טענה לירידת ערך דירה בגלל ליקויי בניה

1. התובעים טענו, לאור ליקויי בנייה נטענים אלו, כי פחת ערך דירתם בכדי 25,000 ₪. עוד הם טענו לעוגמת נפש ואובדן ימי עבודה כדי 20,000 ₪ ולעלויות בגין פינוי הדירה, בעת תיקוני ליקויי הבנייה, בסכום של 10,000 ₪. הונחה, איפוא, תובענתם הכספית על סך 112,300 ₪. 2. הנתבעת התגוננה בפני התביעה. אחד מנשואי התביעה העיקריים היה באשר לעניין הריצוף, שיפורט בהמשך. לנוכח זאת הגישה הנתבעת הודעת צד ג' כנגד הצד השלישי, ספק המרצפות. הצד השלישי התגונן בפני ההודעה. 3. ב"כ הצדדים הסכימו כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט, לעניין המחלוקת ההנדסית שביניהם. מאוחר יותר הם אף הסכימו כי המומחה האמור יהא אינג' רונן שטרנברג (להלן - "שטרנברג"). שטרנברג הגיש את חוות דעתו, המפורטת והמנומקת. עולה הימנה כי נמצאו ליקויי בנייה שעלותם עולה כדי 8,758 ₪. נקבע כי בעת ביצוע התיקונים לא נדרש דיור חילופי. ועם זאת נקב שטרנברג בליקויים נטענים כדי 19,952 ₪, שנותרו לשיקול דעת בית המשפט. 4. בהמשך הדרך הסכימו ב"כ הצדדים כי הנתבעת תתקן את הליקויים הנטענים ובפיקוחו של שטרנברג. כתוצאה מכך הוציא שטרנברג דוחות נוספים, אף נזקק לכל אורך הדרך לשאלות הבהרה, אף ככל שעסקינן בתיקון הליקויים האמורים. במצב דברים זה הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות. 5. בכך לא הסתיימה המסכת. במהלך שלב הגשת הסיכומים טענו התובעים לחיוב הנתבעים בארבעה פריטים, שעלותם הנטענת עולה לכדי 1,044 ₪, בגין ליקויי בנייה נוספים שלימים כשלה הנתבעת מלתקנם כהלכה. ברי כי הגשת בקשה זו עיכבה את הגשת סיכומי הטענות. בסופה של דרך, ובאיחור בלתי מוצדק שבגינו חייבתי בהוצאות, הגיש ב"כ הנתבעת את סיכום טענותיו. מלכתחילה סוכם כי לסיכומי הטענות ניתן יהיה לצרף תצהירים ומסמכים. רק התובעים עשו כן. לסיכום טענות ב"כ הנתבעת לא צורף כל תצהיר, אף כל מסמך. בתכוף להגשת סיכומי טענות ב"כ הנתבעת נמחקה הודעת צד ג' כנגד הצד השלישי. 6. ומשסבור הייתי שניתן כבר ליתן פסק הדין חזרתי והתבדיתי. ב"כ התובעים חזר והגיש בקשה נוספת. לשיטת התובעים התגלה כי קיים ליקוי בנייה נוסף שלא נכלל בכתב התביעה. לנוכח זאת הם עתרו להורות לשטרנברג לבקר פעם נוספת בדירה לעניין ליקוי נטען נוסף זה ולהוציא חוות דעת משלימה. לחילופין הם עתרו להתיר להם להביא ראיה נוספת או להתיר להם לפצל סעדים. 7. בהחלטתי מיום 27.2.13 דחיתי את הבקשה. ציינתי כי הדרך הנאותה של התובעים להגיע אל המבוקש הוא להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, על כל המתחייב מכך. משקצבתי להם מועד להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, והם לא עשו כן, ואף כעולה מהחלטתי מיום 14.4.13, אין בדעתי ליתן להם היתר לפיצול סעדים, לעניין ליקוי בנייה נוסף נטען זה. אכן, דומה שנשמט מב"כ התובעים שהדיון המשפטי איננו רב-שיח שאין לו סוף ואין לו קץ. וכך לא יעלה על הדעת כי לאורך זמן בלתי מוגבל ניתן יהיה להידרש, חדשות לבקרים, לליקויי בנייה חדשים, ככל שיתגלו אי-שם בנבכי העתיד, וללא כל הגבלה. 