1. עסקינן בתביעה לפיצוי בגין נזק גוף, אשר נגרם לתובע, על פי הנטען, ביום 8.5.2008 בתאונת דרכים בה היה מעורב עת נהג בקטנוע. "ביום 08/05/2008 בשעה 19:45 או בסמוך לכך, נסע הנתבע 1 במכונית ברחוב שדרות ירושלים ביפו כאשר בנתיב הימני מסומן חץ המורה על נסיעה ישר וימינה ואילו בנתיב השמאלי מצויר חץ לנסיעה ישר בלבד. אותה עת נהג התובע בקטנוע בשד' ירושלים בכיוון נסיעת הנתבע 2 (צ"ל: "הנתבע 1" - ש.י.) ומשמאלו. לפתע, פנה הנתבע 2 (צ"ל: "הנתבע 1" - ש.י.) שמאלה, מבלי ששם לב לסימון על גבי הכביש ומבלי ששם לב לתובע על גבי הקטנוע במצוי בסמוך אליו, וכתוצאה התנגש בתובע (האירוע המתואר יקרא להלן "התאונה")" (סעיף 3 לכתב התביעה המקורי) 2. התביעה הוגשה, מלכתחילה, על פי פקודת הנזיקין כנגד נהג הרכב הפוגע (הנתבע 1) ומבטחו (הנתבעת 2), זאת נוכח גרסת התובע ולפיה "לקטנוע ו/או לתובע לא היה ביטוח חובה בר תוקף בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה" (סעיף 5 לכתב התביעה המקורי). 3. לימים, בעקבות טענת המבטחת (הנתבעת 2) בכתב הגנתה כי "התובע לא ידע ולא היה צריך לדעת שאין לקטנוע כיסוי ביטוחי תקף", טענה השומטת את הבסיס תחת התביעה על פי פקודת הנזיקין ומקימה עילת תביעה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק") כנגד קרנית בלבד, קיבל התובע את המלצת בית המשפט (כב' השופטת שרון) ועתר לתיקון כתב תביעתו על דרך צירוף קרנית כנתבעת נוספת, תוך שהדגיש כי הדבר נעשה "חרף העובדה כי לדעת התובע אין עילה כלפי קרנית" ו"צירופה מבוקש אך לאור טענת הנתבעים" (ראה הודעת ב"כ התובע מיום 1.11.2009). 4. כתב התביעה המתוקן, אשר הוגש ביום 10.11.2009, זהה לכתב התביעה המקורי ולמעשה אין בו כל טיעון עובדתי או משפטי הנוגע לחבותה של קרנית (הנתבעת 3), אשר שלחה הודעה לצד ג' לבעל הקטנוע ומי שהתיר את השימוש בו. 5. צד ג' התגונן בטענה שמסר לתובע בזמן אמת שביטוח החובה על שמו, כך שהנסיעה בקטנוע היתה על אחריות התובע בלבד. 6. נוכח המחלוקת היורדת לשורשו של ההליך, לעילת התביעה, פוצל הדיון באופן שראשון לכל תידון ותוכרע שאלת החבות. 7. תביעה על פי פקודת הנזיקין 7.1 גרסת התובע א. בכתב התביעה המקורי, כמו גם המתוקן, נטען כי "לקטנוע ו/או לתובע לא היה ביטוח חובה בר תוקף בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה" (סעיף 5 לכתב התביעה המקורי והמתוקן). ב. התובע לא פרט טענה זו, הותירה עמומה ויותר מכך נמנע מלטעון באורח מפורש כי בעת נהיגתו בקטנוע ידע שזו אינה מכוסה בכיסוי ביטוחי, טענה עובדתית, אשר דומה כי היה עליו לפרטה בכתב הטענות באשר מקימה היא את עילת התביעה כנגד המבטחת - הנתבעת 2 (ראה תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984). ג. טענה זו פורטה על ידי התובע בתצהיר שערך ביום 18.7.2010 (ת/1), אשר שימש כעדותו הראשית- "בעת שנהגתי בקטנוע ידעתי שהביטוח הוא רק בשביל החבר שלי אחמד פראן שהוא בעל האופנוע. גם הוא מאשר את דבריי בכתב ההגנה שלו" (סעיף 5 ל- ת/1) (ההדגשה שלי - ש.