1. תביעה לפיצוי בגין ליקויי בניה שנתגלו בבניין לאחר עבודות שיפוץ אשר בוצעו ע"י הנתבעים: הנתבעת 1 הגישה תביעה שכנגד על סך 143,047.78 ₪ בגין טענה ליתרת חוב. 2. רקע עובדתי וטענות הצדדים: בכתב התביעה נטען, כי בשנת 1998 שכרה התובעת את שירותי הנתבעים 3-4 לצורך ליווי הנדסי ופיקוח על ביצוע עבודות השיפוץ נשוא התביעה דנן. ביום 17.3.99 נחתם הסכם בין התובעת לנתבעת 1, לביצוע עבודות שיפוץ בבניין תמורת 385,000 $. הנתבע 2 חתם על כתב ערבות אישית וכערב לשטר חוב למילוי התחייבויות הנתבעת 1 . עבודות השיפוץ הסתיימו במחצית שנת 2000, באמצע חורף שנת 2007 החלו קירות הבניין להתקלף ונוצרו ליקויים מהותיים בבניין. הנתבעים 1-2 נקראו לבצע תיקונים, אך אלה לא בוצעו. התובעת טענה להפרה יסודית של הסכם ועתרה לפיצוי בגין הליקויים כמפורט בחוות הדעת של המהנדס מר ראובן כץ מיום 23.4.08, הקובעת את עלות תיקון הליקויים בסך 438,900 ₪, פיצוי בגין ירידת ערך בסך 80,000 ₪, נזק בלתי ממוני בסך 80,000 ₪ . 3. בכתב ההגנה מטעם נתבעים 1 ו- 2 הוכחשו העובדות הנטענות, נטען להסכם בוררות (טענה שנדחתה, ראה החלטה מיום 29.3.09) וכן כי עבודות השיפוץ בוצעו באופן מקצועי. הוגשה חוות דעת מטעם מיכאל רוזנפלד תכנון והנדסה בע"מ. נתבעת 3 לא הגישה כתב הגנה - וניתן נגדה פסק דין בהעדר ביום 10.5.09 . נתבע 4, ג'יל הורי, מהנדס אשר שימש כמנהל בחברה של נתבעת 3 טוען בכתב ההגנה להעדר יריבות ו/או עילה וכן טוען להתיישנות התביעה כנגדו. 4. התביעה שכנגד,הוגשה על סך 143,047.78 ₪, בטענה ליתרת חוב של 20,000 דולר בצירוף מע"מ, נטען להסכמה לפיה ניתן יהיה לוותר על החוב באם תוותר נציגות ועד הבית על הטענות לכל ליקוי. הנתבעת שכנגד טוענת כי כבר משנת 2000 התלוננה על ליקויים, הוסכם שיבוצעו תיקונים על ידי בעל מקצוע אחר ולא היתה כל הסכמה על שחרור מאחריות כנטען. בכתב התשובה שכנגד, נטען כי לא היתה מחלוקת על קיום החוב, אך נטען בין השאר כי הוא קוזז נגד ליקויי בניה שנתגלו. 5. הצדדים הסכימו על מינוי מומחה מטעם בית משפט. המהנדס מר דוד אופיר,מונה כמומחה מטעם בית המשפט ונתבקש לבדוק את הליקויים הנטענים בבניין, להתייחס לאחריות, עלות התיקונים וזמן ביצועם. 6. חוות הדעת של מהנדס הבניין דוד אופיר מיום 7.11.10, מתייחסת בפרק ההקדמה לתאור עבודות השיפוץ אשר נערכו בבניין המשותף ובו 42 דירות, שעיקרן עבודות בחזית הבניין. ההסכם לביצוע עבודות השיפוץ נכרת בין הצדדים ביום 17.3.99. עבודות השיפוץ הסתיימו במחצית שנת 2000. מהנדס מטעם התובעת ביקר בבניין ב- 22.4.08 ומטעם הנתבעת ביום 29.6.09. המומחה מטעם בימ"ש ערך סיור במקום עם נציגי הצדדים ביום 31.8.10. בחוות הדעת מפרט המומחה את עיקר הטענות כנגד הנתבעים ומתייחס למימצאי הביקור באתר לפיהם נוכח לדעת שמדובר בקילופי טיח חוץ בעיקר בחזית הצפונית וגם בדרומית של הבניין (ראה סעיף 4.2 ואילך בעמ' 5 לחוות הדעת). בפרק המימצאים קובע המומחה כי לצורך ביצוע שיפוץ נשכרו שירותי המהנדס והמפקח נתבע 4 ג'יל הורי ועבודות השיפוץ בוצעו ע"י נתבעים 1 ו- 2. המסמך היחיד שהוצג בפני המומחה המתייחס במישרין לעבודות השיפוץ הינו "כתב כמויות בן 4 עמודים ובו 13 