תביעה לפינוי מחסן בבניין

תביעה לפינוי מחסן בבניין שבבעלות התובעת ברח' ליליינבלום בתל אביב, הנתבע מחזיק במושכר כדייר מוגן. בדיון שהתקיים ביום 23/12/2013, בשעה שהנתבע היה מיוצג על ידי עו"ד שלמה יוחאי, מטעם הסיוע המשפטי, הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן: "א. הנתבע יפנה את המושכר, מחסן בקומת המרתף בבניין שברח' לילינבלום 23 בתל אביב (גוש 7245, חלקה 16) וימסור את החזקה בו לתובעת, כנגד תשלום דמי פינוי שייקבעו עפ"י הסכם זה. ב. תמורת פינוי המושכר תשלם התובעת לנתבע דמי פינוי בסכום שיקבע ביהמ"ש על דרך הפשרה. הסכום ייקבע בטווח שבין דמי המפתח המלאים ל- 4/3 מדמי המפתח, לאחר סיכומים קצרים מטעם הצדדים. ג. תשלום דמי הפינוי יבוצע במועד הפינוי וכנגד פינוי בפועל. התשלום יבוצע בשיק בנקאי לפקודת הנתבע, שיימסר לידי ב"כ הנתבע. ד. הפינוי יבוצע במועד שינקוב בית המשפט בפסק הדין, ויהא 45 יום ממועד מתן פסק הדין. ה. כל צד זכאי לאכוף את ביצוע פסק הדין על הצד שכנגד. בהתאם לכך, אם לא יפנה הנתבע את המושכר בהגיע מועד הפינוי - תהא התובעת רשאית לאכוף את ביצוע הפינוי באמצעות הליכי הוצל"פ, ולנכות מסכום דמי הפינוי את הוצאות הפינוי וסכום נוסף של 10,000 ₪ לכל שבוע איחור בביצוע הפינוי או חלק ממנו. מנגד, אם בהגיע מועד הפינוי יודיע הנתבע על פינוי המושכר, ואילו התובעת לא תשלם את סכום דמי הפינוי, כי אז רשאי הנתבע לאכוף את ביצוע התשלום המוטל על התובעת באמצעות הליכי הוצל"פ והתובעת תישא בעלות הליכים אלו ובסכום נוסף של 10,000 ₪ לכל שבוע איחור בביצוע התשלום או חלק ממנו. ו. לעניין קביעת דמי הפינוי ימנה ביהמ"ש שמאי מטעמו, שישום את שווי המושכר כפנוי ואת שווי דמי המפתח המלאים של המושכר. הצדדים יישאו בשכר השמאי בחלקים שווים, אלא שבשלב ראשון ישולם שכר השמאי כולו ע"י התובעת והיא תהא רשאית לנכות את חלקו של הנתבע בשכר השמאי מסכום דמי הפינוי. השמאי שימנה בית המשפט יקבל לידיו כל מסמך שיבקשו להעביר לו באי כח הצדדים. באי כח הצדדים לא יעבירו לשמאי חוות דעת של מומחים אחרים מטעמם. השמאי, מצידו, רשאי להיעזר בכל מסמך לפי שיקול דעתו, וחוות דעתו תהא מכרעת. השמאי יקיים ביקור במושכר בנוכחות הצדדים או נציגים מטעם הצדדים, ולא יקיים פגישות נפרדות או מגעים עם אחד מהצדדים בנפרד. כל מסמך שיעביר מי מהצדדים אל השמאי - יועבר במישרין גם לצד שכנגד. היה ויימצא שמתעוררת מחלוקת בין הצדדים באשר להיקף המושכר (במהלך הדיון נשמעו טענות בעניין חנייה צמודה), יתייחס השמאי המומחה גם לעניין זה בחוות דעתו, ובמידת הצורך ימציא שומה עפ"י החלופות השונות. גם ההכרעה בעניין זה תימסר לשיקול דעת בית המשפט על דרך הפשרה. ז. עד למועד הפינוי בפועל ימשיכו לחול על הצדדים החיובים אשר חלים עליהם עפ"י כל דין, ובכלל זה חיובים עפ"י הסכם השכירות וחוק הגנת הדייר. בכלל זה חלים על הנתבע כל חיובי הארנונה עד למועד הפינוי בפועל. אם לא ימציא הנתבע לתובעת הודעה בדבר סילוק חובות הארנונה או הודעה בדבר הסדר בעניין חובות הארנונה בינו ובין עיריית תל אביב (הסדר שבו יירשם במפורש כי אין לעירייה כל טענה בעניין זה כלפי התובעת וכי חוב הארנונה לא יעכב מתן אישור של העירייה לצורך ביצוע עסקאות של התובעת בבניין או במושכר), כי אז רשאית התובעת לסלק את חוב הארנונה מתוך סכום דמי הפינוי." הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של פסק דין חלקי. בהתאם להסכמת הצדדים מונתה השמאית רחל קראוזה כמומחית מטעם בית המשפט על מנת לשום את שווי המושכר כפנוי ואת שווי דמי המפתח