8. אדרש, איפוא, לסוגיות הדרושות לפנים לצורך הכרעתי. כאמור, לסיכום טענות ב"כ התובעים צורף תצהירה של התובעת 1 (להלן - "התובעת"), המפורט ומשופע המסמכים. מולו לא הונחה בפניי כל ראיה, אף לא הונח כל מסמך. משכך, עובדתית, אין לי אלא לאמץ את האמור בתצהירה של התובעת לעניין ההתנהלות הנפסדת של הנתבעת, בהעדר התייחסות לכאורה למכלול טענותיה. מנגד, ככל שעסקינן ב"שורה התחתונה", אין ספק כי התנהלותם של התובעים גבלה לא אחת בטרחנות רבה. וכך, בעיקר, לנוכח ליקויי הבנייה המועטים שנקבעו על ידי שטרנברג. וכך, אף משום שלאורך כל הדרך התעקשו התובעים שלא להניח לנתבעת לתקן את ליקויי הבנייה, אלא אם הנתבעת תסכים לתקן את ליקויי הבנייה, הנטענים לשיטת התובעים בלבד ובעיקר לעניין ליקויי הריצוף. בעניין זה, ולו עקרונית כפי שאפרט בהמשך, ידם של התובעים על התחתונה. 9. אדרש תחילה לעניין ליקויי הבנייה. בעקבות סיכום טענות ב"כ התובעים אדרש לליקויים שב"כ הצדדים נדרשו להם בסיכום טענותיהם. ליקויים ואי התאמות שהנתבעת בחרה שלא לתקן 10. סעיף 1.6 שטרנברג פסק 400 ₪ בגין יישור חיפוי בדופן השמאלית שבארובת הניקוז. ב"כ התובעים טוענים לסכום של 4,000 ₪, לנוכח תשובות לשאלות הבהרה בהן ציין שטרנברג כי ככל שלא יימצאו אריחים תואמים ויהיה צורך בפירוק כל החיפוי והחלפתו, העלות נישומה בסכום של 4,000 ₪. לא מצאתי בתצהיר התובעת כל תשתית עובדתית לעניין זה. מעבר לכך מקובלת עליי השגת ב"כ הנתבעת על פיה ממילא אישר שטרנברג אספקת אריחים רזרביים לכל שטח הדירה. משום כך לדעתי לפסוק בפריט זה סכום של 400 ₪. 11. סעיף 3.3 הנני דוחה את דרישת התובעים לפיצוי בסך 50 ₪ בגין מוקדי חלודה, לנוכח העובדה שבחוות דעתו המשלימה פסק שטרנברג כי הליקוי תוקן. 12. סעיף 4.4 הנני דוחה את דרישת התובעים לפיצוי בסך 400 ₪ בגין ביצוע בשיפוע הפוך של סף החלון, לנוכח העובדה שבחוות דעתו המשלימה פסק שטרנברג כי הליקוי תוקן. 13. סעיף 5.1 הנני דוחה את דרישת התובעים לפיצוי בסך 400 ₪ בגין ביצוע באלכסון של הקרמיקה מתחת לחלון שירותי האמבטיה, לנוכח העובדה שבחוות דעתו המשלימה פסק שטרנברג כי הליקוי תוקן. 14. סעיף 8.1.2 לנוכח ההסכמה הנני מחייב את הנתבעת בסך 50 ₪ בגין חוסר קלפות לסגירת חורים בלוח החשמל. 15. סעיף 10.3 לנוכח ההסכמה נהיר שיש לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 1,200 ₪ בגין אריחים רזרביים. התובעים טוענים כי לא ניתן להשיג בחנויות את האריחים המותקנים בדירה ומשום כך הם מבקשי לפסוק להם סכום של 2,400 ₪. התובעים לא הצביעו על כל ראיה באשר לסכום הנטען הגם ששוכנעתי שלא ניתן להשיג בחנויות את האריחים המותקנים בדירה. על דרך האומדן בדעתי לפסוק לתובעים סכום של 1,800 ₪. 