נגד הנאשם הוגש כתב אישום בו יוחסו לו עבירות של ניסיון תקיפה סתם ואיומים המעשים, כך על פי הנטען, כוונו כלפי המתלוננת אשר התגוררה אותה עת בסמוך למקום בו שהה הנאשם. המתלוננת סיפרה בבית המשפט כי אות התקופה התגוררה יחד עם החבר שלה בדירה ברחוב הירקון בראש העין . הדירה זו התגורר גם שותף נוסף . בדירה ממולם, התגורר אותה עת הנאשם אשר קיבל רשות לעשות כן אצל הבעלים של אותה דירה שהוא גם הבעלים של הדירה בה הם התגוררו. לדבריה לא היה לה קשר עם הנאשם והיא לא הכירה אותו ואולם לאחר ש"העיפו" אותו מאותה דירה, הוא פנה לחברה והסביר כי אין לו היכן לגור וביקש להתגורר עימם מספר ימים עד שימצא מקום וכדבריה: "הוא החליט להתנחל מחוץ לדירה שלנו עם המיטה והסלון". המתלוננת סיפרה כי ביום שישי בבוקר התעוררה לאחר שביום חמישי בלילה שמעה רעשים רבים מן המרפסת מן הכיוון של הנאשם ולהשערתה עסק שם הנאשם בשימוש בסמים, או שמא היה שרוי ב"קריז". תוך שהיתה עסוקה בסידור הבית, הגיע אל הדירה חבר של חברה והיא ביקשה ממנו כי יפנה אל הנאשם ויבדוק מה מצבו, כיוון שחששה שהוא עוסק בסמים. היא הבחינה כי השניים הולכים מרחק קצר יחדיו וסברה שמא החבר לוקח את הנאשם מן המקום ואף שאלה אותו אם הוא לוקח אותו עימו, אלא שהחבר נכנס לרכבו ועזב את המקום ואילו הנאשם הוציא מזרק מכיסו עם מחט חשופה, אחז בו כמו בסכין, במטרה לדקור אותה. המתלוננת שנבהלה רצה אל תוך הבית, תוך שסגרה את הדלת. הנאשם, כך תארה, ניסה לפתוח את הדלת, אך ללא הצלחה. ותוך כדי ניסיונותיו אמר לה הנאשם כי כאשר תצא מן הבית הוא "יפרק לה את התחת". המתלוננת סיפרה כי נכנסה לחץ ולפחד וביקשה כי יניח לה ואפילו ביקשה ממנו סליחה כיוון שלטעמה הוא היה בסוג של "קריז". המחשב הנייד שלה היה בחוץ והנאשם התגרה בה וקרא לה לצאת החוצה ולקחת אותו, שאם לא כן הוא ייקח אותו. המתלוננת התקשרה לחברה, שהיה אותה עת במאפיה והלה הגיע למקום יחד עם מוקד של עירית ראש העין ועד אז לא פתחה את הדלת לאיש. המתלוננת סיפרה על תחושות הפחד הקשות שאפפו אותה במהלכו של אירוע זה. בחקירה הנגדית סיפרה המתלוננת כי חברה אינו עוד חברה ולמעשה, ביום האירוע הם נפרדו ומשנשאלה האם היה זה בגלל האירוע, השיבה: "אני לא יכולה להגיד שרק בגלל האירוע הזה". משהוטחה בה טענת הנאשם כי אותו בוקר היא התווכחה עם חברה אודות דיסק שנשרט והחבר הבהיר לה כי זהו יומה האחרון בדירה, השיבה המתלוננת כי אין לכך קשר עם המקרה וכי אין זה נכון. משהבהיר לה ב"כ הנאשם כי הנאשם שמע דברים רבים מן המתרחש בדירה מבעד למרפסת בה שהה, וכך שמע אודות הדיסק, השיבה כי לא זכור לה דבר באשר לדיסק. המתלוננת הבהירה כי אין לה כל קשר עם סמים, ברם לאור שקראה , הרי מי שמצוי בקריז הוא מי שנראה "בשגעון" וזו היתה השערתה ולכשהנאשם יצא לעברה עם מזרק, אף הבינה כי אכן כך הוא. המתלוננת אישרה, כי עופר, החבר שהגיע למקום לא הכיר את הנאשם ולמרות זאת היא שאלה אותו האם ייקח את הנאשם עימו. היא חזרה על כך כי הוא עזב את המקום ולמעשה, נמלט מן המקום כיוון שפחד. היא אישרה כי לא סיפרה במשטרה כי פחד ונמלט וכי אך הזכירה את נוכחותו