פסיקת הוצאות עקב סירוב מתמשך לבקשה 1. מהאמור בהודעה המשלימה שהגישו המשיבים ביום 16.7.2014 ובהודעות העותרים מיום 17.7.2014 ומיום 20.7.2014, עולה כי העתירה התייתרה לאחר שהמשיבים נכונים ליתן לעותרים את הסעד שהתבקש על ידם (אימות מסמכים בהתאם להוראות סעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971). לפיכך דין העתירה להימחק. ברי, כי במצב זה אין מקום לקבל את העתירה, כפי שמבקשים העותרים. 2. העותרים טוענים כי יש לפסוק לזכותם הוצאות נוכח סירובם המתמשך של המשיבים להיענות לבקשתם, תוך העלאת חשדות כלפיהם. המשיבים טוענים כי הזהירות בה נקטו היתה הכרחית נוכח סימני שאלה שונים שהתעוררו והתופעה המצערת של זיוף מסמכים לצורך השתלטות על קרקעות במזרח ירושלים. עוד מציינים המשיבים את הלשון הבוטה והמשתלחת בה נקטו העותרים. 3. בנסיבות המקרה, כפי שהן עולות מהחומר שבפנינו, אין מקום לטרוניה כלפי הגישה הזהירה בה נקטו המשיבים, אם כי נראה שניתן היה לזרז את הטיפול בפניית העותרים ולסיים את בחינתה במועד מוקדם יותר, באופן שהיה מייתר הצורך בהגשת העתירה. ענין זה מצדיק פסיקת הוצאות לטובת העותרים, אם כי על הצד הנמוך. 4. על יסוד האמור העתירה נמחקת. המשיבים יישאו בשכר טרחת עורך דינם של העותרים בסך 5,000 ש"ח. פסיקת הוצאות