החלקה בירידה ממשאית לאחר נסיעה ופגיעה בקרסול

בסיום נסיעה במשאית, בעת שהתכוון לרדת מן המשאית, החליק, רגלו נתקלה בבור שהיה במקום והוא נפגע בקרסול ימין. ברכב נהג מר דוד עזר (להלן: "הנתבע") והרכב היה מבוטח בביטוח חובה על ידי הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"). התובע טען, כי הפגיעה מהווה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק. הנתבעת מכחישה את החבות, חולקת על תיאור נסיבות האירוע, וטוענת כי לא מדובר בתאונת דרכים, וכן חולקת על גובה הנזק הנטען. בתיק נשמעו ראיות בסוגיית נסיבות האירוע, כאשר עדי התובע היו התובע והנתבע. מטעם הנתבעת העידו שני חוקרים מר אילן ארזי, (להלן: "ארזי") ומר ויטלי דודוס (להלן: "ויטלי"). הצדדים לא חקרו את האורטופד, מומחה בית המשפט, ד"ר ישראל דודקביץ'. לאחר תום דיון ההוכחות הוגשו סיכומים בכתב. האירוע התובע בתצהירו העיד, כי ביום הפגיעה, בסיום עבודתו בחברת אביגיל, הנמצאת ברחוב המרכבה 23 בחולון, נסע לכיוון ביתו הנמצא ברחוב קרן היסוד 17 במשאית מסוג איסוזו מס' רישוי 3313515 (להלן: "המשאית"), בה נהג הנתבע. כך הוא מתאר את האירוע בסעיף 2 לתצהירו: "בעת שהנהג עצר את המשאית בחניית הבית ובעת שהתכוונתי לרדת מהמשאית, החלקתי ורגלי נתקלה בתוך בור שהיה במקום." על פי עדות הנתבע בסעיף 3 לתצהירו: "בעת שעצרתי את המשאית בחניית הבית ובעת שמר נשחון חיים התכוון לרדת מהמשאית, החליק ורגלו נתקלה בתוך בור שהיה במקום." יש לציין כי בחדר המיון (מסמך ח/3) ובקופת חולים לא צוין כי מדובר בתאונת דרכים והאירוע טופל כחבלה רגילה. ב"כ התובע טען כי גרסת התובע לאירוע ברורה ומצביעה על כך שהתובע נפגע בעת ירידתו מהרכב וכי הנתבע תמך בגרסתו. ב"כ התובע מציין כי אכן התובע לא ידע כי האירוע הוא בגדר תאונת דרכים עד אשר הלך לעורך דין, אשר הסביר לו זאת. הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה בשל חוסר אמינות של התובע אותה ניתן ללמוד, לטענתה, משינויי הגרסה בתיאוריו של התובע ומהתנהלות התובע כגון שלא פנה למשטרה לדיווח על התאונה. דיון והכרעה בנוסף לתיאור שתיאר התובע בתצהיר קיימים תיאורים נוספים של אירוע התאונה, אשר יפורטו להלן. בפנייה לקופת חולים מאוחדת למוקד לילה ביום 4.4.08 (יום שישי) בשעה 21:13 נכתב: "סיבת הביקור: כאב בקרסול ימין באזור קדמי, אחורי מזה יום ונפיחות." בשעה 21:30 באותו יום פנה לחדר מיון ובטופס חדר המיון נכתב: "לדבריו היום ספג חבלה סיבובית לקרסול, לאחר התהלך על הרגל, כעת סובל מכאבים". ביום 20.5.08 האורתופד, ד"ר עמית דותן, כותב: ""ב- 4.4.08 מעד במהלך עבודתו לבור בכביש ושבר את קרסול רגלו הימנית. בתחילה גובס ובהמשך עקב תזוזה נותח 16.4.08." בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה לביטוח הלאומי שהוגש ביום 14.7.08 נכתב ב"תיאור הפגיעה" : "במהלך יום העבודה מעד לבור בכביש ושבר את הקרסול-רגל ימין." בכתב התביעה, שהוגש בספטמבר 2009 בסעיף 4 תיאר התובע את התאונה כך: "בתאריך ה- 4.4.08 בעת שירד התובע מהרכב בחניית ביתו