י.) ד. בחקירתו הנגדית עמד התובע על גרסת "הידיעה" ואף מצא להוסיף ולפרטה- "הוא הראה לי את הפוליסה ואני ראיתי שכתוב שם רק השם שלו. הוא אמר לי שהוא רצה לעשות ביטוח ורצו ממנו 1,000 ₪ יותר ובגלל זה הוא עשה ביטוח רק על שמו" (עמ' 10 לפרוטוקול ישיבת יום 24.2.2011) 7.2 גרסת צד ג' - בעל הקטנוע ומתיר השימוש א. בכתב ההגנה שהגיש טען צד ג' כי מסר לתובע שביטוח החובה על שמו ועל כן התובע "נסע על אחריותו". ב. בתצהיר שערך ביום 30.1.2011 (נ/1), אשר שימש כעדותו הראשית, חזר על גרסתו וציין כי אמר לתובע מפורשות שביטוח החובה הוא רק על שמו "ולפיכך שיהיה מודע לכך כי אם הוא נוסע בקטנוע הוא עושה כן ללא ביטוח ועל אחריותו בלבד" (סעיף 5 ל- נ/1). ג. בעדותו בחקירה הנגדית שב וציין כי מסר לתובע ש"הביטוח רק לנהג יחיד" (עמ' 12 לפרוטוקול ישיבת יום 24.2.2011), אך עם זאת לא אישר את גרסת התובע לפיה הראה לו את הפוליסה, לכאורה פעולה אקטיבית מצדו של צד ג'- "לשאלות בית המשפט: ש. כשאמרת לו שאין לך ביטוח נתת לו את תעודת הביטוח שתהיה אצלו ת. יש באופנוע תעודת ביטוח ש. אמרת לו להסתכל ת.. אמרתי לו שיש ביטוח רק על השם שלי ש. ראית שהוא בדק את התעודה ת. אני לא כל כך זוכר. אני חושב שהוא הסתכל על הטסט או על הביטוח" (עמ' 12 לפרוטוקול ישיבת יום 24.2.2011) ד. עוד ובנוסף הבהיר בעדותו כי בזמן אמת - עת התיר לתובע לעשות שימוש בקטנוע - לא מצא להסביר לו את הסיבה לרכישת ביטוח לנהג יחיד ("לא אמרתי לו. סיפרתי לו שיש ביטוח רק על השם שלי. אני לא צריך להסביר לו למה. זה דבר ברור" - עמ' 13 לפרוטוקול ישיבת יום 24.2.2011). ה. צד ג' עומת בחקירה הנגדית עם גרסה שונה בתכלית שמסר לחוקר, עמו בא בדברים, ולפיה כלל לא ידע כי הונפקה לו תעודת ביטוח לנהג יחיד- "ש. אני משמיעה לך קלטת שהוקלטה על ידי החוקר ששוחח איתך, אתה מזהה את קולך? ת. אני מזהה את קולי ש. אני אומרת לך שבקלטת מופיעים המשפטים הבאים, מפנה לעמ' 4 שם שואל אותך החוקר אם לא ידעת שזה נהג יחיד אתה משיב "מאיפה אני יודע שזה נהג יחיד". חוזר ושואל אותך החוק "נהג נקוב, כאילו לא ידעת". אתה משיב "לא ידעתי למה שם נתנו לי את הפתק תמלא יש לך ביטוח, אף אחד לא בא וישב איתי אמר לי תשמע זה רק אתה יכול לנסוע". בעמ' 5 אומר לך החוקר יש לך את הפוליסה ביד אתה אומר לו "מה" החוקר אומר לך שרשום לך בפוליסה נהג יחיד, רשום בפוליסה. אתה משיב "אף אחד לא הסביר לי". החוקר אומר לך דבר נוסף שלך יש את הפוליסה ביד ואתה רואה שאסור לו לנהוג אז היית אומר לו שאסור לו לנהוג ועכשיו אתה בבעיה ואתה משיב "בעיה, אבל יש לו עו"ד נכון". לחוקר לא סיפרת את מה שסיפרת לנו כאן ת. אני לא צריך לספר לחוקרים או משהו. אני צריך לספר אם בית המשפט שואל אותי או עו"ד או משהו אבל לא לחקור (צ"ל: "לחוקר" - ש.