המצאות חותמת החברה על מסמכי העברות קודמות לחו"ל

לטענת התובע, המצאות חותמת החברה על מסמכי העברות קודמות לחו"ל, לצד חתימת הנתבע אינה מעידה בהכרח כי הנתבע פעל אז וכן בעסקה נשוא התביעה כאן בשם החברה שבבעלותו, מה גם ובמסמך ההעברה מיום 20.09.07 נשוא כתב התביעה לא תיעד הנתבע את פרטי החברה כמעביר על גבי בקשת ההעברה, אלא ציין את שמו הוא בפרטי המעביר, כאשר למסמך ההעברה מצורף העתק תעודת הזהות שלו, שעה שאין זכר במסמך ההעברה הנ"ל לחותמת החברה. זאת, להבדיל מנספחי א1 עד א3 לכתב התביעה, שם צוין כי המקבל הינו חברה בע"מ ומסמכי ההעברה שם נושאים את חותמת החברה. מעבר לכך, השיק שבענייננו אינו נושא את שם החברה, לא כנפרע ולא כנסב או בכל דרך אחרת. לטענת התובע, בהעברה שבענייננו, שילם הנתבע כנגד העברת הכספים מחצית במזומן ומחצית בשיק אישי אשר הוחלף בסמוך למועד פירעונו בשיק חלופי, נשוא כתב התביעה, השייך לנתבע מס' 2. עוד מצביע התובע על סתירה בין גרסאותיהם של הנתבע והעדה, באופן שהנתבע העיד במהלך חקירתו כי הוא נתן את השיק נשוא התביעה לתובע, בעוד העדה הצהירה בתצהירה מיום 23.12.12 כי היא זו שהעבירה את הכספים לתובע. זאת ועוד, הנתבע נמנע בהליך הראשון מלהעיד את מר רוזצקין מיכאל בתור מי שהועברו ישירות לידיו כספי ההעברה. בחקירתו הנגדית של האחרון מיום 31.01.13 העיד מר רוזצקין כי קיבל לידיו את כספי ההעברה בסך 22,000 דולרים וטען כי את הכסף שקיבל העביר למנהל האומן בשם פיליפ ובתמורה קיבל מאת מנהל האומן פתק המאשר כי הכספים נתקבלו על ידו, אם כי לא היה מדובר בקבלה או חשבונית עסקה. לטענת מר רוזצקין, הפתק הועבר על ידו עם חזרתו לארץ לנתבע מס' 1. חרף עדות זו, נמנע הנתבע מלהציג את הפתק שקיבל ממר רוזצקין וטען כי הפתק נמצא אצל שלטונות המס. מעבר לכך, הנתבע לא הציג ולו תיעוד אחד מתוך מסמכי החברה שבבעלותו אשר יש בו כדי להעיד על העברת כספים שבוצעה על ידי החברה. עוד מפנה התובע לנספח ב' ולתרגומו ב' 1 שצורפו לכתב התביעה ולנספח ת/1 המעיד כי חברת לידר, שבאמצעותה בוצעה העברת הכספים על ידי התובע, לבקשת הנתבע, מעבירה כספים אך ורק מיחידים ליחידים. טיעוני הנתבע לטענת הנתבע, הוא אינו מכחיש את קיומה של העסקה או תנאיה, אולם טוען כי מי שהתקשרה עם התובע לביצוע העסקה היא חברת הפקות, שהייתה בבעלותו באותה עת, בשם "א.ד.