1. התובעת, חברה העוסקת בביצוע עבודות קבלנות ושיפוצים ביצעה עבודות שיפוץ ובניה שונות בבית הנתבע. בהעדר הסכם מפורט בין הצדדים, חלוקים הם האם שולמה התמורה המוסכמת וביחס לטיב העבודות שבוצעו. רקע וטענות הצדדים 2. התובעת הינה חברה קבלנית אשר נטען כי היא בניהולו של יוסי פריאנטה, בנו של עמרם פריאנטה אשר הוצג כאחראי על התחום המקצועי בחברה, (יוער כי התובעת לא טרחה לצרף תדפיס רשם חברות או תקנון החברה להוכיח מועד ייסודה ופירוט בעלי התפקידים בה). במרץ 2003 ביקש הנתבע לשפץ בית מגוריו במושב ניר חן ולהוסיף לו תוספות בניה שונות ופנה לתובעת. מאחר ומנהלי התובעת הינם תושבי שדרות והנתבע תושב לשעבר, מחמת האמון בין הצדדים לא ערכו הם בתחילת העבודות הסכם המתאר את היקף העבודות והתמורה המוסכמת. במאי 2007 לערך החלו העבודות ובמהלכן נערך הסכם ביום 5.8.07 אשר נועד להסדיר את התחייבויות הצדדים. ההסכם לא מנע את הפסקת העבודות סמוך לסיומן והמחלוקת הכספית בגין טענת התובעת כי הנתבע נותר חייב לה כספים. 3. בכתב התביעה נטען כי במרץ 2007 התובעת מסרה לנתבע הצעת מחיר בה תומחרו העבודות בסכום של 45,205 ₪ בצירוף מע"מ. נטען כי בתחילת חודש מאי 2007 שב הנתבע וביקש מהתובעת הצעת מחיר לביצוע עבודות בניה נוספות . ביצוע עבודות אלו תומחרו בסכום נוסף בסך 103,502 ₪ בצירוף מע"מ. עוד נטען כי פרט לעבודות אלו, הזמין התובע עבודה נוספת שתומחרה בעלות 66,737 ₪ . לשיטתה של התובעת, הנתבע אישר את הצעות המחיר והתחייב לשלם את מלוא הסכום בהתאם להצעות המחיר. לטענתה, החלה בביצוע העבודות בהתאם להזמנת הנתבע ולשביעות רצונו המלאה. למרות זאת, הנתבע לא שילם את מלוא הסכומים בהתאם להתחייבויותיו ועיכב את ביצוע התשלומים השונים, דבר שגרר עיכוב בהשלמת העבודה. נטען כי במהלך חודש אוגוסט 2007, פנה הנתבע לתובעת וביקש ממנה להמשיך בביצוע העבודות. הנתבע אף הפעיל לחץ על התובעת על מנת שתחתום על הסכם שערך. התובעת חששה שאם לא תסכים לחתום לא תשולם לה מלוא התמורה עבור ביצוע העבודות ועל כן, הסכימה לחתום על ההסכם מיום 05.08.07. לטענתה, ביצעה את מלוא העבודות שנדרשה לבצע אולם למרות זאת, לא עמד הנתבע בהתחייבויותיו ולא שילם לתובעת את מלוא התמורה כפי שסוכם. לטענת התובעת, הנתבע התחייב לשלם סך של 248,839 ₪ (כולל מע"מ) כאשר בפועל שולם סך של 147,050 ₪ , כך שיתרת חובו עומדת על סך של 101,789 ₪. כתב התביעה נשען על חמישה דפים מפנקס הזמנה/הצעה הנושא את פרטיו האישיים של עמרם פריינטה, להלן: "ריכוז העבודות". למרות שממבט ראשון נחזה הדבר כהצעה מסודרת בגין העבודות שבוצעו, בפועל מדובר בריכוז נתונים מיום 30.09.07 אשר ערכה התובעת לאחר מעשה לצורך כימות