נפילת אבן גדולה ממבנה החומה על ראשו של התובע 1. התובע הגיש תביעתו לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו לטענתו כתוצאאה מתאונה אשר ארעה ביום 1/3/2008. לטענתו התאונה התרחשה שעה בה אבן גדולה נפלה על ראשו וידו השמאלית כאשר נשמטה מתוך מבנה החומה הידוע כנכס 278/13 שבעכו העתיקה (להלן גם: "מבנה החומה"). לטענת התובע, התאונה אירעה מחמת רשלנותה של הנתבעת שהחומה מצויה בהחזקתה, וכן הפרת חובה חקוקה על ידה, משלא תחזקה את המבנה ולא שמרה על יציבותו וכן משלא הציבה שלטי אזהרה במקום. עוד לטענתו, הנזק נגרם ע"י דבר מסוכן כמשמעו בחוק, אשר הנתבעת הייתה אחראית עליו ולפיכך טוען להיפוך נטל הראיה. התובע אינו טוען לנכות בגין אירוע התאונה. 2. הנתבעת מכחישה את אירוע התאונה מחוסר ידיעה, ומכל מקום טוענת כי התובע לא הוכיח התרחשותה, וכן לא עמד בנטל ההוכחה המונח על כתפיו להוכיח כי התאונה ארעה בנסיבות המתוארות על ידו (נפילת אבן מהחומה). עוד לא הוכיח התובע הקשר הסיבתי בין אירוע התאונה לנזקים הנתבעים על ידו, ואף לא הוכיח את הנזק. לטענתה, הנכס נשוא התביעה אינו מהווה "דבר מסוכן" כהגדרתו בסעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") וכמו כן אין להחיל על מקרה זה את הכלל של "הדבר מדבר בעדו" ועל כן נטל הראיה במלואו חל על התובע. עוד יש לדחות טענת התובע להפרת חובה חקוקה משלא הצביע התובע על החובה החקוקה שהופרה. מטעמי זהירות טוענת, כי במידה ואירעה התאונה, הרי שהיא אירעה מחמת רשלנותו הבלעדית או אשמו התורם של התובע. כמו כן, מכחישה היקף הנזק הנתבע. דיון 3. אין חולק, כי הנתבעת, פועלת כסוכן מוסמך של מנהל מקרקעי ישראל לצורך ניהול נכסים שונים שבבעלות רשות הפיתוח, ובמסגרת זו מנהלת את מבנה החומה. על מנת שתקום אחריותה של הנתבעת כלפי התובע בגין אירוע התאונה הנטען, נדרש התובע להוכיח נסיבות אירוע התאונה הנטענות על ידו (נפילת אבן גדולה ממבנה החומה על ראשו) וכן כי התאונה אירע מחמת רשלנותה של הנתבעת. התובע לא הצביע על חובה חקוקה שהופרה על ידי הנתבעת. 4. בענייננו, לא הוכח, כי מבנה החומה מהווה "דבר מסוכן" כמשמעו על פי סעיף 38 לפקודת הנזיקין. התובע לא הציג חוות דעת מומחה לתימוכין במסוכנות מבנה החומה. מר זוהיר סלאמה (להלן: "מר סלאמה"), מהנדס הבניין שעבד אצל הנתבעת במועד אירוע התאונה, ומי שהתלווה לתובע לצורך בדיקת תלונתו ביחס לאירוע (ואשר זומן על ידי התובע לעדות), משנשאל: "ידוע לך על צו סכנה שחל על האזור, על החומר נשוא האירוע הספציפי שחל באותה תקופה" השיב "לא ידוע לי" (עמ' 11, ש' 26-27 לפר'). גם מר יזהר הבר, מהנדס מרחב צפון של עמידר העיד, כי "..