ר גלובל ביזנס בע"מ", אשר עסקה בהבאת אומנים מחו"ל. הכספים הועברו לידי מר מיכאל רוזצקין, ששהה באותה עת במוסקבה, והוא זה שהעביר את הכספים נשוא התביעה לנציג האומן. לטענת הנתבע , כדבר שבשגרה הועברו כספים מהחברה הנ"ל אל חברת האומן באופן ישיר, יחד עם זאת, ביום 20.09.07 הועברו הכספים למר רוזצקין מאחר והייתה דחיפות גבוהה מאוד לביצוע מידי של העברת הכספים, זאת על מנת לחסוך זמן יקר שלולא נחסך היה מביא לביטול המופע וכתוצאה מכך היו נגרמים לנתבע נזקים גבוהים לאין שיעור. עוד טוען הנתבע כי עדותה של העדה בעניין זה שפכה אור על דחיפות ההעברה כמתואר, כאשר לפי עדותו של מר רוזצקין כל תפקידו הסתכם בהעברת הכספים בלבד. לטענת הנתבע, השינוי בגרסתה של העדה אוקסנה סבנטיצקי, כפי שהוא מפורט בסעיף 23 לסיכומי הנתבע, מדבר בעד עצמו ומעיד על העדר מהימנות מובהק מצידה. באשר לטענה כי המחאה המשוכה על שם הנתבע הוחלפה לכאורה בהמשך בהמחאה המשוכה על שם הנתבע 2, טוען הנתבע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש לעניין זה, מה גם שהנתבע מכחיש טענה זו, אשר אינה נתמכת בכל ראייה, ולפיכך, דינה להידחות. מעבר לכך, התובע מסתמך בסיכומיו על הודעה בדבר חקירה של רשות המיסים, אשר טרם נסתיימה ויצר מצג אשר כל עוד לא הוכחו יסודותיו, הרי שאין בו מאום לעניין שבנדון. דיון והכרעה העדה מטעם התובע, גב' אוקסנה, ציינה, בתצהירה מיום 26/11/12, כי המסמך הערוך בשפה הרוסית, שסומן נספח ד' 1 לתצהירה, ותרגומו לשפה העברית, והנושא לוגו של חברת לידר, מפרט את שם השולח, שהינו הנתבע, ושם מקבל הכספים, שהינו מיכאל רוזצקין, היינו, ההעברה של הכספים נשוא התביעה הייתה מיחיד ליחיד ולא מחברה ליחיד או מיחיד לחברה. עיון במסמך זה ובמסמך התרגום המצורף אליו מגלה כי תוכנו תומך בגרסתה הנ"ל של העדה. שכן, לפי הרשום במסמך זה, שולח הכספים הינו הנתבע ומקבל הכספים הינו מר מיכאל רוזצקין, מסמך זה תומך בגרסת התובע, לפיה, הנתבע הוא שביקש להעביר כספים ולא חברה או תאגיד אחר, וכי העברת הכספים בוצעה באמצעות חברת לידר, שלפי התובע, עיסוקה בהעברת כספים מיחיד ליחיד, והרי, לפי אישור שהוגש בישיבת יום 23/11/10 וסומן ת/1, חברת לידר עוסקת בהעברת כספים מיחיד ליחיד בלבד. הדבר עולה בקנה אחד עם פרטי השולח והמקבל לפי המסמך הנ"ל. לעניין עצמו העידה גב' אוקסנה כי: " המסמך ד'1 המצורף לתצהיר מיום 26/11/12, זה כמעט אותו נייר מה שרשמתי בכתב יד, פשוט זה הקבלה מהחברה בחו"ל, זה המסמך שקבלתי מהחברה, מדובר בחברת לידר. יש בו סכום העברה, מי ששלח זה הנתבע 1 ומי שקיבל רוזצקין, וגם שעת ההעברה. הנתבע 1 הוא שהביא לי את מחצית הכסף וגם את השיק...". ( עמוד 25 שורות 5-8 לפרוטוקול ). היינו, הנתבע פנה אל העדה הנ"ל בבקשה להעביר כספים לחו"ל, מסר לה, באותו מעמד, את פרטיו האישיים וכן צילום תעודת הזהות שלו וכן מסר לה את פרטיו של הגורם הפרטי בחו"ל, שאמור לקבל את הכספים, והיא העבירה בקשה מטעמה בהתאם, ובחוזר נתקבל המסמך הנ"ל