י.)" (עמ' 13-14 לפרוטוקול ישיבת יום 24.2.2011) (ההדגשה שלי - ש.י.) צד ג' לא התכחש לעובדה כי אותם דברים שצוטטו מתוך החקירה אומנם נאמרו על ידו לחוקר, אך יחד עם זאת ביקש להסתייג מאמיתותם בטענה כי בחר לשקר לחוקר - "לשאלות בית המשפט: ש. אם אתה מדבר איתו (עם החוקר - ש.י.) אתה אומר אמת או שקר ת. מיהרתי בגלל זה ש. כשאתה ממהר יוצא שקר ושאתה לא ממהר יוצא אמת ת. שבן אדם אומר לי פעם, פעמיים שלוש והוא לא מכיר אותי אני אומר לו מה שיוצא ואני הולך. כשבן אדם מכובד ואני מכיר אותו אני אספר לו את האמת בדיוק. ש. אם החלטת לדבר עם החוקר, הוא כבר גוזל ממך את הזמן שלך, הוא כבר הפריע לך בעבודה, באותו זמן אפשר לומר אמת, איזה ענין היה לך לשקר ת. זאת הטעות שלי שהמשכתי לדבר איתו ש. מאיפה האינטרס שלך לדבר דברי שקר ת. הייתי רוצה להעיף אותי שילך משם. אם הייתי אומר לו את האמת הוא היה חופר עוד ועוד. אם אני אגיד לו אמת הוא ימשיך לחקור ולחקור" (עמ' 14 לפרוטוקול ישיבת יום 24.2.2011) (ההדגשה שלי - ש.י.) ו. יגעתי, טרחתי ולא עלה בידי להבין את הסברו של צד ג' למסירת גרסת שקר ביודעין לחוקר - מדוע גרסת אמת, להבדיל מגרסה שקרית, היתה גורמת להארכת החקירה - דומה כי לצד ג' ולו בלבד פתרונים ! ז. ב"כ קרנית חש אף הוא במהלך הדיון כי הסברו של צד ג' למסירת גרסה כוזבת לחוקר לאו הסבר הוא וניסה להציל מפיו הסבר שונה לזה שניתן, אשר יהא בו קורטוב של הגיון, אך ניסיונו לא צלח- "ש. ששמעתי את עדותך אני קיבלתי את הרושם שהגיע אליך החוקר הוא אפילו לא הציג את עצמו . ת. הוא הציג את עצמו. הוא אמר שהוא מחברת קרנית ורוצה לעזור לי" עמ' 15 לפרוטוקול ישיבת ים 24.2.2011) "ש. כשבא אליך מישהו מטעם חברת הביטוח אתה מתוך מחשבה שאולי זה יעזור לך באת אליו בטענות למה לא אמרו לך. ת. לא באתי אליו בטענות ... ש. אני רוצה להציע לך שאתה שיקרת לו כי קיוות שאולי פה יהיה הפתרון לבעיה ת. לא. אני קיוויתי שילך מפה" (עמ' 16 לפרוטוקול ישיבת יום 24.2.2011) (ההדגשה שלי - ש.י.) עם זאת, לא אמר נואש ובסיכומי שהגיש חזר והעלה את אותו "הסבר" שהציג לצד ג' בחקירתו ואשר האחרון שלל מפורשות- "אנו סבורים שהצד השלישי פשוט חיפש לעצמו מוצא מהצרה אליה נקלע, וחשב לעצמו כי אם יאמר לנציג חברת הביטוח שלו, שלא יודע על ידיה על כך שאין כיסוי ביטוחי - ימצא לו מוצא מהתסבוכת" (סעיף 5ט. לסיכומי קרנית - הנתבעת 3) ח. אמת, בחקירה שנערכה מטעמה של הנתבעת 2 נפלו פגמים - ליקויים, ברובם במישור הטכני (ראה בענין זה סיכומי התובע, הנתבעת 3 וצד ג'), אלא שאין בהם, לדידי, כל נפקות לאחר שצד ג' אישר כי אותם דברים שצוטטו על ידי ב"כ המבטחת מתמליל החקירה ולפיהם טען בפני החוקר כי לא ידע שהפוליסה על נהג יחיד (נהג נקוב) אומנם נאמרו על ידו ואף לא ביקש להסביר את החלטתו שלא לומר אמת