16. סעיף 6.3 הנני דוחה את דרישת התובעים לפיצוי בסך 200 ₪ בגין מעקה מתכת חלוד במרפסת, לנוכח העובדה שבחוות דעתו המשלימה פסק שטרנברג כי הליקוי תוקן. ליקויים שהמומחה השאיר לשיקול דעת בית המשפט 17. סעיף 1.1 שטרנברג קבע כי שירותי חדר ההורים קטנים מתוכנית המכר ואולם קבע שלנוכח העובדה שמדובר בהפרש בשיעור הקטן מ- 2%, ולכן הוא מותר על פי צו המכר דירות (טופס של מפרט), אין ליקוי בסעיף זה. אכן הוא קבע כי ככל שקיים ליקוי, העלות של הגדלת החדר עולה לכדי 2,000 ₪. במחלוקת שבין ב"כ הצדדים, בדעתי להעדיף את עמדתה של הנתבעת ואין בדעתי לחייבה בדבר בגין ליקוי נטען זה. 18. סעיף 1.3 שטרנברג קבע כי שטח המקלחת קטן מזה הקבוע בדין. מלכתחילה הוא קבע כי פירוק ריצוף תא הרחצה והרחבת השטח עולה לכדי 800 ₪ והגדלת השטח תחייב רכישת מקלחון חדש. לאחר שעיינתי בטיעוני ב"כ הצדדים הנני מאמץ את עמדת ב"כ התובעים ופוסק להם בפריט זה סך של 3,200 ₪ בגין הדלת שטח המקלחת ורכישת מקלחון בשווי מחצית ההפרש בין הסכומים ששטרנברג פסק בפועל. 19. סעיף 1.6.2 בסעיף זה דן שטרנברג ברעשים מארובת הניקוז מקולטן הביוב. שטרנברג שלל מפגע זה אך איפשר לתובעים להוכיח עניין זה בבדיקה אקוסטית. משעה שהתובעים לא יזמו זאת אין בדעתי לפסוק להם דבר בגין ליקוי נטען זה. 20. סעיף 2.3 בסעיף זה דן שטרנברג בבליטה על הקיר בחדר הורים שאינה מסומנת בתוכנית המכר. הוא קבע שבליטה זו אינה גורמת לפגם הנדסי או תפקודי. הוא קבע שלא קיימת פגיעה אסתטית אך אמד את התיקון בסכום של 1,500 ₪. אין בדעתי, לנוכח זאת, לפסוק לתובעים דבר בגין ליקוי נטען זה. 21. סעיף 3.2 שטרנברג קבע כי קיימת סטיה במידות חדר הממ"ד ואולם התיקון להעלמת הסטיה עלול לגרום יותר נזק מתועלת. הוא העריך את עלות התיקון, שהוא המליץ שלא לבצעו, בסכום של 1,000 ₪. הנתבעת מבקשת לאמץ אומדן זה בעוד שהתובעים מציעים לפצות את התובעים במחצית ההפרש בין סך 1,000 ₪ לעלות התיקון שנישומה על ידי דבורצקי. לאחר שיקול בדעתי לזכות את התובעים בסכום של 3,000 ₪. 22. סעיף 6 שטרנברג קבע כי ישנה סטיה במידות מרפסת הסלון ואולם תיקון איננו כדאי. אף במקרה זה הוא העריך את עלות התיקון, שהוא המליץ שלא לבצעו, בסכום של 1,000 ₪. דבורצקי העריך את עלות התיקון ב-3,500 ₪ וב"כ התובעים הציע לפצותם במחצית ההפרש בסכום של 2,250 ₪. לאחר שיקול בדעתי לזכות את התובעים בסכום של 1,800 ₪. 23. סעיף 7.5 על פי המוסכם בדעתי לחייב את הנתבעת בסכום של 50 ₪ בגין מרצפת שבורה שיש להחליפה באחרת. 24. סעיף 8.2 שטרנברג קבע כי כנף הדלת בוצעה באלכסון בסטיה של 1 ס"מ ומכל מקום לא קיים פגם אסתטי. בדעתי לאמץ עמדה זו ואין בדעתי לפסוק לתובעים דבר בגין ליקוי נטען זה. 25. סעיף 9.1 גם בסעיף זה בדעתי לאמץ את חוות דעתו של שטרנברג כי לא קיים ליקוי באשר לנושא יחידת העץ מתחת לחלון המטבח ואין בדעתי לפסוק לתובעים דבר בגין ליקוי נטען זה. 26. סעיף 9.2 סעיף זה דן בכך שהרובה באריחי המטבח בוצעה בגוון לבן ולא אפור. חרף עמדת התובעים בדעתי לאמץ את חוות דעתו של שטרנברג שלא מדובר בליקוי אסתטי ואין בדעתי לפסוק לתובעים דבר בגין ליקוי נטען זה. 27. סעיף 10.1 ליקוי נטען זה עמד בעיקר המחלוקת בין בעלי הדין. לשיטת התובעים הם בחרו ריצוף בחנות הצד השלישי. הריצוף שנבחר הוא מדגם "חלילה מרפיל", שמצא חן בעיניהם. מדובר במרצפת בגוון חול