תביעה בעילת רשלנות שהוגשה כנגד רו"ח על סך 300,000 ₪ 2. טענות התובעים: התובעים היו בעלי מניות של 50% בחלקים שווים מהון מניות של חברה בשם מגדנים (להלן:"החברה"). מר ירון כנפי טוב היה בעל המניות של יתרת 50% מהון המניות. בין השנים 2006-2007 מכרו התובעים כל אחד את חלקו לידי גב' פרי דניאל רחל (להלן:"רחל") אשר הפכה לבעלת המניות של 50% מהון המניות של החברה. הנתבע היה רואה החשבון של החברה. הנתבע הודיע לתובעים שהוא יערוך את ההסכם המשפטי למכירת המניות לגב' רחל, אשר יעלה על הכתב בצורת פרוטוקול ויגבש את הסכמות הצדדים. בתחילה נערך הסכם לגבי מכירת חלקו של תובע מס' 1 ולאחר מכן למכירת חלקו של תובע מס' 2. שני ההסכמים הינם זהים. בהסכמות הצדדים בהסכם נקבע שעם קבלת התמורה לא תהיה לתובע כל זיקה לחברה לא זיקה משפטית ולא זיקה מכל סוג שהוא. כן יעברו כל זכויות והתחייבויות התובע לגב' רחל. (העתק הפרוטוקול לגבי מכירת תובע מס' 1 מיום 28.11.06 צורף כנספח א' לכתב התביעה. העתק פרוטוקול לגבי מכירת תובע מס' 2 מיום 2.1.07 צורף כנספח ב' לכתב התביעה). התובעים במהלך שנת 2008 נתבעו בגין ערבותם לחובות החברה. הוברר שהחברה במהלך התקופה הפכה חדלת פרעון כאשר ערבותם לא בוטלה למרות הצהרת הנתבע שיעביר ההסכם לגופים הרלוונטים. בסופו של יום ניתנו פסקי דין כנגד התובעים ונפתחו נגדם תיקי הוצאה לפועל. הנתבע פעל ברשלנות בעריכת ההסכם, כן לא הגיש ההסכמים למוסדות הבנקאיים, לא הודיע לתובעים כי ערבותם נותרה בתוקף ולא בדק שהאמור בהסכם מתבצע. כן הפר הנתבע החוק כאשר חטא בעריכת הסכם משפטי, ופעל בניגוד לחובת הנאמנות באתם לחוק השליחות. 3. טענות הנתבע: הנתבע סיפק לחברה שירותי הנהלת חשבונות וראית חשבון במהלך שנת 2006. הנתבע כלל לא היה מעורב בגיבוש והכנת ההסכם שבין התובעים ליתר בעלי המניות. הוא מעולם לא התחייב לעשות פעולה כלשהיא לטובת התובעים ולא טיפל כלל בעסקת מכירת המניות. כל שעשה הוא אימות על גבי פרוטוקולי אסיפת בעלי המניות את חתימות התובעים ויתר בעלי המניות בחברה בשתי פגישות שנכח בהן. הנתבע לא ערך את הפרוטוקולים ולא ניסח את תוכנם אלא רק אימת החתימות. כן לא טיפל בהעברת המניות של התובעים ברשם החברות. 4. מטעם התובעים הוגש תצהיר עדות ראשית של תובע מס' 1, עופר חן, אשר חזר על גרסת התובעים לפיה הנתבע הוא שניסח ההסכמים המשפטיים ופרוטוקול החברה והציג בפניהם את עקרי ההסכם אותו ניסח, אשר במסגרתם סוכם שעם קבלת התמורה יעברו כל ההתחייביות והזכויות בחברה לידי רחל. כן הוגש תצהיר מטעם שלום חן שחזר אף הוא על גרסא זו. 5. אף הנתבע בתצהירו חזר על גרסתו לפיה כל שעשה הינו אימות החתימות. כן ביקש לזמן את עו"ד לירז גונן אללוף. 6. דיון משפטי: האם הנתבע הוא שערך ההסכמים? לאחר ששמעתי את העדים סבורני שלא הוכח כלל ועיקר שהנתבע הוא שערך ההסכמים וזאת כפי שאפרט להלן. התובעים טענו שהנתבע הוא שערך ההסכמים. עם זאת מעדותם עלה שמעולם לא פגשו את הנתבע וכי כל הקשר ביניהם נערך באמצעות הטלפון. כיצד אם כן ידעו שהנתבע הוא שערך ההסכמים? תובע מס' 1 העיד שכך נמסר לו ע"י אחרים. (ראה עמ' 15 שורות 4-8 לפרוטוקול). נתבע מס' 2 העיד שיודע זאת מאחר והנתבע שמו רשם על גבי הפרוטוקול (ראה עמ' 19 שורות 13- 16 לפרוטוקול). מעדות תובע מס' 