נדחתה תביעה בטענת מרצפות שקועות וכי צבען השתנה לאחר שטיפה רקע: 1. התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים לתשלום סך 45,000 ₪. ביסוד התביעה עומדת טענת התובע מרצפות שרכש מהנתבעים נתגלו כלא תקינות; לאחר שבוצע הריצוף בביתו, גילה התובע, לטענתו, כי הרצפות שקועות, יש בהן פגמים וכי צבען השתנה לאחר שטיפה. הנתבעים הכחישו את טענות התובע וטענו כי במרצפות שרכש לא היה כל פגם. כן טענו להיעדר חבות בשל איחור בהעלאת הטענות על-ידי התובע, בהתאם להוראות הוראות חוק המכר, התשכ"ח - 1968. הנתבעים הגישו הודעת צד ג' נגד יצרן המרצפות, בה טענו כי ככל שיוכח שהמרצפות פגומות, האחריות לכך מוטלת על היצרן. כן הגישו תביעה שכנד בסך 13,100 נגד התובע, לתשלום יתרת התמורה בעד המרצפות, שלא שולמה על-ידו. 2. הצדדים פנו להליך של גישור. במסגרת זאת הם חתמו על הסדר גישור, לפיו ימונה מכון התקנים הישראלי "כמומחה מוסכם ומחייב" בתיק, ובכלל זה בהליך המשפטי ככל שלא תושג הסכמה בגישור. הסדר הגישור הוגש לבית המשפט בהסכמה, וניתן לו תוקף של החלטה (החלטת כב' הרשת מיום 7.12.09). 3. מומחה מטעם מעון התקנים, המהנדס משה חיים (להלן - המומחה) ביקר בבית התובע, בחן את המרצפות וחיווה דעתו, בחוות דעת מפורטת שהוגשה, כי הפגמים הנטענים בתביעה אין מקורם במרצפות עצמן, אלא באופן בו הונחו בבית התובע. 4. לאחר הגשת חוות הדעת, ומשלא הגיעו הצדדים להסכמה, ביקש התובע לחקור את המומה על חוות דעתו, וזאת התאפשר לו. הכרעה: 5. כעולה מהמפורט לעיל, עפ"י ההסכם שבין הצדדים, ימונה מומחה "מוסכם ומחייב" במחלוקות שביניהם. להחלטה זו ניתן תוקף של החלטת בית משפט. בהתאם להסכמה הנ"ל, חוות הדעת שניתנה מחייבת את הצדדים. בנסיבות אלה, חוות הדעת, כפי שניתנה, אמורה היתה לסיים את ההליך. עם זאת, התובע עמד על חקירת המומחה, מאחר שלטענתו נפלו בה פגמים היורדים לשורשו של עניין וגורמים לו עיוות דין. 6. המומחה נחקר בפני, ולא מצאתי כי חוות דעתו לוקה בפגמים כלשהם. חוות דעת המומחה הינה מפורטת, מתבססת על ביקור שערך המומחה במקום ועל מומחיותו וניסיונו המקצועיים. בהתאם למתווה הדיוני המוסכם בין הצדדים, חוות הדעת מחייבת אותם, ואין מקום לסטות מהסכמה זו. די בכך כדי לדחות את התביעה. 7. מעבר לכך אציין, כי אף לגופם של דברים דין התביעה להידחות. המומחה הסביר בחוות דעתו ובעדותו, כי הליקויים עליהם הצביע התובע בעת הביקור שערך המומחה בביתו (שקיימים רק בחלקם, לפי העולה מחווה"ד), נגרמו, ברמת סבירות גבוהה, עקב אופן ביצוע הריצוף ולא בשל פגם במרצפות עצמן. המומחה הסביר כי חלק ניכר מהמרצפות הונחו באזורים לא מקורים או חשופים חלקית לגשם, וכי הריצוף בוצע באופן שבין המרצפות נותרו מרווחים רחבים ("מישקים") מבלי לאטמם כמתחייב. נוכח נתונים אלה ובשים לב לסוג הממצאים במרצפות, סבר המומחה, כי הפגמים עליהם מלין התובע נגרמו, ברמת סבירות גבוהה, מחדירה של רטיבות מתחת לרצפות שמקורה בליקויים בביצוע הריצוף. עוד ציין המומחה כי שטח הריצוף נראה חזותית אחיד וכי לא אותרו על-ידו שקיעות יוצאות דופן בריצוף. אשר לתלונת התובע בדבר כתמים שחורים נקודתיים בחלק מהרצפות (פוליה שחורה, כפי שכונו בחוות דעתו), עולה מחוות הדעת כי כאלה קיימים בתפזורת ובחלק קטן יחסית מהמרצפות, וכי התקן הרלוונטי מתיר מרצפות בודדות כנ"ל בתפזורת. 