שסומן ד' 1 לתצהירה, המאשר את כל הפרטים שהיא ציינה בבקשתה, לרבות סכום ההעברה וזהות המעביר והמקבל. עדות זו של גב' אוקסנה נתמכת הן במסמך ד' 1 שכולל פרטים שמסר הנתבע לעדה במעמד בקשתו להעברת כספים, וכן נתמכת בראיה נוספת, היא צילום תעודת הזהות של הנתבע, כאשר מסירת צילום תעודת הזהות שלו לידי אוקסנה במסגרת בקשתו להעברת כספים מלמדת על כי מבקש ההעברה הוא הנתבע, כאשר צילום תעודת הזהות שלו נועד לאמת את הפרטים האישיים במסמך ד' 1 של מעביר הכספים, אחרת, אין כל הסבר לכך שהוא מסר לידי העדה את צילום תעודת הזהות שלו הוא, אילו מעביר הכספים הוא גורם אחר, לרבות החברה שבניהולו. גב' אוקסנה העידה כי: " אני רשמתי את זה על נייר עם תעודת הזהות של דב לוי והיה שם מקבל ושם השולח ותעודת זהות כי עשיתי העברה מהמשרד שלי, התקשרתי לת"א ועשיתי גם העברה איתם בטלפון ושלחתי להם את הפקס עם תעודת הזהות של דב לוי וכל הפרטים. אתה מציג לי תעודת הזהות ואני מאשרת שזאת היא...". ( עמוד 24 שורות 24-28 לפרוטוקול ישיבת יום 31/1/13 ). מכאן, ולפי עדותה הנ"ל של גב' אוקסנה, מי שביקש ממנה לבצע העברה של כספים היה הנתבע, והיא לא העידה כי הנתבע הציג את עצמו כנציג של חברה ולא הודיע לה כי הוא מבקש שירות זה בשם חברה מסוימת, בעוד שהוא כן מסר לה צילום של תעודת הזהות שלו, על מנת שתצרף אותו לבקשה להעברת הכספים ( העתק תעודת הזהות סומן נספח ב' לכתב התביעה ). כלל נסיבות אלה מוביל למסקנה כי הנתבע, אישית, הוא שביקש את שירות העברת הכספים, ולא החברה שבניהולו. בעדותה בחקירה הנגדית ציינה גב' אוקסנה כי: " כל העברות שאני עשיתי לדב לוי לא עשיתי דרך חברה, עשיתי דרך השם שלו...תמיד דב לוי היה חותם בעצמו. ידעתי שהייתה חברה שקשורה לסיפור הזה כי אותו בן אדם עשה העברות גם לחברות וגם לפרטיים. לא ביקשתי במקרה הזה חותמת החברה כי זה העברה לבן אדם פרטי. יש העברות שעושים לחברות והוא חייב להביא חשבונית וכל הפרטים של החברה...". ( עמוד 25 שורות 21-26 לפרוטוקול ). אכן, על גבי המסמכים נשוא ההעברה ואשר צורפו לתצהירי הצדדים, לרבות המסמך ד' 1 המצורף לתצהיר העדה, לא צוינו פרטים של חברה מסוימת מטעם הנתבע, לא נמצאת שם חותמת של חברה ולא נרשם כי הנתבע, שפרטיו צוינו שם, הינו נציגה של חברה מסוימת. לעומת זאת. עדותה הנ"ל של גב' אוקסנה, לפיה, העברת כספים בשם חברה מסוימת מחייבת הטבעת חותמת החברה על מסמכי ההעברה ופרטיה המזהים של חברה זו, הינה הגיונית ומשכנעת, וכאלה לא הופיעו על המסמכים הנ"ל, כאמור. בפסק הדין הקודם בתיק זה מיום 10/4/11 ציינתי כי במסמכי ההעברות הקודמות, נספחים א' 1 - א' 3 לכתב התביעה, נמצאת חותמת החברה