תביעה שעניינה נזקי רטיבות בדירה

תביעה שעניינה נזקי רטיבות בדירת התובעים. רקע כללי ותמצית טענות הצדדים - התובעים הינם הבעלים של דירה מס' 18 בבניין מגורים ברח' דרך יד לבנים 184 חיפה (להלן: "דירת התובעים" ו-"הבניין"). הנתבע הינו הבעלים של דירה מס' 22 בבניין (להלן: "דירת הנתבע"). דירת הנתבע מושכרת דירת הנתבע ממוקמת בדיוק מעל דירת התובעים. אין חולק כי בשלב מסוים בשנת 2008 החלו נזילות של מים מדירת הנתבע לדירת התובעים וכי במהלך תחילת שנת 2009 הגיעו נציגים מטעם הנתבע לדירת התובעים לבדוק את טענותיהם לגבי הנזילות והנזקים. ביקור זה לא הניב פתרון, ולכן - בסוף 2009 הוגשה התביעה הנוכחית, מצד התובעים כלפי הנתבע. הסעדים שהתבקשו (סעיפים 18-19 בכתב התביעה), היו מתן סעד עשה כנגד הנתבע, אשר יחייב אותו לתקן את הליקויים אשר בעטיים נגרמו הנזילות; ומתן סעד כספי אשר יהיה בו כדי לפצות את התובעים בגין תיקון הנזקים שבדירתם (5,359 ₪), בתוספת עלות ניקוי הדירה לאחר התיקונים (500 ₪), אובדן ימי עבודה (1,000 ₪), ועוגמת נפש בסך 10,000 ₪). הנתבע הכחיש את הנזקים הנטענים, הכחיש את הליקויים הנטענים ובמקביל, שלח הודעת צד ג' כלפי חברת ש.ח.ר נזקי צנרת בע"מ אשר הינה החברה אשר היתה אחראית על תיקון נזקים בצנרת בדירת הנתבע (להלן: "שחר"). חברת שחר היא אף החברה אשר שלחה את נציגה לבדוק את טענות התובעים עובר להגשת התביעה - כמתואר מעלה. בשלב זה יוער, שלמרות שאת רוב ההליך ניהלו הנתבע ושחר בנפרד, אזי שבסיכומים שהוגשו מטעמם בעת האחרונה הם הודיעו שהגיעו ביניהם להבנה ולהסדר מחוץ לכתלי ביהמ"ש ולכן אין צורך במתן פסק דין בכל הנוגע להודעה שנשלחה מטעם הנתבע כלפי שחר ויש לראות את הטענות של הנתבע ושל שחר כטענות משותפות. בהתאם, הנתבע ושחר יכונו להלן ביחד: "הנתבעים". המהלך הדיוני ופועלו של מומחה בהמ"ש: במצורף לכתב התביעה הוגשה מטעם התובעים חוות הדעת של מר יהודה נחום. מטעם שחר הוגשה חוות הדעת של מר אסף קלדרון. לאור הפער שבין חוות הדעת ולאור מהות המחלוקת, מצאתי לנכון למנות מומחה מטעם בהמ"ש - המהנדס מר דוד לוי (להלן: "המומחה"). המומחה ביקר בנכס ביקור ראשוני שלאחריו קבע מהם הליקויים שהוא איתר ואשר גורמים לנזילות מדירת הנתבע אל דירת התובעים (חוות דעת ראשונית מיום 12/6/2011). בעקבות קביעותיו, ביצעו הנתבעים תיקונים מסויימים (אם כי בין הצדדים התעוררה מחלוקת לגבי התיקונים והתאמתם להנחיות המומחה). לאחר המתנה של כמה חודשים, בציפיה לבחון את טיב התיקונים שביצעו נציגי הנתבעים, התברר שהתיקונים לא היו באיכות מספקת והמומחה קבע שהם אינם משביעי רצון (חוות דעת נוספת מיום 2/11/2011). עקב כך, התקיימו מספר פגישות נוספות בדירת הנתבע, סוכם על מקצה נוסף של עבודות והמומחה נתן הנחיות לביצוע תיקונים נוספים (11/1/2012). סבב שני של תיקונים בוצע, ולצערי אף תיקונים אלו לא בוצע כהלכה. המומחה מצא עצמו מבקר בדירה שוב, הורה על תיקונים נוספים וביצע מטעמו בדיקות חוזרות לגבי טיב העבודות. בשלב מסוים אף התפוצץ אחד מהצינורות הרלבנטיים - דבר אשר הצריך עבודות נוספות, בלתי צפויות, ושחר אף החליפה את הקבלן המבצע מטעמה (לאור עמדת המומחה לגבי רמתו המקצועית) - וראו חוות דעת משלימות ומכתבים - לרבות מהימים 