בכתב התביעה נטען כי ביום התאונה הועסק התובע בעבודות צביעה, נפל מסולם ונחבל הנכות הרפואית המוסכמת 15% בתחום האורטופדי (פגיעה באגודל וכף יד ימין). הצדדים חלוקים בשאלת הנסיבות, האחריות וגובה הנזק. 2. כתבי הטענות: כתב התביעה המתוקן הוגש כנגד ארבע נתבעות: נתבעת 1 - מנורה חב' לביטוח, המבטחת את נתבעת 2, חברה קבלנית "מקס מגיד בע"מ". נתבעת 3 - סרניה בע"מ, חברה העוסקת בייצור שיווק ומכירה של כלי עבודה ובכללם סולמות עבודה. נתבעת 4 - ברותים שיווק (1984) בע"מ, חברה העוסקת בייצור, שיווק, מכירה, הפצה ואספקה של עץ כחומר גלם למפעלים תעשייתיים, אשר ייצרה לפי הנטען את העץ שבו השתמשה נתבעת 3 לייצור הסולם נשוא התביעה. בהתאם להסדר דיוני (במהלך שמיעת העדויות) התביעה כנגד ברותים שיווק בע"מ - נמחקה ללא צו להוצאות. נתבעות 1 ו- 2 ( מנורה ומקס מגיד) הגישו הודעה לצד שלישי כנגד מכבי שירותי בריאות (אתר העבודה בו נפגע התובע) והמבטחת "הראל" חב' לביטוח בע"מ. הצדדים הגיעו להסדר דיוני לעניין שיעור החיוב ומחיקת ההודעה לצד שלישי ללא צו להוצאות (ראה החלטה מיום 21.2.12 עמ' 62 לפרו') והחלטה ביום 14.2.12. 3. טענות הצדדים: נסיבות האירוע כפי שנטען בסעיף 7 לכתב התביעה המתוקן: "ביום 26/2/07 (להלן: "יום התאונה"), הועסק התובע מטעם ועל ידי הנתבעת 2, בפיקוחה ובהוראתה, בעבודות צביעה, גירוד וישור קירות ("שפכטל") ברח' אחימאיר שברמת אביב, תל-אביב. הנתבעת 2, סיפקה לו כהרגלה ציוד וכלי עבודה, אשר נרכשו על ידה לשם ביצוע העבודה, לרבות סולם עץ העשוי מעץ, בעל שלבים בצורת A, שגובהו כ- 3.5-4 מטרים ושנרכש על ידה מהנתבעת 3 (להלן: "הסולם"). הסולם, יוצר מעץ פיני אשר סופק לנתבעת 3 כחומר גלם, לייצור סידרת הסולמות מסוג זה, מאת הנתבעת 4." 4. ראיות התביעה: תצהיר התובע מטייב סבה (ת/1). תצהיר אלבוים אלכס (ת/2). תצהיר ג'רבי ציון (ת/3). חוות דעת של מומחה בטיחות ד"ר אלעזר איל - ביקליס (ת/5). הוגשו וסומנו מוצגים נוספים מטעם התובע: צילומי צבע של הסולם (ת/4), דו"ח מס הכנסה לשנת 2010 (ת/6), תע"צ של המל"ל נפגעי עבודה (ת/7) ותיק רפואי של קופ"ח מאוחדת (ת/8). 5. התובע מצהיר כי התאונה נשוא כתב התביעה "קרתה כאשר עבדתי בחברת מקס מגיד (מנתניה), בפרוייקט שלהם בתל אביב. חברת מקס מגיד היא חברה לשיפוץ של מבנים. הם משפצים בעיקר מרפאות שיניים ומרפאות של קופות חולים (מכבי, מאוחדת וכו'). אני מכיר טוב את הבעלים מקס מגיד, שהוא בעל העסק ואת בנו, שמתפעלים את החברה (יחד עם אשתו). פורמלית, הייתי רשום כעצמאי המספק להם שירותי צבעות. בפועל הייתי כפוף להם ומבצע עבורם עבודות צבע בפרוייקט שהם קיבלו. העבודה שקיבלתי מהם הייתה בשליטתם המוחלטת. הם סיפקו את הסולם הגבוה לביצוע עבודות צבע ואת הפיגומים הניידים (כשצריך היה לטפס לגובה). אני, הבאתי את הצבע, המברשות וחומר העבודה (כולל סולם נמוך). כל ההחלטות בזירת העבודה, היו שלהם. הגדרת מקום העבודה לצביעה, וההסבר מה לעשות ומתי לעשות, היו נעשים על ידם ואני הייתי מגיע לעבודה לפי הוראות שקיבלתי מהם. היה להם מנהל עבודה, שאני הייתי כפוף להוראותיו. הוא היה אומר לי היכן לגמור הצבע, היכן לעשות שפכטל ותיקונים ומתי לעשות הכל, ואני הייתי מתאים עצמי ללוח הזמנים שלהם ..." (ראה סעיפים 1-3 בתצהיר ת/1). התובע מציין בהמשך תצהירו כי בתקופת התאונה עבד כעצמאי אף שעיקר עיסוקו והכנסתו היו בעבודות אצל חב' מקס מגיד, איתם עבד כמה שנים עובר לתאונה. ביום התאונה נתבקש לעשות תיקוני צבע בגובה, הפיגום הנייד היה תפוס ובמקום היה סולם גבוה פתוח