בקשת רשות ערעור תיקון כתב תביעה

בקשת רשות ערעור על החלטה של בית הדין האזורי לעבודה, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לתיקון כתב התביעה השופטת רונית רוזנפלד 1. בבית הדין האזורי בחיפה מתבררת תביעת המבקש בה הוא תובע, בין השאר, פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה. לפנינו בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בחיפה, בה נדחתה בקשת המבקש לתיקון כתב התביעה בהתייחס לעילת התביעה האמורה (השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין; ס"ע 29873-08-10). בעיקרו של דבר נדחתה הבקשה נוכח השלב הדיוני המאוחר בו הוגשה. לאחר שעיינו בבקשה ובתגובה שהוגשה, ולאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להתייחס לכך, החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות. זאת, בהתאם לסמכות הנתונה לנו לפי תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991. הרקע לבקשה 2. המבקש עבד אצל המשיבה מיום 3.3.07 ועד ליום 17.7.09, עת נפגע בתאונה שהוכרה כתאונה בעבודה, ובעקבותיה נקבעה לו דרגת נכות בשיעור 74%. המבקש הגיש את תביעתו כנגד המשיבה ביום 17.8.10. בתביעתו הוא מבקש לחייב את המשיבה בגמול עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה, פיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה, פיצויי פיטורים ותשלום פדיון ימי חופשה. בתביעתו לפיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה טען המבקש, כי המשיבה לא הפרישה בגינו כספים לקרן פנסיה וכי יש לחייבה בעלות קצבת הנכות שהייתה משתלמת לו, לו הפרישה משכרו, בהתאם לצו ההרחבה החל עליה. סכום התביעה הועמד על סך 91,800 ש"ח. להוכחת תביעתו הגיש המבקש חוות דעת אקטואר. בתיק הוגשו תצהירים והתקיימו שלושה דיונים, מהם שני דיוני הוכחות: דיון הוכחות ראשון התקיים ביום 22.12.11, ודיון הוכחות שני התקיים ביום 21.1.13. במסגרת דיון ההוכחות השני הבהיר בית הדין לב"כ המבקש כי חוות הדעת האקטוארית שהוגשה על ידו אינה תואמת לכתב התביעה והסעדים המבוקשים בו. לפיכך הודיע ב"כ המבקש, כדלקמן: "עלי לבדוק בהתאם לדיון שהתקיים בבית הדין ולאחר שהופננו לסעיפים 52 ו-53 לתקנון החדש האם בכלל התובע יהיה זכאי לקבל פנסיית נכות מקרן הפנסיה, הן לאור העובדה שהוא מקבל קצבת נכות מביטוח לאומי (והתקנון אינו מאפשר קצבת נכות כפולה), והן לאור העובדה שלא ברור מה היה גובה קצבת הנכות שהוא היה מקבל אילו היו מפרישים בהתאם לצו ההרחבה וזאת מאחר ובשנת 2009 סכום ההפרשות עמד רק על 1.66%. אני אעדכן את בית הדין תוך 30 יום מהיום איך אני מתכוון להמשיך בעניין רכיב "פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה", שבסעיף 3 לכתב התביעה. האם אני משאיר את הסעיף כך שיתייחס רק לתגמולים שלא הופרשו ולא לפנסיית נכות או שמא אני מבקש להגיש חוות דעת נוספת שמתייחסת לרכיב זה בהתאם למפורט בכתב התביעה. אני גם שומר כמובן את הזכות להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה." בסיום דיון ההוכחות הודיע ב"כ המבקש לבית הדין כי "אני שומע מבית הדין כי בית הדין יקציב לי 60 יום לסיכומים, כאשר אני אהיה רשאי ב-30 יום הראשונים לבקש להגיש חוות דעת אקטוארית חדשה או לתקן את כתב התביעה. במידה ו-30 יום לא יספיקו לי - אבקש הארכה." בהמשך לדברים אלה ניתנה החלטת בית הדין בדבר הגשת סיכומים. כמו כן נקבע כי "במידה וב"כ התובע יבקש להגיש חוות דעת אקטוארית חדשה - עליו לעשות זאת תוך 30 יום מהיום. במקרה כזה - הנתבעת תגיב לבקשה תוך 21 יום ובית הדין יכריע לאחר מכן. בכל מקרה - במידה ותוגש בקשה כאמור - אין צורך להגיש סיכומים עד הכרעת בית הדין ולפעול לאחר מכן - בהתאם לה." לאחר הודעות עדכון שהגיש המבקש לבית הדין בדבר טיפולו בעניינו של המבקש, ולאחר שהתקבלה אצלו הודעת מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ מיום 10.4.13, הוגשה ביום 21.5.13 הודעת המבקש בה ציין כי "כתב התביעה ייוותר על כנו", למעט תיקון בסכום ההפסד ומרכיביו בהתאם לנתונים שקיבל מקרן הפנסיה. המבקש הוסיף עוד וביקש ארכה בת 30 ימים, במהלכה יגיש "חוות דעת מעודכנת, על פי הנתונים שנמסרו עתה על ידי 'מגדל', וכן יתקן את כתב התביעה בהתאמה." ביום 19.6.13 הגיש המבקש בקשה לתיקון כתב תביעה ותיקון חוות דעת רואה חשבון שהוגשה מטעמו. במסגרת