שבניהול ובבעלות הנתבע וכן חתימת הנתבע עצמו ( עמודים 3-4 לפסק הדין ). בניגוד למסמכים הנ"ל, הרי שעל מסמכי ההעברה נשוא התביעה כאן לא נמצאה חותמת החברה וגם לא נרשמו פרטיה של חברה זו כמי ששולחת את הכספים, בעוד שרשומים בהם פרטיו של הנתבע עצמו, כשולח הכספים, בצירוף צילום תעודת הזהות שלו. אומנם, הנתבע לא חתום על מסמך זה, יחד עם זאת הוכח כי הוא והעדה מטעמו, מסרו לאוקסנה את פרטי הנתבע וצילום תעודת הזהות שלו וכן פרטיו של המקבל, מר מיכאל רוזצקין, ואין מקום לטענה כי מסמך זה נרשם על ידי אוקסנה ללא ידיעת הנתבע וללא הסכמתו. בהזדמנויות הקודמות בהן נתבקשה העברה כספים על ידי החברה של הנתבע, דאג הוא להטביע את חותמת החברה בצד חתימתו, בעוד שבמקרה נשוא התביעה הוא לא עשה כן והוסיף ומסר פרטיו האישיים עצמו בצירוף צילום תעודת הזהות שלו, כאמור. מכאן, צודק ב"כ התובע, בסעיף 4 לסיכומי התשובה בכתב, שעה שהבחין בין המסמכים של ההעברות הקודמות - נספח א' 1 - א' 3, לבין מסמכי ההעברה נשוא התביעה, נפסח ד'1 הרלבנטי לעסקה נשוא התביעה. אכן, העברת הכספים נשוא התביעה בוצעה טלפונית בשל דחיפות העניין, כפי שציינו העדים מטעם הצדדים, ומשכך, הנתבע לא חתם על מסמך ההעברה שערכה גב' אוקסנה. יחד עם זאת, הנתבע כלל לא המציא לתובע או לאוקסנה, לאחר ביצוע העברת הכספים הנ"ל, מסמכים חתומים על ידי החברה הנ"ל, לרבות חשבונית שלה או של האומן שאליו הועברו הכספים או כל מסמך אחר מספרי החברה שבניהולו, על מנת ללמד כי החברה היא המעבירה ולא הוא. בשל כך, אני דוחה את טענת הנתבע, בסעיף 11.1 לסיכומיו בכתב, לפיה, יש ללמוד ממסמכי ההעברות א'1 - א'3 על זהות מעביר הכסף גם לגבי ההעברה נשוא התביעה כאן. המדובר בעסקאות נפרדות, כאשר בעסקאות לעניין נספחים א' 1 - א' 3 הופיעה חותמת החברה א.ד.ר גלובל ביזנס בע"מ על גבי מנסמכים אלה, להבדיל מהעסקה נשוא התביעה כאן, כמתואר. הנתבע ציין בתצהיריו כי, הסכם ההתקשרות היה בין חברת א.ד.ר. גלובל ביזנס בע"מ לבין החברה שטיפלה בעניינו של האומן במוסקבה ( נספח א לתצהיר הנתבע ), והכספים הועברו על ידי חברת א.ד.ר גלובל ביזנס בע"מ, שעיסוקה הוא הבאת אומנים מחבר העמים, כפי שחברה זו העבירה כספים בהזדמנויות קודמות ( ראה נספח ב' לתצהיר ), כאשר העברת הכספים הייתה לידי מר רוזצקין מיכאל שהעביר אותם לנציג האומן במוסקבה. הנתבע לא הסביר, במסגרת תצהירו זה, מדוע הוא העביר את הכספים לידי רוזצקין ולא ישירות לחברה המטפלת בעניינו של האומן, ומדוע במסמך ד' 1 המפרט את פרטי השולח, המקבל וסכום ההעברה, לא צוינו פרטי חברת א.ד.