ומוצב, עליו עלה על מנת לבצע את העבודה: "עמדתי על הסולם, כששתי רגליי על המדרך שבאותו צד ולא בפיסוק משני צידי הסולם. עמדתי כך שקצה הסולם, הגיע לי לאזור החזה. עמדתי רק מספר בודד של שניות ובאותו רגע, שמעתי לפתע רעש כמו של עץ שנשבר. עוד לא הבנתי ממה נובע הרעש, ופתאום מצאתי עצמי נופל ארצה למטה ואחורה. באופן אינסטינקטיבי, משכתי את שתי ידי לאחור ונפלתי על הארץ, מגובה של כ- 3 מטר. נחבלתי בשתי הידיים ובגב ..." (סעיף 8 לתצהיר ת/1). בסעיפים 9-12 לתצהירו מתאר התובע את הפגיעה, הטיפול הרפואי והשיקומי, הקביעה של הנכות הרפואית הצמיתה ותפקודו מאז התאונה. 6. בחקירה נגדית לב"כ נתבעים 1 ו- 2, נדרש התובע לעובדה כי הוא מוגדר כעובד עצמאי משנת 1992, הוציא חשבוניות לחב' מקס מגיד בשנת 2006 (ראה נ/1 ו- נ/2). התובע נחקר לגבי השימוש בסולם ביום התאונה, מדוע לא השתמש בפיגומים שהיו במקום, אופן הנפילה, האם היה פגם בסולם אותו ניתן היה למנוע. התובע מכחיש את הגירסה שהטיח ב"כ נתבעת 3 סרניה, לפיה כלי העבודה והסולם כמו גם ההוראות לביצוע העבודה לא ניתנו ע"י נתבעת 2. (עמ' 23 לפרו'). בהמשך נדרש לתאר כיצד נשבר הסולם, משך הזמן בו עבד במקום, מכחיש את הגירסה כאילו התאונה התרחשה מאחר והוא ניסה "ללכת עם הסולם" (עמ' 27 לפרו'). 7. ע.ת/2 אלבויים אלכס, חשמלאי עצמאי, מתאר בתצהירו (ת/2) את הכרותו רבת השנים עם התובע ועם חב' מקס מגיד, מתייחס למקום אירוע התאונה הסולמות והפיגומים שהיו במקום ביצוע העבודות אליהן הוא זומן כחשמלאי והתובע כצבע. העד מתאר בתצהירו כיצד עבד על פיגום בסמוך לסולם עליו עבד התובע, האופן בו עמד התובע על הסולם אשר היה מוצב כבר במקום בו היה אמור לעבוד: "לאחר מספר דקות כשעבד בגובה אני דיברתי איתו, ותוך כדי הדיבור כשהוא עובד, הסולם נשבר כשהוא עובד עליו והוא נפל בבת אחת לאחור. ראיתי אותו על הארץ ..." (סעיף 7 לתצהיר). בהמשך התצהיר מתאר העד את האירועים לאחר הנפילה, כאשר מקס מגיד הגיע למקום ומאשר כי הסולם בתמונות שצורפו לתצהיר הוא הסולם עליו עבד התובע ואשר נשבר כפי שתאר (סעיפים 8-10 לתצהיר). גירסתו של העד לעניין אופן נפילת התובע לא נסתרה בחקירה נגדית לב"כ הנתבעים : "...ולא עלה לשלב האחרון ולא היו רגליים בשני הצדדים, זה מה שראיתי ..." (עמ' 32 לפרו'). 8. ע.ת/3 ג'רבי ציון, איש אחזקה שכיר בחברת מקס מגיד, מצהיר כי התובע מקבל את הוראות העבודה ישירות ממנהל העבודה של מקס מגיד וכי ביום התאונה ראה את התובע עוסק בעבודות צבע על סולם גבוה שנראה חדש ושייך למקס מגיד. את רגע התאונה לא ראה אך מיד לאחריה ראה את התובע שוכב על הרצפה והבחין בסולם השבור, אחר כך הגיע מקס מגיד וצילם אותו עם הסולם. בחקירה נגדית מזהה העד את עצמו בתמונות שהוגשו ומעיד כי: "אני זוכר שהתובע היה על הריצפה עם הסולם השבור..." (עמ' 35 לפרו'). בהמשך חוזר ומדגיש בתשובה לשאלות בחקירה נגדית כי ניגש לתובע ושאל אותו מה קרה: "... הוא אמר נפלתי, הסולם נשבר ונפלתי... אז צילמתי לקחתי את המצלמה ממנהל העבודה בנצי ואני גם צילמתי. בתמונות שרואים אותי מחזיק צילם מקס שהגיע לשטח אחרי חצי שעה בערך צילם מזה וביקש ממני להחזיק את הסולם עם החיבור שיראו שזה סולם מתאים לרגל שנשברה..." העד מתאר כיצד התקשר לחב' "סרניה" אשר המדבקה עם מס' הטלפון היה על הסולם, מאחר והסולם היה חדש ולכן העובדה כי נשבר נראתה בלתי סבירה (עמ' 36 לפרו'). 9. ע.