חברה המנהלת דירות ציבוריות, תובעת לפנות את הנתבע מדירה ציבורית בה התגוררה אימו המנוחה, אשר הייתה זכאית להתגורר בה. הנתבע טוען שהוא מתגורר בדירה בהתאם לזכותו מכוח היותו "דייר ממשיך" לפי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח-1998. רקע וטענות הצדדים התובעת (להלן: "עמידר") היא הבעלים של נכס הנמצא ברח' צביה המלכה 45/2, באר-שבע (להלן: "הדירה"). ביום 10.11.1981 נחתם הסכם להשכרת הדירה, בין עמידר לבין הורי הנתבע, גב' מסעודי איפרגן ז"ל (להלן: "המנוחה") ומר דוד איפרגן. הורי הנתבע התגרשו והחל מיום 21.6.1999, לא התגורר בדירה אביו של הנתבע, אלא רק המנוחה, אשר נפטרה ביום 14.10.2008. לטענת עמידר, הנתבע פלש לדירה סמוך לפטירת המנוחה, מבלי שקיבל את הסכמת עמידר לכך. נוכח האמור, מבקשת עמידר שביהמ"ש יורה לנתבע לפנות את הדירה. בנוסף תובעת עמידר שהנתבע ישלם לה דמי שימוש ראויים, בסך 6,900 ₪. הנתבע טוען כי התגורר בדירה עם הוריו, משחר ילדותו ולפיכך הוא "דייר ממשיך" כהגדרתו בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח - 1968 (להלן: "החוק"). המחלוקת סעיף 3 לחוק, בנוסח שהיה בתוקף במועד פטירת המנוחה, קבע: "(א) נפטר זכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי, יהיה הדייר הממשיך רשאי להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית עם קרוביו, ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג) תחתום עמו החברה לדיור ציבורי על חוזה שכירות, ויראו את הדייר הממשיך כמי שבא בנעלי הזכאי לכל דבר וענין." "דייר ממשיך" מוגדר בסעיף 1 לחוק, כדלקמן: " "דייר ממשיך" - בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי". לכן, בדיון אשר התקיים ביום 14.4.2010 בפני כב' השופט עידו רוזין, אשר טיפל אז בתיק, הסכימו הצדדים כי: "המחלוקת היחידה בתיק האם הנתבע מס' 2 (הנתבע, ע.כ.) התגורר עם המנוחה, שלוש שנים קודם פטירתה". דהיינו, המחלוקת היחידה בין הצדדים היא האם הנתבע התגורר עם המנוחה בדירה מיום 14.10.2005 ועד ליום פטירתה, 14.10.2008 (להלן: "התקופה הקובעת"). אם התגורר הנתבע עם המנוחה בכל התקופה הקובעת, הוא זכאי להמשיך להתגורר בדירה, ואילו אם לא התגורר הנתבע עם המנוחה בחלק מהתקופה הקובעת, יש להורות על פינויו מהדירה והחזרת החזקה בה לידי עמידר. ראיות עמידר על מנת להוכיח שהנתבע לא התגורר עם המנוחה בתקופה הקובעת, צירפה עמידר תצהירים מטעם חגי בן סימון, גבריאל בוחבוט ונעמי מהרבני, אשר שימשו כרכזי שטח מטעם עמידר, ערכו ביקורי מעגל והציגו את הדוחות שהכינו. שלושת העדים העידו מטעם עמידר. להוכחת הסעד הכספי, צירפה עמידר חוות דעת מטעם השמאי, שמעון רז, מיום 26.1.11, על פיה, דמי השכירות הראויים עבור הדירה מסתכמים ב- 2,700 ₪ לחודש. ראיות הנתבע הנתבע הגיש