ר גלובל ביזנס בע"מ, אילו היא העבירה את הכספים ולא הוא אישית, ומדוע צורף, לבקשה להעברת הכספים, צילום תעודת הזהות שלו. הנתבע נשאל לעניין זה והשיב כי: " לשאלתך האם הפרטים שרשומים בכתב יד על תצלום תעודת הזהות שלי אני מסרתי לאוקסנה, אני משיב שאני לא יודע מה כתוב אני לא קורא רוסית ". ( עמוד 28 שורות 3-4 לפרוטוקול ). התשובה הנ"ל הייתה מתחמקת ולא משכנעת, שכן, הנתבע לא הכחיש כי המדובר בצילום תעודת הזהות שלו, לא חלק על הטענה כי הוא מסר אותו לאוקסנה, ולא שוכנעתי כי הוא אינו יודע מה כתוב שם, אלא ששוכנעתי כי הוא ידע מה נרשם על ידי אוקסנה על גבי מסמך זה, לאחר שבוודאי תורגם לו הן במהלך המשפט והן במעמד רישום וביצע עסקת ההעברה. הנתבע נשאל האם ניתנה חשבונית כנגד מסירת הכספים לחברת האומן, והוא השיב כי כנגד תשלום הכספים לחברת האומן הוא מקבל הסכם, שהוא מוסר לרואה החשבון ( עמוד 28 שורות 7-8 לפרוטוקול ). תשובה זו תמוהה ולא סבירה, שכן, כנגד תשלום כספים לגורם אחר אמורה להינתן חשבונית, ואילו אכן הייתה זו חברת א.ד.ר. גלובל ביזנס בע"מ ששילמה את הכספים לאומן, יש להניח כי ניתנה כנגד תשלום זה חשבונית מאת האומן. משלא הוצגה חשבונית כאמור, יש בדבר כדי לחזק את ראיות התובע, לפיהן, התשלום היה על ידי הנתבע אישית, וכי החשבונית, במידה וניתנה, הייתה על שמו, אחרת, אין כל הסבר סביר לאי הגשת חשבונית זו כראיה מטעמו. ואם לא די בכך, הרי שהנתבע העיד כי הוא קיבל מאת רוזצקין פתק, שהוא העביר לשלטונות המס. ראשית, הנתבע כלל לא הזכיר בעדותו הראשונה מיום 23/11/10 כי מר רוזצקין העביר לידיו פתק שזה קיבל ממנהל האומן, כנגד תשלום הכספים, וכי פתק נטען זה נמצא כיום ברשות שלטונות המס. המדובר בטענה כבושה ותמוהה. הנתבע נדרש לשאלה מדוע לא ציין עניין זה בעדותו הראשונה בטרם בוטל פסק הדין הקודם, והשיב כי הוא לא סבר כי המדובר בעניין מהותי. הסבר זה אינו משכנע ואף בלתי סביר, שכן, פתק נטען זה הינו ראיה מהותית שיש בה כדי ללמד על זהות מעביר הכספים לחו"ל. הנתבע העיד שם ( בעמוד 8 של ישיבת יום 23/11/10 ), כי כנגד תשלומים החברה שלו מקבלת חשבונית, וכלל לא הזכיר כי בעניין העסקה נשוא התביעה כאן נתקבל פתק כלשהו. וראיה זו לא הוגשה מטעמו. שנית, הנתבע יכול היה להגיש העתקו של הפתק כראיה מטעמו, על מנת ללמוד על תוכנו ועל זהות מעביר הכסף לחו"ל. שלישית, הנתבע לא הסביר באיזה נסיבות הוגש הפתק לשלטונות המס, האם מדובר בחשבונית או "מעין חשבונית", ומדוע הסתפקה החברה הנ"ל בקבלת פתק מאת האומן ולא בחשבונית לכל דבר ועניין. הנתבע נשאל האם העברת הכספים על ידי חברת א.ד.ר גלובל ביזנס בע"מ מתועדת בספרי חברה זו, והשיב כי הכל הועבר לטיפול רואה החשבון ( עמוד 28 שורות 25-27 לפרוטוקול ). גם עדות זו הייתה מתחמקת ולא השיבה לשאלה מהותית זו, ואין כל הסבר מניח את הדעת לכך שלא הוגש כל מסמך של החברה א.