תביעה בגין בגין ערבות לפירעון צ'קים רקע תביעה זו הינה תביעה שטרית, אשר הוגשה בגין שתי המחאות שנמשכו מחשבון הבנק של הנתבעת 2 ועליהן נרשמה התחייבותו של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), כערב אישי לפרעונן. התובעת הקדימה ופתחה תיק מס' 17-07401-08-8 בלשכת ההוצאה לפועל בהליכים למימוש שטר כנגד הנתבעים. הנתבע 1, עובד הנתבעת, הגיש התנגדותו לביצוע השטר ובהסכמת התובעת, ניתנה לו הרשות להתגונן. לנתבעת 2 לא ניתנה רשות להתגונן ועל כן, פסק דין זה עניינו בנתבע 1 בלבד. טענות הצדדים התובעת הינה מוסך המשמש לתיקון ומכירת כלי רכב. לטענתה, במהלך חודש יוני 2005 פנה אליה הנתבע מלווה בעו"ד טאנוס, ואלו הציגו עצמם כשותפים בעסק לעבודות חשמל והתעניינו ברכישת רכב לשימושו של הנתבע. במהלך ביקורם של השניים אצל התובעת, הביעו התעניינות ברכב מסוג ג'יפ אשר נשרף בחלקו הקדמי. אחר דיון בין הצדדים הוסכם על גובה התשלום עבור הג'יפ, לאחר שיתוקן, בסך של 110,000 ₪ . התובעת טוענת כי במועד בו סוכמה התמורה, שולמה מקדמה על סך 5,000 ₪ בהמחאה ובגינה נתקבלה קבלה מס' 73620 וכן אחר שהג'יפ תוקן, נמסרו לידי התובעת 17 המחאות; 12 המחאות על סך של 5,000 ₪ כל אחת, 3 המחאות על סך של 8,000 ₪ כל אחת, המחאה אחת על סך של 6,000 ₪ והמחאה אחת על סך של 15,000 ₪. סך שווי ההמחאות 105,000 ₪ ובגינן נמסרה קבלה מספר 73648. התובעת טוענת כי לאחר הפגישה השניה שבה נמסרו ההמחאות, נמסר הגי'פ לנתבע והועברה הבעלות כדין על שמו של עו"ד טאנוס, זאת חרף אי כיבוד ההמחאות ולאור טענותיהם של הנתבע ועו"ד טאנוס כי רק לאחר שתועבר הבעלות, יוכלו לשעבד את הרכב ולקבל כנגד כך כספים אשר ישולמו לתובעת עבור רכישתו. מן הטעם הזה, נאותה התובעת להעביר את הבעלות על שמו של עו"ד טאנוס טרם שולמה מלוא התמורה עבור הג'יפ. לטענת התובעת, תחת אותן המחאות שלא כובדו, קיבלה המחאות נוספות והוציאה בגינן קבלה שמספרה 73851 על סך כולל של 20,000 ₪ וקבלה מס' 74045 על סך כולל של 69,000 ₪. התובעת טוענת כי מאחר שהתרשמה מהעדר מוסר תשלומים מצד הנתבעים, דרשה כי הנתבע יהיה ערב אישי לחובות הנתבעת 2 ובהתאם לכך, חתם הנתבע על גב המחאות מס' 63982995 ו- 63939430 המשוכות מחשבונה של הנתבעת 2 על סך של 12,000 ₪ ו- 5,000 ₪ כי הוא ערב להתחייבות הנתבעת 2. אחר שההמחאות סורבו, פנתה התובעת ללשכת ההוצאה לפועל למימושן, אלו ההמחאות בהן עוסק הליך זה. הנתבע אינו חולק על סעיף התמורה הכוללת כפי שסוכם בין הצדדים, אולם לטענתו, במעמד מסירת הג'יפ שולם סך של 20,000 ₪ במזומן ולא 5,000 ₪ כפי שטוענת התובעת ואילו היתרה שולמה בהמחאות; 4 המחאות על סך של 5,000 ₪ ו-13 המחאות בסך כולל של 89,000 ₪ אשר נמסרו בשני שלבים כך שהתמורה עבור