תצהירים מטעם: הנתבע, מילכה ביטון, מוטי איפרגן, שמעון איפרגן ואסתר איפרגן, אשר הצהירו שהנתבע התגורר עם המנוחה כל השנים. בנוסף זומנו לעדות, לבקשת הנתבע: עו"ס רות אורבך, מרדכי מרדכי, אמנו ענת, חסון שושנה, גאנון סוזן, לוי זוהרה, אוטמזגין אסתר, מויל מזל, רומנו לאה וגבי משעלי. בסופו של דבר העידו מטעם הנתבע: הנתבע, שמעון איפרגן, מוטי איפרגן, אסתר איפרגן, ביטון מילכה, עו"ס רות אורבך, גבי משעלי וסוזן חסון. הנתבע צירף מסמכים שונים בהם מופיעה כתובתו בדירה - תמצית רישום מרשם האוכלוסין, על פיה כתובתו הייתה בדירה משנת 1987; צילום רישיון נהיגה בתוקף משנת 2000 עד שנת 2007; קבלות על רכישת מוצרים שונים מהשנים 2000, 2003, 2004; תלושי משכורת עבור חודשים 02/2004, 04/2004, 05/2004 06/2004, 10/2004, 01/2005, 02/2005, 03/2005, 04/2005 ו- 08/2008; מכתב, חתום על ידי שכנים רבים, על פיו הנתבע התגורר בדירה שנים רבות וכי הם מוכנים להעיד על כך; ומכתב מיום 4.12.2008 מיועד לעמידר, מאת עו"ס רות אורבך, בו נרשם, בין היתר: "... ידוע לי שקובי גר כל השנים עם אמו, בבית זה ...". דיון כאמור, הצדדים מסכימים כי המחלוקת היחידה בה יש להכריע היא האם התגורר הנתבע בדירה, ביחד עם המנוחה, 3 שנים בטרם מועד הפטירה, מיום 14.10.2005 עד 14.10.2008. לאחר שבחנתי את הראיות ושמעתי את סיכומי הצדדים, אני סבור שהנתבע לא הוכיח שהתגורר בדירה בתקופה הקובעת, ועל כן עליו לפנות את הדירה. להלן נימוקיי. נטל הראיה אין מחלוקת בין הצדדים כי הנטל להוכיח שהנתבע התגורר בדירה בתקופה הקובעת, מוטל על כתפי הנתבע [וכך אכן קובעת ההלכה, ראו: ת.א. (מחוזי ת"א) 2104/07 עמוס גרא נ' כרמלה קלעי, 6.7.11, ע"א 2054/01 עמידר החברה הלאומית בע"מ נ. ואחניש, 24.1.05]. לדעתי, במקרה זה מוטל על הנתבע נטל מוגבר להוכיח שהתגורר ביחד עם אימו בתקופה הקובעת, זאת בהיותה סותרת מצגים קודמים של המנוחה ושלו מול עמידר. הנתבע אישר שהיה בקשר עם עמידר ולטענת אחותו, היה הוא איש הקשר העיקרי עם עמידר. למרות זאת, בכל ביקורי המעגל, הטפסים אשר הוגשו מטעם המנוחה והמגעים מטעמה עם עמידר (כולל טיפול של הנתבע בעניין שכר הדירה), הציגו המנוחה ונציגיה, כולל הנתבע, מצג על פיו התגוררה היא בדירה לבדה. הנתבע טען שמגוריו בדירה הוסתרו מעמידר על מנת שעמידר לא תעלה את שכר הדירה אשר שילמה המנוחה. כלומר, הנתבע מבקש שביהמ"ש יקבע כי דיווחים לעמידר שהמנוחה התגוררה בדידה בגפה, להם היה הוא שותף, היו דיווחים כוזבים. כאשר בעל דין מבקש לסתור דיווחים שלו בזמן אמת לרשויות, הנטל המוטל עליו הוא נטל מוגבר. בנושא דומה, כאשר צד מבקש להסתמך על הכנסות לא מדווחות (בפסה"ד המצוטט להלן, מדובר בתביעת פיצויים בשל נזקי גוף), קובעת ההלכה: "... יחד עם זאת, כאמור, על מי שתובע מכוח טענה הנסמכת