כאבים עזים עם הקרנה רדיקאלית לשמאל עקב תאונה בצוואר ובגב תחתון

נפגע עקב תאונה בצוואר ובגב תחתון, אשר הסבו לו כאבים עזים עם הקרנה רדיקאלית לשמאל, נימול ורדימות בכף רגל שמאל. כן נטען בכתב התביעה כי בדיקת CT אשר נערכה לתובע הדגימה בלט דיסק היקפי וכן בקע דיסק בחוליות L3-5 . התובע הוסיף וטען כי התאונה גרמה לו לנכות רפואית, כך שהוא עתר למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי לשם קביעת נכותו הרפואית ובמקביל טען לנזקים מיוחדים בהיקף של 14,500 ₪ ולנזקים כללים כפי שיוכח בביהמ"ש, גם לאור הנכות הרפואית שתיקבע לו. מכאן ביקש התובע לחייב את הנתבעת במלוא נזקיו שנגרמו בעקבות תאונת הדרכים הנ"ל, בצירוף הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד. ההגנה: הנתבעת הגישה כתב הגנה בו הכחישה מירב הנטען בכתב התביעה. הנתבעת הכחישה את עצם התרחשות התאונה, את הכיסוי הביטוחי וכן הנזקים הנטענים, לרבות הקשר הסיבתי בין הנזקים הנטענים לבין תאונת הדרכים הנטענת. כן הנתבעת, בכתב הגנתה, התנגדה למינוי מומחה רפואי לשם בדיקת התובע וקביעת דרגת נכות רפואית. מינוי מומחה רפואי והנכות שנקבעה: מעבר לטיעוני הצדדים הנ"ל, בדבר מינוי מומחה רפואי, הגיש התובע בקשה נפרדת למינוי מומחה רפואי, לה צורפו מסמכים רפואיים שיש בהם, למצער, ראשית ראייה בדבר קיום נכות רפואית אצל התובע, כאשר מנגד הגישה הנתבעת התנגדות למינוי מומחה רפואי כאשר עיקר התנגדותה נשען על היות התובע תייר (הוא אזרח ארה"ב) שאין תיעוד רפואי לגביו בארץ, וכן לאור קלישות התיעוד הרפואי שיש בו כדי להצביע על נכות רפואית. אציין כי בטרם הדיון בבקשה למינוי מומחה רפואי ניתנו מספר החלטות וצווים שיש בהם כדי לאפשר לנתבעת לאסוף חומר רפואי על התובע הן בארץ והן בחו"ל, לרבות חיוב התובע, עפ"י החלטה מיום 18/10/10, להגיש תצהיר מיוחד "אשר בו יציין את כל הפרטים הנכונים. לאותו תצהיר יצורף העתק מדרכונו האמריקאי וכן כל מסמך זיהוי שניתן לו במדינת ישראל. כן התצהיר יכלול את עברו הרפואי של התובע לרבות תאונות או אישפוזים שהיו לו בארץ או בחו"ל", תצהיר שאכן הוגש כנ"ל על ידי התובע. בעקבות החלטתי הנ"ל התקיימה ישיבה נוספת ביום 16/3/11, אשר בה הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמה למנות המומחה הרפואי ד"ר נורמן דורון, כאשר הסכמתם היתה בהאי לישנא: "בעקבות החלטת ביהמ"ש מיום 18/10/10 קיימת הסכמה כי המומחה הרפואי שימונה, בתחום האורטופדי, הוא ד"ר דורון נורמן". בהמשך טענה ב"כ הנתבעת כי היה קושי באיסוף חומר רפואי, בהיות התובע תייר ומכאן ביקשה ב"כ הנתבעת להשית את שכרו של המומחה הרפואי על התובע עצמו. לפיכך, על יסוד התיעוד הרפואי וכן ההסכמה, מיניתי את ד"ר דורון נורמן כמומחה רפואי מטעם ביהמ"ש לשם בדיקת התובע ומתן חוו"ד רפואית בתחום האורטופדי