סעיפים המפרטים באופן כללי את נושאי המלאכות הקשורות בביצוע השיפוץ" (ראה סעיף 5.5 עמ' 6 לחוו"ד). המומחה מציין כי לא הוצג מפרט טכני אשר לטענתו הינו מסמך מרכזי וחשוב בעיקר כאשר מדובר בעבודות שיפוץ הנעשות על גבי חזיתות של הבניין הנמצא בסמוך מאוד לים (השפעת המליחות והלחות שבאויר הים על מבנים ידועה ומוכרת בתחום המקצועי). בסקירה מפורטת על בסיס המימצאים ועיון במסמכים, הטיעונים והסיור במקום, מסכם המומחה כי בהעדר תיעוד, למעט כתב הכמויות, הרי שגם אם כוונת התובעת, נציגות הבית המשותף, היתה לבצע שיפוץ חזיתות כולל (הסרת כל החיפוי והתקנת חיפוי חדש), זו לא מצאה ביטוי בכתב הכמויות: "שהוא המסמך "הטכני" היחידי שנמסר לקבלן ואשר משמש כחלק ממסמכי ההתקשרות בין התובעת לקבלן ..." (סעיף 5.14.15.1 עמ' 9 לחוו"ד). המומחה מוסיף וקובע בחוות הדעת כי כתב הכמויות לא רק שאינו מפרט הסרת חיפוי קיים הוא גם אינו מפרט מה וכיצד יש להתקין את החיפוי החדש. המומחה קובע כי מדובר בבנין ישן הנמצא בסמוך מאוד לחוף הים ומתנשא לגובה 9 קומות, החיפוי החיצוני בוצע בחומרים שהיו בשימוש עובר לזמן בנייתו, תופעת קילוף הציפויים ידועה ומוכרת והיא ניכרת בכל הבניינים הסמוכים לטיילת כאשר כתוצאה ישירה מהשפעת אויר הים הרוחות והלחות מרכיבי החיפוי נפרדים וניתקים זה מזה. בחזית הדרומית הוסר כל החיפוי מהקיר והשטחים שהתקלפו לאחר השיפוץ שם קטנים לאין ערוך מאלו שבחזית הצפונית שם בוצעו רק תיקונים מקומיים. (סעיף 7.7 עמ' 10 לחוו"ד). 7. התיקונים הנדרשים, העלויות וחלוקת האחריות על פי חוות הדעת: "קילוף כל החיפוי החיצוני (עד לשכבת הטיח המיישרת) בחזית הצפונית..." (סעיף 7.10.1) "כנ"ל גם בחזית הדרומית בשני קטעים הסמוכים לפינה המערבית ולכניסה לבניין.." (סעיף 7.10.2) תכנון ופיקוח מהנדס מתמחה בנושא חיפויים בסביבה ימית תוך עריכת מפרט טכני שיכלול את כל מרכיבי החומרים והעבודה הנדרשים" (סעיף 7.10.3). ניקוי חריצי אפי המים בספים (סעיף 7.10.4). העלויות הנדרשות מסתכמות בסך של 165,000 ₪ בערך + מע"מ, בנוסף לעלות חירוץ ספי החלונות (16,000 ₪), תכנון ופיקוח בסך 20,000 ₪, ועוד 16,000 ₪ (בלתי צפוי מראש) ובסה"כ 217,000 ₪ לא כולל מע"מ. בשולי חוות דעתו מציין בהערה כי עלות פיגום חשמלי תלוי (בשכירות לחודשיים) בסך כ- 15,000 ₪ כולל הובלה, התקנה ופירוק. המומחה מוצא את הצדדים אחראים, וממליץ על חלוקת האחריות באופן הבא: נתבעים 3-4 כמתכננים ומפקחים 60%: (העדר קיומו של מפרט טכני מדויק, ואחריות המפקח לוודא ביצועו כנדרש). נתבעים 1-2 כמבצעים 30% (הצפי מקבלן מנוסה שיקפיד על ביצוע מתאים לסביבה בה עומד הבניין לרבות קבלת מפרט כנדרש). התובעת 10%: (על אף ידיעתה שנדרשת הסרת הטיח בצורה מלאה, לא עשתה את המוטל עליה). 