ת/4 המהנדס ד"ר אלעזר איל ביקלס - מתייחס בחוות דעתו (ת/5) לנתונים שקיבל והמסקנות לפיהן הכשל בסולם נגרם עקב שימוש בלוח עץ לקוי או כוחות חיצוניים גדולים שפעלו על הסולם לפני אספקתו, או שני הגורמים יחד(עמ' 13 לחוות הדעת). לסיכום מציין המומחה בחוות הדעת כי ניתן היה למנוע את התאונה ע"י בחינת לוחות העץ אצל הספק, בדיקת הסולם על פי דרישות התקן הישראלי, בחינת התקינות ע"י מנהל העבודה על מנת לזהות ליקויים ולהדריך את התובע בדבר סיכונים. בחקירה נגדית חוזר המומחה על מסקנותיו לעניין הגורמים לאירוע (עמ' 42 לפרו'). 10. עד הגנה מקס מגיד, בעלים ומנהל חברת מקס מגיד בע"מ, מתייחס בתצהירו (נ/5) לעובדה כי החברה מבצעת בו זמנית מספר פרויקטים ומעסיקה קבלני משנה, ביניהם התובע שהיה קבלן משנה עצמאי, אשר התשלום עבור העבודה בוצע כנגד חשבונית מס. התובע כקבלן משנה מביא עימו את כלי העבודה והעובדה כי השתמש ביום התאונה בסולם של החברה אינה הופכת את מקס מגיד בע"מ לספקית כלי העבודה. (סעיף 11 לתצהיר). לתצהיר מצורפת קבלה מיום 5.11.06 לפיה הסולם נשוא התביעה נרכש על ידי מקס מגיד מחנות חומרי בניין בת"א, מדובר בסולם חדש שנחזה להיות תקני ובטוח. בחקירה נגדית לב"כ התובע נדרש למערכת יחסי העבודה עם התובע, חזר על הגירסה לפיה מדובר בקבלן עצמאי וכי ביום התאונה התובע לא פנה ולא קיבל רשות לעלות על הסולם: "הוא עלה על דעת עצמו והוא למעשה ניצל ציוד שהבאתי לעובדים שלי שהיו במקום..." (עמ' 52 לפרו'). לגבי הוראות, הדרכות ובדיקת תקינות כלי העבודה, העד מצהיר כי אירוע התאונה אכן הפתיע אותו, שכן מדובר בסולם חדש, אשר לא משתמשים בו יום יום, הוא הוחזר לחנות ממנה נרכש מבלי שהתעניין אצל היצרן. לעניין אופן הובלת הציוד מהמחסנים לאתר העבודה, טוען העד כי כלי עבודה: "תמיד יוצאים אחרי בדיקה והשגחה שלי". (עמ' 56 לפרו'). 11. עד הגנה מטעם נתבעת 3 סרניה בע"מ, המהנדס סלים סעדי, נחקר על חוות דעתו מיום 21.12.10, שם קבע בפרק המסקנות והסיכום כי התאונה ארעה עקב: "שבירה פתאומית של שני זקיפי סולם כפול מעץ בו זמנית ..." בחוות הדעת קובע המומחה כי הנתבעת 3 פעלה על פי אמות מידה מקובלות לעניין התקן ולא מתקבל על הדעת כי הסולם נשבר בו זמנית בשלושה מוקדים: "לדעתי המקצועית, הסולם שעזב את מפעל הנתבעת היה במצב תקין ואין אפשרות כי התאונה התרחשה כנטען בשם פגם בסולם. השברים בסולם הנראים בתמונות המוצגות ע"י התובע התרחשו עקב שימוש ו/או אחסון ו/או שינוע לקוי או לחילופין בדיעבד, לאחר נפילה שלא קשורה במצב הסולם." בחקירה נגדית מודה העד כי בהעדר אפשרות בדיקת הסולם נשוא התביעה, יש קושי מקצועי במתן התייחסות, כמו גם כל הבדיקות בנספחים שצורפו לחוות הדעת לא מתייחסות לסולם בעל 11 שלבים וכי יש תקן רישמי ותקן וולונטרי. (עמ' 63 ועמ' 66 לפרו'). 12. עד הגנה נוסף מטעם נתבעת 3 סרניה בע"מ, מר ישראל בראון מנהל החברה מתייחס בתצהירו לפעילות החברה, המייצרת סולמות עץ תוך הקפדה על איכות ובטיחות המוצר, כאשר היצור הוא בפיקוח מכון התקנים הישראלי, הכל כמפורט בנספחים, בתצהיר. העד מציין כי הסולם נשוא כתב התביעה לא חזר למי מהצדדים ולא ניתן היה לבדוק אותו או את הסיבה לשבירה הנטענת ובהתאם לניסיונו הרב מהתמונות ניתן לראות כי נעשו בסולם שינויים מאז שעזב את המפעל ולא ייתכן כי קרס ללא סיבה, אלא אם נגרם לו נזק "חיצוני" כלשהו. בטרם חקירה נגדית נרשמה הסתייגות ב"כ התובע והנתבעים 1 ו- 2 לעניין "חוות הדעת המקצועית והמסקנות המשפטיות העולות מתצהירו של העד" (עמ' 69 לפרו'). העד מודה בחקירה נגדית לב"כ התובע כי נתבעת 3 (סרניה) היא היצרנית של הסולם נשוא כתב התביעה וכי במהלך יצור הסולמות העץ מועבר לחיתוך ועיבוד במנסרה. (עמ' 71 לפרו'). לעניין בדיקת הסולמות, טוען העד כי הוא באופן אישי בודק אותם לפני שהם יוצאים מהמפעל ומדביק את המדבקה (עמ' 73 לפרו'). בהמשך מתייחס העד להובלה ותחזוקת הסולם אצל המשתמש (עמ' 74 לפרו'). 