מקרה מובהק של אי שמירת מרחק ולא במקרה שבו מדובר בתאונה שנגרמה בעקבות בלימה פתאומית. א. דברי רקע 1. התובעת הינה חברה להשכרת רכבים ואחד הרכבים שבבעלותה מסוג מיצובישי ניזוק לטענתה במהלך תאונת דרכים שארעה עם רכב מסוג שברולט (להלן: שברולט 1; בהמשך ינתן תיאור לרכב נוסף גם הוא מסוג שברולט, שאינו קשור לתאונה, ויקרא שברולט 2). במועד התאונה, הנתבע מר ברל שור, נהג בשברולט 1 (להלן: ברל). התובעת טוענת כי האחריות לגרם התאונה חלה באופן בלעדי על ברל ומכאן תביעתה להשבת הנזקים שנגרמו למיצובישי. 2. ברל הינו הבעלים של חברה בשם "ב. שור ושות' מהנדסים יועצים בע"מ" (להלן: חברת שור). חברת שור רשומה כבעלים של שברולט 1. ברל לא הכחיש את אירוע התאונה, אך כפי שיובהר בהרחבה בהמשך, טען שלא נגרם כל נזק למיצובישי. לחילופין, טען שגם אם נגרם נזק, הרי שמדובר בנזק מינורי והאמור בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, איננו משקף את הנזקים האמיתיים שנגרמו למיצובישי. בנוסף, ברל טען שגם אם הוא אחראי לתאונה ובית המשפט יקבל את טענת התובעת לגבי שיעור הנזקים שנגרמו למיצובישי, קיים כיסוי ביטוחי לשברולט 1 לנזקי רכוש שנגרמים לצד ג' וזאת אצל מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: חברת מגדל) ואשר אמורה לשאת במלוא החיובים שיוטלו עליו. לטענת ברל, הביטוח לנזקי רכוש כלפי צד ג' לשברולט 1, נעשה בחברת מגדל באמצעות סוכנות ביטוח בשם דוידוף סוכנות לביטוח בע"מ (להלן: סוכנות דוידוף). ברל שלח הודעת צד ג' לחברת שור, לחברת מגדל ולסוכנות דוידוף, וטען שככל שתתקבל התביעה כנגדו, יש להטיל את מלוא האחריות לתשלום החיובים שנובעים מפסק הדין, על צדדי ג' הנ"ל. 3. חברת מגדל וסוכנות דוידוף טוענות שבמועד קרות התאונה לא היה כיסוי ביטוחי לשברולט 1 מאחר והפוליסה בוטלה מספר חודשים לפני כן, על ידי חברת מגדל, בעקבות אי תשלום דמי הביטוח על ידי חברת שור. 4. המקרה שבפני מעורר שלוש שאלות מרכזיות: שאלת האחריות לתאונה; שאלת הוכחת הנזק; שאלת הכיסוי הביטוחי, שהדיון בה יערך בארבעה שלבים: ראשית, תיאור השתלשלות ההליכים לגבי הכיסוי הביטוחי; שנית, בחינת מועד כניסתו לתוקף של חוזה הביטוח; שלישית, בחינת חוקיות ביטול פוליסת הביטוח על ידי חברת מגדל; רביעית, האם חוזה הביטוח חודש לאחר ביטולו. אדון להלן בכל השאלות הנ"ל כסדרן. ב. שאלת האחריות לתאונה 5. מטעם התובעת העיד הנהג של המיצובישי במועד התאונה, מר משה קליל (להלן: משה) ואשר טען שהגיע לצומת אשר כולל שלט "עצור" ולכן נעצר בצומת. לאחר מכן, ובהיותו במצב של עצירה קיבל מכה בחלקו האחורי של המיצובישי מהחלק הקדמי של שברולט 1 שהיה מאחוריו (פרוטוקול עמ' 4 ש' 26 - 31, עמ' 8 ש' 21 - 27). ברל אישר ששברולט 1 אכן נסע אחרי המיצובישי, אך לטענתו המיצובישי בלמה בפתאומיות והיתה נגיעה קלה ביותר של הפגוש הקדמי של שברולט 1 עם הפגוש האחורי של המיצובישי. לטענתו מהירות נסיעתו היתה נמוכה ביותר, ובכל מקרה לא היה שום סימן נגלה לעין לקיומו של נזק במיצובישי בעקבות התאונה (פרוטוקול עמ' 11 ש' 26 עד עמ' 12 ש' 12). בכל הנוגע לכיסוי הביטוחי לשברולט 1, ברל טען כי מי שטיפל בהסדרה של הכיסוי הביטוחי היה בנו יאיר שור (להלן: יאיר) שעובד עימו בחברת שור. 6. בנסיבות אלה, ולאור העובדה כי ברל מאשר מגע בין שני הרכבים כאשר שברולט 1 נסע אחרי המיצובישי, הנני קובע כי האחריות לגרם התאונה רובצת באופן מלא לפתחו של ברל וזאת בשל אי שמירת מרחק. טענתו של ברל כי היתה בלימה פתאומית של המיצובישי ולכן קיים אשם תורם של משה בגרם התאונה, דינה להידחות, וזאת מאחר ולפי גרסתו של ברל עצמו לאופן קרות התאונה, מהירות נסיעת המיצובישי ושברולט 1 היתה נמוכה ביותר, "כמעט אפס", כלשונו (פרוטוקול עמ' 12 ש' 8 - 9). יוצא מכך, שמדובר במקרה מובהק של אי שמירת מרחק ולא במקרה שבו מדובר בתאונה שנגרמה בעקבות בלימה פתאומית של המיצובישי שהפתיעה את ברל. אחריותו של ברל נובעת מהפרתה של תקנה 49(א) לתקנות התעבורה התשכ"א - 1961 שקובעת את חובתו של נהג לשמור על מרחק מהרכב שנוסע לפניו שיאפשר לעצור בכל עת את רכבו ולמנוע תאונה, וזאת בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב. ג. שאלת