ברחוב קרן היסוד 17 בחולון, מעד התובע ונפל מהרכב (להלן: "התאונה")." המומחה מטעם בית המשפט, האורתופד, ד"ר דודקביץ כתב את "תולדות המקרה (מפי הנבדק)" ביום 19.1.11 כדלהלן: "ביום 4.4.08, ביום שישי לאחר העבודה, כשהלכו להחנות את המשאית, ירד מהמשאית על מנת לפנות ברזל מהדרך, החליק לאחר כשני צעדים וסובב את רגל ימין. היות וחשב שהמדובר בנקע, הלך הביתה. הכאבים החמירו והוא פנה בערב לרופא קופת חולים, שהפנה אותו לחדר המיון...". התובע תיאר בחקירתו הנגדית, כי הוא סיים את יום העבודה בסביבות 14:30-15:30, והוא ביקש להחנות את המשאית בחניית ביתו, שהיא חניית בית משותף וזאת בדרך של רברס. הנהג היה הנתבע והתובע היה הנוסע. וכך הוא מתאר: "ראינו שיש חפץ בסוף החניה שאתה מכניס את המשאית. אמרתי שאני אפנה את זה כדי שאוכל להיכנס עד הסוף שלא אפריע לחנייה בנסיעה ברברס אמרתי לו לעצור שאני ארד ואפנה ואחר כך יכניס את המשאית ואני אכוון אותו שיכניס את המשאית עד הסוף. אני פותח את הדלת והורדתי רגל, איך שהורדתי את הרגל הרגל התעקמה לי. קמתי וראיתי שכואב לי. כל זה קרה לי שקמתי ואז התחלקתי. אמרתי אי, ואחר כך הוא ירד ושאל אותי מה קרה ואמרתי שאני חושב שזה נקע." (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 6-12). הנתבע תיאר את הדברים כך: "יום שישי הוא חונה את האוטו ברברס ואני בטעות נכנסתי קדימה. ... ראינו שיש חפץ על הכביש כמו קרטון עשיתי פרסה בתוך החניה ולקחתי רברס והוא היה עדיין צריך לרדת ולהזיז את הקרטון, איך שהוא ירד הוא נעלם למטה. אני ראיתי אותו בזוית שלי פתאום ... נעלם. באתי עזרתי לו." (עמ' 18 לפרוטוקול שורות 7-10). בחינת כל הגרסאות שמסר התובע מצביעה על סתירות מהותיות בגרסאותיו השונות, כך שאיני יכולה לקבלו כאמין. בתצהיר התובע ובתצהיר הנתבע הם מציינים שהתאונה אירעה בעת שהתובע התכוון לרדת מהמשאית (הכוונה כנראה בעת שירד מהמשאית), החליק ורגלו נתקלה בבור שהיה במקום. הבור שצוין בשני התצהירים, כזה שבו נתקלה רגלו של הנתבע, נעלם בחקירה הנגדית של התובע שבה מופיעה גרסה אחרת ולפיה הוא פתח את הדלת והרגל התעקמה לו. הנתבע לעומת זאת העיד כי למעשה כלל לא ראה את האירוע. יש לציין כי לד"ר דודקביץ גם סיפר התובע כי רק לאחר הירידה ולאחר שני צעדים נפל ולא תוך כדי תהליך הירידה מהמשאית. וכך גם בטופס הביטוח הלאומי כלל לא מוזכרת הירידה מהמשאית, אלא מוזכר דווקא הבור שצוין בתצהיר. לפיכך, אני מוצאת כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי האירוע בו נפל היה תוך כדי ירידה מהמשאית ולא מספר צעדים לאחר מכן עקב בור במדרכה, ולכן לא הוכח כי האירוע מהווה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק, ומשכך אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעים בהיעדר אחריות. בנסיבות העניין ובשים לב כי התובע נשא בשכר טרחתו של מומחה בית המשפט אני קובעת כי התובע ישלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד בסך של 2,500 ₪ כולל מע"מ. קרסולמשאיתירידה ממשאיתיציאה מרכב / ירידה מרכב