התובעת הזמינה מטבח ושיפוץ מהנתבעת. התובעת טוענת שהנתבעת הפרה את הסיכום עמה והציגה בכתב תביעתה שורה ארוכה של ליקויים, חסרים, אי התאמות ונזקים מצדה של הנתבעת. הנתבעת מכחישה טענותיה של התובעת ומוסיפה ומציינת שהתובעת טרם שילמה לה את מלוא התמורה לה התחייבה ובהתאם נפתח כנגד התובעת תיק הוצל"פ. המחלוקת אשר לפניי הינה האם אכן הפרה הנתבעת את התחייבויותיה כלפי התובעת ובהתאם עליה לפצותה והאם התובעת עמדה בנטלים המוטלים לפתחה להוכיח טענותיה אלו. 2. ביום 10.9.13 התנהל דיון בתיק, נשמעו עדויות הצדדים. מטעמה של התובעת העיד בעלה מר יעקב זינגר ומטעמם של הנתבעים העידו בנוסף מר גבריאל פרז ומר אלברט מרציאנו. טענות התובעת: 3. על פי הנטען בכתב התביעה התובעת רכשה מהנתבעים מטבח תמורת סך של 34,000 ₪ וכן שילמה עבור עבודות שיפוץ סך של 59,170 ₪. 4. לטענת התובעת, לא סופקו כל הפריטים אשר היו אמורים להיות מסופקים לה, סופקו פריטים לקויים או פריטים שלא הזמינה אשר חלקם הייתה צריכה להחליף או לתקן, היו ליקויים בעבודה אותם הייתה צריכה לתקן וכן נגרם נזק בלתי ניתן לתיקון למזנון המהגוני בסלון ביתה. רשימת הליקויים, חוסרים ונזקים מפורטת בכתב התביעה בנספח מס' 2. 5. כמו כן, לתובעת טענות לעניין שינוי שם המוטב לידי הנתבע 2 בהמחאות שמסרה לו. 6. התובעת טוענת כי כוונת הנתבעים הייתה לגזול את כספה ללא כל כוונה לממש את ההסכם ומבדיקות שערכה באינטרנט ושיחות עם ספקים יש דעות שליליות על הנתבעים. הנתבעת טוענת שעברה תקופה של חודשיים וחצי של התעללות. 7. לכתב תביעתה של התובעת מצורפות, בין היתר, קבלות וחשבוניות בגין רכישת חומרים, לרבות שיש ועבודות תיקון. 8. כתב התביעה הוגש כנגד הנתבעת ומר דוד פרז כמנהל מטבחי שגב. טענות הנתבעת: 9. בפתח כתב ההגנה מבקש הנתבע 2 למחוק אותו מכתב התביעה הואיל ואינו הבעלים של הנתבעת, כי אם עובד מן המניין. 10. ביום 30.10.13 נפגשה התובעת עם מעצבת מטעם הנתבעת והזמינה מטבח. סוכם על ביצוע תוכניות ומפרט טכני שאושרו על ידי התובעת ונחתמו על ידה. תאריך אספקה משוער נקבע עד ליום 10.3.13 וביום זה סופק המטבח לתובעת. 11. ביום 3.2.13 הזמינה התובעת אצל הנתבעת עבודות שיפוץ במטבח ובסלון וזאת על מנת שיהיה באפשרות הנתבעת באמצעות קבלניו להתקין את המטבח שהוזמן. בהתאם לסיכום בין הצדדים עבודות השיפוץ אמורות היו להסתיים עד ליום 25.6.13. 12. ביום 18.2.13 שלחה הנתבעת את קבלניה להתחיל בעבודות השיפוץ בבית התובעת. ביום 10.3.13 סופק המטבח והחלה עבודת ההתקנה של ארונות המטבח וכל זאת על אף שביום 6.2.13 ביקשה התובעת לשנות את משטח המטבח מאבן קיסר לאבן גרניט. לא זו אף זו, נציג הנתבעת לקח את התובעת למפעל השיש שנמצא בתל מונד שם בחרה את לוחות הגרניט. 13. לאחר שסופק המטבח, ביום 12.3.13 ביקשה התובעת לבצע שינויים נוספים במטבח. בעקבות השינוי בהזמנה היה עליה להמתין מספר ימים נוספים לביצוע עבודות השיש החדשות ולשלם את ההפרש בסך של 2,650 ₪. התובעת לא שילמה סכום זה. 14. ביום 19.3.13 הגיעה התובעת לנתבעת והתחילה לאיים ולקלל עד כדי מצב שבו הוגשו מספר תלונות במשטרת ישראל. 