הוכחת הנזק 7. לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי ואשר מפרטת את סוגי הנזקים שנגרמו למיצובישי וכן את עלות תיקונם או החלפתם. סכום התביעה בתיק שבפני הועמד על סך של 6,500 ₪. מדובר בתביעה שהוגשה ב-"סדר דין מהיר". הליך זה מאופיין בהליכים דיוניים מקוצרים לצורך בירור מלא של התביעה ועל כן חלה חובה על בעלי הדין להגדיר את "המתווה הדיוני" מראש במסגרת כתבי הטענות (ראו הוראות סעיפים 214ג ו-214ח לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: התקנות)). הדיון בתובענה בסדר דין מהיר אמור להסתיים בתוך יום אחד, ואם ראה בית משפט כי יש צורך בכך, רשאי הוא לקבוע ימי דיונים נוספים, ככל הניתן ברציפות, עד גמר חקירת העדים (סעיף 214יא(א) לתקנות). 8. הדיון נקבע ליום 2.5.12 לצורך שמיעת מלוא הראיות בתיק. במועד זה, התייצבו משה וברל והעידו על אופן קרות התאונה. באת כוח התובעת הצהירה במועד זה "אלה עדיי" (פרוטוקול עמ' 11 ש' 20) ומיד לאחר מכן, עלה הנתבע, ברל, על דוכן העדים למתן עדותו. במילים אחרות, הליך הבאת הראיות על ידי התובעת הסתיים באותו יום. בתום שמיעת עדותו של ברל העיד יאיר בחקירה ראשית לגבי נסיבות עריכת הכיסוי הביטוחי ומחמת קוצר הזמן לא ניתן היה לשמוע את המשך עדותו ואת עדיהם של סוכנות דוידוף וחברת מגדל. 9. סעיף 130א לתקנות קובע כי אם בעל דין מעוניין לחקור מומחה שהגיש חוות דעת, עליו להודיע על כך לבית המשפט ולשאר הצדדים 30 יום לפחות לפני המועד שנקבע לשמיעת הראיות, או 7 ימים מיום קבלת חוות הדעת, לכל המאוחר. יוצא מכך, שככל שברל היה מעוניין לחקור בחקירה נגדית את המומחה מטעם התובעת, קרי, השמאי שהכין את חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה, שומה היה עליו להגיש לבית המשפט הודעה 30 יום לפני מועד הדיון ב-2.5.12. משלא עשה כן, כפי שאכן קרה, הרי שאיבד בכך את הזכות לחקור את השמאי המומחה בחקירה נגדית. אובדן הזכות לחקור את השמאי בחקירה נגדית, מתחדד ביתר שאת לאחר שבאת כח התובעת הצהירה "אלה עדיי". 10. בתום הדיון שהתקיים ביום 2.5.12 נרשמו בהחלטתי הדברים הבאים: "השעה כעת 15:30, בשעה 16:00 אין נוכחות של קלדנית באולם בימ"ש. התיק נקבע להיום ליום מרוכז שבו נשמעים תיקים של תביעות רכוש בגין תאונות דרכים. התמונה המצטיירת היא שפרק זמן הנחוץ לצורך שמיעת תיק זה עד תום הינו מעבר למקובל ולרגיל בתיקים מעין אלה. בנסיבות אלה, אין מנוס מדחיית הדיון ליום אחר. הדיון ידחה ליום 21.5.12 משעה 11:30 עד 15:30 לצורך חקירה נגדית של העד שהתייצב היום מטעם הנתבע, וכן על מנת לשמוע את עדותן של שתי העדות מטעם צדדי ג'. " 11. בסופו של יום, הדיון שקבעתי ליום 21.5.12 נדחה ליום 27.9.12 בעקבות בקשת דחיה שהוגשה מטעם ברל, וזאת מאחר ועל פי טענתו גילה לאחר הדיון שהתקיים ב-2.5.12, כי המיצובישי נמכרה לאחר ועל פי המידע שברשותו נמכר כרכב "ללא תאונות", דבר שיש בו כדי לתמוך בטענתו של ברל שלא הוכחו הנזקים הנטענים בחוות דעת שמאי. הדיון שנקבע ליום 27.9.12 נדחה גם הוא בעקבות בקשה שהוגשה מטעם באת כח חברת מגדל וסוכנות דוידוף עקב אי התאמה עם יומנה. 12. בכל מקרה, ביום 17.5.12, הוגשה בקשה מטעם ברל להזמין את השמאי שהכין את חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה כעד. נעתרתי לבקשה, אך בסופו של יום, עדותו של השמאי לא נשמעה מאחר ולא אותר ולא היה בתיק בית המשפט אישור מסירה שקיבל את הזימון לדיון הנדחה. מן הראוי להבהיר כי בקשה זו להזמנת השמאי כעד במשפט אין בה בכדי לרפא את הפגם שנוצר בעקבות אי זימונו עובר למועד הדיון שנקבע ליום 2.5.12 ע"י ברל, כנדרש בתקנה 130א לתקנות. רוצה לומר, גם אם השמאי היה מתייצב בבית המשפט, בא כוחו של ברל, לא היה יכול לחקור אותו בחקירה נגדית, מאחר והתובעת כבר הצהירה "אלו עדיי". הזמנתו של השמאי לאחר 2.5.12, לפי בקשתו של ברל, הופכת את השמאי לעד מטעמו של ברל, ולא כעד מטעם התובעת. הווה אומר, אם השמאי היה מתייצב, ברל היה רשאי לחקור אותו רק בחקירה ראשית, על כל המשתמע מכך, לרבות האיסור לשאול אותו שאלות מדריכות בחקירה ראשית. לסיכום, משאיבד ברל את הזכות לחקור את השמאי בחקירה נגדית, הרי שנשמט ממנו כלי דיוני מרכזי לצורך תקיפת תוכנה של חוות דעת השמאי. על כן, בהעדר חקירה נגדית של השמאי וכן בהעדר הצגת חוות דעת שמאי נגדית מטעם ברל, הרי שחוות דעת שמאי הופכת לראיה מרכזית בנוגע להוכחת הנזק למיצובישי ויש לייחס לה את מלוא המשקל. 