התובע טוען כי כחודש לאחר רכישת מנוי לקאנטרי התגלתה פריצת דיסק בגבו ולא יכול היה להמשיך בפעילות דא עקא , טענה זו לא הוכחה באמצעות המסמכים הרפואיים שצורפו לתביעה . צורף מסמך מיום 19.4.12 ממנו עולה כי פריצות הדיסק העיקריות מהן סובל התובע הן פריצות דיסק שאירעו מספר שנים קודם לכן ובעטיין עבר התובע שני ניתוחים . עם זאת , מעיון בכתב ההגנה של הנתבעת 2 עולה כי מנהל מרכז הספורט צחי חסון ( להלן "צחי") הכיר בסופו של דבר בכך שהתובע לא יכול להמשיך ולהשתמש במנוי בשל מצבו הבריאותי והציע לתובע להקפיא את המנוי באופן חריג ולחדשו לאחר שימצא אדם אחר שישתמש במנוי במקומו . 5. התובע ניסה להשתלב בפעילות המותאמת למצבו הרפואי אך לא מצא כל פעילות שכזו . בשלב זה ביקש התובע החזר כספי אך צחי סירב . בכתב ההגנה טענה הנתבעת 2 כי סירוב זה מבוסס על תקנון עליו חתום כל מנוי בעת ההרשמה בו נאמר כי ככלל אין הקפאות ואין ביטולים של המנוי . הנתבעת 2 לא צירפה דוגמא של התקנון למרות שנציגה היה בטוח שמסמך שכזה צורף לכתב ההגנה ( ע' 1 לפרוט' , ש' 21 ) התובע לא זכר בדיון שקיבל תקנון . התובע לא צירף לתביעה את ההסכם בינו לבין הנתבעת 2 . כמו כן , התובע אישר כי הסכים להצעתו של צחי לפיה המנוי יוקפא למשך שנה במהלכה יוכל למכור את המנוי לצד ג' . 6. לאור האמור לעיל קובע כי התובע לא הוכיח את טענתו לפיה ביטול המנוי בנסיבות שתוארו על ידו מזכה אותו בהחזר כספי . התובע לא צירף את התקנון או כל מסמך אחר . התובע לא הוכיח כי רכש את המנוי בהמלצת רופא . התובע לא הוכיח כי ההחמרה במצבו הבריאותי לאחר רכישת המנוי מנעה ממנו מלעשות כל שימוש במתקני הספייס . 7. בהתאם להסכמה בינו לבין צחי ניסה התובע למכור את המנוי שלו דרך האינטרנט אך ללא הצלחה . במהלך תקופה זו עבר התובע ניתוח ארטרוסקופיה בברך בחודש 9.12 , שלטענתו החמיר את מצבו הבריאותי . 8. לקראת סיום תקופת המנוי הודיע לתובע קרוב משפחתו , שיש לו כבר מנוי בספייס , שהוא מעוניין לרכוש את המנוי של התובע לאחר שהמנוי שלו יסתיים כך שבמקום לשלם לספייס תמורת חידוש המנוי הוא ישלם לתובע . התובע פנה בענין זה להנהלת הספייס וגילה כי ניהול הספייס עבר לנתבעת 1 , שאינה מכבדת את הסיכום בינו לבין צחי . 9. בתחילה הציעה הנתבעת 1 לתובע לקבל מנוי לחודש בחינם . בסופו של דבר הציעה מנכ"ל הנתבעת 1 לתובע לקזז מחצית ממה שמגיע לתובע מהנתבעת 2 במסגרת רכישה חדשה . ( מכתב מיום 11.4.13 , שצורף לכתב התביעה ) . 10. במהלך הדיון שהתקיים אתמול הוצג ההסכם במסגרתו הועבר הניהול של הספייס מהנתבעת 2 לנתבעת 1 ( מוצג נ/2 ) . ס' 2.1.4 להסכם וס' 2.4 להסכם קובעים כי הנתבעת 1 אינה לוקחת על עצמה התחייבויות של הנתבעת 2 כלפי צד ג' כלשהו , למעט ההתחייבויות הנזכרות בהסכם . ס' 3.8 להסכם קובע כי הנתבעת 1 מתחייבת לתת שירות למנויי הנתבעת 2 כמפורט ברשימה שצורפה להסכם עד לתום תקופת המנוי . אין מחלוקת כי התובע הופיע ברשימה כמנוי עד 31.3.13 ( מוצג נ/1 ) . דא עקא , אין תיעוד בכתב באותה רשימה של ההתחייבות שניתנה לתובע להקפיא את המנוי למשך שנה . בהמשך ס' 3.8 נקבע כי הנתבעת 1 קיבלה את כל החומר שדרשה לגבי המנויים הקיימים ולקחה נתונים אלה בחשבון בעת קביעת מחיר התמורה בגין רכישת הפעילות . עוד נקבע כי כיוון שהנתבעת 1 הפחיתה מהתמורה את כל התשלומים שקיבלה או תקבל הנתבעת 2 בגין מנויים קיימים שהנתבע 1 תידרש לתת להם שירות , נקבע כי ככל שיבוטלו מנויים קיימים והנתבעת 2 תידרש להחזיר להם כספים , מתחייבת הנתבעת 1 להחזיר כספים אלו לנתבעת 2 . עוד נקבע כי אם יתברר שהיקף המנויים ו/או ההתחייבויות הקיימות ללקוחות גדול ביותר מ 5% מהקבוע בנספח להסכם , יופחת שווי ההפרש מהתמורה המשולמת לנתבעת 2 בהתאם להסכם . 11. מן המקובץ עולה כי הסכם העברת הפעילות יצר מנגנון של חלוקת אחריות בין החברה הקיימת לבין החברה החדשה בכל הנוגע להתחייבויות של החברה הקיימת ללקוחות . במהלך הדיון טענה נציגת הנתבעת 1 כי מיכסת ה 5% כבר הושלמה אך טענה זו לא הוכחה . יודגש כי יש טעם לפגם בכך שהנתבעות 1 ו 2 לא טרחו לצרף לכתבי ההגנה את ההסכם ובכך שללו מהתובע את האפשרות לעיין בהסכם בנחת ולבסס טענותיו על האמור בו . 12. לפיכך , אני קובע כי הנתבעת 1 לא פעלה בשקיפות כאשר הסתירה מהתובע את ההוראות הרלוונטיות בהסכם ולא נתנה ביטוי נדרש לקיומה של חובה חוזית שלה לקחת את עצמה התחייבות של הנתבעת 2 כלפי התובע . הנתבעת 2 הסכימה גם בכתב ההגנה ובדיון לאפשר למי מטעמו של התובע לקבל מנוי בחינם למשך שמונה חודשים , אך לאחר שההסכם הוצג והוצגה עמדת הנתבעת 1 אין וודאות כי תוכל לעמוד בהתחייבותה זו . 13. לאחר קיום הדיון , שהוקדש בעיקרו למחלוקות בין הנתבעת 1 לבין הנתבעת 2 , אני סבור כי אין הצדקה להפוך את התובע לבן ערובה במחלוקת זו . כמו כן , אין זה בסמכותו של בית משפט זה להורות על צו עשה המורה לנתבעת 1 ליתן לתובע מנוי למשך שנה או למשך שמונה חודשים לאור הוראת ס' 60 לחוק בתי המשפט המגבילה את הסמכות למתן צו עשה להחלפת מצרך , תיקונו או ביטול עסקה . הפתרון הנכון לטעמי הינו פסיקת פיצוי כספי לתובע בשווי של ארבעה חודשי מנוי , אותו יהיה על הנתבעות 1 ו 2 לשלם לתובע ביחד ולחוד . פתרון שכזה יאפשר לנתבעות להסדיר את המחלוקת בינן לבין עצמן . פתרון זה יאזן בין זכותו של התובע לקבל חלק מהשווי של העברת השימוש במנוי כפי שהובטח לו ע"י הנתבעת 2 לבין העובדה כי התובע עשה שימוש חלקי במנוי ותרם תרומה לא מבוטלת לנסיבות בעטיין לא הצליח להשתמש במנוי כמתוכנן . 14. בכל הנוגע לנתבעת 3 , לא מצאתי כל בסיס לקיומה של עילת תביעה נגדה . העובדה כי הנתבעת 3 תיווכה בין התובע לבין הנהלת הספייס ראויה להערכה ואין בה כדי לבסס אחריות של חברה כלכלית להתחייבויות שלקחו על עצמן החברות המפעילות את הספייס . 15. לאור האמור לעיל , אני דוחה את התביעה נגד הנתבעת 3 . אני מקבל באופן חלקי את התביעה כנגד הנתבעות 1 ו 2 ומחייבן , ביחד ולחוד , לשלם לתובע סך של 1,000 ₪ . סכום זה ישולם לתובע תוך 45 יום מהיום , אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל . לאור התוצאה ונימוקי פסק הדין , אין צו להוצאות . 16. למען הסדר הטוב מצאתי לנכון לציין כי לאחר גמר הדיון הודיעה נציגת הנתבעת 1 למתמחה של מותב זה כי בפרוטוקול נכתבו מפיה דברים שלא נאמרו על ידה . הוסבר לה כי יש להגיש בקשה לתיקון פרוטוקול בצירוף עמדת הצד שכנגד . כיוון שנציגת הנתבעת 1 לא העידה על דברים הידועים לה מידיעה אישית ולאור החובה ליתן פסק דין סמוך ככל שניתן למועד הדיון , לא מצאתי הצדקה לדחות את כתיבת פסק הדין עד לקבלת בקשה לתיקון פרוטוקול . על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום ממועד קבלתו . עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גבפריצת דיסק