תביעתה. מנגד, בכתב ההגנה נטען כי לא התבקשה העבודה לשיעורין ולא היו תוספות במהלכה. סוכם בעל פה היקף העבודה ותמורתה אשר אמורה היתה להתבצע במשך כחודש אחד בלבד. נטען כי העיכובים בביצוע העבודות נגרמו בשל מחדליה של הרבים של התובעת, אשר לא עמדה במועדים שהוסכמו מחמת העדרויות תכופות מאתר העבודה. הנתבע אשר ביקש שהתובעת תסיים את העבודה הסכים לתת לה הזדמנות נוספת ודאג לעריכת הסכם שיפרט את ההתחייבויות שנטלו הצדדים. נטען כי הנתבע לא חייב לתובעת מאומה מאחר ושילם מעבר להיקף העבודה שבוצעה בפועל ומחמת הליקויים בעבודה שבוצעה. לחילופין, נטענה טענת קיזוז בגין הנזקים שנגרמו לנתבע. 4. בטרם הכרעה ראוי להבהיר את המחדלים הדיוניים של התובעת אשר גרמו להתמשכות הליך זה. פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע בוטל בהסכמה ביום 24.9.08 וכתב הגנה הוגש רק ביום 26.2.09. למרות החלטות בקדמי משפט מיום 26.10.09 ו- 15.3.10 לא הוגשה חוות דעת מומחה מטעם התובעת. בדיון מיום 7.2.11, לאחר התפטרות ב"כ התובעת מייצוג, נקבע התיק לשמיעת הראיות ללא חוות דעת התובעת אשר לא הוגשה מחמת קשיים כלכליים. בהתאם להחלטתי מיום 18.3.12 הותר לתובעת להגיש חוות דעת מטעמה, לאחר שחוות דעת הנתבעת הוגשה עוד ביום 14.6.10. חוות דעת כאמור הוגשה ביום 20.5.12, מטעם המהנדס אליעזר גוכמן מהדס ביקורת מבנים בע"מ. נוכח מצבו הרפואי של המומחה, הוחלפה חוות דעתו בחוות דעת מיום 17.1.13 של המהנדסת גלינה מילר, מאותה חברה. דיון והכרעה 5. אין מחלוקת בנוגע לסכום ששילם הנתבע בפועל לידי התובעת. הסך הכולל של 147,050 ₪ נתמך בחשבוניות שמסרה התובעת לנתבע, אשר לא כולן יצאו על שמו. מאחר ולא נטען כי החשבוניות לא הוצאו במועד התשלום, מהוות הן את האסמכתא היחידה בדבר מועדי העבודה. מהעדויות ומועד החשבוניות, אשר הוצאו מיום 17.5.07 עד ליום 23.8.07, עולה כי העבודה החלה במאי 2007 והסתיימה בפועל בסוף אוגוסט 2007. בהעדר הסכם מפורט טרם תחילת העבודה לא עלה בידי התובעת להוכיח כי ההזמנה / תחשיב שערכה לאחר סיום העבודות מהווה הבסיס המוסכם לתמורה. מנגד, גם הנתבע לא פירט בתצהירו את הסכום שהוסכם בתחילת הדרך אלא טען כי הסכום ששילם מהווה "כמעט את כל הסכום עליו סיכמנו בתחילת הדרך והסכום עליו הם חתמו בחודש אוגוסט". יחד עם זאת נסמך הנתבע על ההסכם היחיד שנחתם בין הצדדים, אמנם לקראת סיום העבודה, אולם משקף הוא את מלוא התמורה בגין העבודות. מעדותו של נציג התובעת, מר יוסי פריינטה (להלן: יוסי) עולה כי ריכוז העבודות שצורף לכתב התביעה (נספח א') לא נערך על ידו ואף לא על ידי אביו, (להלן: עמרם) - האחראי לביצוע העבודות בשטח. המסמך נערך על ידי ההנדסאי דן פרוספר, העובד