1 עלה שלא רק שלא פגש את הנתבע קודם לכן, אף את עו"ד לירז גונן אללוף אשר החתימה אותו על מסמכי החברה אף אותה לא פגש. עו"ד אלאלוף העידה מטעם הנתבע. אומנם בשל הזמן הרב שעבר לא זכרה התובע, אולם העידה שביום 3.7.06 (המועד המצוין בנ' 1 ובנ' 2- בקשה לרישום חברה וכן טופס הצהרת דירקטורים) עיון ביומנה מעלה שהיתה קבועה לה פגישה לגבי חברת מגדנות. כן שבה והעידה שמאמתת חתימות של אנשים המגיעים אליה (ראה עמ' 21 שורות 16-19). מעדות התובעים כלל לא התרשמתי שהנתבע הוא שהציג בפניהם את פרטי ההסכם כפי שבאו לידי ביטוי בפרוטוקולים, או שהם פנו אליו קודם לכן וביקשו שיכין הסכם שישקף את רצונותיהם ודרישותיהם. כן לא השתכנעתי שנמסרו לו פרטים על ידם על מנת שיוכל לנסח הפרוטוקולים. ככלל התרשמתי שאינם מעידים את שהיה כפי שפירטתי לעיל. 7. כן כפי שעלה מעדותם אם כלל לא פגשו בנתבע אילו מצגים הוצגו בפניהם? לא קיבלתי מהם כל הסבר לכך מלבד הטענה הכללית והסתמית שהציג בפניהם מצגי שווא. 8. הנתבע מנגד חזר והעיד שהתובעים חתמו בפניו על הפרוטוקולים. כן העיד שכל שעשה הינו אימות חתימתם: "כתבתי מה כנפי ביקש ממני. זה מה שכנפי ביקש. אח"כ כתוב במפורש שהם הביאו לי מסמכים מוכנים, אני מדגיש: מוכן, על ידי ירון כנפי. הוא הביא את זה אלי עוד לפני שהם הגיעו, זה הגיע למשרדי עוד לפני שהם התייצבו לחתום. היה הסכם/ פר' מוכנים. הם נכנסו למספר דקות, לא יותר, אני עיינתי בגדול כי זה לא כ"כ עניין אותי, שאלתי אם הם מבינים מה רשום ואם הם יודעים את עקרי הדברים ומסכימים להם" (ראה עמ' 25 שורות 4-9). העד עד באופן ברור ובית המשפט נותן אמון מלא בעדותו. 9. מכאן, מסקנתי הינה שכל שהיה על הנתבע לעשות הינו אימות חתימת התובעים, זאת ותו לא, הוא לא ניסח כלל ההסכמים ומשכך לא התרשל כלל בפעולתו זו. 10. הנתבע לא ייצג כלל התובעים כרואה חשבון לא באופן אישי ולכן לא היתה לו כל אחריות למעשיהם. 11. האם הוטלה חובה כל שהיא על הנתבע לדאוג להסרת התחייבויות הנתבעים בבנקים ובגין ערבותם? אף כאן לא הוכיחו התובעים טענתם, שכן כפי שקבעתי לעיל שוכנעתי שתפקידו של הנתבע הסתכם באימות חתימות התובעים בלבד, זאת ותו לא. זאת ועוד, מעדות התובע מס' 1 לא עלה שלנתבע היה כלל יפוי כח בבנק,(ראה עמ' 16 שורות 9-10). אם כן כיצד יכול היה לטפל בבנק בהסרת התחייבותיהם? כן כאשר נשאל התובע מס' 1 האם העביר לנתבע את כל שטרי החוב עליהם חתום, השיב שלא עשה כן. (ראה עמ' 16 שורות 14-17 ). התובע העיד אומנם שלנתבע היה שטר החוב של יפאורה תבורי, אולם כאשר עומת עם העובדה שטען קודם לכן ששטר החוב שחתם היה ריק וכי לא ידע בזמן אמת שהנתבע אימת חתימתו, ועל כן כיצד ידע הנתבע לטענתו על שטרי החוב, לא היתה בפיו תשובה. כיצד יכול הנתבע לטפל בהסרת ערבויות התובעים אם כלל לא קיבל כל מסמכים ושטרי החוב לידיו? 12. אף בפרוטוקולים כלל לא מצוין שעל הנתבע להוציא לפעול ולדאוג להסרת התחייבות התובעים. התובע מס' 1 העיד שפרט זה נשכח מהפרוטוקול (ראה עמ' 15 שורה 25). איני סבורה כך, אין זאת שהצדדים מעולם לא התכוונו שהנתבע הוא שידאג לפעול שאם לא כן היו מציינים זאת במפורש. 13. לאור כל האמור לעיל דין התביעה להדחות. התובעים ישלמו הוצאות ושכ"ט לנתבע בסך כולל של 30,000 ₪. מיסיםרשלנותרואה חשבון