לגבי נכות, אם בכלל, שיש לתובע בגין תאונת הדרכים. בהחלטת המינוי הנ"ל ציינתי בהדגשה כי: "תשומת לב המומחה הרפואי מופנית לכך כי מדובר באזרח ארה"ב, שהינו תייר במדינת ישראל וגם לומד בה, כאשר נטען ע"י ב"כ הנתבעת, בלי שהונחה תשתית ראייתית לכך, שמא יש לתובע עבר רפואי בארה"ב". בעקבות החלטת המינוי הנ"ל הוגשה חוו"ד של ד"ר נורמן בה קבע לתובע נכות רפואית בשיעור של 30% "עקב לחץ על קבוצת השורשים התחתונה משמאל בצורה בינונית לפי סעיף 31 (1) (א) II)". כן ציין המומחה הרפואי בחוות דעתו את תולדות התאונה, כפי שתוארה בכתב התביעה, לרבות העובדה כי נבדק סמוך לאחר התאונה וכי עפ"י סיכום ביה"ח, לא נמצאו סימני חבלה, לרבות כי "הכוח היה תקין בכל התחנות והתחושה שמורה", כאשר בדיקת CT שהיתה ביום 25/6/08 ,היינו כחודש לאחר אירוע התאונה,הדגימה בקע דיסק מרכזי בחוליות L4-5 עם לחץ על השוק ועל שורש שמאל. כן ציין המומחה הרפואי את תלונות התובע בדבר קושי לשבת וללכת וכן כאב הגב. כן ציין המומחה הרפואי כי בבדיקה הרפואית התובע היה אמין ושיתף פעולה לאורך כל הבדיקה וכי ניכר אצלו דלדול ניכר של שריר הירך משמאל. החקירה הנגדית של המומחה הרפואי: ב"כ הנתבעת לא השלימה עם חוות הדעת הרפואית, כך שד"ר נורמן נחקר על ידה נגדית בביהמ"ש. המומחה הרפואי, אשר הינו בעל ניסיון והוא מנהל המערך האורטופדי בביה"ח רמב"ם, אישר כי מקרהו של התובע, כפי שתואר, הינו מקרה חריג ואף נדיר, אך בהחלט הינו אפשרי. המומחה הרפואי אישר כי בלט דיסק נמצא כמעט אצל 30% מהאוכלוסייה הבוגרת, זאת ללא קשר לחבלה זו או אחרת, אך לא מסוג אותו בלט דיסק אשר אצל התובע, בלט עם לחץ הגורם לשיתוק חלקי. המומחה הרפואי עומת עם פס"ד שבהם אוזכרו מקרים דומים, כן עם עניינים נוספים, הסכים לחלק מהם אך נשאר איתן בדעתו כי הנכות הרפואית היא בשיעור של 30% ובעניין הקשר הסיבתי אישר כי העניין בספק וכלשונו: "לגבי הקשר הסיבתי אכן אני מאוד, מאוד בספק ואפילו חושב שזה על גבול קשה מאוד להאמין" וכן הוסיף: "יש מכתב שהוא היה בהדסה ביום התאונה והכול תקין. כרגע אין ספק שהכול לא תקין, אם הכול תקין לא משנה לי מה היה עד יום התאונה, אם בהדסה קבעו שהכול היה תקין, יכול להיות שהרופא לא שם לב. לשאלת ביהמ"ש, בהחלט יכול להיות שבביה"ח הכול היה נראה על פניו תקין אך לאחר מכן החלו הבעיות". בהמשך גם ציין המומחה הרפואי כי הבעיה היא אורתופדית ולא נוירולוגית, כך שלא נדרשת בדיקה נוירולוגית כאשר הממצאים הקליניים מצביעים באופן ברור על הליקוי הרפואי - השיתוק החלקי שיש לתובע. המומחה הרפואי אישר כי ממצאיו בעניין הקשר הסיבתי נשענו על גירסתו של התובע, שהוא האמין לה, כאשר בסופו של יום ההכרעה בעניין אמיתות גרסת התובע נתונה בידי ביהמ"ש וכלשונו: "יכול להיות שיומיים לאחר מכן הוא הרים מקרר ואז זה קרה, אני בד"כ מאמין