זכות הרישיון במקרקעין הינה זכות אישית שלא ניתנת להעברה הלכה פסוקה היא כי זכות הרשיון הינה זכות אישית - פרסונלית שלא ניתנת להעברה. לענין זה נקבע: "עוד יש להצביע על שני מאפיינים נוספים למושג ה"רשות": ראשית, כי אין הדברים אמורים בזכות “In rem” המעניקה לבעליה זכות קניינית בנכס, אלא בזכות “In personam” דהיינו זכות אישית, שאינה תופסת כלפי צדדים שלישיים..." (ע"א (ת"א) 2642/00 גיסין רמי נ' קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל). מוסיפה וקובעת המלומדת זלצמן במאמרה הנ"ל: "ההסכמה הנלמדת משתיקתו של בעל המקרקעין מטהרת את ההחזקה או השימוש מיסוד אי-החוקיות שדבק בו, והופכת את מעשה העוולה למעשה ברשות. רשות הנלמדת בדיעבד אינה מעניקה לבעליה זכות במקרקעין, אלא טענת הגנה בלבד מפני תביעה בגין השגת גבול...'רשות מכללא' אינה מעניקה לבעליה זכות במקרקעין אלא רק הגנה מפני השגת גבול וסילוק יד...עקרון הרשימה הסגורה של הזכויות במקרקעין שקובע חוק המקרקעין אינו שולל את הענקתה של זכות אישית להחזיק או להשתמש במקרקעין, שאין עימה כוונת הקנייה של זכות במקרקעין, ואשר כל משמעותה הוא מתן חסינות מפני כל טענה של בעל המקרקעין לפגיעה בזכות הקנין שלו". במאמרה האחרון משנת 2012, "רשות חינם במקרקעין כ'השאלת המקרקעין'-גישת סיווג והלכות ה'רישיון במקרקעין'", עיוני משפט לה 2012, 265-306, חוזרת פרופסור זלצמן על מאפייניה של הרשות מכללא וה"זכות" שבצידה וקובעת כי רשות מכללא הינה לעולם הדירה, דהיינו בעל המקרקעין רשאי לבטלה לפי רצונו בכל עת, ואין בכוחה להקנות למסיג הגבול- אפילו פעל בתום לב- טענת זכות כלשהי בנכס. התפיסה של מוסד הרישיון במקרקעין היא שרשות במקרקעין אינה מקנה לבר -הרשות זכות קניינית, שהרי זה טיבו של הרישיון: היתר להחזקה ולשימוש של פלוני במקרקעין, או לשימוש בלבד, שאין עימה קניה של זכות בנכס.זכות אישיתמקרקעיןרישיון במקרקעין