8. המומחה בחקירתו חזר על ממצאיו ועל מסקנתו לפיה: "לפי דעתי המקצועית מבחינת הכתמים ואופיים שהתגלו בשטח, נבעו משימוש ולא מעצם הייצור" (עמ' 11, ש' 5). עדותו היתה סדורה ומשכנעת ולא התגלו בה אי-בהירויות כלשהן, ובנסיבות אלה אני רואה לאמץ את חוות דעתו. כידוע, לחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, יש משקל ראייתי מהותי בהיותו גורם מקצועי אובייקטיבי, וככל שלא נתגלו פגמים בחוות דעתו יטה בית המשפט לקבלה, לא כל שכן כאשר מדובר במומחה מוסכם כבענייננו. 9. יש לציין כי התובע בסיכומיו הפנה לחוות דעת מטעמו שצורפה לכתב התביעה. אלא שכאמור, המומחה מונה בהסכמת הצדדים, ולפיכך לא ניתן להסתמך על חוות דעת שהוגשו עובר למינוי, ואלה אינן עוד חלק מחומר הראיות בתיק (תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984). גם טרוניית התובע על כך שהמומחה לא התייחס לחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה איננה מובנת, שכן בהסכם בין הצדדים נקבע במפורש כי התובע לא ימציא למומחה את חוות דעת (יש לציין כי לנוכח הסכמה זו, כלל לא הוגשו בהליך חוות דעת נגדיות מטעם הנתבעים). גם טענת התובע נגד חוות הדעת בשל כך שניתנה זמן רב לאחר ביצוע הריצוף, משוללת יסוד. התובע הגיש את תביעתו כשנתיים לאחר רכישת המרצפות, ולאחר מכן הסכים למינוי מומחה מוסכם לבדיקתן. חלוף הזמן היה, איפוא, בגדר נתון ידוע מראש בעת שהוסכם על המינוי, ואין התובע יכול להלין על כך בדיעבד משהסתבר שחוות הדעת איננה משרתת את האינטרס שלו. עוד יש יצויין, כי מרבית הזמן שחלף מאז הוחלט על מינוי המומחה ועד להגשת חוות הדעת, מקורו במחדל התובע מלשלם את חלקו בשכר טרחת המומחה במועד. מעבר לכך, לא שוכנעתי כי היה בחלוף הזמן כדי לשנות לגופם של דברים נוכח חוות הדעת ועדות המומחה. 10. סיכומם של דברים; מקובלת על חוות דעת המומחה, ולפיה אותם פגמים שנמצאו במרצפות בדירת התובע, מקורם, ברמת סבירות גבוהה, באופן הנחת הרצפות, ולא ברצפות עצמן, ולפיכך אין הנתבעים נושאים באחריות בגינם. לעניין הפוליה השחורה, לא הוכח כי מדובר ביותר ממרצפות בודדות בפיזור, אותן התקן מתיר לפי העולה מחוות הדעת, ומכל מקום התובע לא הוכיח כי אלו לא נראו לעין בעת קבלת המרצפות, ובנסיבות אלה אין הנתבעים נושאים באחריות בעניין זה בגין אי-התאמה (ככל שהיה מוכח כי קיימת כזו) משהטענה עלתה רק לאחר ביצוע הריצוף. 11. המסקנה היא, איפוא, כי דין התביעה להידחות, וכך אני מורה. בהתאמה, נדחית ההודעה לצד ג'. 12. אשר לתביעה שכנגד; הנתבעת - התובעת שכנגד, מבקשת כי יינתן פס"ד בהיעדר הגנה נגד התובע - הנתבע שכנגד, שכן לא הוגש מטעמו כתב הגנה על-אף שהתביעה שכנגד הומצאה לו, כעולה מאישור המצאה שצורף. על-אף שהעניין עלה עוד במועד בו נחקר המומחה, לא מצא לנכון התובע להגיש בקשה כלשהי בעניין זה, ולהתייחס לכך בסיכומיו. בנסיבות אלה, בהיעדר הגנה, ועל יסוד המטענות בכתב התביעה שכנגד והמסמכים שצורפו לו, ונוכח מסקנתי לגופה של מחלוקת בסוגיית איכות המרצפות שנמכרו לתובע, אני מקבלת את התביעה שכנגד, ומחייבת את הנתבע שכנגד לשלם לתובעת שכנגד סך 13,100 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה שכנגד ועד למועד מתן פסק-הדין. 13. התובע יישא בהוצאות ושכ"ט עו"ד הנתבעים בסך כולל של 5,000 ₪. כן יישא התובע בהוצאות ושכ"ט עו"ד צד ג' בסך כולל של 4,000 ₪, וזאת בשים לכך שדחית ההודעה לצד ג' נגזרת ישירות מדחיית התביעה שלא נמצא לה בסיס. 14. הסכומים הנזכרים לעיל ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד לתשלום בפועל. שקיעת רצפה / ביתמרצפות