הבקשה נטען, כי התברר לו שהתוכנית הפנסיונית שנרכשה עבורו התחשבה בשכר נטו בסך 5,500 ש"ח ולא בשכר ברוטו בסך 7,033 ש"ח, וכי מידע זה הועלם מידיעתו ומידיעת בית הדין. על כן ביקש המבקש להתיר לו את תיקון כתב התביעה. בתגובתה, התנגדה המשיבה לבקשה וציינה כי שלב ההוכחות בתיק הסתיים ותיקון כתב התביעה יסרבל את הדיון. החלטת בית הדין האזורי 3. בהחלטתו קבע בית הדין האזורי כי אין מקום להיעתר לבקשה. בית הדין ציין כי כפי שעולה מכתב התביעה המבקש ידע עוד בעת שהגיש את תביעתו כי הוא מבוטח בקרן פנסיה מגדל-מקפת, וכי לא הפרישו לו את הסכומים הנדרשים לקרן. לפיכך לא ברור מדוע לא פנה המבקש כבר באותו שלב לקרן הפנסיה כדי לקבל את הנתונים הרלוונטיים בעניינו, ולחלופין, מדוע לא עשה כן בשלב המקדמי של הדיון, והמתין עד אשר הסתיימו דיוני ההוכחות. כמו כן, מנסה המבקש להטיל את האחריות למחדליו על המשיבה, אך אין זה ברור מדוע הוא מלין על התנהלותה. לאור האמור, ובשים לב לעובדה שבתיק הסתיים שלב ההוכחות וניתן צו לסיכומים, ובהתאם להלכה לעניין תיקון כתבי טענות בשלבים הסופיים של הדיון, נדחתה הבקשה. הבקשה 4. בבקשתו טוען המבקש בית הדין האזורי לא התייחס בהחלטתו להחלטות קודמות שנתן. הדחייה הגורפת של הבקשה אינה מתיישבת עם ההרשאה שבהחלטת בית הדין להגיש חוות דעת אקטוארית חדשה, ו"הרי ברי כי זו היתה מותנית בקבלת התיעוד החדש מאת מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ, תיעוד שקיומו הוכחש על ידי עדי המשיבה...". בנסיבות העניין לא השתהה המבקש שיהוי רב ואף לא פעל בחוסר תום לב. כמו כן, התיקון לא ישלול מן המשיבה הגנה שהייתה קמה לה לולא התיקון. לפני בית הדין האזורי הוכח כי התקיימו דווקא נסיבות אשר מצדיקות את קבלת הבקשה. לפיכך ביקש המבקש כי יותר לו לתקן את כתב התביעה ולצרף את חוות דעת רואה החשבון מטעמו. בתגובתה, חזרה המשיבה על טענותיה כפי שפורטו בתגובתה שהוגשה לבית הדין האזורי. 5. לאחר עיון בהחלטה מושא הבקשה, כמו גם בכלל החומר שבתיק, הוצע לצדדים בהחלטה מיום 23.7.13 הסדר כמפורט להלן: "הבקשה לתיקון כתב התביעה תתקבל בהסכמה, והמבקש יגיש כתב תביעה מתוקן לבית הדין האזורי, הכולל חוות דעת אקטוארית מתוקנת מטעמו, בתוך 14 ימים ממועד מתן ההחלטה בבקשה דנן. כל זאת, בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה בסך 5,000 ש"ח." ביום 29.7.13 הודיע המבקש על הסכמתו להצעת בית הדין. ביום 8.10.13 הודיעה המשיבה כי היא מתנגדת להצעה. משלא התקבלה הצעת בית הדין, נדרשת החלטתנו בערעור לגופו. הכרעה 6. אכן, כמצוין בהחלטת בית הדין האזורי, המבקש איחר עד מאוד בהגשת בקשתו לתיקון כתב התביעה, לרבות ביחס להחלטות בית הדין בהן התאפשר לו להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה. עם זאת אין להתעלם מכך שבפתח הדיון להוכחות שהתקיים ביום 21.1.13, כמו גם בהחלטת בית הדין האזורי בדבר הגשת סיכומים, הובאה בחשבון האפשרות כי למרות השלב הדיוני המאוחר, עוד יתאפשר למבקש להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה. לא זו אף זו, התיקון המתבקש מתייחס לטענת המבקש בדבר נזק פנסיוני שנגרם לו, נוכח אי ביטוחו כדין על ידי מעסיקתו בפנסיית נכות. בקשר לכך לא למותר הוא לציין, כי לפי העולה מן התיק, למבקש נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי דרגת נכות גבוהה ביותר, בשיעור 74%. בכל מקרה, נזקה של המשיבה עקב התארכות הדיון ניתן לכאורה לפיצוי עד דרך של פסיקת הוצאות משפט. 7. בשים לב לאמור, ולאחר ששבנו ועיינו בהחלטות בית הדין האזורי ובכלל החומר שבתיק, הגענו לכלל החלטה כי יש להתיר למבקש לתקן את כתב התביעה. אי לכך, יגיש המבקש כתב תביעה מתוקן לבית הדין האזורי, הכולל חוות דעת אקטוארית מתוקנת מטעמו, בתוך 21 ימים מהיום. בבואנו לשקול את השאלה בדבר חיוב המבקש בהוצאות משפט הגענו לכלל החלטה כי דרך התנהלותו של המבקש מחייבת פסיקת הוצאות משפט בסכום גבוה. על כן, אנו מחייבים את המבקש בתשלום הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח. סוף דבר 8. הערעור מתקבל. התיק יוחזר לבית הדין האזורי. הצדדים יפעלו בהתאם למפורט בסעיף 7 לעיל. בית הדין האזורי יקבע את סדרי הדיון בפניו. בהתאם לאמור בסעיף 7 לעיל, ישלם המערער הוצאות המשיבה בסך 10,000 ש"ח. כתב תביעהרשות ערעור (בזכות או ברשות)תיקון כתב תביעהמסמכיםערעור