13. ברל טען שנפלו פגמים בחוות דעת השמאי, אשר יש בהם בכדי להחליש ממשקלה. להלן טענותיו: המיצובישי נבדק על ידי השמאי שמונה ימים לאחר מועד התאונה. מדובר בפרק זמן בלתי סביר שיוצר חשש שיתכן והנזקים נגרמו במועד מאוחר יותר בתאונה אחרת במהלך אותם שמונה ימים. לגבי טענה זו, לא הוגשה בפני כל אסמכתא משפטית כי בדיקה של רכב שמונה ימים לאחר מועד אירוע התאונה, יש בו כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין הנזקים שנמצאו במיצובישי לבין התאונה נשוא התביעה. על כן, טענה זו נדחית; חוות דעת שמאי הוכנה 6 חודשים לערך לאחר מועד הבדיקה של הרכב על ידי השמאי. לטענת ברל, הדבר יש בו בכדי להפחית באופן משמעותי מהמשקל שיש לייחס לחוות הדעת. טענה זו, גם היא דינה להידחות. ככל שקיימת טענה לברל שיתכן וזכרונו של השמאי בגד בו בבואו לכתוב את חוות דעתו בשל הזמן שחלף ממועד הבדיקה ועד מועד כתיבת חוות הדעת, הרי שבדיוק לשם כך נועדה החקירה הנגדית של השמאי שנעשית רק לאחר הגשת הודעה מתאימה לבית המשפט מבעוד מועד לפי סעיף 130א לתקנות. משאיבד ברל את הזכות לחקירה נגדית, גם אם מטעמים דיוניים, הרי שנשמט הבסיס לטענתו שיש להפחית ממשקלה של חוות הדעת מאחר והוכנה באיחור רב ביחס למועד הבדיקה. ברל טען שהתובעת בהיותה חברת השכרה, חזקה עליה שהינה מתקנת את הרכבים שבבעלותה ורוכשת חלפים במחיר מוזל. טענה זו, גם היא דינה להידחות, בין בשל אי הוכחתה של חזקה זו ע"י הבאת ראיות מתאימות, ובין בשל אובדן הזכות לחקירה נגדית של השמאי בסוגיה ספציפית זו. ברל חלק על רכיב ירידת הערך של המיצובישי, כמפורט בחוות דעת השמאי. טענה זו דינה להידחות מאחר וחוות דעת השמאי לא נסתרה בשום דרך שהיא, בין במציאת פרכות בחוות הדעת מכח חקירה נגדית, שממילא לא בוצעה, ובין על ידי הבאת חוות דעת נגדית. 14. על כן, הנני קובע כי התובעת הוכיחה את הנזקים שמפורטים בחוות דעת השמאי. כתב התביעה כולל בתוכו רכיב של השבתה של המיצובישי למשך יומיים בעקבות התאונה לשם תיקונו, בעלות של 200 ₪ בעבור כל יום. יצוין כי בעמוד 2 לחוות הדעת נאמר כי "סך הכל ימי עבודה נדרשים לתיקון: 2". דא עקא, לא הובאה בפני כל ראיה מכל מין וסוג מטעם התובעת כי העלות של יום השבתה אחד של המיצובישי הוא אכן 200 ₪. על כן, רכיב ההשבתה שבכתב התביעה, דינו להידחות. ד. שאלת הכיסוי הביטוחי ד.1 השתלשלות ההליכים לגבי הכיסוי הביטוחי 15. בין חברת שור לבין סוכנות דוידוף וחברת מגדל התקיימו התכתבויות שונות ואשר נוגעות לשאלת הכיסוי הביטוחי לשברולט 1. לא היתה מחלוקת בין הצדדים לגבי עצם משלוח המכתבים השונים וקבלתם על ידי הצד השני. בנסיבות אלה, יש לבחון את מכלול ההתכתבויות על מנת לקבל אינדיקציה לגבי שאלת הכיסוי הביטוחי. להלן ההתכתבויות שרלוונטיות לענייננו, באופן כרונולוגי: 28.10.07 - במועד זה, סוכנות דוידוף שלחה הודעה לחברת שור (נספח יב' לכתב ההגנה מטעם חברת שור) ואשר לפיה היא מודיעה לה שהינה מצרפת את פוליסת הביטוח בגין נזקי רכוש לצד ג' עבור שברולט 1 וכן עבור רכב שברולט נוסף שבבעלותה של חברת שור (להלן: שברולט 2). על פי הודעה זו תקופת הביטוח הינה מיום 1.10.07 עד ליום 30.9.08 וכי המבטחת היא חברת מגדל. בהודעה זו, חברת שור נתבקשה לשלם לחברת מגדל באמצעות סוכנות דוידוף את דמי הביטוח עבור שברולט 1 ו-2. דמי הביטוח עבור כל אחד מהרכבים היה 614 ₪, סך הכל 1,228 ₪. 