תביעה לפיצוי בגין עקירת עצי זית

תביעה לפיצוי בסך כ-150,000 ₪, וזאת בגין עקירת 30 עצי זית שהיו מצויים בחלקה 35 בגוש 19254, על ידי הנתבעים במהלך חודש 5/09. יצויין כי הצדדים הינם אחים, החולקים בעלות משותפת בחלקה 35, ובין הצדדים נתגלע סכסוך, על רקע גירושין של בן התובע מבתו של הנתבע 2, סכסוך אשר הניב שני הליכים משפטיים שהתנהלו, בנפרד, בפני. 2. הכרעתי בתביעה זו ניתנת בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט וזאת על בסיס הסכמת הצדדים כפי שניתנה בדיון בפני ביום 8.7.12 וקיבלה תוקף של החלטה (להלן: "ההחלטה"), ואשר מובאת בזאת כלשונה: "מוסכם עלינו כי לצורך הכרעה במחלוקת העיקרית הדורשת בירור בתביעה זו דהיינו, השאלה באם בעת ביצוע עקירת עצי הזית שהיו נטועים בחלקה המשותפת בחודש 5/2009, היו קיימים עצי זית בחלק המשויך לתובע על פי תשריט החלוקה הנושא תאריך 11/2008. לצורך הכרעה בסוגיה זו, מסכימים הצדדים כי בית המשפט ימנה מומחה לפענוח תצלומי אוויר והתאמת התצלומים לתשריט החלוקה (במ/4) ומומחה זה ידרש לשאלה האם בתוך חלקה 35/10 על פי תשריט החלוקה, היו עצי זית וזאת בהתיחס לתצלום אוויר מיום 11.7.2008 (במ/1) וכן בהתיחס לתצלומי האוויר מיום 28.9.06 (במ/2) ומיום 5.4.2002 (במ/3). בית המשפט יורה למומחה להתעלם מהסימונים המצויים על גבי התצא"ות שבוצעו על ידי הצדדים. בהתאם לקביעת המומחה, מסכימים הצדדים כדלקמן: ככל שהמומחה יקבע כי היו עצי זית בתוך חלקה 35/10 נכון לחודש 7/2008, מוסכם כי המשמעות היא שעצים אלו נעקרו על ידי הנתבעים ובמקרה כזה, הצדדים מסמיכים את בית המשפט לפסוק בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט לאחר הגשת טיעונים קצרים על ידי הצדדים. ככל שהמומחה יקבע כי לא היו עצים זית בתוך שטח חלקה 35/10 נכון לחודש 7/2008, מוסכם כי התביעה תידחה תוך שתישמר לצדדים הזכות לטעון בשאלת ההוצאות ובית המשפט יכריע בסוגיה זו לאחר קבלת טיעון קצר שיתיחס אך ורק לשאלת ההוצאות. יודגש ויובהר כי הסכמות אלו ניתנו על בסיס צמצום המחלוקת כך שהתובע אינו טוען שהוא זכאי לפיצוי ככל שנעקרו עצי זית שאינם בשטח חלקה 35/10. ומנגד, הנתבעים מודים שהם שעקרו את כל עצי הזית בחלקה בחודש 5/2009, או בסמוך לכך.". 3. כפי שעולה מתוכן ההסכמות עצמן, אשר נוסחו בפרוטוקול הדיון בנוכחות ב"כ הצדדים והצדדים עצמם, ההסדר הדיוני בוסס על מספר הנחות יסוד: האחת כי על אף שבחלקה 35 הזכויות של האחים רשומות במשותף (יחד עם אחרים), הרי שבפועל קיים ביניהם הסכם חלוקה מחודש 11/08 לערך, המקנה לתובע את זכות השימוש בתת חלקה 35/10. בהתאם ככל שבוצעה עקירת עצים, זכות התביעה של התובע נוגעת רק לעצים שבתת חלקה 35/10. בנוסף קיימת הודאה של הנתבעים שהם עקרו את כל עצי הזית שהיו בחלקה 35 בחודש 5/09, דהיינו שאם היו קודם לכן עצים בתת חלקה 35/10, הרי שאלו נעקרו על ידי הנתבעים במסגרת אותה פעולה של עקירת העצים. 4. בהתאם להסכמות מפורטות אלו, אשר ניתנו לאחר שעדי הצדדים נשמעו בישיבה קודמת שהתקיימה ביום 28.2.13, ולאחר שהותר לנתבעים להגיש תצלומי אויר משנת 2008 (אשר לא הוצגו קודם לכן), מונה על ידי כמומחה מטעם בית המשפט, מר נתן בן חיים, אשר הגיש ביום 11.2.13 את חוות דעתו בשאלה כפי שהוגדרה בהסכמת הצדדים, ולפיה בחלקה 35/10 המשוייכת לתובע עפ"י תשריט חלוקה מחודש 11/08, היה, בהתאם לתצלומי האויר משנת 2006 ו-2008 (במ/1 ובמ/2 כפי שצויינו בהחלטה), עץ זית אחד ויחיד, וזאת בקצה הדרום מערבי של חלקה זו. לאור קביעה זו, ובהתאם להסכמת הצדדים כפי שמופיעה בחלק המודגש לעיל (ההדגשה אינה במקור - פ.