מתן מכתב פיטורים לאחר התפטרות מוסכמת

נקבע כי מדובר בהתפטרות מוסכמת של המשיב שלאחריה ניתן מכתב בידו פיטורים לבקשתו, ולכן הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים או דמי הודעה מוקדמת מכוח החוק. עם זאת נקבע כי המשיב זכאי ל"מענק פרישה" בגין התפטרותו המוסכמת, כפי שנקבע בהסכם בין הצדדים מיום 2.5.10. בית הדין הוסיף וקבע כי טענות שני הצדדים לפיהן ההסכם האמור בוטל או דינו להתבטל - אין להן על מה לסמוך. זאת, כאשר על פי הנסיבות, המבקש לא הפר את ההסכם באי מסירת השיקים הדחויים על פיו, ואין בהגשת התביעה מצד המשיב משום ביטול ההסכם. בהתאמה לאמור , ועל פי הוראות ההסכם, חויב המבקש בתשלום מענק פרישה בשיעור של 30,000 ש"ח, בקיזוז הסכום שעמד לרשות המשיב בסעיף פיצויי פיטורים בפוליסה לקצבה, כערכו ביום 2.5.10. בפסק הדין חויב המבקש לשלם למשיב את הסכום כאמור בתשלום אחד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 2.12.11. תביעת המשיב לחיוב המבקש בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים נדחתה. 4. באשר לתביעת המשיב ל תשלום שכר לחודשים פברואר מרץ אפריל 2010- בית הדין דחה את טענת המבקש לפיה הוא זכאי לקזז את החוב בגין אי תשלום השכר כנגד עבודות שהמשיב היה אמור לבצע ולא ביצע. על כן נפסק כי המבקש ישלם למשיב סך של 4,011 ש"ח נטו בגין יתרת משכורת פברואר 2010, סך של 5,508 ש"ח נטו בגין משכורת חודש מרץ 2010, וסך של 5,508 שח נטו בגין משכורת חודש אפריל 2010, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל ממועד תשלום כל משכורת. בית הדין קבע עוד כי על המבקש לשלם למשיב יתרת דמי הבראה בגין בסך של 2,508 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.09. כמו כן חויב המבקש בתשלום הוצאות משפט בסך 7,500 ש"ח. הבקשה לעיכוב ביצוע וטענות הצדדים 5. המבקש הגיש ערעור על פסק הדין ובמקביל לכך, הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בערעור הוא עותר לביטול החיוב בתשלום מענק הפרישה מכוח ההסכם, תיקון חישוב דמי ההבראה וביטול החיוב בהוצאות משפט. לטענת המבקש, בית הדין האזורי שגה בקביעתו לפיה ההסכם בין הצדדים מיום 2.5.10 לא בוטל על ידי המשיב. המשיב בחר לטעון כי הוא פוטר וזכאי לפיצויי פיטורים, ולא תבע פיצוי מכוח ההסכם. לטענתו ההסכם בוטל על ידי המשיב, ולא קמה למשיב כל זכות מכוחו, ומכאן שלא היה מקום לפסוק למשיב כל סכום בהתבסס על אותו הסכם. לדברי המבקש, סיכוייו לזכות בערעור גבוהים מאד, ומטעם זה אף אין לחייבו בהפקדת ערובה כתנאי לעיכוב ביצוע פסק הדין. עוד נטען בבקשה, כי אם המבקש יזכה בערעור לאחר שיבוצע פסק הדין, יהיה קשה עד בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו הואיל ומצבו הכלכלי של המשיב קשה מאוד, ננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל, ואין בידו נכסים הניתנים לעיקול. לעניין מאזן הנוחות נטען כי אם יעוכב ביצועו של פסק הדין לא ייגרם למשיב כל נזק, ומאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקש. 6. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, המבקש לא הגיש כל ראיה בתמיכה בטענותיו לעניין מצבו הכלכלי. המשיב מציין כי מצבו הכלכלי בשנת 2010-2011 היה קשה משום שהמבקש לא שילם לו את שכרו וזכויותיו. מזה כשנתיים וחצי וגם היום הוא עובד כשכיר בתפקיד מנהל משרד רואי חשבון ומקבל משכורת קבועה. רעייתו עובדת בהוראה, ולא מתנהל נגדו תיק בהוצאה לפועל. עוד מציין המשיב כי לא הוגש ערעור על הרכיב של הפרשי השכר, ובכל זאת, הסכום שנפסק לא שולם עד היום. באשר לטענות המהותיות שבערעור טוען המשיב כי אין ממש בטענה כי הסעד של אכיפת ההסכם לא צוין