13. בגמר שמיעת הראיות נקבעו מועדים לסיכומים בכתב. ב"כ התובע הגיש סיכומיו ובטרם הוגשו סיכומי ההגנה, פנה ב"כ נתבעת 3 בבקשה בכתב להגיש "ראיה נוספת" (תמונות תקריב בהן ניתן לראות אזיקונים בקצה הסולם) - בהתאם להסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים, תבוא התייחסות לראיה זו במסגרת הסיכומים עם זכות תשובה לב"כ התובע אשר כבר הגיש את סיכומיו. 14. בסיכומי התובע נטען כי בפועל והלכה למעשה היה התובע "עובדו" של מגיד והפסיקה מכירה בהטלת אחריות גם בהעדר יחסי עובד - מעביד באופן פורמלי וכי השימוש בסולם הותר לתובע ולכל העובדים במקום, בין אם היו קבלני משנה ובין אם היו עובדים ישירים של הנתבעת 2 מקס מגיד בע"מ. ב"כ התובע טוען להעברת נטל השכנוע מכוח סעיף 41 לפקודת הנזיקין, בהתקיים התנאים הנדרשים (התובע לא יודע מידיעה אישית מה גרם לשבירת הסולם), מדובר בנכס שלנתבעות היתה שליטה מלאה עליו ואירוע התאונה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעות התרשלו מאשר המסקנה שנקטו בזהירות סבירה למניעת הנזק. עוד נטען לנזק ראייתי מאחר והסולם עצמו לא נמצא. העברת נטל השיכנוע נובעת גם מכוח חוק האחריות למוצרים פגומים: "קיומו של הסולם כחדש מזה וקריסתו הפתאומית מנגד, מחייבת קביעה כי נסיבות המקרה מעידות על פגם כלשהו בסולם ..." (עמ' 5 לסיכומים בכתב). 15. ב"כ נתבעות 1 ו- 2 מדגיש בסיכומים בכתב כי לא נתקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לבין חב' מקס מגיד בע"מ אלא יחסי קבלן ראשי אל מול קבלן משנה וכי הסולם היה סולם חדש שנחזה להיות תקין. הוכח כי מדובר בסולם שיוצר ע"י נתבעת 3 סרניה בע"מ וכי הנתבעות 1 ו- 2 פעלו ללא רבב כאשר האחריות הבלעדית מוטלת על התובע ו/או על יצרן הסולם. בהמשך נטען כי התובע עשה שימוש בסולם ללא היתר, הסולם הוחזר לאחר התאונה לחנות בו נרכש ואין לקבל את הטענה לפיה מעיון בתמונות ניתן ללמוד על חבלה/ מכות/ שינויים בסולם: "בסופו של דבר, יש לזכור כי מדובר בסולם חדש שיצא תחת ידיה של סרניה ונשבר בעת שהתובע עמד עליו, ולכן כל נסיון לטעון לשינויים בסולם לאחר שיצא ממפעלה של סרניה הינו נסיון לכסות אחר רשלנותה שלה." (סעיף 17 לסיכומים). לחילופין, נטען לאשם תורם של התובע בשיעור 100% מאחר ופעל ללא היתר בעת שעלה על הסולם. 16. נתבעת 3 סרניה בע"מ מצרפת לסיכומיה תקליטור שהוגש כראיה נוספת וצילומי תקריב אשר מחזקים את הטענה כי לא ייתכן שהסולם נשבר בארבע מקומות שונים בו זמנית. כמשתקף מצילומי התקריב לעניין קיומם של אזיקונים בקצה הסולם וסימנים של מכות על השלב העליון, אשר יש בכל אלה כדי לתמוך בטענה לפיה הסולם נחבל במתכוון או בשוגג לאחר שיצא מרשות היצרן. בסיכומים נטען עוד כי לא באה ראיה שמדובר בסולם של סרניה, הסולם עצמו "נעלם" ואין ראיה שהסולם המצולם יוצר על ידי סרניה, כאשר התווית והמדבקה ניתנים להסרה וכי הנתבעת מקס מגיד בע"מ נמנעה מלהביא עדויות וראיות להוכחת הגירסה לעניין החזרת הסולם לחנות בו נרכש. בהמשך הסיכומים טוען ב"כ נתבעת 3 לסתירות בעדויות תביעה, לחוסר מהימנות של חוות הדעת שהוגשה מטעם התובע והעדר הסבר לאופן קריסת הסולם. לא הוכח שהמוצר היה פגום בעת שיצא מרשות היצרן וכי האחריות מוטלת על התובע ועל הנתבעת 2 בגין הפרת הוראות בטיחות בעבודה בגובה ובדיקת תקינות המוצרים. 