לאנשים. אם ביהמ"ש יחליט שהוא לא מאמין לתובע, אני מוחק את הנכות שנתתי, אני מאמין מאוד במה שיש לו, אבל בקשר הסיבתי יש בעיה". מהימנות גירסתו של התובע: אכן קיימת "בעיה" בעניין הקשר הסיבתי בין אותה תאונה לבין הנכות הלא מבוטלת שנטען כי נגרמה לתובע. חוות דעתו של המומחה הרפואי, לרבות הבהרותיו בחקירה הנגדית נסקרו כדלעיל, וניתן לומר כי מדובר במומחה רפואי אשר ביקש לדבוק באמת ובמסקנותיו המקצועיות ולא היסס לומר, לא פעם, כי אכן מדובר במקרה נדיר וכי קיימות תמיהות וספקות לעניין הקשר הסיבתי. לפיכך למהימנות גירסתו של התובע קיימת משמעות מכרעת. זאת ונזכור כי המדובר באזרח ארה"ב, מעמדו במדינה הוא תייר, אם כי מירב שנותיו הוא עשה בארץ, אף למד בה כאברך, התחתן, ובינתיים התגרש ואף השתקע במדינה, אם כי עדיין הוא במעמד של תייר. התובע נחקר נגדית על תוכן תצהיריו ואינני סבור שהחקירה הנגדית הפריכה את גירסתו שמא הנכות שיש לו מקורה עוד לפני התאונה או שמא שהיא ארעה בין יום התאונה לבין בדיקת ה- CT שנערכה כחודש לאחר אירוע תאונת הדרכים. אוסיף כי עצם אירוע תאונת הדרכים כמעט ואינו שנוי במחלוקת, כאשר צורף אישור המשטרה על עצם התרחשותה ועל מעורבות רכב התובע, בהיותו נהג בה וכן גם הוגש דו"ח שמאות לגבי נזקי רכב התובע שנגרמו באותה תאונה. כן אציין כי לא הוצג כל מסמך רפואי או אחר שיש בו כדי להראות שמה גירסתו של התובע אינה נכונה. אומנם התובע הינו אזרח ארה"ב אך ניתן לומר כי מרבית שנותיו עשה בארץ, כאשר הוא מסר פרטים מלאים לגבי נתוניו בארה"ב ומקומות מגוריו כאשר ניתנה אפשרות לנתבעת, אף אם היא תיאורטית, לבדוק את עברו הרפואי שם. מכל מקום הינני סבור כי הסברה שמה הליקוי הגופני אצל התובע מקורו בארה"ב מלפני התאונה הינו קלוש ביותר, זאת הואיל ולאחר התאונה הוא פנה לביה"ח הדסה אשר בירושלים, כחלוף כשמונה שעות מעת התאונה, שם הוא התלונן על כאב גב עליון וכן מסר כי הכאבים החלו כחלוף מספר שעות מעת אירוע התאונה. התובע נבדק על ידי אורטופד בחדר המיון, אשר ציין כי לא נמצאו סימני חבלה, אם כי היתה רגישות, הכוח היה תקין בכל התחנות והתחושה שמורה. כן עפ"י סיכום המחלה של בי"ח הדסה נערך לתובע צילום עמוד השידרה אשר לא הצביע על כל ממצאים. באם התובע סבל מבלט דיסק לרבות הקרנה ודלדול ירך רגל שמאל, מן הסתם האורטופד המטפל היה מציין זאת, למצער הדבר היה מתגלה בצילומים של עמוד השידרה שבוצעו. לפיכך מסקנתי היא כי הליקוי האורטופדי ממנו סובל התובע לא היה לפני יום אירוע תאונת הדרכים. עכשיו יש לבדוק שמה אותו ליקוי גופני נובע מאירוע חבלתי אחר או שמה הינו הליך טבעי שנגרם לתובע, ללא כל אירוע טראומטי. יש לשלול את הסברה שמה מדובר בהליך טבעי ללא כל קשר לאירוע, הן לאור קוצר הזמן שבין יום התאונה (22/5/08) כאשר הצילום מאותו יום היראה שהכול תקין, לבין