תביעה ע"ס 1,500 ₪ בגין נזקי שירות לקוי למכונת תפירה ותביעה שכנגד ע"ס 21,065 ₪ בגין עלות בדיקת מכונת התפירה ( 65 ₪) , לשון הרע ועוגמת נפש ( 20,000 ₪) והוצאות ( 1,000 ₪) . 2. התובעת מחזיקה בביתה מכונת תפירה למטרות פרטיות . הנתבעת היא חברה המפעילה עסק משפחתי ותיק שעובר מדור לדור ועוסק בין היתר בתיקון של מכונות תפירה . 3. ביום 25.2.13 הגיעה התובעת לחנות של הנתבעת והתלוננה על כך שעלה עשן ממכונת התפירה או מדוושת המכונה . התובעת טענה כי המכונה עבר שיפוץ שכלל גם הרכבת דוושה חדשה אצל הנתבעת חצי שנה קודם לכן , אך לא הציגה קבלה מתאימה . כבר בשלב זה יצויין כי התובעת התרשלה כאשר לא הביאה עימה את המכונה כולה כדי לאפשר לנתבעת לבדוק מהו מקור התקלה ולטפל בהתאם . 4. בהתאם לתיאור המקרה ע"י התובעת הציע לה בנו של בעל העסק לרכוש דוושה חדשה בעלות של 100 ₪. לבקשת התובעת התחייב הבן כי אם יתברר שלא מדובר בבעיה בדוושה או אם הדוושה תישרף , תוחזר לתובעת עלות רכישת הדוושה . 5. הצדדים חלוקים בשאלה מדוע הדוושה לא הורכבה במעמד רכישתה . התובעת טוענת כי הבן התרשל כאשר לא הרכיב את הדוושה . הנתבעת טוענת כי התובעת שמעה שהרכבת הדוושה כרוכה בתשלום של 30 ₪ ולכן העדיפה להרכיב את הדוושה בעצמה . במחלוקת זו אני מעדיף את גירסת הנתבעת , שכן היא מתיישבת טוב יותר עם התנהגות התובעת בביקורה הבא אצל הנתבעת , במהלכו שילמה 30 ₪ תמורת הרכבת הדוושה . 6. ביום 3.3.13 הגיעה התובעת לחנות הנתבעת עם הדוושה הישנה שנמצאה שרופה ועם הדוושה החדשה שהורכבה ע"י בעלי הנתבעת , מרדכי מרקוביץ ( להלן "מרדכי") תמורת 30 ₪. 7. לאחר מספר ימים הגיעה התובעת לחנות הנתבעת עם מכונת התפירה וטענה כי המכונה אינה עובדת ומשמיעה רעשים מוזרים . מרדכי בדק את המכונה ומצא כי המנוע שרוף וכמו כן ישנו גלגל שיניים סדוק . נאמר לתובעת כי עלות התיקון גבוהה ואינה כדאית ולכן עדיף לרכוש מכונה חדשה . 8. הצדדים חלוקים בשאלה האם נאמר לתובעת כי בדיקת המכונה כרוכה בעלות של 65 ₪. במחלוקת זו אני מעדיף את גירסת הנתבעת , שכן היא נתמכת בכל מסמכי הנתבעת שצורפו לתביעה הכוללים את המילים "בדיקה בתשלום" . עם זאת , אין מחלוקת כי סכום זה לא נגבה מהתובעת במעמד ביצוע הבדיקה . 9. התובעת הודיעה כי היא מבקשת מספר ימים כדי להחליט מה לעשות . גרסת הנתבעת בענין זה מתיישבת עם המילים "לאחר שקיבלתי החלטה לא לרכוש ולא לתקן את המכונה" כאמור בפיסקה השביעית של העמוד השני של כתב התביעה . 10. אין מחלוקת כי לאחר מספר ימים הגיעה התובעת , ללא תיאום מראש , לחנות הנתבעת והודיעה כי החליטה לא לתקן את המכונה ולא לרכוש מכונה חדשה . באותו מעמד דרשה התובעת מהנתבעת להחזיר לה את עלות הדוושה החדשה בסך של 100 ₪. הנתבעת טוענת כי הסכימה להחזיר את עלות הדוושה אך התובעת דרשה גם את עלות הרכבת הדוושה ולכך הנתבעת סירבה . במחלוקת זו אני מעדיף את גירסת הנתבעת . אין זה מתקבל על הדעת כי הנתבעת תתנער מהבטחה בכתב להחזיר את עלות הדוושה אם יתברר שהבעיה אינה בדוושה , כפי שאירע בפועל . כך בפרט , לאחר שהתחייבות זו הועלתה על הכתב כאמור בנספח א' לכתב התביעה שמשמעותו אינה שנויה במחלוקת למרות שתוכנו אינו ברור ( "אם הדוושה תישרף או אקבל דוושה חדשה כסף" ) . 