על כזב בדיווחי המס מוטל נטל ממשי להוכיח כי טענותיו החדשות אינן כוזבות גם הן ..." [ע"א 9813/07 טובה נעים נ' אבנ"ר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ, 16.8.2009] אני סבור שנכון להחיל הלכה זו גם בענייננו, ולכן חל על הנתבע נטל מוגבר להוכיח את טענתו שהדיווחים לעמידר בזמן אמת, על פיהם התגוררה המנוחה בדירה בגפה, היו כוזבים במטרה להונות את עמידר ולשלם שכ"ד מופחת, בניגוד לדין. האם התגורר הנתבע בדירה בתקופה הקובעת לאחר שעיינתי בחומר שהוגש לי, שמעתי את עדי הצדדים ושמעתי את סיכומי באי כוח הצדדים, הגעתי למסקנה כי הנתבע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח שהוא התגורר בדירה במשך כל התקופה הקובעת (מיום 14.10.2005 עד 14.10.2008). מהעדויות אשר הוצגו לי, אין ספק שהנתבע סייע למנוחה בשנות חייה האחרונות (ביחד עם אחרים), אולם לא הוכח שהנתבע התגורר בדירה במשך כל התקופה הקובעת. להלן אפרט את נימוקיי. העדויות מטעם הנתבע אינני מקבל את עדות הנתבע והעדים מטעמו. ניכר היה בעדים שביקשו לסייע לנתבע ככל יכולתם, אולם אינני מקבל את עדותם שהנתבע התגורר בדירה בכל התקופה הקובעת. אינני סבור שהשכנים שהעידו מטעם הנתבע יכולים להעיד שהנתבע התגורר בדירה בכל התקופה הקובעת ועדותם של הנתבע, אֶחָיו ואחותו לא הייתה מהימנה בעיני: הנתבע צירף מכתב של עו"ס, רות אורבך, על פיו, לכאורה, התגורר הוא בדירה ביחד עם המנוחה. אולם בעדותה לפני הסתבר שהיא אינה זוכרת מאומה, אף לא אם הייתה בבית המנוחה. גב' אורבך העידה שלא בדקה שהנתבע אכן התגורר בדירה, אלא רשמה את מכתבה בהסתמך על הכתובת בקופת חולים. על כן, אין בעדותה כדי לסייע לנתבע. הנתבע העיד מטעמו מכרים שלו ושל המנוחה, אשר למרות רצונם לסייע לנתבע, אינני סבור שניתן לסמוך על עדותם ולהסיק ממנה שבמשך כל התקופה הקובעת התגורר הנתבע בדירה. מדובר בשלושה עדים מבוגרים מהנתבע בצורה משמעותית, אשר יכול והיו בקשר עם המנוחה, אך ספק אם היו בקשר אישי עם הנתבע. גב' מילכה ביטון העידה כי בתקופה מסוימת, אשר מעדותה לא ברור אם בתוך התקופה הקובעת או לפניה, היא סייעה למנוחה בניקיון הבית. מעדותה ברור שאין מדובר על כל התקופה הקובעת וכי העדה אינה יודעת אם הנתבע התגורר בדירה בכל התקופה הקובעת. מר גבי משעלי העיד כי הנתבע התגורר במשך 25 שנים בדירה וכי הנתבע ישן בדירה כל הזמן. עדותו של מר משעלי לא הייתה סבירה- הוא העיד שהיה חבר של אביו של הנתבע אך גם לאחר שהאב עזב את הדירה (בשנת 1999), היה הוא רוב הזמן בבית המנוחה, לפעמים למשך ימים שלמים. למרות זאת, לא ידע העד כי בשלושת חודשי חייה האחרונים של המנוחה, הייתה לה עובדת זרה אשר סעדה אותה. העדה חסון סוזן העידה שהיא השגיחה על המנוחה כאשר הנתבע לא היה איתה וכי היא הייתה מבקרת את המנוחה יום יום. אף אחד