ד.ר גלובל ביזנס בע"מ המלמד על ביצוע תשלום כאמור לחברת האומן, לא הוגש לראיה במשפט, כאשר מדובר בראיה מהותית ביותר. אי הגשתה של ראיה זו מחזק את ראיות התובע. לאחר עיון מצאתי כי עדותו של העד מטעם הנתבע, מר מיכאל רוזצקין, מחזקת את ראיות התובע ותומכת בגרסתו שציין בכתב התביעה ובעדויות מטעמו. בתצהירו מיום 14/9/12 ציין מר רוזצקין כי, הוא ידיד טוב של הנתבע מזה שנים, וכי ביום 20/9/07, בהיותו במוסקבה, פנה אליו הנתבע וביקש לדעת האם הוא יכול להעביר כספים מחברת א.ד.ר. גלובל ביזנס בע"מ לידי מנהל האומן, והוא השיב בחיוב, ובשעות הערב של יום 20/9/12 הוא ניגש לבנק והעביר את הכספים למנהל האומן, ובהמשך הוא דיווח לנתבע כי ביצע האת ההעברה, כבקשתו. עד זה לא צירף לתצהירו כל מסמך של הנתבע, שבו צוין כי חברת א.ד.ר גלובל ביזנס בע"מ היא זו שהעבירה את הכספים לידי האומן, באמצעותו של העד הנ"ל. עדותו של מר רוזצקין, לפיה, הנתבע אמר לו כי החברה הנ"ל היא המעבירה כספים לאומן, נותרה עדות שמיעה, ובוודאי שלא נתמכה בכל מסמך. שכן, סביר הוא כי במסגרת הליך העברת הכספים בבנק, שעה שהעד משך את הכסף מהבנק והעבירו לידי מנהל האומן, נמסר לו על ידי פקידי הבנק מסמך המאשר דבר העברת הכספים לבנק ומשיכתם על ידי העד, ובמסמך זה אמורים להופיע פרטי מעביר הכספים מהארץ למוסקבה. כאמור, העד לא הציג מסמך כזה, שסביר כי נמסר לו על ידי פקידי הבנק, בעת משיכת הכספים לצורך העברתם למנהל האומן. אי הגשת מסמך זה לראיה מטעם הנתבע מחזקת את גרסת התובע, לפיה, במסמכי הבנק הנ"ל צוין כי הנתבע הוא מעביר הכספים ולא חברה שבניהולו או גורם אחר. בנסיבות אלה שוכנעתי כי העברת הכספים לידי רוזצקין, הייתה מתוכננת מראש, היינו, העברה מיחיד, שהינו הנתבע, ליחיד, שהינו רוזצקין, באמצעות חברת לידר, וכי העברת הכספים לידי רוזנצקי לא הייתה מעשה עזרה של ידיד לנתבע, כטענת הנתבע ורוזצקין, אלא שמר רוזצקין היה צד לעסקה של הבאת האומן ארצה, והוא קיבל את הכספים שם בתור בעל תפקיד במסגרת עסקית זו, בה היה הנתבע צד ישיר ומעביר הכספים באמצעות התובע. מר רוזצקין העיד כי הוא שוחח אך עם הנתבע ולא שוחח עם התובע או עם העובדת מטעמו, גב' אוקסנה, וכי הנתבע הוא שמסר לו את פרטי הבנק על מנת לקבל שם את הכסף. אני דוחה טענה זו, שכן, אין חולק כי גב' אוקסנה היא שהעבירה את הכספים לבקשת הנתבע, כפי שעולה מהמסמך ד' 1 המצורף לתצהירה, היא רשמה את פרטי הבנק, וכן את פרטיו של מקבל הכסף, רוזצקין, ולכן, שוכנעתי מכנות עדותה, לפיה, היא הייתה זו ששוחחה עם רוזצקין