17. סיכומי תגובה מטעם ב"כ התובע לעניין תמונות התקריב, עצם קיומם של האזיקונים הוביל למסקנה כי הסולם היה פגום קודם לתאונה ושולל את הטענה כי נחבל לאחר התאונה ומאחר והתובע לא נחקר על קיומם של האזיקונים, מתחייבת המסקנה כי הסולם לא היה תקין כבר בעת שהתובע עלה עליו וכי הדבר היה ידוע למקס מגיד כבעל הסולם אשר ביקש לתת "עזרה ראשונה" לסולם באמצעות האזיקונים. 18. לאחר השלמת הראיות, עיון בפרוטוקול בסיכומים ובמוצגים נדרשת הכרעה לעניין התשתית העובדתית, נסיבות אירוע התאונה ומנגנון הפגיעה וכן שאלת האחריות וגובה הנזק. התובע עבד אצל חברת מקס מגיד בע"מ, כקבלן משנה עצמאי ולא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד כהגדרתם בחוק ובפסיקה. שוכנעתי לקבל את גירסת התובע לעניין נסיבות אירוע התאונה על פני ציר הזמן, גירסה שלא נסתרה בחקירה נגדית ונתמכה על ידי עדויות נוספות. אין בטיעוני ב"כ הנתבעות כדי לפגום בגרעין האמת בבסיס הגירסה העובדתית שבאה מפי עדי התביעה. התובע נתבקש לבצע עבודת צבע בגובה, בפרוייקט שאליו זומן על ידי מקס מגיד, בחר לבצע את העבודה באמצעות סולם עץ בעל 11 שלבים שהיה במקום ובעת שעמד עליו, הסולם קרס והוא נפל ונחבל. מצאתי לקבוע כי כל הצילומים שצורפו לתצהירי עדי התביעה ובחלקם מופיע הסולם יחד עם עד תביעה 3 - משקפים את שארע בפועל בזמן אמת, לרבות זהות הסולם ממנו נפל התובע ביום התאונה נשוא התובענה. לא נעלמה מעיני העובדה כי הסולם עצמו לא נמצא ולא נבדק על ידי מי מהצדדים לאחר התאונה וכל שנותר הינו קובץ הצילומים שאין מחלוקת כי צולמו מיד ובסמוך לאירוע. 19. הנני דוחה מכל וכל את הטענה לפיה חברו התובע והנתבעות בקנוניה להעלמת הסולם לאחר אירוע התאונה וקובעת כי בהתאם לעדויות שלא נסתרו, מדובר בסולם אשר סרניה (נתבעת 3) יצרה ושיווקה, נרכש ע"י מקס מגיד בע"מ (נתבעת 2) כשלושה חודשים לפני אירוע התאונה, כמפורט בתצהירו של מקס מגיד ובחשבונית הרכישה המצורפת לתצהיר. מתוך מארג עדויות התביעה וההגנה (שלושת עדי התביעה, עדותו של מקס מגיד ועדות מנהל סרניה), עולה מסקנה אחת המתיישבת עם העובדות, ההגיון והשכל הישר לפיה מדובר בסולם של נתבעת 3 סרניה בע"מ. 20. "הראיה הנוספת" לעניין קובץ צילומי התקריב בהם נחזים אזיקונים בקצה הסולם, אינה תחליף לעדויות וקביעות חוות הדעת שבאו בפני בימ"ש במהלך שמיעת הראיות ואין בה לטעמי, כדי להפריך את הטענה לעניין מצבו של הסולם עובר לאירוע התאונה. באותה מידה לא סבירה בעיני הטענה כי חרף המדבקה המציינת את פרטי נתבעת 3 על גבי הסולם שצולם, אין המדובר בסולם של סרניה בע"מ. אין מחלוקת כי זקיפי הסולם נשברו באיזור השלב השלישי (ספירה מלמטה) ולפיכך לא שוכנעתי כי יש בצילומי התקריב המתייחסים לאזיקונים בקצה העליון של הסולם כדי להפריך ו/או להוות גורם מכריע לעניין מנגנון הקריסה של הסולם עובר לאירוע התאונה. לציין כי חדות האבחנה של ב"כ נתבעת 3 לאחר שלב שמיעת הראיות באותו קובץ דיגיטלי אינו יכול להוות תחליף לעימות העדים והמומחים עם קיומם של האזיקונים בקצה העליון של הסולם ואין מחלוקת כי לנקודה זו לא נדרשו העדים במהלך החקירה הנגדית. 21. בסופו של יום, בהתאם לתשתית העובדתית שהוכחה, התובע קבלן משנה לעבודות צבע, עלה על סולם עץ בעל 11 שלבים על מנת לבצע עבודות בגובה. הסולם אשר קרס ובגין כך התובע נפל ונחבל, היה סולם בבעלות מקס מגיד אשר יוצר ושווק על ידי סרניה ותועד בזמן אמת במקום בו ארעה התאונה נשוא התביעה. דוחה את הטענה לפיה התובע השתמש בסולם ללא היתר, כמו גם את הטענה כי הסולם הוחלף באחר ואף לא באה ראיה שיש בה כדי להוכיח את הטענה לקיומו של אירוע חבלה ו/או שינויים בסולם אשר היה בהם כדי להוות את הגורם העובדתי ו/או הסיבתי לשברים בשלב השלישי של הסולם וקריסתו. 