9/2/2012, 12/8/2012 ו-27/8/2012). בסופו של תהליך ארוך, אשר במהלכו אף הוגשו בקשות רבות לביתה משפט, תגובות בהתאם ואף קויימו דיונים מספר - בדו"ח המסכם של מומחה בהמ"ש הוא קובע כי עיקר התיקונים בוצעו וכי יש לבצע עוד תיקון מינורי נוסף פשוט "שכל אינסטלטור יכול לבצע" (קיבוע אחת האסלות לרצפה). יוער כי סך הכל ביצע המומחה חמישה ביקורים בבניין והקדיש זמן רב לבדיקות חוזרות ונשנות של הבעיות וביקורת על ביצוע העבודות. אף לאחר שהוגשה חוות הדעת האחרונה (באוגוסט 2012) לא הצליחו הצדדים להגיע להבנות, לרבות באשר לסעדים הכספיים הכרוכים בהשתלשלות האירועים המתוארת מעלה, ובלית ברירה התכנסנו לישיבה לצורך שמיעת העדים מטעם הצדדים. עובר לישיבת ההוכחות (בינואר 2013) ביקש התובע להגיש תצהיר משלים בו הוא טען ששוב היתה נזילה - בתחילת דצמבר 2012. מסכת הראיות - בפניי נשמעו התובע (לגבי תצהיריו ת/1 ו-ת/2); המומחה (לגבי מכתביו, חוות הדעת ת/3, וותמונות ת/4 ו-ת/5); ומר יהודה זידנפלד (מפקח מטעם שחר) אשר העיד בחקירה ראשית. דיון והכרעה - לאחר שבחנתי את התשתית הראייתית ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים (לרבות סיכומי התשובה מטעם התובעים), מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל ברובה. הדרישה למתן צו עשה - כפי שציין המומחה במסמך האחרון שהוא הגיש וכפי שעולה מעדותו הארוכה בבהמ"ש - התיקונים שעליהם הוא הורה בוצעו, למעט קיבוע האסלה לרצפה באחד מחדרי השירותים (להלן: "האסלה"). הוכח כי התיקונים שבוצעו כוללים פירוק רצפות, איטומים, הזזת צנרת ותיקון הריצוף מחדש - והמומחה העיד וחזר והעיד כי "האיטום אחרי התיקון הנוסף משביע רצון" (עמ' 24 שורה 25) וכי האיטום של רצפת חדר האמבטיה בוצע כהלכה (עמ' 26 שורה 5). יש לראות כי אף התובע בעדותו אישר כי נכון למועד שמיעת עדותו : "הכל יבש" (עמ' 30 שורות 3-6). עוד אוסיף כי במהלך חקירתו בבהמ"ש תיאר המומחה בפרוטרוט את כל מהלך האירועים המתואר מעלה, הסביר אילו ליקויים נצפו בתחילת הדרך (בשנת 2010), אילו תיקונים בוצעו וכו'. קריאת עדותו של המומחה (עמ' 22-23) מלמדת על כל ה"תלאות" שהיה צורך לעבור עד אשר בוצעו התיקונים בצורה סבירה ומקצועית - ויש להצר על כך ששחר העסיקה מטעמה קבלני משנה בלתי ראויים בשלבים הראשונים של העבודות. עדותו של המומחה הותירה רושם מהימן, המדובר במומחה אובייקטיבי שהוכיח את מקצועיותו ואת העדר משוא הפנים (ואזכיר כי כאשר התיקונים לא היו משביעי רצון - המומחה לא היסס ודרש שני סבבים של תיקונים). מכאן, שאני מאמצת את מסקנתו הסופית של המומחה לפיה התיקונים שהיה צורך לבצע בוצעו כדבעי, למעט קיבוע האסלה. קיבוע האסלה - כאמור, הבעיה היחידה שנוצרה במהלך התיקונים ושנותרה לאחר סיום העבודות, ואשר גרמה לנזילה האחרונה בדצמבר 2012, נגרמה לשיטת המומחה בשל כך שהאסלה זזה ממקומה כיון שלא קובעה כהלכה לרצפה. המומחה קובע - והדברים מתבקשים - כי קיבוע ראוי באמצעות בטון (ולא רק סיליקון) יפתור את הבעיה שנותרה (עמ' 25 שורות 1-2). המומחה כתב כי פעולת הקיבוע הינה פעולה פשוטה "שכל אינסטלטור יכול לבצע" וחזר על הדברים בחקירתו מספר פעמים (עמ' 24 שורה 26). המומחה נשאל כמה פעמים לגבי הנזילה האחרונה וחזר וקבע כי