11. הנתבעת טוענת כי באותו מעמד החלה התובעת לצעוק כלפי הנתבעת ומנהליה " אתה דתי גנב " , "אתם דתיים רמאים" , "חנות של נוכלים" , "כולם ידעו שאתם דתיים שקרנים " ועוד . הנתבעת טוענת כי לצעקות אלה נחשפו עובדי הנתבעת ולקוחותיה וכך נגרם לנתבעת ולמנהליה נזק בגינו נתבע הסך של 20,000 ₪. גירסת הנתבעת לענין זה מבוססת על עדותם של מרדכי ועובדת הנתבעת , גב' אירינה קליאוץ ( להלן "אירינה") . התובעת הכחישה בעדותה כי אמרה את הדברים המיוחסים לה . לטענתה לאחר שמרדכי צעק עליה היא יצאה מהחנות מבלי לומר אף מילה ( ע' 2 לפרוטוקול , ש' 20 ) . עוד מדגישה התובעת כי לא היה אף עד לויכוח בינה לבין מרדכי . במחלוקת זו אני מעדיף את גרסת הנתבעת על פני גירסת התובעת . טענת התובעת לפיה לא הגיבה לכך שמרדכי גירש אותה בצעקות מהחנות אינה מתיישבת עם התנהגותה של התובעת בדיון שהתקיים היום שכללה התפרצויות חוזרות ונשנות לדבריו של מרדכי . אחת מאותן התפרצויות תועדה בפרוטוקול וכללה את המילים "אתה עם כיפה לעזאזל " היוצרות זיקה ברורה בין היותו של מרדכי יהודי דתי חובש כיפה לבין הכעס של התובעת על כך שמרדכי לא אומר את האמת , לטענתה ( ע' 4 לפרוט' , ש' 13 ) . כיוון שהתובע התפרצה לדברי מרדכי לאחר המשפט הראשון שאמר , אני מתקשה להאמין כי לא הגיבה לכך שמרדכי גירש אותה בצעקות מהחנות . גם השאלות שהפנתה התובעת לאירינה כיוונו לכך שהצעקות של התובעת היו מענה לצעקות של מרדכי . לא התעלמתי מכך שאירינה עובדת אצל מרדכי ואינה עדה אוביקטיבית . עם זאת , לאחר שבחתני את עדותה בזהירות המתחייבת , מצאתי כי ניתן ליתן בה אמון ולראות בדבריה חיזוק לגרסתו של מרדכי בדבר תוכן הדברים והחשיפה של עובדי החנות והלקוחות לדברים פוגעניים אלה . אירינה לא ניסתה להציג גירסה מושלמת התומכת בכל דבריו של מרדכי והסתפקה בגירסה מינימלית החוזרת בלשונה שלה על עיקרי הדברים הפוגעניים כפי שנשמעו על ידה במהלך טיפול שלה בלקוחה בחנות . 12. דא עקא , אין בגירסת הנתבעת כדי לבסס חיוב של התובעת בפיצוי בגין לשון הרע לתאגיד , שכן הנתבעת לא הוכיחה כי נגרם לה נזק . הנתבעת לא הוכיחה כי נגרם לה נזק בדמות פגיעה בהכנסות או כל הוכחה מוחשית אחרת והסתפקה בהשערות לפיהן הלקוחות ספגו את דברי הבלע שהתובעת השמיעה ( ע' 5 לפרוט' , ש' 1 עד 3 ) . לטעמי ההוראה הכללית בס' 10 לפקודת הנזיקין לפיה תאגיד לא יפרע פיצויים בשל עוולה אלא אם גרמה לו נזק חלה גם לגבי תביעה לפיצוי בגין עוולת לשון הרע . השוו - ת"א 10967-02-09 עיריית פתח תקווה ואח' נ' לב העיר הרשת המקומית , החלטה מיום 22.3.10 הפגיעה מדברי בלע יכולה להיגרם רק לאדם בשר ודם ומכאן ההצדקה שלא לאפשר לתאגיד לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק . נראה כי מרדכי קיבל את הערת בית המשפט במהלך הדיון בענין זה כאשר ציין כי עוגמת הנפש נגרמה גם לו באופן אישי . דא עקא , התביעה שכנגד לא הוגשה ע"י מרדכי אלא רק ע"י הנתבעת , שהיא תאגיד . 13. באשר לעילת התביעה שכנגד שעניינה עלות הבדיקה , אני קובע כי למרות שהנתבעת היתה זכאית לגבות את עלות הבדיקה במעמד ביצוע הבדיקה , הנתבעת ויתרה על זכותה זו ולכן אינה זכאית לתבוע סכום זה מהתובעת במסגרת התביעה שכנגד . הנתבעת הוכיחה כי היא מקפידה לגבות על אתר גם סכומים נמוכים יותר מעלות הבדיקה כאשר גבתה 30 ₪ עבור הרכבת הדוושה . 14. לאור האמור לעיל , אני דוחה את התביעה ואת התביעה שכנגד . לאור התוצאה ונימוקי פסק הדין , אין צו להוצאות . על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום ממועד קבלתו .תפירה