בהיר ועליה דוגמה ורודה עדינה המזכירה בצורתה ראש חץ. בחנות הותקנו המרצפות כשהן פונות לאותו כיוון, ואילו בדירתם בוצעה ההתקנה כאשר כל מרצפת פונה לכיוון אחר באופן רנדומלי. על כך יצא קצפם של התובעים. שהרי, לשיטתם, נוצר "בלבול" ויזואלי מטריד, וזאת במקום להקנות מראה אחיד ונקי לריצוף בדירה, כפי שחזו עיניהם בחנות. שטרנברג קבע כי "באופן כללי הריצוף יפה ואחיד, לא קיים ליקוי הנדסי". משכך הוא המשיך וקבע, ובצדק, כי "הסוגיה שבבסיס סעיף זה היא משפטית ולא הנדסית". אכן הוא המשיך ואמד כי ככל שבית המשפט יכריע שהדין עם התובעים, באופן שיש להחליף את ריצוף הסלון, העלות עולה לכדי 12,000 ₪. 28. ואכן משעה שהנדסית קבע שטרנברג כי אופן ההנחה איננו מהווה ליקוי וכי, הנדסית, "הריצוף יפה ואחיד", נותרה לדיון אך השאלה העובדתית-החוזית, מה סוכם בין בעלי הדין. שהרי אין עוררין שזכותם של התובעים, חוזית, היא לרכוש מוצר, ולו שיהא, אובייקטיבית, לא "יפה ואחיד". שהרי קובע טעמם הסובייקטיבי, והרי בגין כך משלם האדם במיטב כספו, על מנת לקבל מוצר שנאה בעיניו, גם אם ייראה לא נאה, ולו בעיניים האובייקטיביות והמקצועיות ביותר. ומשכך, כפות המאזניים נוטות בבירור לחובת התובעים. אכן, דברוצקי בחוות דעתו רשם, עובדתית מפי התובעת, כי עובר להנחת הריצוף "הדיירת ביקשה מהקבלן לבצע הנחת ריצוף בצורה התואמת לציור הנמצא על גב האריח. הקבלן ביצע הנחת מרצפות בצורה אקראית ולא נכונה ולא מתוכננת כך שמקבלים משטח ללא טקסטורה תואמת...". ואולם בדיקה מדוקדקת, בתצהירה של התובעת ואף במכתבים שצורפו אליו, אינם מעלים כל עיקר חזרה על גרסה זו. משמע, התובעת טוענת כי גם מבלי דרישה מפורשת שלה, מקצועית אמורה הייתה הנתבעת לרצף את הדירה בצורה התואמת לציור הנמצא על גב האריח. ואולם סברה זו נשללת על ידי שטרנברג, ובדעתי לאמץ עמדתו. מכאן שאיש מבעלי המקצוע לא אמור היה לנחש מה טעמם הסובייקטיבי של התובעים, ולא זו בלבד אלא שלנוכח המתחייב מחוות דעתו של שטרנברג, אמור היה לנחש כי ראוי להניח את המרצפות דווקא בצורה אקראית וללא שמירה על כיווניות. 29. וחרף כל אלו אין בדעתי לדחות מכל וכל את תביעתם של התובעים, אך זאת רק משום התנהלותה של הנתבעת שלא צרפה לסיכום טענותיה, כזכור, כל תצהיר או מסמך. והרי, עובדתית, בגדר מסכת ראיותיהם הראו התובעים שהם ביקשו מן הנתבעת, בזמן-אמת ועוד טרם התקדמו העבודות, לשנות את אופן הנחת הריצוף, על מנת שיניח את דעתם. לא נמצאה כל הכחשה לעניין זה, בהעדר תשתית עובדתית מטעם הנתבעת. אכן אני יכול להניח שקבלנית בניין סבירה, מכל מקום, הייתה נענית לדרישה זו, ושמא אך מחייבת בעלויות בגין החלפה זו. משכל אלו לנגד עיניי, ועל דרך האומדן, בדעתי לחייב את הנתבעת בגין עניין זה בסך של 4,000 ₪, הגם שקבעתי שאין ליקוי בנייה ועוד הוספתי וקבעתי שלא הייתה כל התחייבות חוזית. בקשתם המאוחרת של התובעים 30. אילו הנתבעת הייתה עותרת שלא להידרש לבקשה האמורה כל עיקר, לנוכח השלב הדיוני בו הוגשה הבקשה, הייתי שוקל באהדה עתירה זו. חרף זאת מסכימה הנתבעת להוסיף ולשלם