לחוקר באחד מאותם פגמים שנפלו בחקירה . ט. במצב דברים זה, סבורה אני כי יש להעדיף את הגרסה שנמסרה על ידי צד ג' עוד בטרם היה לבעל דין, בעת שיש להניח כי סבר ש"הבעיה" הביטוחית היא של התובע בלבד ולצורך כך יש "לו עורך דין" (ראה נ/2). י. בעוד שהגרסה שנמסרה לחוקר, הנטענת כיום להיות גרסה כוזבת, אינה מקדמת באופן כלשהו את עניינו של צד ג' - נהפוך הוא, ומשלא השכיל ליתן הסבר מניח את הדעת למסירתה, הרי שנהיר לכל הוא כי הגרסה המאוחרת, לפיה מסר לתובע כי הביטוח על שמו בלבד, באה אל העולם כדי להציל את עורו כל זאת מבלי לפגוע בתובע, אשר קמה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין כנגד הנהג הפוגע ומבטחו, זאת נוכח הרשעתו של הנהג בדין כך שנמצא אחראי לקרות התאונה. יא. התובע וכמוהו צד ג' נאלצו בסופו של יום להודות כי השלכותיה של קביעה לפיה התובע לא ידע בזמן אמת שנהיגתו בקטנוע אינה מכוסה בכיסוי ביטוחי ברורים להם- "ש. אתה יודע מה יקרה לצד ג' אם בית המשפט יקבע שאתה לא ידעת שאין ביטוח ת. לא יודע ש. אתה רוצה להגיד לי שעוה"ד שלך לא הסבירו לך מה קורה אם הטענה שלנו מתקבלת, אתה לא יודע שאם קרנית תשאר בתמונה צד ג' יצטרך לשלם את כל הפיצויים ת. שמעתי שהוא נכנס לתביעה, שהוא קשור לתביעה לשאלת בית המשפט: ש. ידוע לך שאם נהגת כשאתה יודע שאין ביטוח הוא (צד ג' - ש.י.) בחוץ, ואם לא ידעת שאין ביטוח הוא בפנים ועשוי להיות מחוייב בתשלום פיצויים ת. כן. אני יודע" (עמ' 9-10 לפרוטוקול ישיבת יום 24.2.2011) (ההדגשה שלי - ש.י.) "ש. אתה יודע למה אתה חלק מההליכים בתיק ת. כן. כי הקטנוע על שמי. ש. אתה יודע מה קורה אם בית המשפט קובע שהתובע לא ידע שאין ביטוח ת. מישהו צריך לשלם לו לשאלות בית המשפט: ש. מי זה ת. קרנית ש. אם קרנית תחוייב מי עוד יכול להיות מחוייב ת. אני ש. אם בית המשפט יקבל את גרסתך שמסרת לתובע שאין ביטוח אין לך שום סיכון בתיק ת. נכון" (עמ' 14-15 לפרוטוקול ישיבת יום 24.2.2011) (ההדגשה שלי - ש.י.) יב. לאור כל האמור לעיל, מוצאת אני לדחות את גרסתם של התובע וצד ג' לפיה התובע ידע בזמן אמת כי נהיגתו אינה מכוסה בכיסוי ביטוחי, גרסה המונחת בבסיס התביעה כנגד הנתבעים 1-2 והנדרשת לה. קביעה זו מחייבת, איפוא, להורות על דחיית התביעה כנגד הנתבעים 1-2. 8 תביעה על פי החוק כנגד קרנית 8.1 לכאורה נדמה כי דחיית התביעה על פי פקודת הנזיקין מחייבת את הקביעה לפיה קמה לתובע עילת תביעה על פי החוק כנגד קרנית, זאת על יסוד הראיות שהוצגו בהליך זה ולפיהן התובע לא ידע כי הביטוח אינו מכסה את נהיגתו בקטנוע ואף לא צריך היה לדעת זאת נוכח יחסי הקרבה שבינו ובין צד ג' (ראה עדות התובע בעמ' 9 לפרוטוקול ועדות צד ג' בעמ' 12 לפרוטוקול ישיבת יום 24.2.2011). 