30.11.07 - במועד זה, חברת מגדל שלחה הודעה לחברת שור לפיה דמי הביטוח עבור שברולט 1 טרם שולמו (המכתב צורף לכתב ההגנה מטעם סוכנות דוידוף וחברת מגדל). סכום החוב עמד נכון לאותה נקודת זמן על סך של 611.59 ₪. במכתב זה, נרשם שחברת מגדל נותנת לחברת שור אפשרות לשלם את החוב תוך 15 יום. 11.1.08 - במועד זה, חברת מגדל שלחה הודעה לחברת שור, ואשר עניינה "פיגור בתשלומי פרמיית ביטוח", כאשר הסכום העדכני בגין אי תשלום דמי הביטוח עבור שברולט 1 הוא 614 ₪ (המכתב צורף לכתב ההגנה מטעם סוכנות דוידוף וחברת מגדל). חברת שור נתבקשה לשלם את החוב תוך 15 יום. 1.2.08 - במועד זה, חברת מגדל שלחה הודעה לחברת שור ואשר עניינה "פיגור בתשלומי פרמיית ביטוח - הודעה שניה". על פי הודעה זו דמי הביטוח עבור שברולט 1 טרם שולמו. חברת שור נדרשה לשלם תוך 21 יום את דמי הביטוח ונאמר בה "שאם לא כן, תהיה הפוליסה בטלה ומבוטלת וזאת בלא שתיגרע זכותנו לדמי הביטוח (בתוספת ריבית והפרשי הצמדה/ הפרשי שער כאמור) עד ליום הביטול" (המכתב צורף לכתב ההגנה מטעם סוכנות דוידוף וחברת מגדל). סכום החוב העדכני נכון לאותה נקודת זמן היה 617.62 ₪. 29.2.08 - במועד זה, חברת מגדל שלחה הודעה לחברת שור ואשר מתייחסת לשברולט 1 ובהודעה נאמרו הדברים הבאים: "בהתאם לספרים, נותר ליום כתיבת מכתב זה, חוב פרמיות כולל הפרשי הצמדה וריבית בסך 267.62 ₪. חוב זה הינו חוב לאחר ביטול/סיום הפוליסה הנ"ל. מגדל חברה לביטוח נותנת לכם אפשרות לשלם את החוב המופיע לעיל תוך 15 יום מתאריך מכתב זה, אחרת נאלץ לפנות לערכאות, ולתבוע את הסכומים המגיעים בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות". (ההדגשה במקור). 10.3.08- במועד זה, חברת שור, באמצעות יאיר, שלחה מכתב לסוכנות דוידוף ואשר מופנה לעובדת בשם קרן צחייק (להלן: קרן) ואשר לפיו "בהמשך לשיחתנו הטלפונית מאתמול 9.3.2008" מצורפת המחאה בסך של 1,228 ₪ לפקודת חברת מגדל, וזאת עבור דמי הביטוח לשברולט 1 ושברולט 2 (להלן: ההמחאה). כמו כן, במכתב נרשמו הדברים הבאים: " על פי הודעה שקיבלנו מחב' מגדל, הפוליסות הנ"ל בוטלו. נודה לקבלת הודעה מכם על חידוש הפוליסות לתקופת הביטוח שתסתיים ב-30.9.2008". (ההדגשה לא במקור) אין מחלוקת בין הצדדים שההמחאה מיום 10.3.08 לא כובדה בבנק מחמת העדר כיסוי בחשבונה של חברת שור. מעדותו של יאיר עלה שהדבר נבע מקשיים בתזרים המזומנים בחברת שור באותה עת (פרוטוקול עמ' 32 ש' 4 - 22; ראו גם עדותה של העדה מטעם סוכנות דוידוף ענת צ'יפרוט פרוטוקול עמ' 38 ש' 26, עמ' 39 ש' 17). 28.5.08 - ההמחאה הופקדה בשנית ונפרעה בחשבון הבנק של חברת מגדל, וזאת על פי בקשתו של יאיר מקרן בסוכנות דוידוף (ראו עדותו של יאיר פרוטוקול עמ' 32 ש' 20 - 22). 1.6.08 - במועד זה חברת שור, באמצעות יאיר, שלחה מכתב לקרן שבסוכנות דוידוף ואשר לפיו חברת שור מעדכנת כי על פי דיווח שקיבלה מהבנק שעימו היא עובדת, ההמחאה בסך 1,228 ₪ בגין דמי הביטוח עבור שברולט 1 ושברולט 2, הופקדה בחשבונה של חברת מגדל ב-28.5.08. בסוף המכתב נאמרו הדברים הבאים: "למען הסדר הטוב, היות ובזמנו קיבלנו הודעה מחב' מגדל שהפוליסות הנ"ל בוטלו בגין אי התשלום הנ"ל, נודה לקבלת הודעה פורמאלית על חידוש הפוליסות לתקופת הביטוח שתסתיים ב-30.9.08". (ההדגשה לא במקור) מכתבו של יאיר מיום 1.6.08 לא זכה לתגובה, לא מטעם סוכנות דוידוף וגם לא מטעם חברת מגדל. 20.7.08- מועד התאונה. אוקטובר - נובמבר 2009 - במהלך חודשים אלה ישנם חילופי מיילים בין סוכנות דוידוף באמצעות הגב' ענת צ'יפרוט (להלן: ענת) לבין בא כוחם של ברל וחברת שור (ת/3). במיילים אלה, בא כוחם של ברל וחברת שור מבקש מסוכנות דוידוף אישור לכך שקיים כיסוי ביטוחי לגבי התאונה ובקשתו מסורבת. ענת טוענת במיילים כי פרעונה של ההמחאה בסך 1,228 ₪ הינו עבור דמי הביטוח עבור שברולט 1 ושברולט 2 וכן רכב נוסף מסוג פיג'ו (להלן: הפיג'ו) שבבעלותה של חברת שור, וזאת עד למועד ביטול הפוליסות בגין שלושת הרכבים, ואיננו עבור דמי ביטוח בגין התקופה שלאחר הביטול, לרבות מועד התאונה. ד.2 מועד כניסתו לתוקף של חוזה הביטוח 16. השאלה מה הוא המועד שבו נכנס לתוקף חוזה הביטוח שבין חברת שור לחברת מגדל לגבי שברולט 1, היא חיונית על מנת לדעת החל ממתי זכאית חברת מגדל לקבל את דמי הביטוח עבור שברולט 1. לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי פוליסת הביטוח של שברולט 1 עבור נזקי רכוש שנגרמים לצד ג' נכנסה לתוקף ב-1.10.07, על אף שבמועד כניסת הפוליסה לתוקף, לא שולמו דמי הביטוח. הדבר גם מתיישב עם הוראותיו של סעיף 14(א) לחוק חוזה הביטוח התשמ"א - 1981 (להלן: חוק חוזה הביטוח), ואשר קובע כדלקמן: "דמי הביטוח ישולמו עם כריתת החוזה או תוך זמן סביר לאחר