במשרד התובעת, אשר תצהיר מטעמו, לא הוגש. התאריך המופיע בעמוד 5 למסמך - 30.09.07, מעיד, כפי שאישר יוסי, כי נערך בדיעבד. בנוגע להסכם שנחתם בתאריך 05.08.07, נטען כי הוא מתייחס לשלב השני של העבודה וכי הסכם זה נחתם לאחר עיכובים רבים של הנתבע ובלית ברירה מבחינתם: "לא הייתה לנו ברירה על ההסכם לחתום, אחרת לא היינו רואים שקל ממנו" (עמ' 19, שורה 42) במסגרת סיכומיה טענה התובעת כי הסכם מחייב בין הצדדים נעשה בעל פה וכי אין חולק כי ריכוז העבודות, אשר אינו חתום על ידי הנתבע, לא מהווה הסכם מחייב. עם זאת נטען, כי דפי ריכוז העבודות משקפים את הסכמות הצדדים ואת העבודות שבוצעו בפועל. הנתבע בעדותו, אישר כי הסיכום בנוגע לעבודה שיש לבצע, נערך בעל פה. בהתייחס לריכוז העבודות שצורף לכתב התביעה, מסר כי אינו מזהה את המסמך. מהאמור לעיל עולה כי לא ניתן להתייחס לריכוז העבודות שנערך בדיעבד כהסכם מחייב שנערך טרם תחילת העבודות. בפועל אין כל משקל למסמך זה מאחר ונערך לצרכי תביעה, על ידי אדם שלא הוגש תצהירו ואף בתצהירי התובעת אין את התשתית העובדתית התומכת באמור ברשימות אלו. יוער כי אף חוות דעת המומחית מטעם התובעת לא טרחה לאמוד את שווי העבודות שבוצעו בפועל או לתמוך באמור בריכוז העבודות. 6. מאחר ולא נערך מראש הסכם בכתב אשר יפרט את העבודות שנדרש לבצע ואת עלותן, ומעדויות הצדדים לא ניתן לדלות את גדר ההסכמות בעל פה, המסמך שעל פיו ניתן לקבוע את הסכמות הצדדים, הוא ההסכם מתאריך 05.08.07. אין בידי לקבל את טענת התובעת כי חתמה על ההסכם מתוך כפיה. ככלל, ניתן להוכיח בטלות הסכמה חוזית שנקשרה מכח כפיה כלכלית, אולם נדרשות נסיבות קיצוניות ותשתית עובדתית נרחבת לצורך עמידה בנטל הוכחת טענה מעין זו, (ראה, ע"א 6234/00 ש.א.פ בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נז (6) 769,(2003). מהימנות עלי עדויות הנתבע מהן עולה כי הנתבע היה תלוי בתובעת ולא להפך וכפי שמסר הנתבע בעדותו: "אני העליתי על הכתב בגלל שאנשים אלה צחקו עלינו נתנו לנו לגור באתר בנייה... הייתי מוכן לתת כסף שיגמרו ויתנו לנו לחיות כמו בני אדם..." התובעת בתצהיריה חזרה באופן סתמי אחר הנטען בכתב התביעה ולא טרחה לזמן לעדות את הפועלים שביצעו את העבודה, להגיש יומני עבודה או כל ראיה חיצונית ממנה ניתן לאמת גרסתה כי עבדה בשקדנות וביעילות בבית הנתבע. למרות טענתה כי הנתבע עיכב תשלומים, אין תיעוד ביחס לפניה אחת בזמן אמת לנתבע לשלם תשלום שעוכב. בהעדר לוח תשלומים ונוכח מועדי התשלום בפועל, לא הוכח כי הנתבע עיכב תשלומים לתובעת. מנגד מעדיף אני את עדויות הנתבע כי התובעת נעדרה מהעבודה ולא עבדה באופן רציף עד שנאלץ לערוך את ההסכם כדי לחייבה לסיים