חתימה בתוקף הרשאה סעיף 92 (א) לפקודת השטרות קובע לאמור: "מסמך או כתב הטעונים לפי פקודה זו חתימתו של אדם, אין צורך שיחתום עליהם בידו הוא, אלא די להם בחתימתו שנכתבה ביד אדם אחר בהרשאתו או על פיה או בחותמו שהוטבע עליהם בידי עצמו או בהרשאתו." מכאן ,שיכול אדם לחוב על פי שיק עת שחתימתו נעשתה ע"י אחר שהורשה לכך. אכן לבחינת חתימה בידי אחר נזקק לסעיפים 24 ו-25 לפקודת השטרות אשר מציבים מבחן צורני על פיו כוונת ההרשאה צריכה לבוא לידי ביטוי גלוי ומפורש על גבי השיק, שאין זה המצב בענייננו. יודגש כי דיני השליחות אינם קובעים דרישות צורניות מיוחדות כתנאי לתוקפה של שליחות והחלתם על דיני השטרות לא הביאה להטלת דרישה להרשאה בכתב בפקודת השטרות. (ראה ש. לרנר, דיני שטרות (מהד שניה) עמ' 340) עם זאת דורשת פקודת השטרות כי שליחות שטרית תבוא לידי ביטוי בשטר. כבר בפסיקת שנות ה 90 רוככה הדרישה הצורנית של סעיפים 24 ו-25 לפקודת השטרות בהטלת חיוב שטרי על שולח, שאינו מצוין בשטר. וכך אמר ביהמ"ש העליון בע"א 1286/90 בנק הפועלים בע"מ נ' ורד הלבשה ואח', פ"ד מח (5) 799 (1994) בעמ' 805: "עצם העובדה כי צד איננו חתום על גבי השיק איננה שוללת, א-פריורי, את חבותו השטרית. אמנם, סעיף 22לפקודת השטרות [נוסח חדש] הוכתר בכותרת הבלתי מוצלחת "אין חבות בלי חתימה". עם זאת, ישנם מקרים של חבות שטרית בהיעדר חתימה על גבי השטר. כך, למשל, סעיף 22(ג) קבע כי שותף אשר חותם על גבי שטר בשמה של השותפות, "הרי זה כאילו חתם שמותיהם של כל החבים בתור שותפים לאותה פירמה". הוא הדין בשלוחו של אדם אשר חותם כשלוח על גבי שטר (סעיף 25(א) רישא לפקודת השטרות [נוסח חדש]). החבות השטרית היא של השולח למרות היעדר חתימתו על גבי השטר. אכן, דרך המלך היא כי "אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה" (סעיף 22(א) לפקודה). אולם לצדה של דרך המלך קיימות אפשרויות נוספות של חבות שטרית בהיעדר חתימה פיזית על גבי השטר." ניתן למעשה לומר, כי כפי שבשליחות נסתרת על פי סעיף 7 לחוק השליחות חלה החבות על השולח יחד ולחוד עם השלוח במקרה שצד ג' לא היה מודע לעובדת השליחות ,הרי גם אם עובדת השליחות אינה משתקפת בשטר השלוח יחוב בנוסף לשולח כלפי אוחז כשורה. (ראה לרנר, שם בעמ' 356) מסמכים