לטענת ב"כ הנתבעות צפיה בקלטת מעלה כי בעת נפילת התובע לא רואים בקלטת עלי כותרת או "קונפטי" על רצפת האולם. אלא רואים מספר נקודות קטנות בצד הרחבה שטיבן לא ברור. בנוסף לא ניתן לצפות בקלטת ברטיבות כלשהי על הרצפה. כן טענה ב"כ הנתבעת בסיכומיה, שאין לקבל את גירסת התובע, כי חש רטיבות במכנסיו לאחר הנפילה, וכן אין לקבל את עדות אשתו בעניין זה. בנוסף טענה ב"כ הנתבעת, כי באולם ביהמ"ש הוצגה עדותו של אחד מבעלי הנתבעת, שמדבריו ניתן ללמוד כי הנתבעת עושה את המירב שביכולתה ע"מ לשמור על שלום בעלי השמחה ואורחיהם וכי הנתבעת מעסיקה צוות מקצועי ומיומן שזמין וערוך להענקת שירות וטיפול, במידת הצורך, בבעיות ותקלות מהסוג הנדון. כן הובא לבימ"ש מר משה מישוט בעל בר משקאות חיצוני, שהעיד כי לא ראה מים ורטיבות במקום הנפילה. לטענת ב"כ הנתבעות, לא הוכח קיומו של סיכון בלתי סביר במקום, ולפיכך אין להטיל כל האחריות על הנתבעות. כן ציין ב"כ הנתבעות כי נכותו הרפואית של התובע לא הוכחה, ולא הוכחו הפסדי שכר של התובע כפי שנטען ולפיכך יש לדחות את התביעה. דיון לאחר ששמעתי הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לי אני קובע כדלקמן. ארוע הנפילה בדיסק החתונה כפי שצויין לעיל הוצג לבימ"ש דיסק שבו תועדה החתונה שבמהלכה נפל התובע. מעיון בדיסק החתונה [דקה 20 לקלטת] נראה כי במהלך האירוע בעת שהתובע נשא את חתן השמחה על כתפיו, נפל התובע והשאלה הנשאלת היא האם נפילתו נגרמה כתוצאה מהחלקה או כתוצאה מאיבוד שיווי משקל או קריסה מכובד המשקל. מתוך צפיה בדיסק עולה כי נפילתו של התובע אירעה תוך גלישה אנכית מהירה יחסית וישירה לכיוון הקרקע ונפילה על הישבן. נפילה שכזו יכולה להתרחש בעיקר כתוצאה מהחלקה ולא מקריסה או מעידה. במקרה של קריסה או מעידה היה צפוי שהתובע יפול תוך הטייה מסויימת של הגוף לפנים או לאחור או לצדדים, עובדה שאינה נצפית בקלטת. זאת ועוד, לו היה התובע מועד או קורס תחת המשקל, או מאבד שיווי משקל, סביר שניתן היה לראות עדות למצוקה הרגעית בפניו, ואילו בקלטת הנדונה, ניכר שהתובע כמעט ואינו מביע כל מבע בפניו בעת שהוא גולש אנכית לכיוון הקרקע. בנסיבות האמורות לעיל אני קובע כי מתוך צפיה בקלטת, סביר יותר שהתובע נפל עקב החלקה ולא עקב גורם אחר. הגורם להחלקה לאחר שקבענו כי התובע נפל כתוצאה מהחלקה על הרצפה, יהיה עלינו לבחון מה גרם להחלקת התובע. מתוך צפיה בקלטת, לא ניכרת רטיבות במקום הארוע באופן ספציפי. יצויין, כי במהלך צפיה בקלטת, ניתן לראות בכלל רחבת הריקודים נקודות רטיבות ונקודות שחורות, שיתכן שהינן עלי כותרת או גזרי נייר המכונים "קונפטי". זאת ועוד, אותן נקודות שחורות נראות בקלטת גם בסמוך למקום הנפילה, ואולם אין כל וודאות שאותן נקודות שחורות היו תחת רגליו של התובע, והן שגרמו לנפילה. לא זאת אף זאת, בחקירתו ובתצהירו העיד התובע, כי מיד לאחר נפילתו חש ברטיבות במכנסיו ומכאן, שלטענתו, רצפת האולם היתה רטובה בעת שהחליק. כפי שצויין בהמשך, מצא ביהמ"ש את עדות התובע בעניין מקום עבודתו כעדות בלתי מהימנה בעליל, עובדה שתקשה על בימ"ש לקבל כל גירסה שאליה מכוון התובע. בנוסף, בתשובה לשאלה אם ביקש מאדם כלשהו שינקה את הרטיבות, ציין התובע כי אמר לאדם כלשהו שהביא לו את הקרח כי נפל