מכן, ואם נקבעו לתקופות קצובות, בראשית כל תקופה". (ההדגשה לא במקור) 17. יוצא מכך, שחובה היה על חברת שור לשלם את דמי הביטוח "תוך זמן סביר" לאחר 1.10.07. סעיף 38(א) לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח התשמ"א - 1981, קובע כדלקמן: "שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסוימיים, הוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם; הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו על פי תקנות שהותקנו כאמור, לא ינהגו לפיו, ויראו כאילו הותנה במקומו התנאי שיש לקבעו כאמור, זולת אם ההסדר הוא לטובת המבוטח; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של המבטח." 18. שר האוצר התקין תקנות מיוחדות בעניין נוסחם של פוליסות לביטוח רכב פרטי והן תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי) תשמ"ו - 1986 (להלן: תקנות הפיקוח). סעיף 1(א) לתקנות הפיקוח קובע כדלקמן: "הפוליסה בחוזה לביטוח רכב פרטי (נזקי רכוש ונזקי רכוש של צד ג') תהיה לפי התנאים והנוסח המפורטים בתוספת (להלן - הפוליסה התקנית)." 19. סעיפים 22(א) ו-(ב) לתקנות הפיקוח קובעים כדלקמן: "22. (א) דמי הביטוח וכל יתר הסכומים המגיעים מהמבוטח למבטח בקשר לפוליסה זו, ישולמו במלואם תוך 30 ימים מיום תחילתה של תקופת הביטוח, או מיום הגשת החשבון בעד דמי הביטוח למבוטח, לפי המאוחר, או במועדים אחרים שפורטו במפרט. ופוליסה זו, "דמי ביטוח" - סך כל התשלומים שרשאי מבטח לגבות ממבוטח במועד תחילת הביטוח בקשר לפוליסה זו. (ב) לא שולם סכום כלשהו המגיע מהמבוטח למבטח במועדו, ישא הסכום שבפיגור ריבית שנתית כנקוב במפרט ו/או הפרשי הצמדה בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן, בין המדד שפורסם סמוך לפני היום שנקבע לתשלום ובין המדד שפורסם סמוך לפני יום התשלום בפועל". (ההדגשה לא במקור) 20. לסיכום, שומה היה על חברת שור לשלם את דמי הביטוח עבור שברולט 1 בגין התקופה שמיום 1.10.07 ועד יום 30.9.08, תוך 30 ימים ממועד קבלת הדרישה הראשונה ממגדל חברה לביטוח ב- 28.10.07. בכל מקרה, כמוסכם ע"י הצדדים, פוליסת הביטוח אכן נכנסה לתוקף ב-1.10.07, ולא היתה התנייה שהפוליסה לא תיכנס לתוקף אם לא בוצע התשלום עבור דמי הביטוח. ד.3 שאלת חוקיות ביטול פוליסת הביטוח על ידי חברת מגדל 21. סעיף 15(א) לחוק חוזה הביטוח קובע כדלקמן: "לא שולמו דמי הביטוח או חלק מהם במועדם, ולא שולמו גם תוך 15 ימים לאחר שהמבטח דרש מהמבוטח בכתב לשלמם, רשאי המבטח להודיע למבוטח בכתב כי החוזה יתבטל כעבור 21 ימים נוספים אם הסכום שבפיגור לא יסולק לפני כן". 22. בנוסף, סעיף 10(א) לחוק חוזה הביטוח קובע כדלקמן: "הודיע המבטח על ביטול החוזה על פי תנאיו או על פי חוק זה, מתבטל החוזה כעבור 15 ימים מהיום שבו נמסרה הודעת הביטול למבוטח". (ההדגשה לא במקור) 23. במקרה שבפני, חברת מגדל שלחה לחברת שור ביום 1.2.08 הודעה כי פוליסת הביטוח עבור שברולט 1 תתבטל אם החוב לא ישולם תוך 21 ימים, היינו עד ליום 22.2.08. על פי סעיף 10(א) לחוק חוזה הביטוח הביטול אמור להיכנס לתוקף תוך 15 ימים מהיום שבו נמסרה הודעת הביטול לחברת שור. לא הוצגה בפני אינדיקציה ברורה למועד המדויק שבו חברת שור קיבלה את הודעת הביטול מיום 1.2.08, אך בכל מקרה, חברת שור אישרה במכתבה מיום 10.3.08 לסוכנות דוידוף כי קיבלה את הודעת הביטול. במילים אחרות, הביטול של פוליסת הביטוח של שברולט 1 נכנס לתוקף לכל המאוחר 15 יום לאחר 10.3.08, קרי, ביום 25.3.08. 24. סעיף 22(ד) לתקנות הפיקוח קובע כדלקמן: "אין בביטול הביטוח על פי סעיף זה כדי לגרוע מחובת המבוטח לסלק את הסכום שבפיגור המתייחס לתקופה שעד הביטול האמור, וכן את הוצאות המבטח" 25. במילים אחרות, חובה על חברת שור לפרוע את מלוא דמי הביטוח עבור שברולט 1 ואשר חלים על התקופה שבין 1.10.07 ועד 25.3.08 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. 26. הדעה המקובלת היא שקיימים שלושה שלבים המביאים לידי ביטול חוזה ביטוח מחמת איחור בתשלום דמי הביטוח (ירון אליאס דיני ביטוח (דין וביטוח הוצאה לאור בע"מ, תשס"ט - 2009) כרך א', עמ' 716 - 718, (להלן: אליאס)): פיגור בתשלום; דרישה בכתב לתשלום החוב שבפיגור; והודעת ביטול. 