את העבודה תוך זמן קצוב. עדות זו נתמכה בעדות אשתו ובתצהירו של עמי בן משה אשר לא נסתר ביחס להעדרות התובעת מהעבודות. גם אם בפועל שימש עמי כעובד ישיר של הנתבע, בעניין העדרות התובעת מהאתר לא נסתרה עדותו. בנוסף לא נסתרה עדותו כי באוגוסט 2007 הוזמן על ידי הנתבע להשלים ריצוף בין המרפסות שנסגרו לבית המגורים, אותו לא השלימה התובעת. יתרה מכך, עמיר חתם על ההסכם מיום 5.8.07 הכולל הצהרה בדבר העדרות התובעת מהעבודה והתחייבות לפיצוי מוסכם בגין איחור מעבר ליום 30.8.07. מדובר בהתחייבות בכתב ואין לקבל את עדות התובעת בעל פה כנגד התחייבות זו. אין רבותא בטענה כי ההסכמה הראשונית ארכה מספר ימים ואילו הנתבע הכין מבעוד מועד את ההסכם אשר נחתם בחופזה על ידי התובעת. עצם העובדה כי הנתבע ניסח את ההסכם לא מוכיחה הטענה כי התובעת אולצה לחתום עליו. אין ממש גם בטענה , שהועלתה לראשונה בסיכומים, כי עמרם לא היה מוסמך לחתום על ההסכם. טענה זו לא הוכחה בהעדר תשתית בדבר בעלי זכות החתימה בחברה ומנוגדת לעדויות מהן עלה כי דווקא עמרם, האב, היה הדמות המרכזית בכל הנוגע להתחייבויות התובעת לביצוע. יש יותר מחשש כי יוסי הבן היווה כסות לפעילות האב, כפי שעלה בהליכי פשיטת הרגל של עמרם, פש"ר (מחוזי ב"ש) 8325/08, פסק דין מיום 23.4.10. יוער כי עמרם לא טרח לדווח על הליכי הפש"ר לתיק זה דבר המעיד על חוסר תום לבו ומפחית ממהימנות טענותיו. מקבל אני עדות הנתבע כי ההסכם עיגן את מכלול העבודות שבוצעו בביתו וקבע את גדר התחייבויות התובעת. 7. למרות האמור לעיל, מצאתי מקום לבחון את ההסכם אל מול ריכוז העבודות. בהתאם להסכם מיום 05.08.07, על התובעת היה לבצע מספר עבודות שיפוץ בתוך הבית שעלותן הסתכמה ב- 62,278 ₪. עבודות אלו כללו סגירת שתי מרפסות ומבנה גגון בכניסה לבית. בנוסף, עבודת בניית מחסן וחניה אשר עלותה תומחרה ונקבע כי החישוב הסופי יבוצע לפי מדידת היקף העבודה. נקבע כי הנתבע ישלם לתובעת סך של 1400 ₪ למ"ר כך שבפועל הסתכמה עלות בניית המחסן ב- 84,672₪ (גודל המחסן והחניה, 60.48 מ"ר, כמפורט בסיכומי הנתבע ובעמ' 2 לריכוז העבודות). סך העלות בהסכם, טרם חישוב כמויות מדוייק ותוספת עבור קירות בטון, מגיעה לסך של 146,950₪. כאמור לעיל, אין חולק כי הנתבע שילם סך של 147,050 ש"ח ודי בעובדה זו כדי לקבוע שהנתבע עמד בעיקר התחייבויותיו הכספיות כלפי התובעת. התובעת לא הוכיחה את היקף העבודה בפועל אל מול הוראות ההסכם, גם לא בחוות הדעת שהגישה, ולפיכך לא הוכיחה כי הסכום שקיבלה נמוך מהעבודה שבוצעה בפועל. טענת התובעת כי התבקשה לבצע עבודות נוספות מעבר להסכם לא הוכחה מאחר ולא מצאתי כי ניתן לתת אמון בגרסתה ואין משקל לריכוז העבודות לצורך הוכחת