מהעדים האחרים לא הזכיר את הגב' חסון כמי שטיפלה במנוחה או כי ביקרה אותה יום יום. אני סבור שהעדה הפריזה בתיאור יחסיה עם המנוחה ובכל מקרה, אינני סבור שהעדה יכולה להעיד שבכל התקופה הקובעת התגורר הנתבע בדירה. לא מצאתי את עדות הנתבע, אֶחָיו ואחותו, מהימנה. ניכר בעדותם שברצונם לסייע לנתבע, אולם התרשמתי שהם מוכנים לעשות זאת אף על חשבון דיוק עדותם. כך, לדוגמה: הנתבע העיד שבתקופה הקובעת, עיקר עבודתו הייתה בשעות אחר הצהריים ואילו אחותו של הנתבע, אשר העידה שהנתבע טיפל במנוחה והיא החליפה אותו עת היה בעבודה, לא ידעה מה היו שעות עבודת הנתבע, ויותר מכך- העידה שהחליפה את הנתבע במיוחד בשעות הבוקר, אחרי ששמה את הילדים שלה בגן. עדויות וראיות שלא הוצגו ע"י הנתבע לא רק שהעדויות אשר הציג הנתבע לא היו משכנעות, אלא שהנתבע לא הציג עדויות משכנעות יותר, אשר יכול היה להציג לוּ הוא אכן היה מתגורר בדירה בכל התקופה הקובעת. כך, לדוגמה: בבקשתו מיום 23.2.11 ביקש הנתבע לזמן עדים נוספים אשר לטענתו היו עדים למגוריו בדירה, אך למרות שבית המשפט אישר את זימונם, לא התייצבו הם לעדות. בשלושת חודשי חייה האחרונים, התגוררה מטפלת זרה עם המנוחה. הנתבע לא העיד את המטפלת הזרה ולא ביקש לזמנה לעדות. ב"כ הנתבע ניסה להסביר זאת בכך שלאחר שנפטרה המנוחה, איבדה המטפלת הזרה את מעמדה החוקי, אולם טענותיו לא הסתמכו על ראיות כלשהן, לא לכך שהמטפלת איבדה את מעמדה ולא לכך שהיא סירבה להעיד. הנתבע, בחור צעיר יליד 1975, נמנע מלהעיד עדים שהיו בקשר אישי איתו, חברים או חברות שלו, אשר יכולים היו להעיד שביקרו אותו בדירה וידעו שהוא התגורר בה. הנתבע צירף תלושי שכר, אולם, כל תלושי השכר אשר צורפו, למעט תלוש אחד של חודש 08/2008 אינם עבור התקופה הקובעת. אם היו בידי הנתבע תלושי שכר מכל התקופה הקובעת, אשר בהם הייתה רשומה כתובת מגוריו בדירה, סביר שהיה מציג אותם כדי לתמוך בטענותיו. הנתבע הציג קבלות שונות בהן מסר הוא את כתובת הדירה ככתובת מגוריו, אולם אף לא אחת מהקבלות היא מהתקופה הקובעת. הנתבע הציג תמצית רישום במרשם האוכלוסין ורישיון נהיגה בהם רשומה כתובתו בדירה. אולם, ידוע שפעמים רבות צעירים המתגוררים בשכירות או במקום מגורים זמני, אינם מעדכנית את כתובתם במרשם האוכלוסין או לשכת הרישוי. לוּ היה הנתבע מתגורר בדירה, היה הוא יכול להציג מסמכים מגורמים אצלם סביר יותר שמעדכנים את כתובת המגורים, כגון- בנק/ים בהם ניהל את חשבונו, חברת סלולר, חברת אינטרנט וכו'. מהימנעותו של הנתבע להציג ראיות טובות יותר לכך שהתגורר בדירה, אני מסיק שלוּ היה הוא מציג אותן, היה מסתבר מהן שהוא לא התגורר בדירה לפחות בחלק מהתקופה הקובעת [ראו: ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ (1990), ע"א 2115/95 - בתיה אושרוב נ' עליזה פרחי (1997), ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (2011), ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, 5.10.2006]. עדויות עמידר עמידר העידה שלושה רכזי שטח, אשר ערכו בדירה ביקורי מעגל, העידו שבביקוריהם בדירה לא התגורר בה הנתבע והציגו דוחות ביקורי מעגל, מהם עולה שהמנוחה התגוררה בדירה לבדה: ביקור מעגל מיום 28.4.04, ע"י גבריאל בוחבוט: רשום שהמנוחה גרה במקום לבדה ונרשם בכתב יד: "האשה חולת סרטן ואינה מוכנה לשלם את החוב והשוטף מאחר ולא טיפולו בנושא האחזקה בדירה בעבר ומסרבת לחתום על הביקור". הביקור נערך אחרי שבביקורים קודמים, ב- 1.3.04 בשעה 11:15 ו- 9.3.04 בשעה 10:40, לא היה אף אחד בדירה. ביקור מעגל מיום 15.9.05, ע" גבריאל בוחבוט, בו נרשם בכתב יד: "הדיירת מתגוררת לבדה בדירה ומוכרת כחולת סרטן". הביקור נערך אחרי 3 ביקורים קודמים, ב- 18.7.05, 8.8.05 בשעה 11:20 ו- 11.7.05 בשעה 10:10, בהם לא היה אף אחד בדירה. בביקור מיום 18.7.05 רשום כי לדברי שכן, המנוחה הייתה במועדון. על פי עדותו, הביקור נערך בשעות הבוקר; הוא עובר מחדר לחדר לראות אם יש נזקים או תקלות בדירה והוא נכנס לכל החדרים; ביקור מעגל מיום 20.3.06, ע"י נעמי מהרבני, בו נרשם בכתב יד: "בודדה גרה לבד בדירה", "חולת סרטן", "נערכו שיפורים בדירה" ומפורטים ליקויים במקומות שונים בדירה- חדר שינה, מקלחת, שירותים והסלון. ביקור מעגל מיום 30.6.08, ע"י חגי בן סימון, בו נרשם בכתב יד: "יש סדק בחיבור. אמבטיה חלודה. תיקוני טיח. על פי הבהרתה גרה לבד". על פי עדותו, הביקור נערך בשעות הבוקר; בביקורי מעגל, הם בודקים מי אכן גר בדירה. בתקופה הקובעת, ביצעו נציגי עמידר שני ביקורי מעגל- ביום 20.3.06 ו- 30.6.08. למרות ששני הביקורים הראשונים, ב- 28.4.04 ו- 15.9.05, והביקורים בהם לא נמצא איש בבית, ב- 1.3.04, 9.3.04, 18.7.05, 8.8.05 ו- 11.7.05, נערכו במועדים קודמים לתקופה הקובעת, יש בהם כדי לחזק את עדויות עמידר ולהחליש את עדויות הנתבע, אשר העיד שגם במועדים אלה התגורר בדירה ולמרות זאת, באף אחד מהביקורים הוא לא היה נוכח ובביקורים בהם הייתה המנוחה בבית, הצהירה היא שהיא מתגוררת לבדה. בביקורי המעגל אשר בוצעו על ידי נציגי עמידר, כולל שני הביקורים בתקופה הקובעת, רשמו נציגי עמידר את טענת המנוחה שהיא מתגוררת בדירה בגפה ורשמו את התרשמותם ממצב הדירה, ממנה עולה כי ערכו ביקורת מקיפה בדירה, אך לא ראו ראיות לנוכחות של דייר נוסף. ההלכה קובעת שיש ליתן משקל משמעותי לדוחות המעגל אשר נערכו על ידי נציגי עמידר. ראו: "נפסק לא אחת כי יש ליתן משקל משמעותי ביותר לדוחות ביקורי המעגל בהיותם דוחות שנערכים בזמן אמת ומהווים את הראיה המרכזית בקביעת זכאותו של מבקש להכרה בזכויות של "דייר ממשיך" (ראו עת"מ (חיפה) 3227/06 בן אבו נ' משרד הבינוי