15. לאור התנהלותה של התובעת שלחה הנתבעת מברק לתובעת לפיו תסיים את כל שירותיה ואספקותיה עד ליום 21.3.13 בתנאי שתקבל הנתבעת בטוחה לתשלום יתר החוב. לאחר מכן הגיעה התובעת עם בעלה וסוכם שכתנאי לאספקת השיש + ריג'קטים, תשולם יתרת החוב במזומן. סכום זה טרם שולם. 16. התובעת ביקשה אף לשדרג את הזכוכית בעלות נוספת של 830 ₪. 17. ביום 24.3.13 הגיעו קבלנים מטעם הנתבעת לתובעת והחלו בהתקנת השיש. במהלך ההתקנה החליטה התובעת שהצבע של השיש לא תואם את רצונה והיא חייבה את הקבלנים לפרק את השיש ולהשיבו בחזרה למפעל. התובעת טרם שילמה עבור הובלת השיש לשני הכיוונים ועלות הפירוק. 18. התובעת ביטלה המחאות בסך כולל של 26,100 ₪ ולא שילמה גמר חשבון בסך של 8,030 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. 19. הנתבעת לא הפרה כל הסכם וסיפקה לתובעת את מלוא הזמנתה למעט קולט אדים וחיפוי זכוכית בקירות וזאת הואיל והתובעת לא שילמה לנתבעת את כל הסכומים להם התחייבה. דיון והכרעה: 20. הלכה היא שהמוציא מחברו עליו הראיה. נטל השכנוע רובץ על בעל הדין אשר טוען טענה המהווה מעילתו, בין אם זו טענה בעלת אופי חיובי ובין אם זו טענה בעלת אופי שלילי. מי שנושא בנטל השכנוע הוא זה שנושא בנטל המשני של הבאת ראיות (ר' לדוג' ע"א 296/82 נבנצאל נ' ג'רסי נוקליאר). 21. התובעת טוענת לליקויים בביצוע עבודות מצדה של הנתבעת. כמו כן טוענת התובעת שלא סופקו לה פריטים מסוימים למרות שהוזמנו על ידה. כן טוענת התובעת לכך שחלק מהפריטים שסופקו לה לא התאימו - השיש ועל כן נדרשו תיקונים ורכישת שיש מצדה בעלויות כפי שמפורט בכתב תביעתה. זאת ועוד, טוענת התובעת שהאריחים אשר סופקו לה אינם האריחים שהזמינה וכן שהנתבעת גרמה לנזק למזנון בסלון. 22. לכתב התביעה של התובעת צורפו קבלות וחשבוניות בדבר רכישתו של קולט אדים בעלות של 1,900 ₪. חשבונית מס מיום 3.4.13 בדבר רכישת שיש והרכבה בסך של 15,000 ₪. חשבונית מס מיום 4.4.13 להרכבת ברז נשלף במטבח בסך של 440 ₪. חשבונית בסך של 300 ₪ מיום 4.4.13 להתקנת טוחן אשפה והצעת מחיר על סך של 4,000 ₪ עבור התקנת חיפוי מזכוכית למטבח. 23. מלבד האמור לעיל, לא הציגה התובעת במסגרת כתב התביעה כל ראיה לכך שהעבודות שביצעה הנתבעת לקויות, שנדרשה החלפה של פריטים או שהעבודות הללו גרמו לנזק כלשהו. 24. במעמד הדיון הציגה התובעת תמונות של המטבח והמזנון (ראה ת/1). לטענת התובעת התמונות אשר הוצגו הן כפי שהיה המצב לאחר סיום העבודה (ר' עמ' 2 ש' 10 לפרוטוקול). טענה זו נתמכה בעדות בעלה (ר' עמ' 6 ש' 12 לפרוטוקול). טענה זו נסתרה על ידי מר גבריאל פרז - מנהל בנתבעת שטוען שהתמונות צולמו לפני שהושלמה התקנת המטבח (ר' עמ' 6 ש' 18-19 לפרוטוקול). מעיון בתמונות אלו ניתן לראות כי טרם הושלמו כל העבודות כאשר צינורות הכיור