הסכמה לעבודות נוספות. שעה שלא עלה בידי התובעת להוכיח הסכם אחר מזה אשר טען הנתבע, לא הוכיחה אילו עבודות מחייבות תשלום נוסף. יתרה מכך, עיון בעבודות המפורטות בעמ' 3 - 4 לריכוז העבודות, תחת הכותרת, "עבודות נוספות לפי בקשת הלקוח" מלמד כי מרביתן כלולות בהסכם מיום 05.08.07 ועל כן, אין התובעת זכאית לתשלום נוסף בגינן. הדברים באים לידי ביטוי בהשוואה להלן בין היקף העבודות בשני המסמכים: העבודות הכלולות בריכוז העבודות העבודות הכלולות בהסכם מיום 05.08.07 "לפי הצעה מיום 11.3.07" הריסת קירות 20 כולל פינוי הריסת קירות כולל פינוי ותיקוני טייח, ריצוף ותיקוני צבע סגירת קירות 10 בבניה- פתחים קיימים סגירת קירות בבניה, כולל תיקוני טייח וצבע מפנים ושליכטה צבעונית מחוץ לבית. השלמת פינה בפרגולה השלמת פינה במרפסת הגדולה גג פנל מבודד עץ קונסטרוקציה מרפסת גדולה- גג פנל מבודד כנ"ל למרפסת קטנה מרפסת קטנה - כנ"ל תקרת רשת בוצע חילופי גבס בסעיף 3 לעיל צוין כי השלמת הפינה כוללת חלק קשת . פחחות במפגש קירות עם פנלים אין התייחסות בהסכם מבנה כניסה קטן שלד 3X3 מבנה כניסה חדש עבודות בניה "בהתאם לדף מיום 01.05.07" הסכם מיום 05.08.07 1 בניית מחסן וחניה שלד בלבד מבלוקים מבנה מבטון כולל מחיצה כולל פתח דלת מעבר ודלת יציאה, כולל ריצוף 1א כנ"ל מדרגות עליה אין התייחסות בהסכם 2 טייח פנימי למחסן וחנייה כולל טייח פנימי (המשך פירוט הנכלל במבנה) 2א טייח חוץ למחסן וחנייה אין התייחסות בהסכם 2ב טייח פנים למבנה כניסה ופרגולה אחורית בסעיף מבנה כניסה חדש צוין: כולל טיח שחור ובסעיף השלמת פינה במרפסת גדולה צוין: כולל טייח 3 נקודות מים למחסן ולחניה נקודת מים 4 נקודות ביוב למחסן נקודת ביוב 5 נקודות חשמל למחסן וחנייה וכניסה נקודות חשמל 6 יריעות ביטומניות מרפסת גדולה יריעות ביטומן על הגג 6א יריעות ביטומניות מרפסת קטנה כנ"ל "עבודות נוספות לפי בקשת הלקוח" הסכם מיום 05.8.07 זיפות קירות חניה+ קל קר אין התייחסות בהסכם מילוי אדמה בהיקף לאחר האיטום אין התייחסות בהסכם הפרשים עבור החלפת קירות מחסן וחנייה מבלוקים לבטון מלא+ רשתות תוספת של 200 ₪ למ"ר עבור קירות שביצעו מבטון במקום מבלוקים יציקת שבילי הליכה מבטון משטח בטון לחבל כביסה ושביל המוביל אל הבית העתקת נקודות חשמל בקירות שנהרסו הסדרת נקודות חשמל פריצת שני חלונות חדשים בחדר שינה אין התייחסות בהסכם סגירת חלונות ישנים אין התייחסות בהסכם טייח בסגירת הקירות סגירת קירות בבניה, כולל תיקוני טייח גליפים לחלונות הישנים גליפים הדבקה ללא אספקה של שיש לחלונות אין התייחסות בהסכם צבע כללי למבנה כולל חומר חלקי סעיף 2 בחלק א' להסכם- כולל צבע מבפנים ושליכטה צבעונית בחוץ התקנת נק' חשמליות עבור תריסים בחלק א' להסכם צוין כי פרק זה כולל הסדרת נקודות חשמל ובפרק ב' צוין נקודות חשמל עבודה אומנותית בגבס אין התייחסות בהסכם עבודות גבס מסביב לעמודים אין התייחסות בהסכם פירוק פנלים ישנים בכל הבית אין התייחסות בהסכם תיקון פנלים לאחר עבודות הרצף אין התייחסות בהסכם לוח משנה חשמל במחסן ובחניה אין התייחסות בהסכם עבודת ריצוף החניה והמחסן מבנה מבטון כולל ריצוף שליכטה צבעונית לטייח חוץ שליכטה צבעונית על כל המבנה 8. מההשוואה שבוצעה לעיל עולה כי ההסכם שנערך שיקף את מכלול העבודה אשר התחייבה התובעת לבצע. ניסוח ההסכם מעיד על תמורה כוללת עבור המחיר שסוכם (פאושלי) בכפוף לחישוב גודל המחסן/חניה בפועל. בהגדרת בניית מבנה החניה / מחסן צויין כי כולל הוא את כל המרכיבים של בניה. יוער כי ההסכם שנוסח על ידי הנתבע נועד לשקף את שהוסכם על ידי הצדדים ולו רצתה התובעת לפרט עבודות המחייבות תשלום נוסף היה עליה לערוך מפרט והסכם מסודר. יוער כי התובעת לא צירפה כל ראיה אודות התוכניות או חישוב הכמויות על בסיסו בוצעה העבודה ולפיכך לא הוכיחה זכאותה לתשלום בגין "עבודות נוספות". מהעדויות נתלתה התובעת כמוצאת שלל רב על נושא פתיחת חלונות בחדר שינה כמעיד על קיומן של עבודות שלא הוזכרו בהסכם. מקבל אני את הסברי הנתבע ביחס להיות ההסכם ממצה את מכלול זכויות התובעת ואף ניתן הסבר מניח את הדעת לחסר בתיאור הפרטים. בעדותו התייחס הנתבע לעבודות שבוצעו בחדר השינה וטען כי הן מפורטות בהסכם מיום 05.08.07. במענה לשאלה, היכן זה מופיע, השיב הנתבע: "כתוב סגירת קירות מבנייה כולל טייח... הכל מופיע." במענה לשאלה, מדוע ציין בהסכם מיקום מרפסת אך לא ציין חדר שינה, השיב הנתבע: "כי זה חלק מקיר המרפסת". מן האמור לעיל עולה כי סעיף עבודה זה נכלל בהסכם מיום 05.08.07 ועל כן, אין התובעת זכאית לתשלום נוסף בגינו. ליקויי בניה 9. מהאמור לעיל עולה כי מתייתר הצורך לבחון את ליקויי הבניה בעבודה שבוצעה בפועל. מעבר לנדרש צרף הנתבע חוות דעת מומחה מטעמו, המהנדס אברהמי יאיר, אשר בדק את הנכס בימים 2.6.08, 29.10.09 ו- 4.1.10. מומחי הנתבע בדקו את הנכס במאי 2012 לערך, המהנדס גוכמן, וביום 6.12.12, המהנדסת מילר. חוות דעתם התייחסה רק לליקויים שפורטו בחוות דעתו של המהנדס אברהמי ולא בחנה את היקף העבודה שבוצעה. במועד בדיקתם נהרס חלק מגג החניה מאחר וככל הנראה נבנה ללא היתר / בניגוד להיתר ויתכן כי על שטח ציבורי. הצדדים לא הביאו ראיות ביחס לטיב עבירות הבניה שבוצעו אולם שני הצדדים לא טענו כי בגין הריסת חלק מהמבנה אין חובה לשלם בגינו. מהעדויות עלה כי הנתבע פירט לתובעת את טיב העבודות שדרש, סגירת מרפסות ובניית המחסן והחניה