8. ראיות הצדדים: הוגשו שישה תצהירי עדות ראשית של בעלי דירות 25, 24, 16, 9, 5, 3 מטעם התובעת. תצהיר הנתבע 2 וכן תצהיר הנתבע 4 ורו"ח מטעמו- על נספחיהם. המומחה מטעם בימ"ש מר דוד אופיר זומן לחקירה נגדית. המצהירים מטעם התובעת נחקרו בחקירה נגדית: מר ישראל מרדכי הוכרמן - נציג התובעת, גב' פאולט לפידוס בעלת דירה מס' 25 בקומה התשיעית בבניין, מר טוביה ינילוב בעל דירה מס' 9 בקומה השלישית, גב' סממה מישל בעלת דירה מס' 5 בקומה השלישית וגב' מאיה ברגר בעלת דירה מס' 24 בקומה השמינית. נתבע 2 מר אלי כראדי נחקר על תצהירו וכך גם נתבע 4 מר ג'יל הורי. 9. בסיכומים בכתב מטעם התובעת נטען להטלת אחריות אישית על הנתבע 4 (סעיף 54 לחוק החברות) כמי שהינו נושא משרה החב חובת זהירות כלפי אדם אחר. לחילופין, יש להחיל הרמת מסך בהתאם לסעיף 6 לחוק החברות. כלפי נתבעים 1 ו- 2 נטען להפרה יסודית של ההסכם. התובעת חולקת על העלויות וחלקה באחריות כפי שנקבע בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. 10. הנתבעים 1 ו- 2 טוענים בסיכומים כי גדר המחלוקת בתביעה הינו נושא קילוף שכבת הטיח בחזית הצפונית והדרומית כמפורט בחוות הדעת שצורפה לתביעה, אל מול השטח והעלות שנקבעו בחוות הדעת של המומחה מטעם בימ"ש והתובעת לא פעלה לתיקון כתב התביעה לעניין סכומי הנזק הנטענים. כמו כן נטען כי אין אחריות לנזקים בחזית הצפונית שם נתבקשו תיקונים מקומיים בלבד ובחזית הדרומית חלקם של הנתבעים 1 ו- 2 בהתאם לחוות הדעת הינו 30% מעלות של 5,040 ₪. בתביעה שכנגד נטען כי אין מחלוקת לגבי קיומה של יתרת חוב בסך של 20,000 דולר, ולא באה ראיה קבילה לביצוע התשלום לבעל מקצועי חילופי, למעט הזמנת עבודה. 11. בסיכומי נתבע 4 נטען להתיישנות והעדר יריבות, שכן מדובר בשכיר אצל נתבעת 3, שהיתה בזמנו בבעלות שתי חברות הנדסה בינלאומיות (כסוקוטק וסומרקו). נתבע 4 טוען כי הליקויים באחריות הנתבעת 3 וכי פעל במסגרת תקציב מוגבל. עוד נטען כי הומלץ לנציגות הבית המשותף לבצע חיפוי באבן ושפריץ על כל החזיתות, אך בגין עלויות בוצע שפריץ רק בחלק הדרומי והמערבי. 12. דיון והכרעה: מימצאי חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, לא נסתרו בתשובות לשאלות ההבהרה ובחקירה נגדית. בהתאם להלכה פסוקה, בית המשפט נוטה לאמץ מימצאי מומחה אלא אם כן יש סיבה בולטת שלא לעשות כן (ראה בין השאר ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי). בעניין מעמדה של חוות דעת מומחה בתחום נשוא התביעה: "... מעוררים פרוייקטים של בניה, מחלוקות והתדיינויות בהקשר לליקויי בניה ולאי מילוי ההתחייבויות ההדדיות של כל הגורמים המעורבים. הגיעה העת, שכל הצדדים המעורבים יבינו, שיש סוף פסוק לכל אלה, בחוות דעתו של מומחה המתמנה על ידי בית המשפט בהסכמת באי כח הצדדים. סביר להניח שאף אחד מהצדדים אינו יוצא - במקרים כאלה - כשכל תאוותו בידו. אולם, על כל צד להבין כי משנתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה, שיש בה משום נסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלה או אחרים." (ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' ארז איתן ואח'). 