8.2 עם זאת, סבורה אני כי אף דין התביעה כנגד קרנית להדחות מטעמים של השתק, מניעות, שימוש לרעה בהליכי משפט ומדיניות משפטית - ערכית ראויה. תובע המביא ביודעין, בכוונת מכוון, גרסה עובדתית שקרית לבית המשפט, אינו ראוי לסעד ו"אין לקבל תביעתו בהתייחס לתשתית עובדתית אחרת" מזו לה טען, אשר הוכחה במהלך ההליך המשפטי (ראה: רע"א 682/06 כהן נ' ישראליפט תעשיות 1972 בע"מ). הגיונו של כלל זה "הוא ברור ומעוגן בשיקולי מדיניות משפטית. בהעדרו יינתן לבעל הדין תמריץ ממשי לשקר, שכן אם השקר לא ייחשף יהיה בידו לזכות בתביעתו, ואף אם ייחשף לא יהיה בכך כדי למנוע ממנו להסתמך על תשתית עובדתית חלופית שתעלה מהראיות. מצב זה אינו רצוי, ואף אינו עולה בקנה אחד עם כללי תום הלב החולשים על כלל הדין האזרחי" (עא (י-ם) 3033/09 מוראד אסמאעיל נ' פאדי עבד אלנאסר סקאפי). יפה בענין זה קביעתו של בית המשפט בת.א. (י-ם) עזבון המנוח רסמי קדאדחה ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון - "ספק רב בעיני אם יש להעניק סעד ... לאדם שבחר לכזב לבית המשפט. מתן סעד לדובר שקר, המביא עדי שקר מטעמו, יש בו גם כדי להביא לזילות של המערכת המשפטית, שבמקרה מעין זה תעניק סעד גם למי שבא בפניה בידיים לא נקיות. ייתכן כי לענין זה יש להיקש מהדין המינהלי, שאינו מזכה בסעד במקרה בו בא העותר בידיים שאינן נקיות בפני בית המשפט. מתן סעד לאדם שאינו נקי כפיים אינו עולה בקנה אחיד עם הכלל הרחב, הפותח את הקודקס האזרחי המוצע והעובר כחוט השני בכל המשפט האזרחי, השם דגש על החובה לפעול בתום לב" (ראה בנוסף פסק דינו של כב' השופט זילברטל בת.א. (מחוזי י-ם) 5133/03 עזבון אלחלאיקה נ' מדינת ישראל) 8.3 בהליך שבפני מצאתי, כאמור, לדחות את גרסת התובע וצד ג' בדבר "הידיעה", דחייה המקפלת בחובה את הקביעה כי השניים בחרו להביא בכוונת מכוון גרסה עובדתית בדויה, מתוך תכלית ברורה - למלט את צד ג' מתביעת קרנית בהתאם להוראת סעיף 9(א)(3) לחוק. בנסיבות אלה סבורה אני כי אין ליתן יד להתנהלותו של התובע, אשר בחר מטעמיו שלו להציג גרסה כוזבת בפני בית המשפט, ולקבל תביעתו כנגד קרנית, על יסוד מסד עובדתי הפוך מהנטען בכתב התביעה, ועליו לשאת במלוא תוצאות מהלכיו. הכרעה בהליך זה על יסוד גרסה עובדתית שלא נטענה ביודעין ובמכוון אינה משרתת, לדידי, את עשיית הצדק, מלאכה עליה אמון בית המשפט. סוף דבר לאור כל האמור לעיל מורה אני על דחיית התביעה כנגד כל הנתבעים. התובע ישא בהוצאות הנתבעים 1-2 ובשכר טרחת פרקליטתם בסך כולל של 10,000 ₪. כמו כן ישא התובע בהוצאות הנתבעת 3 ובשכר טרחת פרקליטה בסך כולל של 10,000 ₪. התשלום יבוצע בתוך 45 יום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה ורבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. דחיית התביעה כנגד הנתבעת 3 מחייבת אף להורות על דחיית ההודעה לצד ג' וכך אני מורה. נוכח קביעתי כי צד' ג' בחר להציג יחד עם התובע גרסה כוזבת, אינני מוצאת לעשות צו להוצאות. פיצוייםקטנועתאונת דרכיםנזקי גוף