במבנה נפרד. אמנם עלה כי הנתבע נעזר במכר מתכנן, אולם לא הוכח כי אותו מכר ערך תוכניות עבודה או תרשימים על בסיסן עבדה התובעת. עולה כי שני הצדדים התרשלו במחדל לעגן את גדר ההסכמות מראש אולם מחדלה של התובעת משמעותי יותר שעה שעולה כי בנתה מבנה, מבלי שיש בידה תוכנית הנדסית, ואם היתה תוכנית כאמור, לא הוצגה היא. לפיכך, אין הנתבעת פטורה מאחריות גם לכשלים תכנוניים. קבלן מבצע אשר בונה מבנה לפי בקשה כללית של הלקוח אינו פטור מאחריות אם המבנה אינו עומד בדרישות המינימליות של התקנים המחייבים. 10. בחוות הדעת שהוגשה מטעם הנתבע, פורטו ליקויים רבים. סך עלות התיקונים שיש לבצע בדירתו בעקבות עבודתה של התובעת מסתכמת לשיטת המומחה מטעם הנתבע ב- 70,931 ₪ (כולל מע"מ, תאום ופיקוח הנדסי). גם אם נשמיט מחוות הדעת ליקויים אשר יכול ונובעים מדרישת הנתבע ותכנונו, כגון מיקום עמודי הגגון מול פתח המרזב בכניסה לבית והנזק שנגרם לדלת הכניסה, ישארו די ליקויים המפחיתים את יתרת התמורה המגיעה לתובעת. חוות הדעת מטעם הנתבע נערכה בצורה מעמיקה ומסודרת, המתארת בפרוטרוט את הליקויים בביצוע ואת עלות תיקונם. בחקירה לא נסתר דבר מהאמור בחוות הדעת אשר נתמכת אף בראיות נוספות. המומחה בחן מצב קיים והסיק מסקנה מבוססת כי ההתקשרות מטיבה היא על בסיס "פאושלי". לא מצאתי כי נשמט הבסיס תחת הנחות המומחה. בנוגע לרטיבות בריצוף ותקרת המחסן (סעיפים 10ב' ו- 10ד' לחוות הדעת)- בעדותה אישרה המומחית מטעם התובעת שראתה סימני רטיבות בקירות ובתקרה, (עמ' 55, שורה 31). היעדר יריעות ביטומניות (סעיף 10ד') - בהתאם לחוות דעת הנתבע ובהתאם לעדות המומחית מטעם התובעת, לא בוצעו יריעות ביטומניות בגג המחסן. אין לייחס משקל לטענת המומחית, עדות מפי השמועה, כי הנתבע ביקש לבנות בריכה על גג המבנה ולכן לא בוצע איטום בגג. כן לא נסתרה הטענה ביחס לאיטום לקויו בגג המרפסות שנסגרו. גובה המחסן - המומחית מטעם התובעת אישרה בעדותה כי המחסן נבנה שלא בהתאם לתקן ובחוות דעתה כלל לא מדדה את גובהו. לחוות דעת מומחה הנתבע צורפו תמונות המעידות על חלק מהליקויים שתועדו סמוך לסיום הבניה מטעם התובעת, (הנתבע מסר בעדותו כי חלק מהליקויים תוקנו על ידו). ממכלול חוות דעת הנתבע ניתן לכל היותר לקזז עניינים שלא ברור אם הם באחריות התובעת כאמור לעיל ביחס לגגון בכניסה, אוורור חדר השירות, כיור וענין הפגיעה בכבל החשמל. לעניין זה לא ברור את הכבל היה מותקן מלכתחילה כדין והאם קבלן העפר לא עבד מטעם הנתבע. עולה כי גם אם יקוזזו מחוות הדעת ליקוים בעלות של כ- 15,700 ₪, הוכח כי העבודה בוצעה בצורה רשלנית אשר הותירה ליקויים משמעותיים (בשיעור של כ- 40,000 ש"ח לפני פיקוח הנדסי ומע"מ) שיש לקזזם מהתמורה. 