המדובר בממצא שנגרם עקב תזוזת האסלה, הדגים על התמונות את עמדתו והסביר מדוע זהו ההסבר ההגיוני והמתבקש (עמ' 23 שורות 23-26, עמ' 24 שורות 3-12, עמ' 26 שורות 28-29). אני מאמצת את קביעותיו, ובמיוחד את סיכומו, לאמור: "כל עוד האסלה תישאר מקובעת אז אין נזילה" (עמ' 27 שורה 26). מכאן - שעל מנת להבטיח שלא יהיו נזילות עתידיות - יש לוודא שהאסלה לא תזוז. נשאלת השאלה אם יש מקום להורות לנתבע לבצע פעולות קיבוע נוספות בפיקוחו של מומחה בהמ"ש - ובמקרה זה מצאתי שלא ליתן צו עשה שיורה לנתבעים לבצע את פעולת הקיבוע בפיקוח בהמ"ש. לשיטתי, היות וכיום אין ראיות לכך שהאסלה זזה שוב, יש להסתפק בכך שהנתבע יבצע קיבוע משמעותי יותר, ככל שטרם בוצע, באמצעות כל קבלן שימצא לנכון, ולאו דווקא באמצעות שחר - ללא פיקוח בהמ"ש. בנסיבות, והיות ונכון להיום אין נזילות - לא אוסיף לפקח (לרבות באמצעות מומחים מטעמי) על הקיבוע של האסלה. יש צורך לסיים את הטיפול בתיק זה. אני מקווה שהנתבע הבין שמן הראוי לו לבצע את התיקון בצורה מיטבית, בין אם באמצעות שחר ובין אם באמצעות קבלן מטעמו ולשים קץ לנזילות - שכן כפי שיפורט להלן - הנזילות שהיו בעבר הביאו לצורך לשלם לתובעים פיצויים בשיעור משמעותי. אני בטוחה שהנתבע יעשה כל מאמץ לדאוג לכך שלא יהיו יותר נזילות שכן כל נזילה בעתיד לבטח תגרום לכך שתוגש תביעה נוספת והעלויות והפיצוי יהיו עוד יותר גבוהים (ובמיוחד בשים לב לכך שמתכתבי התראה לגבי הנזילות החלו להשלח כבר בשנת 2008 והתובעים נאלצו לנהל את התיק משנת 2009 ועד היום). לכן - אני מורה לנתבע לקבע את האסלה למקומה בחיבור קבוע, הדוק ואטום, אך לא אורה למומחה מטעם בית המשפט לבצע ביקורים נוספים ולא אפקח עוד על ביצוע העבודות. טרם סיום הדיון לגבי הסעדים האופרטיביים שהתבקשו, אעיר כי בסיכומי התובעים מופיעה "וריאציה" נוספת של הבקשה, לפיה בהמ"ש מתבקש לקבוע כי חברת שחר תוחלף על ידי בעל מקצוע חיצוני אחר. לא אוכל להיעתר לבקשה זו. ראשית, היא חורגת מהסעדים שהתבקשו בכתב התביעה, ואזכיר כי בכתב התביעה ביקשו התובעים להורות לנתבע לתקן את הדרוש תיקון ולא להחליף את חברת שחר. שנית, חברת שחר פועלת בבניין בהתאם להסדרים חוזיים אלו ואחרים ולא אוכל להורות על ביטול החוזים במסגרת הליך זה. שלישית, כיוון שהוכח (כפי שפורט מעלה) שנכון להיום לא קיימת עוד בעיה ספציפית שיש צורך לפתור, אזי שאין צורך למנות גוף אשר יבצע תיקונים נוספים. הבקשה לפי פקודת בזיון בהמ"ש - בשלב מסוים הגישו התובעים בקשה לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש ודרשו שיינתן צו בהתאם כנגד הנתבעים וזאת לאחר שהתברר שלמרות תיקון שבוצע בסוף 2011 אזי שהתגלו נזילות נוספות ביוני 2012 ובדצמבר 2012. כפי שצוין מעלה, לאחר שהוגשה הבקשה התקיימו דיונים נוספים, בוצעו תיקונים נוספים (לגבי סביבות האסלה), המומחה ביקר בשטח שוב, ליווה את ביצוע התיקונים הנוספים וכפי שקבעתי, לשיטתי, מצב הדברים נכון להיום הוא כי התיקונים אשר עליהם הורה המומחה במקור בוצעו. במיוחד יש לשים אל לב כי נושא האסלה הינו נושא חדש שעלה רק לאחר הנזילות בשנת 2012 והוא לא היה בגדר המחלוקת שנדונה עד אותו מועד. משמע, שההנחיות של המומחה משנת 2011 לא כללו הוראה לגבי האסלה - ואי