הג'יפ שולמה במלואה. הנתבע טוען כי המחאה מס' 39430 על סך של 5,000 ₪ בוטלה ביוזמת הנתבע והוחלפה בהמחאה אשר נפרעה זה מכבר, לדבריו, ההמחאה בוטלה כאשר הוברר לו בדיעבד כי הג'יפ פגום אחר שנשרף וללא שנמסר מידע בדבר עברו של הג'יפ בשלב מוקדם בו הנתבעים הביעו התעניינות בג'יפ. לטענתו, אחר משא ומתן, הוסכם בין הצדדים כי הנתבעים לא ייסוגו מהעסקה חרף הסתרת המידע ולפיכך נמסרה המחאה המחליפה את ההמחאה שבוטלה. עוד הוסכם באותו מעמד, כי הנתבעים יימסרו המחאת בטחון על סך של 12,000 ₪ וזאת להבטחת פירעונן של כל ההמחאות אשר נמסרו לתובעת. לטענת הנתבע חישוב פשוט של הסכומים אשר התקבלו בסופו של יום, להוציא את המחאת הביטחון, מלמד כי התמורה שולמה במלואה וכי אין לנתבע כל חוב אצל התובעת. הנתבע טען כי מנהל התובעת ועו"ד טאנוס, אשר הקשרים עימו נותקו, עשו נגדו יד אחת על מנת למכור לו רכב פגום. הרכב לא הועבר על שמו ולכן אין כל היגיון בטענה כי הסכים להיות ערב להתחייבויותיה של הנתבעת 2 . טענה נוספת שלו היא כי חתימתו על גב ההמחאה זויפה בידי מנהל התובעת. דיון עסקינן בשתי המחאות, המחאה שמספרה 430 ע"ס 5,000 ₪ והמחאה שמספרה 995 ע"ס 12,000 ₪. הנתבע טען כי ההמחאה ע"ס 5,000 ₪ הוחלפה באחרת. לדבריו, לאחר שגילה כי הרכב אשר נרכש היה פגום ושרוף קודם לכן, עובדה שהוסתרה ממנו, ביטל את ההמחאה. רק בהמשך, לאחר שהתרצה להמשיך בעסקה, נמסר שיק חלופי במקום אותו שיק שבוטל, יחד עם 9 שיקים נוספים ושיק בטחון ע"ס 12,000 ₪ אשר יידון להלן. לטענת הנתבע, מהלך העניינים המתואר על ידו נתמך בעובדה שהשיק לא חזר אכ"מ / מחמת היות החשבון מוגבל, אלא חזר לאחר שניתנה הוראת ביטול. התובע טען מנגד, כי העובדה שתאריך ההמחאה 430 הוא מיום 31.3.06 ואילו ההמחאה שנטען כי נמסרה תחת המחאה 430, ניתנה עוד ביום 10.3.06. לכאורה, כך טוען התובע, אם טרם חזרה ההמחאה, מה טעם במתן המחאה חדשה? לכך משיב הנתבע כי מועד חזרתה של ההמחאה הוא מועד פרעונה הצפוי ואין בכל כדי לסתור את הטענה שניתנה לגבי המחאה זו הוראת ביטול זמן רב קודם לכן. עיון בהמחאה מלמד כי על גבה נרשם "אני ערב לשיק 25858432 אמג'ד חורי" וזאת בלא חתימה. הכיתוב כולו הוא בצבע כחול. הנתבע מכחיש את ערבותו על פי האמור בגב השיק. הנתבע טען כי ההמחאה ע"ס 12,000 ₪ נמסרה לביטחון בלבד. מצהיר מטעמו, אשר על פי הטענה נכח במעמד מסירת ההמחאה, לא התייצב לחקירה ותצהירו, לכן, אינו ראייה בפניי. גם עו"ד טאנוס, אשר יכול היה להעיד בנושא, לא זומן ולא נחקר. הנתבע טען כי עו"ד טאנוס פשט רגל ואין בינו לבין הנתבע כל קשר. לא הוצג כל נסיון לאתרו ואף לא הוגשה בקשה לבית המשפט לזמנו כעד בהליך זה. אם טוען הנתבע כי פעל בהוראת עו"ד טאנוס, ניתן היה לצפות כי יעשה מאמץ לאתרו ולהביאו כעד. אי הבאתו של עד זה, אשר היה מעורב מצדו של הנתבע בהתנהלות שקדמה להליך המשפטי, עומדת לחובתו של הנתבע. במהלך חקירתו, שב הנתבע וטען כי יש להפנות את השאלות המופנות אליו, דווקא לעו"ד טאנוס (עמ' 13 ש' 32, עמ' 14 ש' 7, 10 ו- 15, עמ' 17 ש' 13, עמ' 18 ש' 8 ו- 12, עמ' 19 ש' 6 ו- 16). מתן מענה שכזה, כאשר הנתבע לא טרח לזמן אדם זה כעד אך דומה כי סבור הוא כי אצל אותו עו"ד טאנוס מצוי המענה לשאלות רבות בתיק, מעלה תמיהה ומחזק את המסקנה כי את אי זימונו של עו"ד טאנוס לעדות יש לפרש לחובת הנתבע והדבר יידון עוד בהמשך. שלוש שאלות עובדתיות מרכזיות טעונות הכרעת בית המשפט. הראשונה, האם ההמחאה ע"ס 5,000 ₪ בוטלה מחמת שהוחלפה בהמחאה אחרת, כלומר, שולם בעדה ואין לחייב את הנתבע לשלם בשנית. השניה, האם ההמחאה ע"ס 12,000 ₪ נמסרה כהמחאה לביטחון בלבד כפי טענת הנתבע. השלישית, האם חתם הנתבע על התחייבותו כערב לתשלום ההמחאות, כפי טענת התובעת. האם ההמחאה ע"ס 5,000 ₪ בוטלה כי הוחלפה באחרת הנתבע טען כי תמורת הג'יפ שולמה במלואה וכי ההמחאה ע"ס 5,000 ₪ שולמה באמצעות המחאה חלופית אשר נמסרה לתובעת. טענה זו נטענה בעל פה בלא שהנתבע הציג כל מסמך לתמיכה בה. ברי כי אם אכן נמסרה תמורת העסקה כולה, כפי שטוען הנתבע, אין כל מניעה כי הנתבע יציג ראיות על כך או לחילופין, יבקש לזמן עדים רלוונטיים לעניין זה, דוגמת עו"ד ווליד טאנוס אשר לטענתו עמד מאחורי העסקה או עדים נוספים אשר לטענתו נכחו באותה פגישה בה הוחלפו השיקים (ראה עדות הנתבע בעמ' 15 ש' 25). דבר מאלה לא נעשה. כל שהביא הנתבע לתמיכה בטענתו, הוא את העובדה כי השיק לא כובד מחמת "ניתנה הוראת ביטול", באשר לדבריו, זו הראיה לכך שאי כיבודו היה בכוונת מכוון ולאחר שבוטל כי הוחלף באחר. איני מוצאת בטענה זו חיזוק לגרסת הנתבע. בנסיבות שונות, יכול בנק לסרב שיק מחמת "ניתנה הוראת ביטול" (ראה לדוגמא טענת עד התובעת בעמ' 8 ש' 3-11), כך גם יכול היה הנתבע ליתן הוראת ביטול מבלי למסור שיק חלופי. הנתבע, אם רצה להוכיח טענתו זו, חייב היה להוכיח כי שולמה תמורת השיק והנתבע, כאמור, לא עמד בנטל זה. מנגד, טען עד התובעת כי על פי הכרטסת נותר חוב בסך 17,000 ₪ (עמ' 10 ש' 1-4) ומעבר לכך, הראיה היא כי שני השיקים נותרו בידי התובעת. אם אכן הוחלף השיק באחר, מדוע זה לא קיבלו הנתבעים את השיק שהוחלף בחזרה לידיהם? לפיכך, אני דוחה את טענת הנתבע כי תמורת השיק ע"ס 5,000 ₪ שולם באמצעות שיק חלופי. האם ההמחאה ע"ס 12,000 ניתנה לביטחון בלבד הנתבע טוען כי ההמחאה ע"ס 12,000 ₪ ניתנה לביטחון בלבד. עיון בהמחאה מלמד כי לא נרשם עליה כי המדובר בהמחאה לביטחון בלבד והיא נחזית כהמחאה רגילה לפירעון. כאשר נשאל הנתבע מדוע זה לא נרשם על