תקנה 64 לתקנות התעבורה - רכב המתקרב או נכנס לצומת או דרך

תקנה 64 לתקנות התעבורה - רכב המתקרב או נכנס לצומת או דרך "רכב המתקרב או נכנס לצומת או דרך 64. (א) לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה: (1) נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין; (2) נוהג רכב המתקרב לצומת או הנמצא בצומת ועומד לפנות שמאלה או לפנות בפניית פרסה לשמאל יתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו והנמצא בצומת או קרוב לצומת וזאת מבלי לגרוע מהאמור בפיסקה (1); (3) נוהג רכב היוצא מדרך עפר ועומד להיכנס לדרך סלולה או לחצותה יתן זכות קדימה לרכב המתקרב בדרך הסלולה. (ב) נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית, מתחנת דלק, מתחנת שירות, ממקום חניה לכלי רכב וכיוצא באלה או מכל מקום שאינו דרך, והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה - (1) יאט ואף יעצור, במידת הצורך, כדי לאפשר להולכי רגל לעבור בבטחה לפני שיעלה על המדרכה או על שול הדרך. (2) יאיט ויתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש. ה. מעיון בתמונות המקום מקובלת עלי טענת צד ג' לכך שרכב צד ג' נסע בדרך הראשית ואילו רכב הנתבעת 2 יצא מאזור שמיועד לחניה כאשר הוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה כאמור בהוראות תקנה 64(ב) לתקנות התעבורה, להבדיל מהוראות תקנה 64(א) לתקנות התעבורה שמתייחסת לזכות הקדימה כאשר רכבים מתקרבים לצומת. ו. האזור ממנו יצאה הנתבעת 2 מהווה אזור שמיועד לחנייה בלבד בו מפרצי חנייה משני צדיו והכביש בו נסעה מהווה "דרך גישה" לחניות אלו, בעוד שצד ג' נסעה בדרך הראשית המסומנת בדרך דו סטרית שמכל צדיה כניסות ויציאות למתחמי חניה - כדוגמת המתחם ממנו יצאה הנתבעת 2 עם רכבה. ז. בנסיבות אלו, זכות הקדימה הייתה לנהגת רכב צד ג' והנתבעת 2 התפרצה לתוך נתיב נסיעתה ולא נתנה לה זכות קדימה. ח. יחד עם זאת, סבורני שגם לצד ג' אחריות תורמת לתאונה. ראשית, בהתחשב בתנאי הכביש ובעובדה שמכל צדיה של נהגת רכב צד ג' כניסות ויציאות לאזורי חנייה וכן אנשים שמסתובבים בחניון, היה עליה להתאים את נסיעתה לתנאי הדרך. כמו כן, הנתבעת 2 העידה שנסעה עם אורות בשעות הערב (טענה שלא נסתרה) ועל כן היה על נהגת רכב צד ג' להבחין בכך מבעוד מועד. ט. אין להתעלם גם מהיקף הנזק שנגרם לרכב הנתבעת 2 ולרכב צד ג'. היקף הנזק לרכב הנתבעת 2 הגיע לסך שך 29,919 ₪ (ר' נ'3) והרכב נמכר במצבו הוא ללא תיקון. הנזק ברכב צד ג' הסתכם בסך של 38,256 ₪. י. הן הנתבעת 2 והן נהגת רכב צד ג' העידו שנסעו באיטיות (ר' עמ' 4 ש' 9 לפרוטוקול ועמ' 5 ש' 17 לפרוטוקול בהתאמה). נהגת רכב צד ג' העידה וטענה שנסעה במהירות של 20 קמ"ש. יא. מעיון בתמונות הנזק של שני הרכבים, חוות הדעת ותוצאות התאונה, כאשר רכב הנתבעת 2 נהדף לכיוון רכב התובע כשחציו עולה על מדרכה, איני מקבל טענות שתי הנהגות לכך שנסעו במהירות איטית כמתואר בעדותן ובנסיבות העניין נסעו שתיהן במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך. יב. אי לכך, הנני רואה בנתבעת 2 כאחראית לתאונה בשיעור של 75% ואת נהגת רכב צד ג' כאחראית לתאונה בשיעור של 25%. ניתן להקיש לעניין שאלת האחריות וחלוקתה לפסיקתו של בימ"ש בת"ק 29546-06-10 כרמית פרץ נ' אלדן תחבורה שם קבע בית המשפט רשלנות תורמת בשיעור דומה. יג. בכל הנוגע להיקף הנזק הנטען, איני מקבל את טענתו של התובע לפיצוי בגין ירידת ערך. אין כל התייחסות לרכיב ירידת ערך בחוות דעת השמאי שצורפה מטעמו לכתב התביעה ועל כן מדובר בטענה שבעלמא. לסיכומו של דבר, הנני מקבל את תביעתו של התובע בחלקה בסך של 7,655 ₪. הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 5,741 ₪. צד ג' ישלם לתובע סך של 1,914 ₪. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנני מחייב את הנתבעים וצד ג' בהוצאות התובע בסך של 400 ש"ח. הנתבעים ישלמו לתובע סך של 300 ₪ וצד ג' ישלם לתובע סך של 100 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל. בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי ובמחלוקת שהייתה בין הצדדים, איני פוסק הוצאות בהליך שבין הנתבעים לצד ג'. הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט מחוזי - לוד וזאת תוך 15 יום. רכבמשפט תעבורהצומתתקנות התעבורה