22. שאלת האחריות: הלכה פסוקה היא (ראה בין השאר ע.א. 7130/01 סולל בונה נ' תנעמי) כי העדר יחסי עבודה או ביטוח, אינו שולל את חובת הזהירות: "מהמסקנה שלא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין הצדדים לא נובעת, בהכרח, המסקנה שלא קיימת חובת זהירות בין צד למשנהו ... ... אכן, תנעמי לא היה עובד של מינרב או סולל בונה, אולם הוא ביצע עבודה עבורן, ויש להכיר בקיומה של חובת זהירות מושגית ביניהם. על מינרב וסולל בונה מוטלת חובה כללית להבטיח את שלומו ובטחונו של כל אדם שהן צופות או צריכות לצפות, שעשוי להיות מושפע מן המתרחש בשטח המבנה, בין שהוא עובד ובין שהוא קבלן ... על מינרב מוטלת חובה בהיותה הקבלן הראשי ומבצע הבניה, שמתפקידו לקיים פיקוח על אתר העבודה ולדאוג לאמצעי בטיחות נאותים." 23. פסיפס הראיות בתיק זה מוביל למסקנה כי קיימת חובת זהירות מושגית בין הנתבעת 2 מקס מגיד בע"מ לבין התובע, אשר הוזמן על ידה לבצע את העבודה באתר. בשים לב להתנהלות על פני ציר הזמן, מצאתי כי בנסיבות המייחדות את המקרה קיימת גם חובת זהירות קונקרטית, שכן אין כל ספק כי אדם סביר יכול וצריך היה לצפות את התרחשות הנזק, כאשר הסולם אשר סופק על ידי הנתבעת 2 קרס במהלך העבודה. לציין כי הפרת חובת הזהירות נגזרת אף מהחובה הסטטוטורית אשר יכולה לשמש אינדיקציה לסטנדרט זהירות שחייב בו האדם הסביר (ראה בין השאר ע.א. 4597/91 קיבוץ אפיקים נ' חי כהן). נתבעת 2 מקס מגיד בע"מ היתה קבלן ראשי באתר הבניה ומוגדרת בתקנות הבטיחות בעבודה כמבצע בניה: "קבלן ראשי או מזמין, המבצע את העבודה כולה או חלקה באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים עבורו". לפיכך, נושאת נתבעת 2 באחריות הכוללת לבטיחות העבודות באתר ועליה מוטלות מלוא החובות לקיים את הוראות הדינים הרלבנטיים באשר לבטיחות ולמנוע סיכונים בטיחותיים לכלל העובדים באתר וביניהם התובע (ראה בין השאר בע"א 3479/06 הוארי נ' אלי ארבע ואח'), בעיקר כאשר מדובר במספר קבלני משנה העובדים במקום כפי שעלה מהראיות בתיק. חובת הזהירות מוטלת על נתבעת 2 במישור דיני הנזיקין מכוח עוולת הרשלנות ומכוח הפרת חובה חקוקה, וזאת ביחס לחוקי הבטיחות בעבודה, לרבות פקודת הבטיחות ותקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) תשמ"ח - 1988. כפי שהוכח בנסיבות המייחדות את האירועים נשוא התביעה, משלבות העוולות זו בזו, החובות הקבועות בחקיקה הרלבנטית מהוות בסיס לחובת הזהירות המושגית. 24. התובע הוזמן לבצע עבודות צבע ע"י נתבעת 2 וחובת הזהירות קיימת גם אם הוא אינו "עובד" שלה וחובת הזהירות הקונקרטית הופרה כמו גם הפרת החובה החקוקה - "הרציונאל המונח ביסוד פקודת הבטיחות בעבודה ותקנות הבטיחות בעבודה הוא לספק סביבת עבודה בטוחה ולהגן על חייו ושלמות גופו של כל מי שנמצא במקום העבודה לצורך עבודתו, בין אם הוא עובד ובין אם הוא קבלן עצמאי." (ראה ע"א 7130/01 סולל בונה). 