13. יש מקום למקד את הנקודות עליהן נחקר המומחה מר דוד אופיר בחקירה נגדית. בתשובות לב"כ המהנדס גיל הורי נתבע 4, חוזר המומחה על עמדתו לפיה: "כשיש פרוייקט מסויים ויש מטרה הנדסית החיפוי הזה, המהנדס שהוא איש המקצוע צריך להגיד ולעמוד על דעתו, אחרת דעתו תהיה מה שיבוצע ולא יהיה על דעתו ..." כאשר עומת עם דרישת הדיירים וההחלטה שהתקבלה בנציגות ועד הבית לבחור בפתרון זול יותר, ענה המומחה: "אני יכול להעיד בשם עצמי, אילו אני הייתי בסיטואציה שאתה מדבר הייתי עוזב את הפרוייקט." (עמ' 34 לפרו'). לעניין היקף העבודות כנטען בכתב התביעה אל מול הקביעות בחוות הדעת, מבהיר המומחה כי הוא מתייחס לכל החזית הצפונית של הבניין עד תפר ההפרדה כמשתקף מהתמונות ומהסיור שערך במקום (ראה עמ' 36 ו- 37 לפרו'). בחקירה נגדית לב"כ התובעת עמד המומחה על דעתו כי למרות שהיה מפקח במקום, יש אחריות גם על נציגות הבית המשותף: "שמחליטה על התקציב שלה ומה היא בוחרת לעשות. אם המפקח המליץ להם לעשות על הכל והם התעקשו לא לעשות, פה האחריות." (עמ' 39 לפרו'). 14. בתום שמיעת הראיות, עיון בפרוטוקול, במוצגים ובסיכומי ב"כ הצדדים, קובעת כי יש לקבל את מימצאי חוות הדעת של המומחה מר דוד אופיר וכך גם לגבי חלוקת האחריות בין הצדדים בתובענה. מימצאי חוות הדעת מתייחסים לחזית הדרומית והצפונית. תכלית ביצוע העבודות בשים לב למיקום הבניין בסמוך לחופי הים התיכון והקביעה החד משמעית באשר להעדר תכנון ופיקוח שיש בהם כדי לענות על הצרכים המקצועיים, כל אלה מובילים למסקנה לפיה קביעת האחריות בבסיס חוות הדעת בדין יסודה. קובעת כי עיקר האחריות מוטלת על נתבעים 3 ו- 4 בשיעור 60%. המבצעים נתבעים 1 ו- 2 ישאו באחריות של 30% וחלקה של התובעת נציגות הבית המשותף 10%. 15. לא מצאתי לקבל את טענת התיישנות התביעה כנגד הנתבע 4, אשר כנגדו נטען להתרשלות בביצוע תפקידו מכוח דיני הנזיקין, כאשר מניין תקופת ההתיישנות מתחיל מיום גילוי הנזק. בהתאם לנטען בכתב התביעה ולא נסתר על ידי הנתבע 4, הליקויים בבניין נתגלו "החל מסוף שנת 2006 -במהלך שנת 2007". לפיכך, התביעה הוגשה תוך פרק הזמן הקבוע בחוק ההתיישנות. 16. אין חולק כי נתבע 4 היה מנהל אצל נתבעת 3 ושוכנעתי כי עמד בתפקיד עיקרי ומרכזי בחברה שהוא זה אשר מנהל את מלוא ענייניה מול התובעת: "מקובל לציין בהקשר זה את ההבחנה בין הטלת אחריות אישית לבין הרמת מסך. בעוד שאחריות אישית מקיימת את עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, הרמת מסך מהותה התעלמות מעיקרון זה. יתרונה של האחריות האישית הינו הרחבת מעגל היריבויות מבלי לפגוע בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת (ע"א 9916/02 בן מעש ). לצורך בחינת אחריות אישית של אורגן בחברה יש לבדוק קיומן של יסודות עוולת הרשלנות המוסדרת בפקודת הנזיקין, קרי: חובת הזהירות (המושגית והקונקרטית), התרשלות באי קיומה והנזק שנגרם: "פעולותיו של נושא המשרה ייבחנו כפעולותיו של כל אדם פרטי אחר, והוא יחוב בנזיקין בהתאם לכללים הרגילים הקובעים חבות זו. הלכה זו נובעת מהעמדה האינדיבידואליסטית של דיני הנזיקין, לפיה כל אדם בחטאו יישא... עיקרון זה עולה בקנה אחד עם מטרות דיני הנזיקין - הוא משתלב הן עם עקרון האשם שנובע ממטרות הצדק וההגינות שבבסיס דיני הנזיקין, הן עם עקרון ההרתעה היעילה" (ע"א 8133/03 בימ"ש עליון, עודד יצחק ואסמכתאות שם). בענייננו, ישנה חשיבות עליונה לתפקידו של המהנדס בחברה, מעמדו ומומחיותו האישית בנושא ההתקשרות (הפיקוח ההנדסי) עליה סמכה התובעת ונתנה אמונה. משהונחה תשתית עובדתית של העדר פיקוח הנדסי נאות, יש לקבוע כי הנתבע 4 חב ברשלנות ועליו לשאת באחריות אישית לפיצוי התובעת בגין הנזקים שנגרמו. מעוולים במשותף: בע"א 8133/03 הנ"ל נקבע : "... חובתו של התאגיד וחובתו של העובד חובות שונות הן, אשר גרמו נזק אחד שאינו ניתן לחלוקה, ולכן יש לחייב את המשיבים בפיצויים שנפסקו ביחד ולחוד". 