גבי ההמחאה כי היא משמשת לבטחון בלבד השיב כיו זו לא היתה החלטתו והדבר נעשה על פי שיקול דעתם של עו"ד טאנוס ומר מנסור (ראו בעמ' 17 ש' 12-13). הנתבע שימש כמנהל החברה הנתבעת בעת רכישת הג'יפ מן התובע. אין חולק כי הגיע יחד עם עו"ד טאנוס לצורך רכישת הרכב. אין חולק כי רשם את השיקים בשם הנתבעת 2 ומעורבותו בעסקת רכישת הרכב אף עולה מדבריו שלו, כאשר הלין בעדותו כיצד, לטענתו, הונו אותו אנשי התובעת כאשר מכרו לו רכב לאחר שניזוק קשות וכיצד ביטל לטענתו, שיק. הנתבע העיד כי ניהל את החברה בכל מה שקשור לבנק, לקניות ולכספים (עמ' 15 ש' 10-11). כיום, משמש הוא כקבלן עבודות חשמל ואינו עובד בחברה. אין המדובר באדם חסר ניסיון ולא קיימת כל סיבה לפקפק בדבר מידת הבנתו של הנתבע את משמעות מסירתה של המחאה אשר לא מצויין עליה כי היא לביטחון. טענתו של הנתבע כי ההמחאה ניתנה לביטחון אינה מתיישבת עם מראה השטר. המדובר בטענה בעל פה שהיא כנגד מסמך בכתב ואין לטענה זו כל תימוכין. ההסבר שמסר הנתבע לכך שלא צויין על השיק כי הוא לביטחון, הוא כי אינו יודע (עמ' 17 ש' 13) וטען כי יש להפנות את השאלה לעו"ד טאנוס. עו"ד טאנוס, כפי שכבר הובן, לא הובא להעיד מטעם הנתבע ובכך, כשל הנתבע בהגנתו. לפיכך, אני קובעת כי הנתבע לא עמד בנטל להוכחת טענת ההגנה שלו ביחס להמחאה ע"ס 12,000 ₪ ולא הוכיח כי המחאה זו ניתנה לביטחון בלבד ולא לפירעון. לאחר שנדחו טענות הנתבע כי ההמחאה ע"ס 5,000 ₪ בוטלה והוחלפה באחרת וכי ההמחאה ע"ס 12,000 ₪ ניתנה לביטחון בלבד, נותרה במחלוקת השאלה העיקרית והיא - האם התחייב הנתבע להיות ערב לפירעון ההמחאות הנדונות. האם חתם הנתבע כערב על ההמחאות התובעת, באמצעות מר מנסור, טוענת כי הנתבע לא רק חתם על השיקים בשם החברה, אלא גם חתם כערב עליהם. הנתבע מכחיש כי חתם כערב וטוען כי חתימתו זוייפה. על השיק ע"ס 5,000 ₪ נרשם "אני ערב לשיק 25858432" בכתב ידו של נציג התובעת ומופיעה חתימה אשר על פי טענת מנהל התובעת, היא חתימתו של הנתבע, אשר נחתמה בפניו. על השיק ע"ס 12,000 ₪ לא מופיעה חתימה, אך נכתב, לטענת מנהל התובעת, בכתב ידו של הנתבע, כך: "אני ערב לישיק 25858432 אמג'ד חורי". "דרך המלך" להתמודד עם טענת זיוף היא הבאת חוות דעת גרפולוגית. בתיק זה לא הוגשה חוות דעת שכזו והצדדים סמכו על עדויותיהם וראיותיהם בנושא. אין כל חובה להביא חוות דעת גרפולוגית בכל מקרה בו מועלית טענה לזיוף. משעה שמועלית טענה שכזו על ידי הנתבע, הנטל להוכיח כי אין המדובר בזיוף הוא על התובעת, אולם יכולה היא לבחור להוכיח זאת באמצעים אחרים. בעניין זה אפנה לפסק דיני המתייחס לנושא - ת"א (חיפה) 10290-08-09 המספק לבנין ומסחר חיפה בע"מ נ' אלבו ואח' (10.7.2011). וראו גם ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ''ד מז(3) 240, 261: "קיימות שלוש דרכים עיקריות שבהן ניתן להוכיח, כי חתימה כלשהי היא חתימתו של פלוני: האחת, באמצעות עדות ישירה - היינו, עדותו של החותם או של מי שהיה עד לחתימה (ראה: הרנון, דיני הראיות (הדפוס האקדמי, כרך א, תש"ל) .th ed., by c 7,london) cross, on evidence144; . R 690( 1989,tapper; שנייה, באמצעות השוואת החתימה השנויה במחלוקת לחתימה הידועה כאמיתית, תוך התחקות אחרי נקודות הדמיון והשוני ביניהן (הרנון, בספרו הנ"ל, בעמ' 144- 145); והשלישית, על-ידי עדותו של מי שמכיר היטב את כתב הידאו החתימה השנויים במחלוקת ומעיד על מידת התאמתן למסמך שבדיון (,supra cross). המכנה המשותף לדרכי הוכחה אלה הוא קיומם של אלמנטים ראייתיים חיצוניים למסמך שבמחלוקת, השופכים אור על זהות עורך המסמך או החתום עליו. הווי אומר, כאשר מתגלעת מחלוקת בכגון דא, אין די במסמך עצמו כדי ללמד, ולו לכאורה, מיהו החתום עליו, והצד אשר עליו מוטל נטל השכנוע חייב להניח נדבכים ראייתיים נוספים, אשר ביחד עם המסמך יהיה בהם די כדי להרים את הנטל האמור." אחר ששמעתי את עדויותיהם של מר מנסור והנתבע הגעתי לכלל מסקנה כי התובע הוכיח כי אין המדובר בזיוף, אלא שהנתבע בעצמו כתב והתחייב לשמש כערב לפירעונן של ההמחאות המדוברות. אבהיר טעמיי למסקנה זו. הנתבע מסר בעדותו כי בזמנים הרלוונטים לתובענה עבד אצל הנתבעת וניהל אותה. החברה היתה בבעלותו של עו"ד וליד טאנוס אשר מפאת עיסוקיו כעורך דין, העסיק את הנתבע שינהל את החברה וישמש מורשה חתימה (עמ' 15 ש' 2-17). לטענת הנתבע, אין זה הגיוני שיערוב לחובות חברה כאשר הוא בסה"כ עובד שכיר בה. טענה זו איני מקבלת. הנתבע שימש כמנהל בנתבעת. הנתבע לא הביא בדל ראיה אודות מעמדו בנתבעת וקשריו עם בעלי הנתבעת וכיוב' עובדות רלוונטיות. נסיון החיים מלמד כי לא פעם נחתמת ערבות אישית במהלך עסקים של חברה ואם חפץ הנתבע להוכיח כי אין הגיון בצעד שכזה, עליו הנטל להוכיח זאת. נטל אשר כאמור, לא הורם. מנגד, עיון בקבלות מלמד כי חלק מהן הוצאו על שמו של הנתבע עצמו. לנתבע לא היה הסבר לכך (עמ' 12 ש' 31). אם אכן אין לו לנתבע כל מעמד בנתבעת, זולת היותו עובד שכיר, מדוע זה הוצאו קבלות על שמו? לא ניתן לכך כל הסבר אשר יניח את הדעת. גם מעורבותו הרבה בעסקה אינה מתיישבת עם טענתו להעדר קשר לעסקת הרכב, שהרי אם אכן הוא בסה"כ שכיר בחברה, מדוע זה התנהל, אף על פי עדותו, כאילו הוא בעל עניין? (ראה למשל סעיף 6 לעיל) הרי עימו בעסקה נכח גם בעל החברה הנתבעת, עו"ד טאנוס, מדוע צריך הנתבע ליטול על עצמו את האחריות לכך שנרכש רכב מבלי שנמסר לו מלוא המידע לגביו? מר מנסור נשאל אודות דרישתו לערבות הנתבע. לדבריו, אחר שחזרו ההמחאות, סירב לקבל המחאות