יום ביצוע ה- CT הנוסף (25/6/08) אשר הדגים בלט דיסק מרכזי עם הקרנה לרגל שמאל זאת כאשר הדברים נתמכים בחוו"ד של ד"ר נורמן אשר הזכיר, חרף פס"ד וממצאים שעומת איתם ואישר כי אירוע התאונה המתואר כן יכול לגרום לאותו בלט דיסק קיים. בכל מקרה, לא יעלה על הדעת הליך טבעי של חודש ימים אשר יגרום לבלט דיסק רציני כפי שהוא קיים. התובע שלל אירוע אחר, בין יום התאונה לבין גילוי בלט הדיסק והוא נחקר לא קלות על ידי ב"כ הנתבעת וגם ע"י ביהמ"ש. גם לפני כן נחקר התובע ע"י חוקר מטעם הנתבעת, כאשר אין בכל הממצאים כדי להצביע שמה ביקש התובע "להלביש" אירוע אחר ממנו נגרם הליקוי על תאונת הדרכים. כן יש לציין כי לאחר תאונת הדרכים ועד ליום ביצוע צילום ה- CT עבר התובע בדיקות רפואיות אשר בהן התלונן על כאב גב תחתון ובדיקות הרופאים הצביעו על ממצאים קליניים, דבר אשר גרם לבסוף להפנייתו לצילום CT אשר הדגים את בלט הדיסק. ביום 27/5/08 (יומיים לאחר תאונת הדרכים) בדיקת רופא קבעה כי קיימת הרעה בכאבי גב תחתון. ביום 11/6/08 קבע ד"ר שאול שבתאי כי קיימת הגבלה בגב וקיימת רגישות, כך שהוא היפנה את התובע לבדיקת מומחה. מעבר לנדרש אציין כי התובע נתן הסכמתו לבדיקה מכרעת במכונת אמת, אך, משום מה, ב"כ הנתבעת סירבה לכך - ראו בנדון הודעות הצדדים לתיק ביהמ"ש. לפיכך ולאור הנ"ל אין מנוס אלא לאמץ את גירסתו של התובע לפיה הוא לא סבל מבלט דיסק לפני התאונה, כי הוא נפגע בתאונת הדרכים כאשר התחיל להרגיש בכאבים כחלוף מספר שעות, כך שהוא פנה לחדר המיון בהדסה וכי הליקוי הגופני אצלו מקורו באותה תאונת דרכים מיום 25/5/08, כפי שגם המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש אישר זאת אף כי קבע בה בעת כי מדובר במקרה נדיר אבל אפשרי. כן יש לקבוע כי נכותו הרפואית של התובע בגין התאונה היא בשיעור של 30% כקביעת ד"ר נורמן. הנזקים שנגרמו לתובע: נזכור כי מדובר בתובע יליד שנת 1978, הוא אזרח מדינת ארה"ב ומעמדו בישראל הוא תייר, אף כי מרבית שנותיו הוא עשה וקיים בישראל. נזכור גם כי התובע מעולם לא עבד ובמרבית שנותיו הבוגרות הוא אברך, תלמיד ישיבה, אשר קיבל מענק מהמדינה בסך של כאלפיים ₪ וכן גם נעזר ע"י ההורים. נזכור גם כי התובע התחתן בשנת 2000, לו חמישה ילדים והוא התגרש מאשתו כשנתיים לאחר התאונה והוא כיום כבן 35 שנים. אין ספק כי נכותו של התובע הינה קשה ותפקודית כאשר גם ביהמ"ש התרשם מדלדול ברגלו השמאלית, לעומת הימנית, דבר שגורם לצליעה וכמובן לקשיים לא מועטים בהליכה או בעבודות פיזיות. בה בעת יש לציין כי מדובר באדם שמסלול חייו עד כה אינו מראה של אדם שעבד או שיעבוד לשם פרנסה, אם כי צורכי החיים ונסיבות העניין בהחלט ייתכן שיביאוהו לעבודה כלשהי ממנה הוא יוכל להתפרנס ולפרנס את ילדיו ואולי גם אשתו העתידית. ב"כ התובע טען לנזקים בהיקף של 870,385 ₪ כמפורט להלן: 10,000 ₪ - הפסד הכנסה לעבר על דרך האומדנה. 