בראייה שלי הקיר לא היה מסוכן" (עמ' 17, ש' 5-6 לפר' הדיון מיום 29.1.2012, להלן: "פר'"). התובע לא הציג כל ראיה למסוכנות מבנה החומה. עוד ולנוכח טענות התובע באשר לנסיבות שגרמו למקרה שהביא לנזק, לא חל הכלל של הדבר מדבר בעדו, על כן בענייננו לא חל היפוך נטל הראיה. 5. לאחר שעיינתי בכלל הראיות והעדויות שלפני נחה דעתי, כי דין התביעה להידחות, בראש וראשונה משלא הוכיח התובע נסיבות התאונה הנטענות על ידו. עדותו של התובע ביחס לנפילתה של אבן גדולה על ראשו הנה עדות יחידה של בעל דין שלא נתמכה בכל ראיה. התובע ויתר על עדותו של מר סעדי עבדאלעזיז, מי שלטענתו מצא אותו מדמם בראשו בסמוך לאירוע התאונה הנטען. כלומר עד לגביו העיד התובע "כי הוא היה שם וראה" (עמ' 15, ש' 23-24 לפר'). חרף זאת ויתר התובע על עדותו. עובדה זו לכשעצמה פועלת לרעתו של התובע. לא למותר לציין, כי מר סעדי עבדאלעזיז בתצהירו לא הצהיר דבר וחצי דבר על דבר נפילתה של האבן מהחומה, ולכל היותר הצהיר כי ראה את התובע מוטל על הרצפה כשכל ראשו מלא בדם. כך שלא מדובר בעד אשר יכול להאיר את עיני בית המשפט בדבר הסיבות שגרמו לפציעתו של התובע. 6. גם בעדותו של מר סלאמה לא היה כדי לתרום לגרסת התובע באשר לנסיבות אירוע התאונה. אמנם אין חולק, כי מר סלאמה התלווה לתובע לזירת ההתרחשות הנטענת לבדיקת תלונת התובע, ואולם הוא כלל לא נכח במקום במועד אירוע התאונה כנטען או בסמוך להתרחשותה (כי אם בסמוך לחודש 2/2009 ולמעשה בחלוף כשנה ממועד אירוע התאונה!). מכל מקום, וכפי שהעיד מר סלאמה "הגעתי איתו למקום, הצביע על איזה מקום בחומה ואמר לי שמפה כביכול נפלה אבן. צילמתי תמונות והבאתי אותן איתי. ראיתי שחסרות שם אבנים או חלקי אבנים. בחומה של עכו חסרות הרבה אבנים עקב פעולות הטבע ובלאי. עצם הפעולה עצמה של נפילת האבן לא זיהיתי כמובן. אני לא יכול לקבוע בוודאות אם בכלל נפלה אבן ואם בכלל פגעה בו. רק התרשמתי מהסיטואציה וזה הכל. אני מחזיק בתמונות שצילמתי" (עמ' 9, ש' 21-25 לפר', הדגשה לא במקור). התמונות שצולמו על ידי מר סלאמה הוגשו וסומנו ת/1. אכן, עיון בהן מעלה כי חסרות מספר אבנים בחומה ואולם לא ניתן להיווכח כי אחת מאבנים אלו נפלה על ראשו של התובע דווקא. 7. אפילו אשתכנע בקבילות הראיה- הכתבה שפורסמה באתר האינטרנט "PANET" אודות אירוע התאונה, עדיין לא הוכח לי כי נפילת האבן מהחומה היא הגורם לאירוע התאונה. זאת ועוד, התובע הצהיר כי ביום 5/3/2008 הגיע למקום האירוע יחד עם העיתונאי מאתר האינטרנט הנ"ל אשר צילם אותו במקום האירוע ועם האבן שנפלה עליו לטענתו. כך שנראה, כי המידע אשר נמסר לכתב הנו מפי התובע, ולא מפי עדי ראיה (וממילא הללו לא הובאו לעדות). בנסיבות אלו, הרי שאין בכתבה שהוגשה על ידי התובע כדי לתמוך בנסיבות אירוע התאונה ולחזק עדות התובע בעניין. בסופו של יום לא הוכח כי נפלה אבן מהחומה, כי אבן זו פגעה בתובע וכי בגינה אירועו לו הנזקים הנטענים. די בקביעות אלו על מנת לשמוט את הקרקע תחת טענה לאחריותה של הנתבעת לאירוע התאונה. 