נוספות ללא בטחון כלשהו ולכן עמד על קבלת ערבות אישית של הנתבע: "ש: מצד אחד אתה לא מכיר את הבן אדם ומצד שני אם הוא לא יחתום על השיקים אז אתה לא נותן לו להעביר בעלות ת: אחרי שחזרו השיקים נתתי לו את שיקים את הראשונים, ואמרתי לו אתה רק תהיה ערב על השיקים. דרשתי ממנו להיות ערב כתנאי לזה שהוא יתן לי שיקים של חברה, החברה פושטת רגל, אמרתי לו שאתה תהיה ערב על השיק, והוא חתם בפני על השיקים... " (עמ' 8 ש' 24-29). אני מוצאת כי הנתבע לא הוכיח טענתו לחוסר הגיון בערבותו על השיקים. דווקא עדותו של מר מנסור מתקבלת על הדעת ומתיישבת עם ההגיון, כאשר מבחינתו, הנתבע הוא שהגיע לרכוש את הג'יפ עם עו"ד טאנוס והוא היה מעורב בתשלומים עבורו. בנסיבות שכאלה, הדרישה כי הנתבע יערוב לתשלום מלוא התמורה, לאור ניסיון העבר של בעיות פירעון, היא דרישה הגיונית וסבירה וכך גם ערבותו של הנתבע. מעדותו של מר מנסור עולה כי הנתבע חתם בפניו על ההמחאות ועל ערבותו לפירעונן (עמ' 8 ש' 28, עמ' 9 ש' 15 ו- 18, עמ' 10 ש' 20 ו- 30) אך אישר כי לגבי ההמחאה ע"ס 12,000 ₪, לא חתם הנתבע אלא אך ורק כתב בכתב ידו את הטקסט הבא: "אני ערב לישיק 25858432 אמג'ד חורי" (עמ' 9 ש' 25). הנתבע מכחיש את הדבר. בעדותו נשאל הנתבע אודות חתימותיו על גבי ההמחאות והשיב כך: "ש. אני מציג בפניך את השיקים המקוריים עליהם מתנהל המשפט הזה. מי נתן את השיקים האלה? ת. בפגישה ההיא שהיתה בינינו לבין מנסור ומנהל החשבונות שלנו נתנו לנו את החשבונות האלה. ש. האם זאת הפגישה שהתקיימה להסדיר את החוב בגין השיקים שחזרו? ת. כן. ש. מי היה באותה פגישה? ת. היינו חמישה, מנסור, וליד טנוס, מחמוד עבד, סאלם טוני ואני. ש. מי נתן את השיקים האלה שניתנו במקום השיקים שחזרו? ת. אני רשמתי אותם. ש. מה צבע הדיו על חותמת החברה? ת. בכחול. ש. החתימה של החברה והחותמת על גביה מי חתם אותה? ת. על השיק אני. ש. אז זה בתוקף ההרשאה? " "ת. כן. ש. שיק 995 ת. זה אני חתמתי והצבע שחור. ש. אני מציג בפניך את גב השיקים. שיק 430 מה כתוב? ת. זו לא חתימה שלי ולא אותו צבע. ש. מה כתוב על גב השיק? ת." אני ערב לשיק" ומספר תעודת זהות שלי "25858432". ש. ויש פה ציור. ת. כן. ש. באיזה צבע כתוב והציור? ת. אותו צבע. כחול. ש. שיק 995 מה כתוב? ת."אני ערב לשיק" ותעודת הזהות שלי " 25858432" וכתוב אמג'ד חורי בצבע שחור. ש. מנין למי שרשם את השיקים לדעת את מספר תעודת הזהות שלך? ת. זה מאוד פשוט. בתלוש משכורת שלי זה מופיע. ש. מתי נודע לך על הזיוף לדבריך? ת. כשראיתי את זה בבית משפט. לשאלת בית משפט: היית במשטרה? ת. לא. חשבתי שלא צריך כי אנחנו בבית משפט. ש. מי לדעתך זייף את החתימה? ת. מי שיש לו את האינטרס. לשאלת בית משפט: מי יש לו את התלוש משכורת