ברחבת הריקודים אך אינו יודע אם ניקו המקום [עמ' 20 ש' 20-21]. התובע לא הציג את אותו אדם לעדות ולא הציג כל אדם אחר אליו פנה ואיתו דיבר מיידית על רטיבות במקום. התובע גם הודה כי לא הודיע לאנשים שלא ירקדו במקום בשל הרטיבות [עמ' 27-28]. התובע בחר שלא להציג כל עד נייטרלי שהיה באזור אודות נפילתו שיעיד על רטיבות במקום. בנסיבות האמורות לעיל, ניתן לומר כי התובע לא הוכיח כי ציין בפני אדם כלשהו כי נפל בשל רטיבות במקום, והוא גם לא הציג כל עד נייטרלי להוכחת הרטיבות, על אף שיכל לעשות כן, לו היה הדבר נכון, מאחר ומדובר באירוע שהעדים לו מתועדים בקלטת. בנסיבות העניין ניתן לומר כי התובע נמנע מלהציג ראיה שיכול היה להציג, ובנסיבות אלה יהיה ניתן להניח שהימנעות התובע מלהציג עדים לעניין, נבעה בין היתר מהחשש שעדותם תפגום בעדות התובע. זאת ועוד, התובע הציג לעדות את אשתו - הגב' סגרון אפרת- שהעידה כי לא ראתה את ארוע הנפילה, אך יחד עם זאת העידה כי כאשר רקדה זיהתה רטיבות ועלי כותרת במקום. יחד עם זאת במהלך חקירתה הנגדית ציינה אשתו של התובע כי היא זוכרת שהיתה רטיבות מסויימת ברצפה, וכי היא לא הזהירה איש שלא ירקוד במקום בשל הרטיבות [עמ' 32 לפרוט']. בנסיבות האמורות לעיל ניתן לומר כי גם אם נקבל את גרסת אשת התובע כגירסת אמת, על אף שמדובר בעדה בעלת עניין, עדיין נמצא שהרטיבות שזיהתה אשת התובע על הרצפה היתה רטיבות קלה, או כדבריה "רטיבות מסויימת", שלא הצדיקה הערה כלשהי למישהו בעניין, לא לפני התאונה ולא אחרי התאונה. לא זאת אף זאת, התובע נמנע מלהביא את חתן השמחה שנפל יחד עמו כעד במשפט, עובדה שחייבה את הנתבעת להביא את אותו חתן לעדות . במהלך עדותו, חזר חתן השמחה, מר X, על טענתו כי לא ראה כל רטיבות במקום. יצויין, כי העובדה שמר X לא יכל לשלול באופן מוחלט את הטענה שהיתה רטיבות במקום לא תעלה ולא תוריד, ובסופו של יום כל שיוותר מעדות החתן, מר X תהיה העובדה שאותו חתן , לא זכר כל רטיבות במקום, על אף שהוא נפל בסמוך למקום נפילת התובע, וגם הוא עצמו נפל על ישבנו. בנסיבות אלה ניתן יהיה להסיק מעדותו של מר X , שלא היתה רטיבות ממשית במקום, שכן, לו היתה רטיבות ממשית במקום התאונה היה אמור להרגיש רטיבות באחורי מכנסיו, כפי שהרגיש התובע לטענתו. עובדה נוספת שיש להביאה בחשבון בבחינת הגורם להחלקת התובע, היא העובדה שעל אף שמקום האירוע לא נוקה על פי טענת התובע ואנשים נוספים המשיכו לרקוד במקום לא הוצגה כל עדות לכך שאדם אחר החליק במקום, ומכאן שקיימת אפשרות שדובר בגורם מינורי ביותר של רטיבות ממקום התאונה או ממקום סמוך עליו דרך התובע שהשפעתו על החלקת התובע היתה קטנה ונפילת התובע נבעה בעיקר מתוך הלחץ שהופעל עליו עקב כך שנשא על גבו, בעת נפילתו, אדם שמשקלו למעלה מ 84 ק"ג. כפי שצוין לעיל, קבע בית המשפט כי בעת נפילתו החליק התובע כתוצאה מכך שדרך במקום התאונה, או בסמוך לכך , על גורם רטוב כלשהו, אך יחד עם זאת צוין כי הגורם להחלקה היה גורם מינורי ביותר כדוגמת רטיבות קלה ביותר, או עלה כותרת או גזר נייר "קונפטי" שכדרך כלל לא אמור לגרום להחלקת אדם אלמלא אותו אדם נושא על גבו בחוסר זהירות משקל של אדם נוסף. התנהלות התובע שתרמה להחלקה עיון בדיסק החתונה מעלה כי בטרם נפילתו, נשא התובע