קיבוע האסלה לא יכול להיות "ביזוי" של ההחלטה לבצע את התיקונים. לכן, אין עוד טעם לדון בבקשה לביזיון ביהמ"ש (ואפנה לכך כי בסעיפים 17, 18 ו-23 לסיכומי התובעים, הם חוזרים ומפנים לבקשה לביזיון, אם כי למעשה לאור סעיף 23 הם אינם מבקשים שיינתן צו נכון להיום, אלא רק מבקשים שיפסקו לזכותם הוצאות בשל הצורך להגיש את הבקשה). לא הוכח שיש מקום לתת סעד לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש ובכל הנוגע לשיעור ההוצאות, הרי שהן תיפסקנה בסוף פסק הדין בסכום גלובאלי כולל שמתייחס לניהול התיק כולו, כולל הבקשות שהוגשו מעת לעת. הסעד הכספי - התובעים דרשו פיצוי בגין עלות תיקון הליקוים, ניקוי הדירה, אובדן ימי עבודה ונזק בלתי ממוני לרבות עוגמת נפש. אני מוצאת שיש לפסוק לטובת התובעים פיצוי בכל הנוגע לכך שהם נאלצו להמתין שנים כה רבות עד אשר תיפתר הבעיה, לרבות לאור העובדה שחלק מהתיקונים בוצעו על ידי בעל מקצוע בלתי ראוי מטעם שחר. הנתבעים ביצעו על דעת עצמם חלק מהתיקונים אשר עליהם הורה המומחה בשלב הראשון, אך ביקוריו החוזרים הראו שהתיקונים לא בוצעו ברמה מקצועית, חלק מהתיקונים גרמו לתקלות אחרות נגזרות, היה צורך לשוב ולתקן חלק מהבעיות וכך קרה שלמעשה הפתרון הטכני הסופי התקבל רק לאחר הליכים ממושכים וזמן רב מאוד. לפיכך, יש לקבל את דרישת התובעים לפיצוי בגין נזק לא ממוני בסך של 6,000 ₪. באשר לנזקים הנוספים - ההתיחסות תהא בהתאם לסעיף 24 ב' לסיכומי התובעים: (א) תיקוני צבע ונזקים בסך של 5,359 ₪ (כולל 1,000 ₪ בגין הארון) - התובע העיד שלאחר שבוצעו כל התיקונים במסגרת הליך זה הוא צבע את כל הדירה מחדש באמצעות נציגי שחר והעיד כי "עכשיו כל הדירה כמו חדשה" (עמ' 30 שורה 7). לכן, אין לפסוק לזכות התובעים את העלות המשוערת הראשונית לגבי צביעת האזורים ששם בוצעו התיקונים. באשר לתיקון הארון, אזי שבהתאם לחוות הדעת של המומחה מטעם התביעה, המדובר בארון שנגעי ריקבון התפשטו בדלתותיו עקב הרטיבות וכי החלפתו הינה תהא בעלות של 1,000 ₪. הנתבעים לא סתרו נתון זה ולכן אני פוסקת לזכותם את הסך של 1,000 ₪. (ב) ניקוי הדירה בסך 500 ₪ - ראש נזק זה לא הוכח. לא הוכח ששולם סכום שכזה בעבר ולא הוצגה הצעת מחיר למקרה והדבר יבוצע בעתיד. (ג) אובדן ימי עבודה בסך 1,000 ₪ - אף ראש נזק זה לא הוכח, וראו בסעיף 16(ג) לתצהיר התובע הוא מציין באופן כללי את דרישתו לגבי 1,000 ₪ אך לא מציין כמה ימי עבודה הפסיד ומהי משכורתו. נדמה לי שהפיצוי שנפסק לגבי נזק לא ממוני מהווה מענה גם לבזבוז הזמן שנגרם עקב הצורך ללוות את הליכי התיקון. (ד) הפריט האחרון מתייחס להוצאות התובעים בכל הנוגע להוצאות שהוצאו במהלך הוצאות משפט בסך של 5,700 ₪ - לרבות התשלומים למומחה, השכר בגין עדות המומחה בביהמ"ש ואגרות בימ"ש. פריטים אלו הוכחות ויש לפסוק לטובת התובעים את כל ההוצאות כאמור, בסך 5,700 ₪ - על פי הקבלות. סיכום - אשר על כן, אני מחייבת את שני הנתבעים, ביחד ולחוד, לפצות את התובעים בסך כולל של 12,700 ₪. לסכום זה יש להוסיף שכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪ (כולל מע"מ). בנוסף, על הנתבעים לקבע את האסלה למקומה בחיבור קבוע, הדוק ואטום. הקיבוע והתשלום יתבצעו תוך 30 יום מהיום. נזקי מיםרטיבות