חשופים, דהיינו הכיור כלל לא חובר וכן הפאנל התחתון של המטבח שוכב על הרצפה בטרם הותקן. דא עקא, מאחר והתובעת טוענת לכך שהכיור שהותקן במטבחה ע"י הנתבעת לא היה תקין, תמוה בעיני הכיצד בתמונות ניתן לראות שהכיור טרם הותקן, דהיינו, שטענתו של מר גבריאל פרז לכך שהתמונות צולמו טרם הושלמו העבודות מקובלת עלי. משכך, טענתה של התובעת ובעלה לכך שהתמונות צולמו לאחר סיום העבודה אינה נחזית בעיני כאמינה ונדחית בזאת. 25. לתובעת טענות לכך שהשיש אשר סופק לביתה לא היה מתאים. טענה זו לא נתמכה בכל ראיה שהיא ונסתרה על ידי הנתבעים. התובעת לא טרחה לבקש לזמן את מתקין השיש והלכה היא שאי זימונו של עד אך תעמוד לרעת הצד אשר נמנע מלהזמינו. 26. יתירה מכך, התובעת ביקשה להחליף את השיש ביום 6.2.13 (ר' נספח ג לכתב ההגנה) והוזמן שיש חדש. התובעת אישרה שנסעה עם נציג הנתבעת לספק השיש והסכימה לקבל את השיש (ר' עמ' 2 ש' 23-24 לפרוטוקול). לטענת התובעת השיש סופק היה לא במידות הנכונות. טענה זו נטענה בעלמא ולא הוכחה על ידה. אין להתעלם גם מכך שמר זינגר אישר (ר' עמ' 6 ש' 5-6 לפרוטוקול) לכך שהשיש שהוזמן על ידי התובעת באופן עצמאי ולא אצל הנתבעת היה בצבע חום ושונה מהשיש שהזמינה התובעת אצל הנתבעת. עדות זו תומכת ומתיישבת עם גרסתה הנתבעת לכך שלמרות שהתובעת התייצבה אצל ספק השיש ביחד עם נציג הנתבעת ואישרה את ההזמנה, התובעת לא היתה מרוצה מצבע השיש וזו הסיבה שביקשה להחליפו באחר. השיש שסיפקה הנתבעת נבחר, יוצר וסופק במיוחד למידות המטבח של התובעת וככל שלא היתה מרוצה במעמד ההספקה מהצבע, אין הדבר מהווה עילה לביטול העסקה או לפיצוי בשל כך. 27. טענותיה של הנתבעת לכך שהמטבח כיום מתפרק לרבות הקרניז, המגירות לא נסגרות, המידות אינן נכונות (ר' עמ' 2 ש' 11-12 לפרוטוקול) וכן שלא סופקה מגירת "מאג'יק קורנר" לא הוכחו על ידי התובעת. יש לציין שמר גבריאל פרז העיד שהתקין בעצמו את מגירת "המגיק קורנר" (ר' עמ' 7 ש' 15 לפרוטוקול). 28. לתובעת טענות גם לעניין אי התאמה של הקרמיקה שהוזמנה על ידה. התובעת אישרה שהינה חתומה על ההזמנה של הקרמיקה שסומנה כנ/5. לפיכך, אין כל מקום לקבל את טענותיה בעניין זה ולא הוכח על ידה שלא סופקה הקרמיקה שהוזמנה על ידה. 29. אף בהתייחס לטענת התובעת לכך שביקשה לבטל את העסקה מאחר והנתבעת ביקשה לספק ידיות אינטגרליות ולא ידיות במה, טענה שהוכחשה על ידי הנתבעת, בהתאם לנ/6 התובעת אישרה בחתימתה את החלפת הידיות לידיות אינטגרליות ומסמך זה לא נסתר על ידה. 30. התובעת הציגה תמונות של המזנון שלטענתה נפגע כתוצאה מעבודתה של הנתבעת. הנתבעת טוענת שהתובעת לא פנתה אליה בעניין זה טרם הגשת כתב התביעה והתמונות הוצגו לראשונה לעיונה במעמד הדיון. אכן מעיון במכתב הדרישה של ב"כ התובעת מיום 3.4.13 ותכתובת מייל מיום 2.4.13, אין כל התייחסות מצדה של התובעת לנזק כלשהו למזנון. אי לכך, איני מקבל את טענתה של התובעת שלא נטענה בסמוך ולאחר ביצוע העבודות שנגרם נזק כלשהו למזנון כתוצאה מעבודתה של הנתבעת. 