את החתן על גבו תוך ריקוד לצלילי מוסיקה. ריקודו של התובע היה בלתי זהיר בעליל, תוך ביצוע מספר סיבובים בזה אחר זה וריקודים לפנים ולאחור, שבוודאי לא תרמו לתחושת שיווי המשקל שלו ולהימנעותו מנפילה, כל זאת כאשר כאמור התובע מתעלם מכך שהוא נושא על גבו אדם במשקל העולה על 84 ק"ג . ייתכן אמנם, שנשיאת החתן על גב אחד האורחים תוך ריקוד, הינה פעולה מקובלת בחתונות, אך אין הדבר מהווה ראיה לכך שאותם אנשים אינם נוטלים על עצמם סיכון מרצון, ובענייננו, מקבל הדבר משנה תוקף כאשר פעולותיו של התובע חרגו מריקוד קל תוך נשיאת חתן על השכמות בזהירות נדרשת ועברו כאמור למצב בו התובע רוקד ריקוד בלתי זהיר בעליל ונוטל על עצמו סיכון מיותר ביודעין. אחריות הנתבעת מתוך צפייה בדיסק החתונה עולה, כי באזור רחבת הריקודים נצפו מספר מקומות בהם זוהתה רטיבות ממשית וכן זוהו בכמה מקומות מספר נקודות שחורות, שהיו ככל הנראה עלי כותרת או גזרי נייר "קונפטי". יצוין, לעניין זה, כי העובדה שבר המשקאות היה בסמוך לרחבת הריקודים לא העלתה ולא הורידה, מאחר ומדובר באולם אירועים שאינו גדול, ומן הסתם אנשים אשר אוחזים בידם כוסות יכולים היו לשאת אותן לרחבת הריקודים , גם לו בר המשקאות היה ממוקם במקום מרוחק יותר. יחד עם זאת, בבואו של בית המשפט לבחון האם התנהלות התובעת גרמה במידה כלשהי לקרות האירוע לא יוכל בית המשפט שלא להביא בחשבון את אחריותה המושגית של הנתבעת כלפי התובע כבעלת המקרקעין ואת העובדה שבפועל על רחבת הריקודים הופקדה, לכל היותר, רק עובדת ניקיון אחת (ראה עדות מר כהן צבי עמוד 20 שורה 25) ובפועל אותה עובדת ניקיון, לא נצפית במהלך האירוע כמנקה את רחבת הריקודים על אף שבמהלך הארוע נצפו מספר נקודות רטיבות ממשיות. סיכום בעניין האחריות מתוך כל האמור לעיל עולה כי עפ"י מסקנות ביהמ"ש, החליק התובע כתוצאה מכך שעל רצפת אולם הריקודים, היתה רטיבות קלה, ובפועל לא נוקה האזור ע"י מנקה באופן מוגבר , על אף שהנהלת המקום ידעה שבדרך שיגרה נושאים איתם אנשים כוסות שתיה לרחבת הריקודים ורטיבות עלולה להיגרם כתוצאה מכך ברחבת הריקודים. מנגד עומדת העובדה שרטיבות שהיתה על הרצפה היתה קלה ביותר, שספק אם היתה אמורה לגרום במצב רגיל להחלקת אדם כלשהו, ובענייננו רקד התובע ריקוד בלתי זהיר, תוך כך שהוא אינו שומר באופן מלא על יכולתו לבלום החלקתו, וכן תוך כך שהוא נושא על גבו אדם אחר ומגביר באופן זה את הלחץ על רצפת רחבת הריקודים ומגדיל הסיכון להחלקתו. בכלל הנסיבות האמורות לעיל, מצאתי לנכון לחלק את האחריות בין התובע לנתבעת כך שהתובע יישא ב-65% מאחריות לנפילתו והנתבעת תישא ב-35%. הנזק במהלך הדיונים הוצגה לבימ"ש חוו"ד ד"ר יחיאל אורן שנתמנה כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדי. בסיפא לחוו"ד המליץ ד"ר אורן לקבוע לתובע נכות זמנית למשך 3 חודשים בשיעור של 100% ונכות זמנית נוספת למשך 3 חודשים נוספים בשיעור 30%, כמו כן המליץ לקבוע לתובע נכות צמיתה בשיעור 10%. במהלך חקירתו ציין ד"ר אורן בין היתר כדלקמן: "ש. אפשר לכמת באחוזי נכות את ממצא של נפגע אחרי ניתוח בהחלמה טובה. ת. אני חושב שנכלל ב-10 אחוז שהמלצתי. ש. 10 אחוז זה לפני הניתוח. אחרי הניתוח החלמתו טובה, אולי אפשר לכמת את אחוזי הנכות. ת. אני חושב שהייתי משאיר את 10 אחוז גם אחרי הניתוח. ש. למלה [כך במקור-א.