8. אוסיף עוד ואציין כי התובע עצמו גם כן לא ראה את האבן נשמטת. עד לפי תצהירו הוא הלך ברחוב ולפתע הרגיש מכה בראש וביד שמאל. ואז- "מיד התברר לי כי אבן נפלה על ראשי, ועל ידי השמאלית, למקום הוזעקה נידת של מד"א." (תצהירו של התובע סעיפים 2-3). אין כל פרוט לא בתצהיר זה ולא בתצהיר המשלים כיצד התבררה עובדה נטענת זאת. אין כל טענה כי הייתה אבן מונחת ליד עם סימני דם או בכלל. לא בתצהירו של התובע ולא בתצהיר העד מטעמו אשר כלל לא הגיע לעדות. 9. אין לשלול את האפשרות להוכיח נסיבות התרחשותה של תאונה מבלי שאיש ראה או מעיד בדבר הצורה המדויקת בה התרחשה. כאשר העובדה כי תאונה התרחשה עולה בקנה אחד עם סבירות גבוה מאוד כי הדרך הסבירה להתרחשותה היא הדרך המתארת על ידי התובע, והיא הדרך המסתברת ממהלכם הרגיל של הדברים, ניתן להוכיח בדרך זו כי התאונה אכן התרחשה כך. במקרה זה אין הדברים כך. אין עדות בדבר הימצאותה של אבן ליד התובע, אבן אשר ניתקה זה עתה. ההפך, התובע אינו מאזכר זאת בתצהירו או בעדותו. האזכור הראשון לאבן הוא כאשר הוביל את העיתונאי למקום. 10. כאמור, לא הובאו כל ראיות לכך שמדובר בחומה מסוכנת ממנה נופלות אבנים חדשות לבקרים. עוד לא הוכח כי הנתבעת התרשלה בתחזוקה ומכל מקום כי בהתרשלותה הסבה לתובע את הנזקים הנטענים, נזקים אשר בחלקם כלל לא הוכחו; מדו"ח הפרמדיק שצורף כנספח לכתב התביעה (ת/1) עולה, כי התובע היה בהכרה מלאה. גם בדו"ח חדר המיון (ת/2) נרשם, "שולל סיפור אבדן הכרה, ללא הקאות ובחילות". "מצב כללי טוב". ממצאים דומים עלו מדו"ח הפרמדיק שהוגש במהלך ההוכחות וסומן נ/1; המלצה בהגעה: משביע רצון. התובע העיד כי אינו עובד בעבודה מסודרת וקבועה כי אם "אני לא עובד במשך כל הזמן. כששולחים אותי אני הולך לעבודה..." ובהמשך משנשאל על עבודתו בחוף התמרים (על פי תצהיר תשובות לשאלון) השיב "עבדתי חודש או חודשיים, לא לתקופה ארוכה. זו התקופה הכי ארוכה שהחזקתי" (עמ' 14, ש' 1-5 לפר'), ומכאן נשמט הבסיס לפסיקת שכר גלובאלי שאבד לכאורה (ומכל מקום לא הוכח כי אבד מחמת אירוע התאונה הנטען), עוד לא הוכחה ולו בבדל ראיה טענת התובע לעזרת צד ג' וההוצאות בגינה. כך שאכן נותר בי הרושם כי גם היקף הנזק שנתבע, אינו מבוסס. 11. הדברים אמורים למעלה מן הצורך, שכן כאמור בהעדר הוכחה ביחס לנסיבות התרחשות התאונה, דין התביעה להידחות מכל וכל מכל הטעמים שפורטו לעיל. 12. התובע יישא בהוצאות הנתבעת ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד מועד ביצוע התשלום בפועל. מבנהנפילה