במקום. עם זאת, כך הסבירה, אף היא היתה נוהגת כמוהו לולא התגוררה במקום, דהיינו דואגת לעצמה ועוזבת את המקום. משהוטח במתלוננת כי הנה כאשר הגיעה המשטרה למקום חברה לא היה שם, השיבה כי אכן כך היה. החבר הוזעק על ידיה אל הבית והגיע יחד עם מוקד העיריה ולאחר מכן חזר לעבודתו, למיטב זכורנה, הגם שאינה יכולה לומר זאת בוודאות לאור הזמן הרב שחלף מאז האירוע. היא אף אינה יודעת לומר האם החבר - אלי, שוחח עם הנאשם כאשר הגיע למקום, שכן היא הופנתה מיד אל רכב המוקד ושם ישבה. המתלוננת דחתה את טענת ב"כ הנאשם כי אלי לא התייחס ברצינות לדבריה וסיפרה הי הוא זה שאמר לה כי עליה להגיש תלונה במשטרה. היא ציינה כי הוא עצמו לא מסר הודעה במשטרה, כיוון שלא נכח באירוע. אליהו קראווני, שהיה אותה עת חברה של המתלוננת סיפר בבית המשפט, כי עת עבד במאפיה, התקשרה אליו המתלוננת וצעקה כי מנסים לרצוח אותה. הוא עזב את מקום עבודתו ורץ הבית ושם שמע ממנה את הדברים. במקום היתה ניידת של הפיקוח העירוני, והוא ביקש מהם להזעיק את המשטרה. המתלוננת נראתה מבוהלת מאוד וסיפרה לו כי הנאשם איים עליה עם מזרק. למיטב זכרונו, שכן הדברים התרחשו זה מכבר, האיום היה כי הנאשם ירצח אותה. באשר לקשר שלו עם הנאשם ציין העד, כי לא היתה ביניהם הכרות ממשית וכי הוא הכיר אותו מן השכונה. הנאשם הגיע לשכן שלהם ועל כן הוא ישב עימו והתיידד עימו. בחקירה הנגדית עמד העד על כך כי זה היה טיב הקשר ביניהם. הוא אישר כי אכן לנאשם לא היה היכן לגור ובחלק מן המקרים הוא לן ברחוב. הוא אישר כי הנאשם בא אל שכנם וישן אצלו, אך מעבר לכך הוא עצמו לא היה חבר של הנאשם. באשר למתלוננת עצמה ציין העד כי אכן היה בן זוגה אך היה זה בתקופה קודמת, אותה עת הוא לא התגורר עימה במקום אלא עם שותף ואילו המתלוננת נהגה להגיע לעיתים לדירה ולשהות בה כידידתו. גם אותו יום - יום האירוע - כך אישר לשאלת ב"כ הנאשם לא היתה המתלוננת בת זוגו , אלא שהתה בדירה כידידתו בלבד. משנשאל על ידי ב"כ הנאשם האם אותו בוקר היתה ביניהם מריבה אודות דיסק שנשרט, השיב העד כי עד לרמה כזו אינו זוכר לומר, ברם היו ביניהם מריבות לא מעטות וכי בלא מעט מן הפעמים המתלוננת גרמה לפרובוקציות. הוא אישר כי היא שברה תריסים בבית והיו לה לא פעם התפרצויות זעם. ב"כ הנאשם הציג בפני העד אפשרות כי הוא והמתלוננת רבו אותו בוקר והיא התקשרה אליו וסיפרה לו סיפור שלא התרחש והעד השיב כי הדבר אפשרי. העד אישר כי הוא הגיע למקום והרגיע את המתלוננת. הוא סבור כי הוא נשאר במקום גם כאשר הגיעה המשטרה ולא סביר בעיניו כי חזר לעבודתו טרם הגעת המשטרה. אבשלום מידאני, שוטר סיור בתקופה הרלבנטית ערך דו"ח פעולה (ת/1) ממנו עלה כי משהגיע למקום פגש במוקד העירוני וכן את המתלוננת כמו גם את הנאשם, לגביו טענה המתלוננת כי הוא איים עליה. העד ציין בדו"ח שערך כי המזרק הנטען לא נמצא באזור. העד עיכב את הנאשם ובדו"ח העיכוב נרשמה תגובתו: "לא רדפתי ולא שום דבר" (ת/2) הוגשה הודעתו של הנאשם במשטרה (ת/3) בה סיפר הנאשם כי אינו גר במקום זה, אלא הדייר במקום מתיר לו לעשות שם כביסה, כיוון שהוא חסר בית. לדבריו מדובר