318,190 ₪ - הפסד הכנסה לפי 32 שנות עבודה, שכר מינימום , 30% נכות תפקודית. 41,370 ₪ - עבור הפסדי פנסיה. 35,825 ₪ - עבור כאב וסבל (כאשר ב"כ התובע נתפס לכלל טעות עת טען לנכות רפואית של 20% במקום 30%). 20,00 ₪ - עבור הוצאות רפואיות לעבר. 80,000 ₪ - עבור הוצאות רפואיות לעתיד. 25,00 ₪ - עבור הוצאות נסיעה. 250,000 ₪ - עבור עזרת צד ג'. מנגד טענה ב"כ הנתבעת כי נזקיו של התובע, לכל היותר, הם בהיקף של 86,823 ₪ לפי המפורט כדלהלן: 4,000 ₪ - הפסד הכנסה לעבר. 35,000 ₪ - אובדן הכנסה לעתיד. 8,000 ₪ - עזרת צד ג' לעבר ולעתיד. 3,500 ₪ - הוצאות נסיעה. לאור נסיבותיו של התובע, כפי שפורט לעיל: היינו גיל, העדר עבודה ופרנסה עד כה, קבלת מלגת לימודים של אברך בסך של 2,000 ₪ ,עזרת הוריו לו, האופציה כי התובע בכל זאת יצטרך לעבוד לשם פרנסתו ופרנסת בני ביתו, כמו גם היותו אזרח ארה"ב וכן גובה הנכות הרפואית שלו, 30% ,שהיא גם לכאורה תפקודית, אין לי אלא להעריך הפיצויים המגיעים לו, עפ"י האומדנא ולאור ההיגיון והשכל הישר ולא לפי חישובים אקטואריים או אחרים. אציין בהקשר הזה כי התובע וויתר על העדת מנהל הישיבה בה הוא לומד וכי עדות חברו מר ישראל כהן, נתמך נוסף בכולל, אשר העיד על קבלת כספים מהתובע עבור עזרה והסעה, אינה לגמרי משכנעת. לפיכך הינני פוסק לתובע, נכון להיום, את הסכומים הבאים: סך של 52,500 ₪ - עבור כאב וסבל. סך של 10,000 ₪ - עבור הפסד הכנסה עבור תקופת העבר. סך של 150,000 ₪ - עבור הפסד הכנסה עבור תקופת העתיד. סך של 10,000 ₪ - עבור הוצאות ונסיעות. סך של 25,000 ₪ - עבור עזרת צד ג' בעבר ובעתיד. 247,500 ₪ - סה"כ הפיצויים. לפני הסוף הינני מבקש להתייחס במספר מילים לטענה של היעדר כיסוי ביטוחי אשר נטען בכתב ההגנה, כמו גם בסיכומים מטעם הנתבעת . לכתב התביעה צורף העתק מתעודת ביטוח חובה עפי"ה הרכב המעורב בתאונה היה מבוטח בביטוח חובה בתקופה שבין 1/7/2007 עד 30/6/2008 אצל הנתבעת, כאשר נחזה עפ"י אותה תעודת ביטוח שהיא שולמה באמצעות בנק איגוד. על מנת להפריך או לסתור אותה תעודת ביטוח אשר צורפה לכתב התביעה ולהראות שהיא אינה בתוקף, היה מחובת הנתבעת להביא ראיות בעניין זה, אך היא לא עשתה והסתפקה אך בטענה בעלמא כי התובע לא הוכיח את הכיסוי הביטוחי. לפיכך הינני דוחה את טענת הנתבעת בדבר היעדר כיסוי ביטוחי. התוצאה: הינני מקבל את התובענה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע, באמצעות בא כוחו את הסך של 247,500 ₪. כן הנתבעת תשלם לתובע את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 13%. הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 45 יום אחרת יישאו ריבית והפרשי הצמדה החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. צוואר