והסבירה לו כי הוא יקבל כספים מאת השולח, הנתבע, וכי הדבר יבוצע בבנק אליו פנה זה בסופו של יום. לציין כי במסמך ההעברה, ד' 1 , מופיע רוזצקין כמקבל הכספים ולא האומן או מנהלו. הדבר מביא לידי מסקנה כי, הכספים אמורים היו להיות מועברים לרוזצקין, כפי שזה נעשה בפועל, ולא שזה ביצע מעשה עזרה לידיו הנתבע. עוד אוסיף כי מר רוזצקין אישר כי הוא עסק בעברו בהבאת אומנים, והדבר תומך במסקנה הנ"ל, היינו, כי הוא היה צד לעסקה של הבאת האומן לארץ, והוא היה צד ישיר להעברת הכספים שהועברו על ידי הנתבע והוא היה זה שאמור לקבל אותם, בתוק צד לעסקה זו, ולא שפעל כמי שביקש לעזור לידיד בלבד. יש לציין כי מר רוזצקין לא הגיש כל מסמך המאשר כי הוא העביר את הכספים לידי מנהל האומן, כטענתו. יש להניח כי עם העברת הכספים לאומן, קיבל רוזצקין חשבונית, קבלה או מסמך אחר, וככזה לא הוגש לראיה במשפט, והדבר מחזק מהותית את ראיות התובע וגרסתו, לפיה, הנתבע הוא שהעביר את הכספים לאומן, וחשבונית מהאומן ניתנה על שם הנתבע. מר רוזצקין נדרש לכך והסביר כי: " מנהל האומן נתן לי פתק שהתקבל כסף, כשחזרתי ארצה מסרתי את המסמך לגלובל ביזנס, לידי הנתבע 1. לא קיבלתי קבלה או חשבונית מהאומן, רק פתק. לשאלתך אם מסרתי לאומן חשבונית עסקה, אני משיב שנתתי כסף וקיבלתי פתק ". ( עמוד 27 שורות 11-13 לפרוטוקול ). הטענה כי הוא קיבל פתק כנגד מסירת הכספים, בסכום של 22,000 דולר, תמוהה ולא משכנעת כלל. כמו כן, פתק כאמור לא הוגש לראיה מטעם הנתבע, ורוזצקין לא תיאר מה רשום בפתק זה. אין כל הסבר סביר לכך כי האומן, שקיבל שכרו משולח הכספים, לא העביר לידי המעביר חשבונית או קבלה, ואין זה סביר כי מוסר הסכום הנ"ל הסתפק אך בפתק מאת מנהל האומן. עדות זו לא הייתה מהימנה כלל ועיקר, ואי הגשת הפתק או חשבונית או קבלה מאת האומן תומכת במסקנה כי במידה והייתה חשבונית או קבלה או פתק, הרי שבהם נרשמה זהותו של שולח הכספים, והוא הנתבע, אחרת היה זה מגיש אותם לראיה מטעמו. ואם לא די בכך, הרי שאין כל הסבר מניח את הדעת לכך שהנתבע יעביר את הכספים לידי רוזצקין, שעה שזה לא היה צד לעסקה של הבאת האומן ארצה, ושעה שהכסף היה מיועד לאחר, לפי גרסת הנתבע. מר רוזצקין נדרש לתהייה עמוקה זו והשיב כי: " לשאלתך למה הנתבע 1 היה צריך שאני אקח את הכסף, אני משיב אתה שואל אותי? תשאל את הנתבע 1 ". ( עמוד 27 שורות 25-26 לפרוטוקול ). תשובה זו אינה הסבר מניח את הדעת, ולא שוכנעתי כי מר רוזצקין, אילו אכן נתבקש על ידי הנתבע להעביר את הכסף למנהל האומן, לא שאל את הנתבע מדוע הוא לא מעביר את הכסף למנהל האומן ישירות ומה הצורך בתיווכו של מר רוזצקין. על אלה אין כל הסבר סביר, כאמור. גם עדותה של העדה מטעם הנתבע, מיום 31/1/13 תמכה בגרסת התובע נוכח תהיות בהן לקתה והעדר הסברים סבירים לכך. עדה זו ציינה, בתצהירה מיום 23/12/12, כי, בעת עבודתה בחברת א.