במתלוננת שאינה נורמלית בעקבות שהותה בהודו וכי אותו בוקר היא התווכחה עם החבר שלה בשל דיסק שהיא שרטה והחבר אמר לה כי עליה ללכת מן הבית וכי זהו יומה האחרון בבית ועל כן ברצותה לקרב את החבר, גרמה לפרובוקציה והזעיקה אותו ממקום עבודתו בטענה שהנאשם רדף אחריה. לדברי הנאשם הכל מדמיונה של המתלוננת. אין ברשותו מזרק כלשהו ולא ידוע לו על מה היא מספרת. הוא אישר כי בידו היה מקל קטן ויתכן כי המתלוננת סברה כי זהו מזרק. עם זאת, הכחיש כי רדף אחריה או כי איים עליה. בבית המשפט סיפר הנאשם כי היחסים בינו לבין המתלוננת היו תקינים, היא נהגה לשוחח עימו והוא סייע לה, היא אף קנתה לו סיגריות ולפתע החליטה להתלונן נגדו. הוא נימק זאת בכך שהיא "שרוטה" בשל שהותה בהודו. לדעת הנאשם מדובר בבחורה אשר גורמת פרובוקציות ועשתה כך לא אחת ביחסיה עם חברה. הוא הכחיש כי רדף אחריה ואיים עליה וציין כי בידו היה אטב ויתכן שהמתלוננת דמיינה כי הוא מחזיק מזרק בידו. בחקירה הנגדית אישר הנאשם כי במועד האירוע הוא ישן במקום אם כי לא בבית פנימה. הוא ציין כי לא סיפר על המתלוננת שהיתה מאושפזת בבית החולים כיוון שאינו אמור לספר את כל קורות חייה למשטרה. לאחר שבחנתי את כל חומר הראיות שהובא בפני אציין כי אמנם חשד כבד רובץ לפתחו של הנאשם כי אכן ביצע את המיוחס לו בכתב האישום. גם עדותו של הנאשם בבית המשפט הקשתה מאוד ליתן בו אמון, שכן היו אלו תשובות מבולבלות ומפותלות ולעיתים אף כאלה שאינן עולות בקנה אחד עם מבחני היגיון ושכל ישר. ועם זאת, ממכלול חומר הראיות אשר פורט לעיל בהרחבה עולות לא מספר תמיהות. עדותה של המתלוננת עצמה העלתה תמיהות באשר לטיב נוכחותו של הנאשם במקום. גרסתה באשר למגוריו אצלה ואצל חברה סותרים לא רק את גרסת הנאשם, אלא גם את גרסתו של החבר או שמא הידיד, אליהו קראווני. המתלוננת סיפרה כי בעת האירוע הגיע למקום חבר שלהם - עופר, אשר נבעת מהתנהגותו של הנאשם ונמלט מן המקום. למרבה הצער, עופר לא הובא לעדות וכך לא שפך אור על האירוע. התיאור מעלה תמיהה, הכיצד עופר נקלע לאירוע כפי שמתארת אותו המתלוננת ונוטש את המתלוננת אל מול הנאשם ונמלט כל עוד נפשו בו. תמיהה נוספת עלתה באשר לצירוף המקרים של עזיבתה של המתלוננת את הבית אותו יום ופרידתה מאליהו קראווני, לשיטתה ניתוק יחסי החברות ביניהם ולשיטתו - עזיבה ככל עזיבותיה. עזיבה זו עולה בקנה אחד עם גרסת הנאשם הטוען כי שמע את החבר מודיע למתלוננת כי זהו יומה האחרון בדירה וכי עליה לעזוב. קראווני מתאר מערכת יחסים שונה לחלוטין בינו לבין המתלוננת. ברי כי האמת מצויה אצל אחד מהם והשני טעמיו עימו לטעון אחרת. כך, או כך, קראווני אישר כי הרבה לריב עם המתלוננת והיא נהגה ליצור בשל כך פרובוקציות שונות ולא שלל את האפשרות כי כך היה גם במקרה זה. בשל כל התמיהות לעיל, והגם שכפי שציינתי לעיל, רובץ חשד כבד לפתחו של הנאשם ולא נתתי אמון בגרסתו, לא ניתן היה להשתחרר מן הספק ולקבוע כי אשמתו הוכחה מעבר לכל ספק סביר. בשל ספק זה יזוכה הנאשם מן העבירות של ניסיון לתקיפה סתם ואיומים שיוחסו לו בכתב האישום. זכות ערעור כחוק.משפט פליליאלימותעבירת הניסיוןתקיפה