בתביעה העיקרית, וכוונת הצדדים היתה לסיים את עבודת המבקש באמצעות הסכם. 7. בתשובה לתגובת המשיב טוען המבקש כי הוטלו על המשיב מספר עיקולים בשנים 2009-2010. עוד הוא מציין כי מתנהל בין הצדדים הליך נוסף בבית משפט השלום בחיפה, בו הוא תבע לחייב את המשיב בתשלום סך של 133,100 ש"ח, וכי לא ייגרם כל נזק למשיב אם פסק דינו של בית הדין האזורי יעוכב. דיון והכרעה 8. הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת כשלעצמה את מימוש פסק הדין (רע"א 6480/00 עיריית תל אביב יפו נ. בצלאל, ניתן ביום 19.11.2000). עיכוב ביצועו של פסק דין הינו בגדר החריג לכלל, ועל מנת להצדיקו, על המבקש לשכנע בקיומם של שני תנאים מצטברים: סיכויים טובים להצליח בערעור, ומאזן הנוחות - היינו כי אם יזכה בערעור יהא זה קשה או בלתי אפשרי להחזיר את המצב לקדמותו, או כי ביצוע מיידי יגרום לו נזק שאינו ניתן לתיקון [בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172 (1989)]. בעניין זה נקבע כי "בין שיקולים אלה קיימים יחסי גומלין, במובן זה שככל שסיכויי הערעור הינם גבוהים, כך ניתן יהיה למעט בשיקולי מאזן הנוחות, ולהיפך" [עע"מ 6438/10 ראז חקלאות אחזקות ופיתוח בע"מ נ. וייס, ניתן ביום 22.9.2010]. 9. עוד נפסק כי טענה בדבר היעדר יכולת כלכלית, או קיום קושי ממשי להיפרע מן המשיב באם הערעור יתקבל, מחייבת הנחת תשתית עובדתית מפורטת ומבוססת, ככל הניתן תוך תמיכתה בתצהיר, ולא ניתן להסתפק בטענות כלליות בעניין זה (ע"א 4641/06 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח חנא כרכבי ז"ל, ניתן ביום 26.7.06; ע"א 9721/07 איסכור שירותי גילוון בע"מ נ' גוזלן, ניתן ביום 10.1.08). 10. לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות המקרה, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין להתקבל, באופן שיעוכב ביצוע תשלום הפיצוי מכוח ההסכם מיום 2.5.10, וזאת בכפוף להפקדת הסכום המעוכב, כמפורט להלן. אכן, הראיות שהגיש המבקש בדבר מצבו הכלכלי הקשה של המשיב נוגעות לתקופה שאינה מאוחרת מחודש ינואר 2011, ולא הוגשה ראיה שיש בה ממש אודות מצבו הכלכלי של המשיב נכון לימים אלה. עם זאת, מבלי להיכנס לעומקם של סיכויי הערעור בנושא, נראה כי אינם משוללי יסוד. זאת, בשים לב לכך, שעיקר הטענות לעניין תוקפו של ההסכם נוגעות לשאלות משפטיות שערכאת הערעור עשויה להתערב בהן, ובהתחשב בכך שהמשיב טען בבית הדין האזורי כי ההסכם אינו בתוקף, ולכאורה לפחות, התבסס בתביעתו במידה רבה, גם על כך. יודגש כי הקביעה בדבר עיכוב הביצוע כאמור אינה מתייחסת לפסיקת הפרשי השכר למשיב, לגביה לא הוגש ערעור, ואף ולא לנפסק בעניין הוצאות משפט והפרש דמי ההבראה, לגביהם לא הועלו טענות במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע. הסכומים כפי שנפסקו ברכיבים אלה, ישולמו למשיב על פי הוראות פסק דינו של בית הדין האזורי. 11. הנה כי כן, בנסיבות המקרה, נראה כי האיזון הראוי בין האינטרסים השונים ימצא ביטויו בעיכוב ביצוע פסק הדין ברכיב של מענק הפרישה בסך 30,000 ש"ח, בקיזוז הסכום שעמד לרשות המשיב בסעיף פיצויי פיטורים בפוליסה לקצבה, כערכו נכון ליום 2.5.10. כל זאת בכפוף להפקדת הסכום האמור כערכו היום, בקופת בית הדין או הפקדת ערבות בנקאית בשיעורו של סכום זה, תוך 14 ימים מיום המצאת החלטה זו למבקש. לא יופקד הסכום כאמור, יעמוד החיוב בעינו, ולא יעוכב. יצוין כי לא מצאנו ממש בטענות המבקש לפיהן אין לחייבו בהפקדת הסכום בקופת בית הדין. 12. סוף דבר - הבקשה מתקבלת כאמור בסעיף 11 לעיל. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות בבקשה. מסמכיםפיטוריםהתפטרותמכתב פיטורים / סיום העסקה