שלך? ת. אני יודע שאפשר להביא את זה. מי שחתם במקומי עדיין היה לו פשוט להביא את המספר." (עמ' 15 ש' 20 עד עמ' 16 ש' 23). מספר תעודת הזהות של הנתבע מתנוסס על השיקים. מן הראיות שבפניי, לא הובהר כיצד זה יכולים היו אנשי התובעת להניח ידם על מספר תעודת הזהות של הנתבע, אשר אינו מצוי בקשרים עימם. הנתבע התבקש להסביר כיצד זה הגיע מספר תעודת הזהות שלו אל ההמחאות וטען כי אין קושי להשיג מספר זה ועו"ד טאנוס, אשר היה מוציא לו תלושי שכר, ידע את המספר והיה מיודד עם מנהל התובע. טענות אלו, בלא שעו"ד טאנוס זומן להליך, מתקשה אני לקבל. לכאורה, טוען הנתבע לקונספירציה שלמה - של עו"ד טאנוס עם מנהל התובעת. אם אכן כך, מדוע זה לא הוגשה הודעה לצד ג' כלפי עו"ד טאנוס? טוען הנתבע בסיכומיו כי לא יוכל לגבות מעו"ד טאנוס את הכספים, אם יחוייב. טענה זו נטענה בלא שהובא בדל ראיה ביחס לכך. כאשר נשאל הנתבע בחקירתו, אודות אי הבאתו של עו"ד טאנוס להליך, השיב כי סמך על כך שיוכיח כי אינו חייב מאומה (עמ' 19 ש' 1). עיון בהמחאות מלמד כי הערבות נכתבה, לכאורה, על כל אחת משתי ההמחאות, בעט שונה. גם כתב היד נדמה להיות שונה ואכן, הדבר מתיישב עם טענת התובעת, כי על ההמחאה ע"ס 5,000 ₪ כתב מנהל התובעת בכתב ידו והנתבע חתם ואיל על ההמחאה ע"ס 12,000 ₪ רשם הנתבע בעצמו את דבר ערבותו. אוסיף ואומר בזהירות הראויה, כי עיון בשיק ע"ס 12,000 ₪ מלמד כי צבע העט ומראה הכתיבה דומה הן במקום בו מופיעה חתימת החברה, אשר נחתמה על ידי הנתבע כפי שהודה (עמ' 16 ש' 3) והן בגב השיק במקום בו נרשמה הערבות האישית. ועוד, התרשמתי מכנות ומהימנות עדותו של מנהל התובעת. התרשמתי כי הגיע לספר את גרסתו ולא ניסה לטייח או להסתיר או לחמוק ממתן תשובות לשאלות, גם אם היו אלה שאלות קשות. מנגד, תשובות הנתבע היו מתחמקות. הוא הירבה להשיב בשאלה, בהתרסה ובעיקר, לטעון כי את כל השאלות יש להפנות לעו"ד טאנוס שאותו, כאמור, לא טרח לזמן להעיד, חרף חשיבותו הרבה, כך עולה מעדותו של הנתבע בעצמו, של עדות טאנוס לגרסת הנתבע. לכך יש להוסיף את העובדה כי הנתבע, חרף טענתו לזיוף, לא טרח לפנות למשטרה בתלונה על כך, משגילה זאת, לטענתו, לאחר שהוגשה התביעה. במכלול, מבכרת אני את גרסת התובעת וקובעת כי הנתבע התחייב, כערב אישי, לפירעון ההלוואות. סיכום יוצא כי אני מורה על דחיית התנגדות הנתבע 1 ומתירה לתובעת להמשיך בהליכי ההוצל"פ במסגרת תיק שמספרו 17-07401-08-8 כנגד הנתבעים. כמו כן, מחייבת את הנתבע 1 לשלם לתובעת את אגרות בית המשפט משוערכות למועד התשלום וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ + מע"מ, זאת בתוך 30 יום מהיום, אחרת יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. זכות ערעור כחוק.ערבותשיקים