25. אחריות יצרן קבועה בהוראות חוק אחריות מוצרים פגומים תש"ם - 1980, כאשר ייחודו של החוק הינו בהטלת אחריות על יצרן לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן (ראה סעיף 2). אין מחלוקת כי נתבעת 3 סרניה היתה יצרנית סולמות ובענייננו, הסולם ממנו נפל התובע במועד אירוע התאונה נשוא התביעה, יוצר על ידה שווק ונמכר לנתבעת 2 וקרס במהלך העבודה. סעיף 3 (ב) לחוק קובע חזקה לפיה המוצר נחשב פגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה פגום מאשר עם המסקנה שהיה תקין. כדי להחלץ מחזקה זו, על היצרן להוכיח שהמוצר עבר בדיקות בטיחות סבירות לפני שיצא משליטתו - ראה סעיף 4 (א) (1). בנקודה זו, חרף עדותם של מר ישראל בראון מנהל החברה לעניין ההקפדה על איכות ובטיחות המוצר היוצא מהמפעל כמו גם הנטען בחוות הדעת של המהנדס סלים סעדי לעניין מנגנון קריסת הסולם - לא נסתרה החזקה בבסיס האחריות המוטלת על היצרן. סולם עץ בעל 11 שלבים הינו כלי עבודה, המשמש ואשר נועד בעצם טיבו וטיבעו והגדרת תפקידו לעבודות בגובה, לרבות איחסון ושינוע לאתר העבודה. לא סביר כי שלושה חודשים מאז שיצא משערי המפעל יקרוס במנגנון המתואר מפי עדי הראיה וחוות הדעת המונחות בתיק בית המשפט. בנסיבות, קובעת כי הסולם שיוצר ושווק על ידי נתבעת 3, במבחן התוצאה נמצא פגום מאחר ונסיבות המקרה מתיישבות יותר עם מסקנה זו מאשר עם המסקנה שהיה תקין. לציין כי מאותם טעמים המפורטים בסיכומי ב"כ התובע לעניין העברת הנטל בהתאם לסעיף 41 לפקודת הנזיקין, בכל הקשור לסיבה ולגורם לשבירת הסולם וקריסתו - נמצא כי התקיימו שלושת התנאים המצטברים ולפיכך הדברים מתיישבים עם המסקנה לפיה הנתבעים יחד ולחוד התרשלו ולא נקטו זהירות סבירה למניעת הנזק. 26. אשם תורם: התובע קבלן עצמאי וותיק ומנוסה, אשר ביצע בעבר עבודות עבור הנתבעת 2 מקס מגיד, ביצע את העבודה בעזרת כלי עבודה שהיו במקום, עלה על סולם שהיה מוצב במקום כשהוא פתוח ועשה בו שימוש רגיל עד לרגע בו נשבר וקרס. התובע לא עומת בחקירה נגדית עם פגם כלשהו גלוי או נסתר בסולם טרם השימוש בו. גירסתו לעניין אופן השימוש לא נסתרה ונמצאה מהימנה. אין ממש בטענה כי התובע עשה שימוש חריג בסולם ו/או שימוש ללא היתר. מעמדם העדיף של הנתבעים מוביל למסקנה כי בנסיבות האירוע נשוא התובענה, הם האחראים על תחומי העבודה, תנאי העבודה, כלי העבודה, הבטיחות והנוהלים במקום והתובע פעל בתוך הגבולות שהוצבו לו. לא שוכנעתי כי התובע בנסיבותיו של תיק זה הפעיל שיקול דעת עצמאי באופן שהוא יצר את הסיכון, גם לא כי היתה חריגה ממסגרת הסיכון שיצרו הנתבעים עד שפגיעתו היתה פועל יוצא מאותו סיכון ורק אז ניתן לייחס לו אשם תורם. מבחן האדם הסביר שנקבע בפסיקה לעניין האשם התורם מתייחס למידת הזהירות שהיה על נפגע לנקוט אל מול מבחן האשמה, קרי העמדת מעשה הרשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה והשוואת מידתם ומשקלם. בחינה מושכלת של מכלול הנתונים והשיקולים הרלבנטיים המייחדים את העושה והמעשה בתיק זה מוביל למסקנה כי אין לייחס לתובע אשם תורם. 27. הנני קובעת כי שתי החברות, הנתבעת 2 (מקס מגיד בע"מ) ונתבעת 3 (סרניה בע"מ) - חבות כלפי התובע בחובת זהירות מושגית וקונקרטית. התרחשות הנזק בתיק זה עומדת במבחן הציפיות הן במישור הפיזי והן במישור הנורמטיבי והתקיימו רכיבי עוולת הרשלנות ועוולת הפר חובה חקוקה, כמו גם הקשר הסיבתי שבין ההפרה לגרימת הנזק הנטען. בהתאם לסעיף 11 לפקודת הנזיקין, ביחסים שבין התובע לנתבעות, שותפות הנתבעות באחריות לאירוע שבעטיו נגרם הנזק. המדובר במעוולים יחד אשר ניתנים להיתבע יחד ולחוד. במישור היחסים הפנימיים בין המזיקים חל עקרון ההשתתפות או השיפוי ועל פי סעיף 84 (ב) לפקודת הנזיקין, רשאי בימ"ש לחלק את האחריות בינם לבין עצמם. במסגרת חלוקת האחריות בין המעוולים המבחן למידת השתתפות כל אחד מהשותפים לעוולה הוא מבחן "האשמה המוסרית": "... גם מבחן הקשר הסיבתי וגם מבחן האשמה המוסרית חייבים להיות בפני השופט שעה שהוא קובע את חלקיהם של מעוולים מספר במעשה נזיקין." (ראה ע.