ד.ר גלובל בינס בע"מ ולאור קשריה עם מיטב האומנים במוסקבה, היא הייתה אמונה על יצרית קשר עם האומן קירקורוב ועריכת ההסכם עמו, וכי הכספים הועברו למר רוזצקין אשר העבירם לידי נציג האומן, וכי כמו בפעמים קודמות, גם העברה זו של כספים בוצעה על ידי חברת א.ד.ר. ביזנס בע"מ הנ"ל. על גרסה זו חזרה בעדותה מיום 31/1/13, אם כי לא נתנה הסבר מניח את הדעת לכך שבמסמכי ההעברה, נספח ד' 1 לתצהיר אוקסנה, לא נרשמו פרטי החברה הנ"ל אלא פרטיו של הנתבע כמי ששלח את הכסף, ומדוע צורף צילום תעודת הזהות שלו ולא מסמכי החברה עצמה, אילו היא העבירה את הכספים. כמו כן, העדה לא ידעה להסביר מדוע הכספים הועברו לידי רוזצקין על מנת שיעבירם לאומן ולא הועברו ישירות לאומן או לחברה מטעמו. היא נדרשה לתהייה זו והשיבה כי: " לשאלתך מדוע היה צריך להעביר את הכספים למיכאל ולא ישירות לחברת פיליפ, אני משיבה שאני יודעת שיש הסכם בין החברה שלנו לבין החברה במוסקבה, אתה מציג לי את ההסכם עכשיו וזה ההסכם ושם כתוב תאריך מסוים שאני חייבת לשלם לו כסף אחרת האומן לא בא ולא היה לנו ברירה לשלוח לבן אדם שהוא מקבל את הכסף ויעביר לו בדחיפות עוד בערב באותו יום...". ( עמודים 29-30 לפרוטוקול ). התיאור הנ"ל לא מסביר באופן משכנע מדוע בוצעה העברה לרוזצקין על מנת להעביר את הכסף לאומן, אם ניתן היה להעביר את הכסף לחברת האומן ישירות, ומדוע הדחיפות בתשלום דרשה העברה לידי רוזצקין ולא ישירות לאומן. העדה הסבירה כי ההעברה בוצעה בדקה ה - 90, כאשר רוזצקין הגיע לבנק ממש לפני הסגירה והצליח להעביר את הכסף עוד באותו ערב לאומן. דברים אלה לא משכנעים ולא סבירים, שכן, ניתן היה לתאם עם האומן כי יגיע לבנק גם בדקה ה - 90 אילו הוא דרש תשלום באותו ערב, ולא היה כל צורך בכך כי רוזצקין יגיע לבנק, ימשוך את הכסף ויעבירו לאומן, באותו ערב. זאת, בנוסף לכך שלא הוצג כל מסמך לגבי העברת הכסף לבנק, משיכת הכסף על ידי רוזצקין ותשלומו לאומן, על מנת ללמוד מהם על זהות מעביר הכסף, בין אם ממסמכי הבנק ובין אם מחשבונית או קבלה של האומן, בגין קבלת התשלום, כאמור. גם הפתק הנטען, שלפי רוזצקין והנתבע, נמסר להם על ידי האומן, לא הוצג, בטענה תמוהה כי הוא ברשות שלטונות המס. סוף דבר אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע 1 לשלם לתובע, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיו, סך של 42,000 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪. מסמכיםחותמת