תלונות נגד התנהלות של ש.ח.ר - נזקי צנרת בע"מ מן הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, עולה כי בתאריך 23.2.13, התקשר לתובע מי שהתגורר בדירת התובע שבטבעון, כשוכר, והודיעו כי בדירה התגלתה רטיבות בתיקרה. משנוכח התובע לדעת כי אכן כך הוא, התקשר מיידית אל הנתבעת, מי שביטחה את דירתו של התובע בפוליסה מורחבת, הכוללת גם ביטוח נזקי מים (נזקי צנרת) והודיעה על אשר ארע. הנתבעת הפנתה את התובע לחברת ש.ח.ר - נזקי צנרת בע"מ (להלן: "ש.ח.ר") שהיא זו שמבצעת מטעם הנתבעת את עבודות התיקונים בבית המבוטחים, כאשר כל הוצאות התיקון חלות על הנתבעת והתובע, הוא המבוטח, יישא רק בהשתתפות עצמית בסך של 383 ש"ח. בכתב התביעה ואף בעדותו בביהמ"ש, תיאר התובע את אשר חווה מאז שהתקשר עם חב' ש.ח.ר ועד שנזילת המים בביתו תוקנה, כאשר חלף פרק זמן של 53 ימים מאז פנייתו הראשונה של התובע אל הנתבעת בעניין זה. משמע, מתאריך 23.2.13 ועד תאריך 17.4.13. בכל אותה העת, נותרה תיקרת הגבס שבמטבח דירתו פעורה, לאחר שנשברה על ידי העובדים לצורך תיקון הנזילה, כמופיע בתצלומים שהוגשו לביהמ"ש וסומנו תק/1, וכאשר בכל אותו פרק זמן, מידי מספר ימים, מגיעים עובדים ומומחים מטעם ש.ח.ר המנסים לתקן את הנזילה, אך הדבר לא עולה בידם, הכל כמפורט בכתב התביעה. זאת ועוד, התובע טען כי הדייר בביתו עזב את הדירה מיד בסמוך לאחר תחילת הנזילה והדירה נותרה ריקה עד להגשת כתב התביעה. הנני מקבלת כמהימנות עליי לחלוטין את טענות התובע בדבר התנהלות הנתבעת ועובדי חב' ש.ח.ר כלפיו, כפי שפורטו בכתב תביעתו ובעדותו בביהמ"ש, וכאשר לא מצאתי לנכון לחזור ולפרט את הדברים במסגרת פסק דיני זה. הנני קובעת כי אכן הוכחה התנהלות רשלנית וחסרת מקצועיות של חב' ש.ח.ר, שלא השכילה במשך פרק זמן כה ארוך לעשות לתיקון הנזילה בדירתו של התובע. הנתבעת לא הוכיחה את מידת מומחיותם, הכשרתם או אף מיומנותם של מי שטיפלו בתיקון הנזילה מטעם ש.ח.ר וכאשר, לקביעתי, פרק זמן של 53 ימים שנדרש לחב' ש.ח.ר כדי לאתר את מקור נזילת המים לדירת התובע ולתקנה - הינו פרק זמן בלתי סביר, ארוך ומתמשך במידה חסרת הצדקה ויש בו כדי להעיד על דרך טיפול רשלנית, הן ביחס לבחירת העובדים והן ביחס לתכיפות ביצוע פעולות האיתור וניסיונות התיקון, כפי שהעיד עליהם התובע. במיוחד נכונים הדברים, כאשר התובע העיד כי הוא שעמד על כך שתיבדק ריצפת חדר האמבטיה שבקומה העליונה, כאשר בריצפה נראו סימני רטיבות שהיה בהם כדי להצביע על מקור הנזילה, וכאשר כך נעשה - נמצא מקור הנזילה וזו תוקנה. בכתב ההגנה ואף בעדותו של נציג ש.ח.ר בביהמ"ש, עלתה הטענה כי בדירה נתגלו 4 מוקדים נפרדים של נזילות. הנני קובעת כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח את הטענה בדבר 4 מוקדי נזילה נפרדים. עם זאת, גם אם אכן כך היה - אין בכך כדי לשנות מקביעותיי כי חב' ש.ח.ר התרשלה, תוך שהינה פועלת בחוסר מקצועיות מוחלט, כאשר במשך תקופה ארוכה שבה לא נעשה בדירה כל שימוש, ולמרות שהינה מפנה לדירה מספר שרברבים ומאתרים - לא מאותרים כל מוקדי הנזילה. כאמור, אמירותיה הסתמיות של ש.ח.ר, כאילו נקראו לדירה בעלי מקצוע, שרברבים ומאתרים שטיפלו בנזילה - אין די בהם ועל ש.ח.ר היה להוכיח את מידת מומחיותם של אותם עובדים מטעמה, כמפורט בכתב הגנתה, או, למצער, לזמנם לביהמ"ש למתן עדות על כל שפעלו ועשו. הנתבעת, בכתב הגנתה, אינה כופרת באופן חד משמעי בחבותה לפיצוי התובע בגין נזקיו, אם ייקבע כי חב' ש.ח.ר לא פעלה כראוי בביצוע התיקונים. כל שהינה טוענת לעניין זה, כמפורט בסע' 10 לכתב ההגנה, הוא כי "בעלי המקצוע" שביצעו את העבודות אינם בשליטתה של הנתבעת ובאחריותה והינם בפיקוחה של חב' ש.ח.ר בלבד. הנני קובעת כי הנתבעת, כמי שמפנה את המבוטח, הוא התובע, אל חב' ש.ח.ר, הפועלת מטעמה של הנתבעת לצורך ביצוע התיקונים - הינה האחראית כלפי מבוטחה לפיצויו בגין כל נזקיו, ככל שייקבע כי נגרמו על ידי חב' ש.ח.ר. לתובע אין כל עילת תביעה ישירה כנגד ש.ח.ר והנתבעת לא מצאה אף לנכון לשלוח הודעת צד ג' לש.ח.ר. משמע, הינה מקבלת על עצמה את החובה לפיצוי התובע, ככל שייקבע. בכתב תביעתו, מפרט התובע את הנזקים שנגרמו לו ושהינו עותר לפצותו בגינם. הנני מקבלת את טענת התובע כי לא היה כל מקום לחייבו בהשתתפות עצמית כפולה, כאשר התיקון הראשון, שבגינו שילם את דמי ההשתתפות העצמית הראשונים - לא צלח. הנני קובעת כי התובע זכאי להחזר הסך של 383 ש"ח שנגבה ממנו בגין השתתפות עצמית נוספת. בכתב תביעתו, טען התובע כי הדייר שהתגורר בדירתו עובר להופעת הרטיבות, עזב את המושכר לקראת סוף חודש פברואר 2013, וכי הדירה לא הושכרה לדייר חדש עד להגשת התביעה בתאריך 6.5.13, הוא פרק זמן של חודשיים. כאשר דמי השכירות החודשיים נקבעו בסך של 5,200 ש"ח, הנני קובעת כי הוכח הפסד שכר דירה בסך של 10,040 ש"ח. התובע עתר לפצותו בגין הפסד הזמן ועוגמת הנפש שנגרמו לו במשך כל אותה התקופה שבו בוצעו התיקונים בדירתו והנני קובעת סכום של 2,000 ש"ח כפיצוי כללי. בסה"כ 12,783 ש"ח. אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 12,783 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כן הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 1,200 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה. אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה. נזקי מיםנזקי צנרת