המלאים של המושכר. גב' קראוזה הגישה שומה שהתקבלה בתיק בית המשפט ביום 6/5/13. במסגרת הדיונים שקדמו להגשת השומה נמצא כי בין התובעת ובין הנתבע התגלעו מספר מחלוקות: א. שטחו המדויק של המושכר בהתייחס למדרגות מקורות וסגורות, ובהתייחס לחצר אנגלית הסמוכה למושכר; ב. האם משמש המושכר כמחסן בלבד או שמא הוא משמש בחלקו גם למגורים; ג. האם יש לשום יחד עם המושכר גם חנייה סמוכה בה עושה הנתבע שימוש. בהתאם להחלטת בית המשפט הגישה השמאית קראוזה שומה לפי כל אחת מהחלופות שהועלו לפניה, על מנת שבית המשפט יכריע ביניהן על דרך הפשרה. וזו השומה: חלופה א' - שטח המושכר לשיטת התובעת ובשימוש כמחסן בלבד: שווי בעלות - 185,000 ₪; שווי דמי מפתח מלאים - 100,000 ₪; חלופה ב' - שטח המושכר לשיטת הנתבע ובשימוש כמחסן בלבד: שווי בעלות - 190,000 ₪; שווי דמי מפתח מלאים - 105,000 ₪; חלופה ג' - שטח המושכר לשיטת הנתבע ובשימוש מעורב - מחציתו כמחסן ומחציתו למגורים: שווי בעלות - 255,000 ₪; שווי דמי מפתח מלאים - 150,000 ₪; חלופה ד' - שווי בעלות ושווי דמי מפתח של החניה הסמוכה למושכר: שווי בעלות - 120,000 ₪; שווי דמי מפתח מלאים - 65,000 ₪; בטרם מתן פסק דין אציין כי הנתבע מלא טענות כרימון כלפי השמאית, ולשיטתו לא עשתה השמאית את מלאכתה נאמנה. בייחוד מלין הנתבע על כי השמאית לא נקבה בשווי סידור חלוף המגיע לנתבע. הגיעו הדברים כדי כך שהנתבע ביקש לעכב את מתן פסק הדין בתיק, ואף הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה שנתינה בעניין זה. אני רואה להדגיש שהשמאית עשתה בדיוק את שנצטוותה לעשות, והוא הארכת שווי בעלות ושווי דמי מפתח מלאים של המושכר על פי החלופות שיעלו באזניה הצדדים. כך הוסכם וכך נעשה. השמאית לא התבקשה לקבוע את שווי הסידור החלוף עבור הנתבע, ולא את סכום דמי הפינוי. הצדדים הסכימו - והסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין חלקי - כי את סכום דמי הפינוי יקבע בית המשפט על דרך הפשרה בטווח שבין דמי המפתח המלאים לארבעה שלישים של דמי המפתח. באשר לחלופות השונות שבשומה, נקבע כי בית המשפט יכריע גם בעניין זה על דרך הפשרה. הנתבע מלין על סיכומי התובעת, שכביכול חורגים מהוראות בית המשפט. לא מצאתי ממש בטענות אלה. ניתנה אפשרות לצדדים לשכנע את בית המשפט מהו סכום דמי הפינוי הראויים להשתלם בנסיבות העניין; האם יש לפסוק על הצד הנמוך, כשיטת התובעת, או שמא על הצד הגבוה, כשיטת הנתבע. התובעת, בסיכומיה, נאמנה להוראות שניתנו ומנסה להבהיר מדוע יש לפסוק את דמי הפינוי על הצד הנמוך כך שלא יעלו על סך של 100,000 ₪, שהוא סכום דמי המפתח המלאים על פי החלופה הנמוכה ביותר, וללא כל תוספת. מנגד, דווקא סיכומי הנתבע חורגים באופן מובהק מהוראות בית המשפט ומהסכמת הצדדים. הנתבע אינו מתייחס בסיכומיו כלל ועיקר לסכום המגיע לנתבע על יסוד הגבולות שנקבעו בפסק הדין החלקי, והוא מייחד את כל דבריו כדי להטיל דופי בחוות הדעת. דא עקא, בהתאם להסכמת הצדדים חוות דעת השמאי שימנה בית המשפט תהא מכרעת, וסמכות בית המשפט לעניין גבוה דמי הפינוי מוגבלת לסכומים הנקובים בחוות הדעת. אשוב ואציין, כי לגופו של עניין לא נפל כל פגם בחוות דעתה המלומדת של השמאית רחל קראוזה. הנה כי כן, בהמשך לפסק הדין החלקי אני קובע את סכום דמי הפינוי לסך של 150,000 ₪. על סכום זה יחולו כל הוראות פסק הדין החלקי, ובכללן ההוראות הקבועות בסעיף ז' להסכמת הצדדים בדבר חובות ארנונה המתייחסים למושכר. עד ליום 10/7/13 ימציא הנתבע לתובעת אישור בעניין חובות הארנונה האמורים. תביעת פינוימחסןפינויבניין