31. איני מקבל טענתה של התובעת לכך שהיה איחור בעבודות של 3 חודשים (ר' עמ' 1 ש' 16-17 לפרוטוקול) ואת טענתו של מר זינגר לכך שהמטבח היה אמור להיות גמור לפני חודש פברואר (ר' עמ' 5 ש' 2 לפרוטוקול). ראשית, רק לאחר שמר זינגר אומת על כך שביום 6.2.13 נתבקש שינוי סוג השיש, חזר בו מעדותו זו (ר' עמ' 5 ש' 29 לפרוטוקול). בנוסף, טענות אלו אינן מתיישבות עם גרסתה של הנתבעת שמתיישבת עם האמור בטופס ההזמנה לפיה המטבח (שהוזמן ביום 31.1.13) היה אמור להיות מסופק עד ליום 10.3.13 - גרסה שלא נסתרה ונחזית בעיני כאמינה. עדותם של התובעת ובעלה בעניין זה נחזתה בעיני כלא אמינה ואך כניסיון ללא כל בסיס עובדתי להשחיר את פניה של הנתבעת. 32. אין מחלוקת בין הצדדים לכך שהתובעת לא שילמה את כל הסכומים לנתבעת ומספר המחאות בוטלו על ידה (ר' עמ' 1 ש' 16 לפרוטוקול: "נפדו 77,000 מתוך 94,000 ₪"). בנסיבות אלו, מקובלת עליי טענתה של הנתבעת לכך שאין לה כל חובה לספק לתובעת את קולט האדים וזכוכית החיפוי בהעדר תשלום כאמור. הנתבעת נקטה כנגד התובעת בהליכי גבייה בהוצל"פ בגין ההמחאות שבוטלו. לפיכך, מן הראוי שטענותיה של התובעת בכל הנוגע לזכות קיזוז בנוגע לפריטים שלא סופקו דינן להתברר במסגרת הליכי ההוצל"פ ולא במסגרת התיק דנא, שכן אין כל מקום להורות על פיצוי כספי מצדה של הנתבעת כלפי התובעת בגין פריטים אלו שלא סופקו (לגביהם אין מחלוקת) כאשר התובעת לא שילמה את כל הכספים לנתבעת. כך גם לגבי טענותיה של התובעת לעניין זיוף ושינוי שם מוטב בהמחאות. 33. אי לכך ובהתאם לזאת, התובעת לא עמדה בנטל המוטל לפתחה להוכיח את תביעתה כנגד הנתבעים ודין תביעתה להידחות. 34. במאמר מוסגר אציין כי גם אם הייתה מתקבלת בדרך זו או אחרת תביעתה של התובעת כנגד הנתבעת, לא מצאתי שהיה כל מקום להורות על הרמת מסך ההתאגדות בין הנתבעת לנתבע 2. הנתבע 2 עובד שכיר בנתבעת, הוא אינו הבעלים הרשום של הנתבעת והתובעת לא הוכיחה כל עילה שמצדיקה הליך של הרמת מסך ההתאגדות בינו לבין הנתבעת. 35. איני יכול להתעלם מאופן התנהלותה של התובעת במהלך הדיון הן כלפי ביהמ"ש והן כלפי הצד שכנגד בדברים שנאמרו והוצגו על ידה שבמקרה מסוים אף הגיעו לכדי גסות (שאיני רואה כל מקום לפרטה בפסק הדין). התנהלות זו נמשכה אף במהלך עדותו של בעלה, מר זינגר, כאשר התובעת הפריעה פעם אחר פעם ושמה דברים בפיו. התנהלות זו לא אפשרה לבית המשפט להישאר לכך אדיש והדברים באו לכדי ביטוי בפרוטוקול הדיון. התנהלות זו הטילה דופי במשקל עדותו של מר זינגר ולקחתי אותה בחשבון גם לעניין אמינותם של התובעת ובעלה. 36. לסיכומו של דבר, תביעתה של התובעת נדחית. 37. הנני מחייב את התובעת בהוצאות הנתבעים בסך של 400 ₪ לנתבעת 1 וסך של 300 ₪ לנתבע 2. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל. 38. הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד וזאת תוך 15 יום. תביעות מטבחיםשיפוצניקשיפוצים