17. אין מקום במארג הראיות בתיק זה לקבל את הטענה להרמת מסך, שכן בהתאם לסעיף 6 (א) (1) לחוק, מדובר במקרים חריגים, כאשר השימוש נעשה באחד מאלה: "(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה; (ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה." הרמת מסך פוגעת בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה ויש לנהוג בה בזהירות יתרה ובענייננו, לא הוכח כי רשלנות הנתבע 4 (בגינה הוטלה עליו אחריות אישית כמפורט לעיל) הגיעה כדי כוות זדון ו/או תרמית. 18. בתביעה העיקרית ישאו הנתבעים בתשלום העלויות בהיקף שנקבע בחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט דוד אופיר ובהתאמה לחלוקת האחריות בין הצדדים. מעבר לכך, לא מצאתי לחייב בפיצוי נוסף בגין ירידת ערך ו/או עוגמת נפש כנטען. בהתאם לסעיף 8 בחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט לרבות הערה מס' 1, קובעת את סך העלות 217,000 ₪ + מע"מ וסכום נוסף של 15,000 ₪ בגין פיגום חשמלי תלוי - סכומים אלה בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 7.11.10 (מועד כתיבת חוות הדעת) ועד התשלום המלא בפועל. 19. התביעה שכנגד: התביעה שכנגד מתבססת על יתרת חוב ועיקרה, טענת "הודאה והדחה". העברת הנטל בגין טענה כזו ישימה רק במקרים בהם הנתבע מודה בכל העובדות המקימות את עילה תביעה. (ראה ר"ע 677/85 דורקום מחשבים בע"מ נ' יצחק רוט). בהליך כאן, למעט היקף החוב (20,000 דולר), לגביו אין מחלוקת ממשית, כל שאר הנתונים שנויים במחלוקת והוכחשו על ידי הנתבעת שכנגד ולא מצאתי קיומו של קשר סיבתי עובדתי ו/או משפטי בין הטענה כאילו מדובר בפטור מלא מאחריות לליקויים ובוודאי לא הליקויים נשוא התביעה. בנסיבות אלה, נטל הראיה המוטל על התובעת שכנגד להוכיח את מרכיבי העילה, קרי פטור מכל האחריות לליקויים - לא הורם כדי מאזן ההסתברות הנדרש בהליך אזרחי ודין התביעה שכנגד להדחות. 20. אשר על כן, קובעת את החיובים הנפרדים בתביעה העיקרית כדלקמן: העלות שנקבעה בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט 217,000 ₪ בצרוף מע"מ בסך 39,060 ₪ ועלות פיגום חשמלי בסך 15,000 ₪, סך כולל של 271,060 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 7.11.10 ועד התשלום המלא בפועל. בהתאם לקביעה לעניין חלוקת האחריות בפסק הדין, ישאו הצדדים בחיובים נפרדים: הנתבעים 1 ו- 2 יחד ולחוד ישאו ב- 30% מהסכום. הנתבעים 3 ו- 4 יחד ולחוד ישאו ב- 60% מהסכום. התובעת תישא ב- 10% מהסכום. 21. אשר על כן, מחייבת את הנתבעים 1 ו-2 יחד ולחוד לשלם לתובעת את הסך של 81,318 ₪, בצרוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 16,000 ₪. מחייבת את הנתבעים 3 ו-4 יחד ולחוד לשלם לתובעת את הסך של 162,636 ₪, בצרוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 32,000 ₪. בניהפיצוייםליקויי בניהשיפוצניקשיפוציםבניין