27. במקרה שבפני, מתקיימים שלושת השלבים: היה פיגור בתשלום מטעם חברת שור, נשלחו שלוש דרישות בכתב מטעם חברת מגדל לתשלום החוב שבפיגור (ביום 30.11.07, ביום 11.1.08 וביום 1.2.08) וכן נשלחה הודעת ביטול. כמו כן, הדעה המקובלת היא שהודעת ביטול צריכה לקיים חמישה תנאים עיקריים (אליאס עמ' 718 - 720): א. ראשית, עליה להינתן בכתב. במקרה שבפני חברת מגדל שלחה הודעה בכתב ב-1.2.08 ואשר לפיה במידה והחוב לא יפרע תוך 21 ימים, תבוטל הפוליסה. בנוסף, ביום 29.2.08 חברת מגדל שלחה דרישת תשלום לגבי החוב עד למועד הביטול של הפוליסה תוך ציון ברחל בתך הקטנה שהפוליסה מבוטלת. ב. שנית, על ההודעה לבטא באופן מפורש וחד משמעי את כוונת המבטח לבטל את חוזה הביטוח. תנאי זה מתקיים בבירור, כפי שעולה מהמכתבים שנשלחו ע"י חברת מגדל לחברת שור. ג. שלישית, ההודעה צריכה לקבוע מועד לביטול החוזה שלא יפחת מ-21 ימים. גם תנאי זה מתקיים במקרה שבפני. ד. רביעית, ההודעה חייבת לפרט את התנאי לביטול, דהיינו, שהחוזה יתבטל אם החוב שבפיגור לא יסולק לפני תום המועד האמור. גם תנאי זה מתקיים במקרה שבפני. ה. חמישית, על ההודעה לשקף את הנסיבות הרלוונטיות לעת מסירתה, קרי על ההודעה להתייחס לסכומים שכבר שולמו בינתיים על ידי המבוטח. במקרה שבפני, נכון ליום 25.3.08, שהינו היום המאוחר ביותר לבטלותה של פוליסת הביטוח של שברולט 1, לא שולם מאומה על חשבון דמי הביטוח על ידי חברת שור. בכל מקרה, אין מחלוקת בין הצדדים כי ההמחאה בסך 1,228 ₪ שנשלחה ע"י יאיר לסוכנות דוידוף, לא נפרעה. במילים אחרות, אין בעצם משלוח ההמחאה כדי להביא להפסקת מניין הימים עד לבטלות סופית של החוזה (21 ימים לפי סעיף 15(א) לחוק חוזה הביטוח וכן 15 ימים לפי סעיף 10(א) חוק חוזה הביטוח). משלוח של המחאה שאין לה כיסוי, משמעו "שלא נעשה דבר", בכל הנוגע לתשלום דמי הביטוח. 28. על כן, הנני קובע כי פוליסת הביטוח של שברולט 1, בוטלה כדין על ידי חברת מגדל וביטול זה נכנס לתוקף לכל המאוחר ביום 25.3.08. כמו כן, הנני קובע כי חובה היה על חברת שור לפרוע את חובה בגין דמי הביטוח שחלים ממועד כניסת הפוליסה לתוקף ב-1.10.07 ועד למועד הביטול, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק. ד.4 האם חוזה הביטוח חודש לאחר שכבר בוטל 29. אין מחלוקת בין הצדדים כי ההמחאה בסך של 1,228 ₪ הופקדה ונפרעה בחשבון הבנק של חברת מגדל ב-28.5.08. הצדדים חלוקים לגבי השאלה אם הפקדה זו הביאה לחידוש תוקפה של פוליסת הביטוח של שברולט 1 עד ליום 30.9.08, כטענת ברל וחברת שור, או שמא רשאית היתה חברת מגדל לראות בהמחאה זו ככיסוי של חובה של חברת שור כלפיה בגין תקופת הביטוח שמתחילה ב-1.10.07 ומסתיימת ב-25.3.08. 30. במקרה זה, לדעתי הדין הוא עם חברת מגדל. להלן נימוקיי: א. המכתב ששלח יאיר מיום 1.6.08 לסוכנות דוידוף ובו הוא מבקש שהפרעון של ההמחאה בסך 1,228 ₪ יראה ככיסוי ביטוחי לשברולט 1 עד 30.9.08, הינו בגדר פעולה חד צדדית מטעם חברת שור להביא להקמה מחדש של חוזה הביטוח. דא עקא, לא היתה כל פעולה מקבילה מטעם חברת מגדל שממנה ניתן ללמוד שנכרת חוזה ביטוח חדש במקום החוזה שכבר בוטל. במילים אחרות, להצעתה של חברת שור להקים חוזה ביטוח חדש במקום זה שבוטל, לא היה קיבול מטעם חברת מגדל. ב. על פי סעיף 35 לחוק חוזה הביטוח, נחשב סוכן הביטוח שתיווך בביטוח כשלוחו של המבטח לעניין מתן הודעות של המבוטח למבטח. לענייננו, עצם מסירת ההודעה מטעם יאיר ב-1.6.08 לסוכנות דוידוף בדבר הצעתו להאריך את חוזה הביטוח עד 30.9.08, כמוה כמסירת ההודעה לחברת מגדל. אומנם, טוב היה אם חברת מגדל היתה משיבה להצעתה של חברת שור באמצעות יאיר להארכת חוזה הביטוח עד ליום 30.9.08, בין לחיוב ובין לשלילה, על מנת שחברת שור תכלכל את צעדיה בהתאם. עם זאת, לא ניתן לייחס לחברת מגדל קיבול בשתיקה להצעתה של חברת שור להארכת תוקפו של חוזה הביטוח עד ליום 30.9.08, מאחר והקיבול צריך שיעשה בצורה מפורשת שאינה משתמעת לשתי פנים (אליאס, עמ' 501 - 502). תקופת הביטוח יכולה להיות מוארכת רק אם יש הסכמה מפורשת לכך על ידי המבטח, כפי שהדבר עולה בבירור מסעיף 21 לתקנות הפיקוח הקובע כדלקמן: "כל הארכה