11. בחוות הדעת שהוגשה מטעם התובעת לא מצאתי התייחסות מספקת לליקויים המפורטים בחוות הדעת מטעם הנתבע. חוות הדעת כללית, לא מפרטת את המדידות והבדיקות שנערכו ואין בה כדי לסתור את ממצאי המומחה מטעם הנתבע. המומחית מטעם התובעת, לא הותירה בי רושם חיובי. בעדותה טענה המומחית כי לא ראתה חדירת מים (עמ' 53, שורה 32) וכן כי לא ראתה בעיית איטום (עמ' 54, שורה 9) עם זאת, הדברים לא צויינו בחוות הדעת. מנגד אישרה כי קיימת בעיית רטיבות (עמ' 55, שורה 14). במענה לשאלה, מדוע לא כתבה זאת בחוות דעתה, השיבה: "כי אם יש רטיבות אז יש רטיבות" בהמשך החקירה, במענה לשאלה, האם העדר יריעות ביטומן גרמו לרטיבות בקירות, השיבה המומחית כי "יש מצב" אולם ציינה כי - "זפת הוא גם מספיק טוב" , וזאת בניגוד לממצא כי הרטיבות בקירות קיימת. בנוגע לתקרת המחסן, המומחית העידה כי איננה יודעת האם החניה נבנתה בגובה לא מתאים: "יכול להיות כן, יכול להיות לא. אני לא יכולה להגיד לך שום דבר." (עמ' 60, שורה 13). בהמשך, הסכימה המומחית כי הגובה המינימלי צריך להיות 2.05 מטר בהתאם לתקן וכי המחסן נבנה פחות מגובה זה. במענה לשאלה, על מי מוטלת האחיות לבנות בגובה המינימלי, השיבה: "אחריות על הקבלן". כמו כן, בחלק מממצאי חוות דעת התובעת, אין התאמה בין העבודה שהוזמנה לבין העבודה שבוצעה בפועל. לדוגמא: בסעיף 2 לממצאי חוות הדעת מטעם התביעה נכתב כי נעשה איטום בזפת חם ולא נדרש יריעות ביטומניות. עם זאת, מעיון בהסכם מיום 05.08.07 עולה כי עבודת בניית המחסן והחניה כוללת יריעות ביטומן. סוף דבר 12. התובעת החלה בביצוע עבודות מבלי שערכה הסכם בכתב ואף מבלי שעבדה על בסיס תוכניות מאושרות וכתב כמויות. לאחר שהפסיקה את העבודות ערכה ריכוז עבודות אשר אינו משקף את התמורה המוסכמת. לא הוכח כי בוצעו עבודות נוספות מעבר לעבודות שפורטו בהסכם מיום 05.08.07 המהווה את הבסיס להסכמות הצדדים. מומחית התביעה, לא ציינה בחוות דעתה האם בוצעו עבודות נוספות מעבר לאמור בהסכם מיום 05.08.07 ואם כן, מה שווין. אף אם בוצעו עבודות נוספות, אין הם מזכות את התובעת בתשלום נוסף מאחר ועלות תיקון הליקויים בעבודה שביצעה התובעת, עולה על התשלום עבור אותן עבודות נוספות. עולה כי הנתבע שילם תמורה מלאה עבור היקף העבודה שבוצעה בפועל ואף התשלום ששולם, נוכח קיומם של ליקויים בבניה, עולה על התמורה שהגיעה לתובעת. אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה. התובעת תשא בהוצאות הנתבע, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתשלומן, ובשכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ המשקף את התנהלותה הדיונית לאורך כל ההליך.חוזהשיפוצניקשיפוצים