א. בימ"ש עליון 746/76 עזבון המנח דוד עזרא). במכלול הנסיבות, מצאתי לקבוע את שיעור ומידת האחריות של הנתבעים במידה שווה ביניהם. לפיכך, האחריות כלפי התובע מוטלת על נתבעת 2 (מקס מגיד בע"מ) ונתבעת 3 (סרניה בע"מ) בחיובים נפרדים של 50% על כל צד. 28. טיעוני הצדדים למסגרת הנזק: ב"כ התובע עותר בסיכומים לפיצוי בגין הפסד הכנסה לעבר (3 חודשים מלא 39,900 ₪) הפסד הכנסה חלקי (61,000 ₪) בצרוף ריבית ומחצית תקופה 5,796 ₪. אובדן כושר השתכרות לעתיד פיצוי גלובלי בסך 200,000 ₪. פיצוי בגין כאב וסבל 80,000 ₪, הוצאות 20,000 ₪ ופיצוי בגין נזק ראייתי 30,000 ₪, בניכוי תגמולי המל"ל (90,000 ₪), עותר ב"כ התובע לפיצוי בסך 356,696 ₪. ב"כ נתבעים 1 ו- 2 טוען בסיכומיו כי הנכות הרפואית של 15% בגין שברים בשתי אצבעות יד ימין אינה מותירה נכות תפקודית ולפיכך מציע פיצוי בגין כאב וסבל בסך 20,000 ₪. לפי ת.ע.צ של המל"ל קיבל התובע סך של 82,928 ₪ ולפיכך התביעה "נבלעת". ב"כ נתבעת 3 מתמקד בסיכומיו בטענה כי התובע: "ממשיך ועוסק באותו עיסוק עובר לתאונה ..." שכרו השביח, לא הובאו ראיות להפסדי הכנסה בשנים הסמוכות לאירוע התאונה ואין מקום לפסוק פיצוי בהיקף הנטען. לחילופין, מכל פיצוי שיפסק בגין הפסדי שכר ונזק לא ממוני, טוען ב"כ נתבעת 3 בסיכומיו כי יש להפחית 90% רשלנות תורמת ולנכות את תגמולי המל"ל. 29. הפגיעה בתאונה, הנכות הרפואית והשלכותיה - ראשי הנזק: התובע יליד 1955, קבלן צבע עצמאי, נפגע בתאונה נשוא התביעה בהיותו כבן 52. לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה בשיעור 15% בגין שבר באגודל, שבר באצבע 2 וחבלה בבסיס כף יד ימין. בהתאם להכנסה רבע שנתית מוצהרת למל"ל, 34,217 ₪ קובעת את בסיס השכר לחישוב נכון למועד פסק הדין על סך 13,000 ₪ במעוגל. בתקופת אי הכושר שנקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי, זכאי התובע לפיצוי בהתאמה לתקופה שנקצבה, סך של 39,000 ₪. מעבר לכך לא שוכנעתי כי באה בפני ראיה קבילה לעניין הפסדי הכנסה נוספים לעבר. לא נעלמה מעיני הטענה כי התובע לא נפלט ממעגל העבודה והמשיך בעיסוקיו. יחד עם זאת, התובע זכאי לפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד ובשים לב לגילו של התובע, טיב הפגיעה ועברו התעסוקתי, שוכנעתי כי הגריעה מכושר ההשתכרות אינה עולה על שיעור הנכות הרפואית ולפיכך מצאתי לפסוק פיצוי בסכום גלובלי על דרך האומדנה סך של 140,000 ₪. התובע זכאי לפיצוי בגין כאב וסבל בהתחשב בטיב הפגיעה, הטיפול הרפואי והשיקומי סך של 50,000 ₪. מעבר לכך, לא מצאתי כי הוכחו ראשי נזק נוספים המזכים בפיצוי. אירוע התאונה הוכר ע"י המל"ל כתאונת עבודה ולפיכך זכאי התובע להחזר הוצאות. 30. אשר על כן, קובעת כי התובע זכאי לפיצוי בסך כולל של 229,000 ₪. מסכום זה יש לנכות תגמולי מל"ל משוערך להיום 92,000 ₪ (במעוגל), היתרה לפיצוי בסך 137,000 ₪ תשולם בחלקים שווים בהתאם לקביעת האחריות בפסק הדין. מחייבת את הנתבעות 1 ו- 2 (מנורה ומקס מגיד) לשלם ישירות לתובע סך של 68,500 ₪ בצרוף הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 16,000 ₪. נתבעת 3 תשלם ישירות לתובע סך של 68,500 ₪ בצרוף הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 16,000 ₪. החיובים לשיפוי בהודעה לצד שלישי (כנגד סרניה בע"מ) נבלעים בשים לב לקביעה של המעוולים במשותף והחלוקה ביניהם, לפיכך מורה על דחיית ההודעה לצד שלישי כנגד סרניה בע"מ, ללא צו להוצאות. תאונות נפילהצביעהנפילה מגובה / מסולםנפילה