לנתבעים פיצוי בסכום של 600 ₪ (בגין סדק בקיר חדר הילדים וסדק בסלון). ואולם לא נמצאה לי כל תשתית של טיעון על שום מה היא לא מכירה בשני ליקויים נוספים בסכום של 300 ₪ נוספים. שיקלול הנתונים הנוגדים האמורים הוליכני לפסוק סכום נוסף של 750 ₪. סיכום ביניים 31. הפועל היוצא מכל אלו מעלה כי התובעים זכאית עד הנה לסכום של 15,050 ₪. לסכום זה יש להוסיף, על פי המלצתו של שטרנברג, 20% בגין ביצוע עבודות על ידי קבלן מזדמן, דהיינו סך של 3,010 ₪. על הסך הכולל של 18,060 ₪ יש להוסיף מע"מ באופן שהתובעים זכאים לסך של 20,950 ₪. עוגמת נפש וירידת ערך והוצאות שונות 32. משום מה בסיכום טענותיהם דנים התובעים בעוגמת הנפש ובירידת הערך כבחטיבה אחת. ולא זו בלבד אלא שבגדר כל אלו הם טוענים גם לאובדן שעות וימי עבודה. 33. אין בדעתי לפסוק לתובעים דבר בגין ירידת ערך. לטעמי דרך המלך להוכיח ירידת ערך היא על ידי הגשת חוות דעת. דומה בעליל שזו אף השקפתם של התובעים עצמם. שהרי בסעיף 8 לכתב תביעתם הם הודיעו שהם שומרים על זכותם לצרף חוות דעת שמאי מטעמם, במועד מאוחר יותר. ואולם, על מנת להפיס את הדעת דומה שמכל מקום, ולנוכח הממצאים עד הנה, לא היו זכאים התובעים לפסיקה בגין ירידת ערך, אף על דרך האומדן. נזכור ונשמור כי בגין הריצוף האמור פסקתי לתובעים סכום של 4,000 ₪, שלא בגדר ליקויי הבנייה. ואף איני מוציא מכלל אפשרות, ככל שהייתי מאמץ את עמדת התובעים באשר לסיכום לעניין דרך הנחת הריצוף, כי היה בכיבוד טעמם הסובייקטיבי האמור, משום ירידת ערך מודעת, ככל שעסקינן ברוכש הסביר. 34. ועוד אין בדעתי לפסוק לתובעים דבר בגין הפסד השתכרות משעה שאין בפניי, ולו ראשית ראיה, הן על גובה שכרם והן על מעמדם כשכירים או עצמאים. 35. מנגד בדעתי לזכות את התובעים בפיצוי בגין עוגמת נפש. אכן, בהעדר ראיות לסתור, אין לי אלא להניח שלתובעים הוסבה עוגמת נפש לנוכח העדר התייחסות למכלול המכתבים שבפניי. מנגד יש לזקוף לחובת התובעים הן את גובה הסכומים שנפסקו, מול הסכומים המוגזמים שנתבעו. ועוד יש לזקוף לחובת התובעים כי לא מן הנמנע כי ניתן היה לצמצם את עוגמת הנפש האמורה אילו לא דרשו התובעים, אולטימטיבית, את החלפת הריצוף בסלון. והרי בסוגיה זו, עקרונית, ידם על התחתונה. משכל אלו לנגד עיניי כסבור הייתי שהתובעים זכאים בגין עוגמת נפש לסכום נוסף של 6,000 ₪. 36. לנוכח העובדה שממצאי חוות דעתו של שטרנברג מצביעים על גוזמה רבה בחוות דעתו של דבורצקי, אין בדעתי לחייב את הנתבעת להשיב את שכרו, אף אין בדעתי לשנות מהכרעתי באשר למימון שכרו של שטרנברג. סוף דבר 37. לפיכך הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 26,950 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 7.3.10 ועד מועד התשלום המלא בפועל, אגרת תביעה היחסית לסכום הזכייה ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. הסכומים האמורים ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובעים תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה. בניהמקרקעיןליקויי בניהירידת ערך