ח.] ת. כי כפי שאמרתי, הסחוס אף פעם לא מגיע למצבו הנורמאלי הקודם. דבריו אלה של המומחה ועדותו ככלל נשמעו ענייניים ומקצועיים, ובכלל נסיבות הענין מצאתי לקבוע כי לתובע נגרמה נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין התאונה. הפסד שכר לעבר בתצהירו מציין התובע כי מהתאונה ועד היום, כל עיסוקו מתמצבה בעזרה לאביו בחנות תשמישי הקדושה שמנהל האב, ולדבריו הוא עדיין לא מקבל שכר מאביו, אך האב עוזר לו מבחינה כלכלית. זאת ועוד, במהלך חקירתו טען התובע, בין היתר, כדלקמן: "ש. כמה שעות עובד אצל אבא. ת. 8-9 בבוקר עד שעה 16:00. אני מסדר סחורה על מדפים". [פרוט' עמ' 23 ש' 25-26] ......................................... "ש. מה שאתה אומר, עד היום אתה נמצא אצל אביך בחנות כל יום. ת. כמעט כל יום. לא כל יום, כמעט כל יום. ש. אתה יודע שאביך אמר לחוקרים של חב' הביטוח שאתה לא נמצא בחנות. ת. אבא שלי לא אמר" ...................[עמ' 25 ש' 1-4]. ............................................. "ש. חוץ מאצל אביך בחנות, אתה עובד בעוד איזה שהוא מקום. ת. לא. ש. שום מקום. ת. לא. לפעמים אני אוסף פחיות ברחוב. ש. עובד במשהו לא מוצהר. ת. לא. ואני מדבר על השנתיים האחרונות. ש. אתה רק הולך לחנות של אביך. ת. נכון". .......................... [עמ' 25 ש' 7-14]. מתוך דבריו אלה של התובע, עולה כי בחקירתו עמד התובע על כך, שבעבודתו הוא עוזר לאביו בחנותו בסידור מדפים בלבד, ובאותה עדות דחה התובע האפשרות שהוא עובד באופן פיזי במקום אחר לבד מחנותו של אביו. דא עקא, שבמהלך עדותה של אשת התובע, העידה אשת התובע, הגב' אפרת סגרון, כי עובר לארוע התאונה עבד התובע במקביל לעבודתו בחנות גם במכירת כיפות בשווקים באשקלון, אשדוד ובעקרון. בנוסף, כאשר נשאלה הגב' סגרון באשר לעיסוקיו של בעלה היום, השיבה: "הוא יוצא מדי פעם שיוצא ופותח דוכן כלשהו. יכול להיות שנזקק לעזרה מסויימת ומישהו עוזר לו, אך באופן כללי הוא בחנות של אביו לרוב. .............[עמ' 29 ש'ס28-29]. ב המשך חקירה ש. הוא עדין יוצא למכירות בשווקים אחרים. ת. מידי פעם. ....................... [עמ' 30 ש' 3-4]. לא זאת אף זאת, במהלך שמיעת העדויות, הובאו לעדות ע"י הנתבעת שני חוקרים פרטיים שעקבו אחרי התובע, ולדוח שהגישו אותם חוקרים צורף דיסק. בדיסק האמור שצולם במהלך המעקב אחר התובע, נראה התובע כשהוא מצוי בדוכן למכירת כיפות באחד השווקים ונראה כעובד במקום. בנסיבות האמורות לעיל, לאור דברי החוקרים בדוח שהגישו, לאור המצולם בדיסק שצילמו, ולאור דברי אשת התובע - נראה כי על אף שהתובע הודיע לביהמ"ש שעבודתו היחידה היא בחנותו של אביו כמסדר מדפים, ובתצהירו לא איזכר כל עבודה בשווקים, בפועל עובד התובע בשווקים בדוכן עצמאי לתשמישי קדושה. העובדה האמורה לעיל תצביע על נסיונות התובע לתאר מצב לא אמיתי, תוך הסתרת עובדות משמעותיות, ועובדה זו יהיה חייב ביהמ"ש להביא בחשבון בעת שקילת ענייניו של התובע בתיק זה. מעבר לכך, מדובר בהסתרת עובדות משמעותיות הנוגעות לשכרו של התובע בתקופה שמהתאונה ועד היום. בנוסף לאמור לעיל יצויין, כי במהלך חקירתו של התובע, באשר לשכר אותו הוא משתכר היום, השיב התובע בין היתר כדלקמן: לשאלת בימ"ש: "ש. אתה מקבל תלוש מהאבא. ת. אני לא מקבל תלוש מהאבא. אני מקבל תמיכה. אבי עוזר לי". ..................