של תקופת הביטוח על פי פוליסה זו, טעונה הסכמה של המבטח והמבוטח." (ההדגשה לא במקור) יוצא מכך, שעל מנת שחוזה הביטוח שבוטל בין חברת שור לבין חברת מגדל, לגבי שברולט 1, יוארך תוקפו עד ליום 30.9.08, צריכה להיות הסכמה מפורשת של חברת מגדל לכך. הסכמה כזו לא היתה. ג. במקרים שבהם קיים "נוהג" בין מבטח למבוטח של חידוש אוטומטי של פוליסת ביטוח של רכב שהמבוטח נהג לבטח אצל המבטח, מידי שנה, הרי שגם אם הסתיימה תקופת הביטוח הקודמת ולא ניתנה הודעת חידוש על ידי המבוטח ומתרחש אירוע ביטוחי, ניתן לקבוע שיש פוליסת ביטוח בתוקף. כך היה גם לגבי שברולט 1 במעבר בין השנים 2006, 2007 ו-2008. לענייננו, פוליסת הביטוח לשברולט 1 נכנסה לתוקף ב-1.10.07 באופן אוטומטי, לאחר ששברולט 1 היתה מבוטחת בשנה הקודמת באמצעות סוכנות דוידוף. הדבר מתחייב על מנת לתת תוקף לנוהג שבין הצדדים וכן על מנת להגן על המבוטח, שהינו הצד החלש בעסקה. במקרה שבפני, עם ביטול פוליסת הביטוח, לכל המאוחר ביום 25.3.08, הרי שבתקופת הביניים בין 25.3.08 ו-28.5.08 (להלן: תקופת הביניים) הנוהג שהיה בין הצדדים, חלף מהעולם. על כן, בהעדר נוהג בין חברת שור לבין חברת מגדל, בדבר רציפות תוקפה של פוליסת הביטוח על אף העיכוב בתשלום דמי הביטוח, אין כל בסיס לפרזומפציה של יאיר וחברת שור שיוכלו לשלם את הסך של 1,228 ₪, באיחור כה ניכר, ועדיין תהיה רציפות בתוקפה של הפוליסה מ-1.10.07 ועד 30.9.08. ההיגיון שהובא לעיל עולה מתוך הוראותיו של סעיף 2 לחוק חוזה הביטוח ואשר מורה כדלקמן: "2. (א) נכרת חוזה ביטוח על המבטח למסור למבוטח מסמך חתום בידי המבטח המפרט את זכויות הצדדים וחיוביהם (להלן - הפוליסה), זולת אם נהג באותו סוג ביטוח שלא להוציא פוליסה. (ב) כל עוד לא נמסרה הפוליסה לידי המבוטח יראו כמוסכמים בין הצדדים את התנאים הנהוגים באותו סוג ביטוח אצל אותו מבטח, כפי שהוגשו למפקח על הביטוח לפי סעיף 16 לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח תשמ"א - 1981, או כפי שהוגשו או שהותרו, לפי הענין, לפי סעיף 40 לחוק האמור, זולת אם הוסכם בין הצדדים על סטיה מאותם תנאים". (ההדגשה לא במקור) אם נכרת חוזה ביטוח חדש בין חברת שור לבין חברת מגדל ואשר מכסה את התקופה שבין 28.5.08 ו-30.9.08, הרי שהיה על חברת מגדל לשלוח לחברת שור את חוזה הביטוח החדש (סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח). אם לא נכרת חוזה ביטוח חדש, כפי שקרה בענייננו, הרי שימשיכו לחול "התנאים הנהוגים באותו סוג ביטוח אצל אותו מבטח", קרי רציפות בביטוח של שברולט 1, על אף האיחור בתשלום דמי הביטוח מטעם חברת שור (סעיף 2(ב) לחוק חוזה הביטוח). דא עקא, אותו "נוהג" בדבר רציפות בחוזה הביטוח על אף האיחור בתשלום, חלף מהעולם עקב ביטול הפוליסה כדין על ידי חברת מגדל. בנוסף לכך, בסעיף 2(ב) לחוק חוזה הביטוח נקבע שקיים סייג להמשך תחולת "התנאים הנהוגים באותו סוג ביטוח אצל אותו מבטח", וזאת "אם הוסכם בין הצדדים על סטיה מאותם תנאים". במקרה שבפני, כאמור, הנוהג בין הצדדים בוטל, ובכל מקרה, לא הוכח שהיו הסכמות חדשות בין הצדדים לאחר ביטול הנוהג, שמכוחן חברת שור יכולה להניח כי ממשיכה להתקיים הרציפות בתקופה המלאה של הפוליסה מתחילתה ב-1.10.07 ועד למועד סיומה ב-30.9.08. ד. בעת משלוח ההמחאה לחברת מגדל על סך 1,228 ₪ ב-10.3.08, שומה היה על חברת שור לדאוג שיהיה כיסוי בבנק לסכום הנקוב בהמחאה, או למצער, לבדוק עם הבנק אם ההמחאה נפרעה, ואם לא, לדאוג לפרעון דמי הביטוח עבור שברולט 1 בדרך אחרת. בפועל, הדבר לא נעשה ואין לחברת שור אלא להלין על עצמה. התנהלותה של חברת שור היא זו שהביאה לביטולה של פוליסת הביטוח. ה. בתקופת הביניים שבין ביטול פוליסת הביטוח ע"י חברת מגדל ב-25.3.08 ובין מועד הפרעון בפועל של ההמחאה ב-28.5.08, לא הוכח שהיה משא ומתן בין הצדדים להשאיר את הפוליסה בתוקף ע"י מתן אורכה לחברת שור להסדרת התשלום. ו. מאחר וקבעתי כי פוליסת הביטוח נכנסה לתוקף ביום 1.10.07 ובוטלה כדין על ידי חברת מגדל, וביטול זה נכנס לתוקף לכל המאוחר ביום 25.3.08, הרי שקמה לחברת מגדל הזכות לגבות את דמי הביטוח עבור התקופה שהפוליסה היתה בתוקף, הכל בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק. בנסיבות אלה, חברת מגדל היתה רשאית לראות בהפקדה של ההמחאה בחשבונה ב-28.5.08 כפרעון של החוב הקודם של חברת שור כלפיה. ז. בחילופי המייל שהיו בין בא כוחם של ברל וחברת שור לבין ענת מסוכנות דוידוף במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר 2009, נאמר על ידי ענת כי הסך של 1,228 ₪ ששולם בהמחאה שנפרעה ב-28.5.08, מתחלק בגין החוב הישן לשברולט 1, לשברולט 2 ולפיג'ו, עבור דמי הביטוח לתקופה היחסית עד הביטול של הפוליסות. ברל וחברת שור טענו כי העובדה שהחוב היחסי עבור שלושת הרכבים האמורים הסתכם במדויק ב-1,228 ₪, יש בה סוג של מלאכותיות ותעתועי עיניים מאחר והסכומים הותאמו לסכום ההמחאה וזאת על מנת להתחמק מכיסוי ביטוחי למועד התאונה. מאחר וקבעתי כי לא היה קיבול מטעם חברת מגדל להצעה של יאיר ב-1.6.08 להאריך את תקופת הביטוח לשברולט 1 עד ליום 30.9.08, הרי שטענה זו הפכה לבלתי רלוונטית ודינה להידחות. אומנם, חברת מגדל לא הביאה עד מטעמה שיבהיר את אופן התפלגות החוב בין שלושת הרכבים בגין התקופה שחלפה, וענת מסוכנות דוידוף גם לא ידעה לתת הסבר בעדותה בבית המשפט לאופן ההתפלגות של הסך של 1,228 ₪. עם זאת, בעיני, הדבר לא מעלה ולא מוריד מאחר ולא הוכח בפני שבוצעה פעולה כלשהי מטעם סוכנות דוידוף וחברת מגדל להביא לשכלול של חוזה חדש שיאריך את תקופת הביטוח עד ליום 30.9.08. ח. יאיר טען כי לגבי הפיג'ו לא היה בכלל מקום לכך שחברת מגדל תדרוש תשלום עבור דמי הביטוח בגין התקופה שמתחילה ב- 1.10.07 מאחר ומסר הודעה לפני כן לקרן בסוכנות דוידוף שאין לחדש את הביטוח בגינו. גם אם הייתי מקבל את טענתו זו של יאיר, אין בכך בכדי לשנות מהקביעה כי לא היה כיסוי ביטוחי במועד התאונה. ככל שקיימת טענה מטעם חברת שור שחברת מגדל גבתה סכומי יתר בעבור תקופת הביטוח שבין 1.10.07 ו-25.3.08, עבור מי משלושת הרכבים (שברולט 1, שברולט 2 ופיג'ו), וטענה זו תתברר כנכונה, חברת שור זכאית לקבל החזר של הסכומים העודפים שנתקבלו אצל חברת מגדל (אליאס, עמ' 533 - 536). בכל מקרה, קיומו של הפרש לטובת חברת שור בתשלום דמי הביטוח, אין בו, כשלעצמו, כדי להקים לחברת שור חוזה ביטוח חדש לגבי שברולט 1 שיכסה את התקופה שנותרה בין מועד פרעון ההמחאה ב-28.5.08 ועד תום תקופת הביטוח ביום 30.9.08. ה. סוף דבר 31. בעת קביעת הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין שיש לפסוק לטובת התובעת וחברת מגדל, לקחתי בחשבון את כל הנתונים שלהלן: התביעה החלה כתביעה ב-"סדר דין מהיר" אשר צריכה להסתיים ביום דיונים אחד; בפועל, התקיימו מספר דיונים לצוך סיום שמיעת מלוא הראיות בתיק; מטעם התובעת העיד משה, נהג המיצובישי; מטעם צדדי ג' העידה ענת מטעם סוכנות דוידוף; התקיים דיון עובדתי ומשפטי בשאלת הכיסוי הביטוחי; הוגשו סיכומים בכתב על ידי חברת מגדל וסוכנות דוידוף. 32. סיכומם של דברים, הנני מורה כדלקמן: א. הנני קובע כי האחריות לגרם התאונה רובצת באופן מלא לפתחו של הנתבע, מר ברל שור; ב. הנני קובע כי התובעת זכאית לקבל מהנתבע, מר ברל שור, את מלוא הנזקים שפורטו בחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה, בצירוף שכר טרחת השמאי; ג. הנני קובע כי במועד התאונה 20.7.08, לא היה כיסוי ביטוחי לרכב השברולט שבו נהג הנתבע, מר ברל שור; ד. הודעת צד ג' שנשלחה על ידי הנתבע מר ברל שור לחברת שור, לסוכנות דוידוף ולחברת מגדל, נדחית; ה. הנתבע, מר ברל שור, ישלם לתובעת את הסכומים הבאים: ה.1 5,418 ₪, שהינם הנזקים המפורטים בחוות דעת שמאי, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום עריכת חוות הדעת ב-3.2.09 ועד למועד התשלום בפועל; ה.2 400 ₪ בגין שכר טרחתו של השמאי, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 3.2.09 (מועד עריכת חשבון שכר טרחה) ועד מועד התשלום בפועל; ה.3 1,000 ₪ הוצאות משפט; ה.4 3,500 ₪ שכר טרחת עורך דין. ו. הנתבע, מר ברל שור, ישלם לצד ג', מגדל חברה לביטוח בע"מ, את הסכומים הבאים: ו.1 1,000 ₪ הוצאות משפט; ו.2 3,500 ₪ שכר טרחת עורך דין. זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז. משפט תעבורהתאונת דרכיםשאלות משפטיותשמירת מרחק