והשיכון פורסם בתק- מח-2007(3) ניתן ביום 3.9.07. עת"מ (חיפה) 1398/03 חזקל נ' משרד הבינוי והשיכון תק - מח-2005(1) 262, עת"מ 11500-04-09 (חיפה) סלח נ. משרד הבינוי והשיכון מיום 2.11.09). " [ע"א (חיפה) 720/08 בן שטרית משה נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל, 28.1.2010]. נוכח האמור, אני סבור שיש ליתן לעדויות נציגי עמידר משקל משמעותי, במיוחד ששלושה נציגים שונים, שאין להם אינטרס אישי בתוצאות ההליך, העידו בצורה משכנעת. סיכום בעניין תביעת הפינוי נוכח האמור, אני סבור שהנתבע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח שהתגורר בדירה בכל התקופה הקובעת, אפילו לא במאזן ההסתברויות ובוודאי שלא הרים את הנטל המוגבר המוטל עליו. יותר מכך, נוכח ביקורי המעגל, התרשמותי מעדי הנתבע והימנעותו להציג ראיות שאם היו קיימות, היו יכולות להיות משכנעות יותר מהראיות שהציג, אני סבור שעמידר הוכיחה במאזן ההסתברויות שהנתבע לא התגורר בדירה, לפחות בחלק מהתקופה הקובעת. על כן, על הנתבע לפנות את הדירה. התביעה הכספית עמידר הוכיחה את דמי השכירות הראויים באמצעות חוו"ד שמאי. בהתאם להסדר הדיוני בין הצדדים (אשר פורט בפרוטוקול הדיון מיום 14.4.2010), לא חלוקים הצדדים בדבר שכר הדירה הראוי, ומשקבעתי שהנתבע המשיך להתגורר בדירה ללא זכות, עליו לשלם לעמידר דמי שימוש ראויים, כפי שנתבעו. בנסיבות העניין, יוצמד הסכום שנתבע, 6,900 ₪, למדד המחירים לצרכן, ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, ובסה"כ 7,800 ₪ נכון להיום. שכר טרחת ב"כ הנתבע בסיכומיו ביקש ב"כ הנתבע שבית המשפט יעלה את שכר טרחתו ב- 100% מעל הסכום הקבוע בתקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973, כפי סמכותו בתקנות. על מנת שניתן יהיה לשקול את הבקשה, מתבקש ב"כ הנתבע להגיש בקשה מפורטת, בה יפרט את שכר הטרחה המגיע לו בהתאם לתקנות הנ"ל ואת העבודה שהשקיע. אין צורך לצרף תצהיר לבקשה. התוצאה הנתבע יפנה את הדירה הנמצאת ברחוב צביה המלכה 45/2, באר שבע, הידועה גם ככתובת כיכר הקנזי 45/2, באר שבע. על מנת לאפשר לנתבע להתארגן, אני מעכב את פינוי הדירה עד ליום 6.2.2014. הנתבע ישלם לתובעת סכום של 7,800 ₪ ב- 8 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 975 ₪ כל תשלום, החל מה- 15.10.13 וב- 15 לכל חודש לאחר מכן. לא ישולם אחד התשלומים במלואו או במועדו, תעמוד מלוא היתרה שטרם שולמה לפירעון מיידי ותשולם בתוספת הצמדה וריבית כדין ממועד ההפרה ועד התשלום בפועל. איחור שלא יעלה על 7 ימים לא יחשב הפרה לצורך סעיף זה. מוצע שנוכח תוצאת פסק הדין, תשתדל עמידר להקל על הנתבע, ככל שהדבר ניתן, בתשלום דמי השכירות הראויים. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.פינוי דייר מוגןתביעת פינוימקרקעין