ל.), המשמעות הנובעת ממנה הינה כי עף זית אחד ויחיד נעקר על ידי הנתבעים בחודש 5/09 בחלקה 35/10 (זאת בנוסף לעצים אחרים שנעקרו על ידם בחלקים אחרים של חלקה 35 שלאור ההסדר הדיוני אין לכך כל משמעות להכרעתי כאן), ובהתאם הוסמכתי להכריע בתביעת התובע בהתאם להסדר הדיוני. 5. אציין כי לאחר קבלת חוות דעת המומחה, שלח התובע שאלות הבהרה, אשר התשובות להן לא שינו דבר מקביעת המומחה. בהתאם להחלטותי, בהעדר הודעה של התובע על רצונו לחקור את המומחה, הוריתי על הגשת סיכומי הצדדים לצורך מתן פסק הדין עפ"י ההסדר הדיוני. התובע בסיכומיו (במשפט אחד) מבקש כי ביהמ"ש לא יקבל את חוות דעת המומחה, אלא יקבע כי בשטח חלקה 35/10 היו יותר מ-13 עצים בחלקה 35/10 וזאת בהתאם לעיון בתצלומי האויר שבוצע במהלך הדיון בפני. משכך מבקש התובע כי אקבל את התביעה ואחייב את הנתבעים בהתאם, משנדחתה גירסתם כי לא עקרו עצים שהיו בשטח חלקה 35/10. לעומתו הנתבעים מבקשים להסתמך על חוות דעת המומחה לפיה בחלקה 35/10 היה עף יחיד בשנת 2008, אולם לטענתם אין להסיק מקביעת המומחה כי עץ יחיד זה נעקר על ידי הנתבעים בעת ביצוע פעולת העקירה בחודש 5/09 שכן לטענת הנתבעים יתכן ועץ זה נפל לבד, שכן יתכן והיה חולה, כמו כל שאר העצים שנעקרו על ידם. 6. בפתח סיכומיהם העלו הנתבעים טענה כי דין התביעה להידחות בשל קיומו של פסק דין מיום 30.7.10 המורה על מחיקת התביעה. צר לי עד מאוד שב"כ הנתבעים מעלה טענה חסרת בסיס זו, שהצריכה עיון מחודש ומיותר בתיק, שכן מדובר בפסק דין שניתן מחוסר מעשה ביום 30.5.10 (ולא כפי שצויין בסיכומי הנתבעים) ובוטל בהחלטה מיום 7.6.10!!!. 7. לאחר עיון בטענות הצדדים, ולאור קביעת המומחה, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע פיצוי בגין עקירה של עץ זית בודד בשטח חלקה 35/10, בסך של 1,500 ₪. אודה כי התלבטתי באם אין מקום לדחיית התביעה בשל היות הענין בגדר "דבר של מה בכך" משהתברר כי בשטח המשוייך לתובע בחלקה 35 נעקר עץ זית בודד, זאת לעומת הנטען בתביעה לעקירה של 30 עצים. אוסיף עוד, כי במהלך ניהול ההליך התרשמתי כי התובע, באמצעות הליך זה, מנסה לשנות מהסכמות הצדדים באשר לחלוקת השימוש בחלקה, נסיון שהמשיך עוד בהפניית שאלות הבהרה למומחה על בסיס הנחות עובדתיות שזכרן אפילו לא הועלה עד אז בכתבי הטענות (ראה החלטותי בענין מיום 18.2.13 ו-3.3.13), ודינו להידחות, כפי שגם הובהר לתובע על ידי בשלב מוקדם מאוד של ההליך, ועל בסיס הבהרה זו גם הגיעו הצדדים להסדר הדיוני. מודעת אני היטב לכך שהליך זה ננקט על ידי התובע בעיקר כ"תגובה" להליך קודם שנקטו התובעים כנגדו, והדבר צויין על ידו בפני מספר פעמים, אולם גם בהתחשב במניע להגשתו, הרי משהתברר כי מדובר בעץ זית אחד, לעומת 30 נטענים, ולאור התנהלות התובע בהליך, לרבות העלאת טענות "מן היקב ומן הגורן" על מנת להצדיק הגשת התביעה, כפי שהוגשה, אני סבורה, כי המשמעות שאתן להסדר הדיוני הינה כי כל צד יישא בהוצאותיו בהליך זה. אמנם בסופו של יום "מההר נולד עכבר" דבר המצדיק לכאורה הטלת הוצאות על התובע דווקא, אך מנגד, תוצאת פסק הדין הינה כי טענות הנתבעים שלא עקרו כל עץ בשטחו של התובע בחלקה 35 נדחתה אף היא. משכך אני מחייבת את הנתבעים בפיצוי התובע בסך של 1,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד היום. מעבר לכך כל צד יישא במלוא הוצאותיו. התשלום יבוצע בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. בהתחשב בהסדר הדיוני אשר חסך זמן שיפוטי רב, וחרף התחייבות התובע בדיון מיום 28.2.13, אני פוטרת את התובע מתשלום המחצית השניה של האגרה. שימור עציםפיצוייםעקירת עצים / נזק לעצים