[עמ' 25 -ש'22-23]. "ש. כמה עוזר לך אביך. ת. כמה שצריך. אבא עוזר כמה שצריך. ש. צירפת קבלות של דלק, לא רק מאחרי התאונה, אלא עד היום. זה 40 עמודים של קבלות. לשאלת בימ"ש: ש. מה זה אבא עוזר כמה שצריך. ת. אם לדוגמא נתקעתי בלי לחם, חלב, נס קפה, הוא קונה לי ". ..................[עמ' 25 ש' 26 עד עמ' 26 ש' 4]. מתוך דבריו אלה של התובע, לא ניתן להבין מהו שכרו הנוכחי של התובע, ועל רקע הדברים שציינו בעניין עבודתו הנוספת של התובע, ניתן להניח שהימנעותו של התובע מלציין בפני בימ"ש מהו שכרו, נובעת בין היתר מרצון להסתיר שכר אמיתי. מעבר לאמור לעיל, גם אי יכולתו או רצונו של התובע מלהציג לבימ"ש עובדות הנוגעות לשכרו הנוכחי, ימנעו מהתובע האפשרות להוכיח הפסד שכרו עד כה, שהרי הפסד שכר לעבר הינו עובדה שיש להוכיחה בראיות. בנסיבות האמורות לעיל אני קובע כי התובע לא הוכיח בכל ראיה שהיא הפסד שכרו לעבר. יחד עם זאת, מאחר ולתובע נפסקו 3 חודשי נכות בשיעור של 100% וחודשיים וחצי נכות בשיעור של 30%, אני פוסק בגין תקופה זו סך גלובלי של 12,000 ₪. הפסד שכר לעתיד בענייננו מדובר בתובע שנחבל ברגלו, ובהחלטתי דלעיל קבעתי כי התאונה הנדונה גרמה לו לנכות בשיעור של 10%. זאת ועוד מדובר בתובע שבעת התאונה היה צעיר כבן 22 שנים . בספרו של המלומד קציר - "פיצויים בשל נזקי גוף", צויין כי "נכות בשיעור נמוך של 5% או אפילו עד 10%, מטבען שאינן עלולות להשפיע על כושר התפקוד, בנוגע להשתכרות אצל אדם מן הישוב: במקרים כאלה הנטיה היא שלא לפסוק את הפיצוי לפי אחוז הנכות, אלא מקום שביהמ"ש משתכנע כי אפשר שהנכות תהיה בעלת משמעות תפקודית, הוא רשאי לפסוק סכום גלובלי בפריט הנזק (ד' קציר, פיצויים בשל נזקי גוף, עמ' 259). בנסיבות האמורות לעיל אני קובע לתובע בגין הפסד שכר לעתיד סך של 80,000 ₪. הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד הוצאות רפואיות לעבר טעונות הוכחה בראיות. זאת ועוד, התובע לא הציג כל ראיה אודות הוצאות רפואיות בעבר או צורך רפואי בעתיד, לבד ממספר רב של קבלות בגין נסיעות במוניות והוצאות דלק לתקופה של שנים. הקבלות בגין ההוצאות האמורות, אינן עולות בקנה אחד עם הנכות שנקבעה לתובע. בכלל נסיבות העניין, ומתוך החשש שהתאונה האמורה אכן גרמה לתובע צורך בהוצאות בגין מצבו הרפואי, אני פוסק לתובע סך גלובלי של 5,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד. כאב וסבל בהתבסס על נכותו של התובע, יש להעמיד הפיצוי בגין כאב וסבל ע"ס 48,000 ₪. סוף דבר סך הפיצוי בגין התאונה יעמוד על הסכומים הבאים: בגין הפסד שכר לעבר - 12,000 ₪ בגין הפסד שכר לעתיד - 80,000 ש"ח בגין הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, עזרת זולת לעבר ולעתיד - 5,000 ₪. בגין כאב וסבל - 48,000 ₪. סה"כ - 145,000 ₪. מאחר שאחוז האחריות שהוטל על הנתבעת עומד על 35%, תשלם הנתבעת לתובע סך של 50,500 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ובתוספת שכ"ט עו"ד כדין. אירועים (תביעות)תאונות נפילהנישואין / חתונהאולם / גן אירועיםתאונות החלקה